שיר שכתב עמרי ויטיס על קיבוצו דליה לפני 20 שנה הוקלט בקיבוץ בהרכב רב דורי שכולל מוזיקאים בני המקום, בני 30 עד 90. סיפור שראשיתו בקיבוץ, המשכו בלונדון ואחריתו בחזרה הביתה
השיר "מול עיניי" נכתב בהשראת חלום שחלם עמרי ויטיס (51) על ימי הלינה המשותפת בקיבוץ דליה שבו גדל. השיר הוקלט לראשונה בלונדון, שם גר עמרי 15 שנים, ויוצא בימים אלו בהקלטה מחודשת בהשתתפות מוזיקאים מדליה, הקיבוץ אליו חזר.
הוא גדל בבית מוזיקלי, לאבא שהיה זמר ולאימא אשת תרבות ומורה ללשון ולתנ"ך. הוא זוכר את עצמו בגיל הגן מחבר שיר בדרך מבית הילדים לחדר של ההורים ומגיל צעיר אהב להאזין למוזיקה "של גדולים": "אני זוכר את עצמי בן 5-4, יושב עם אוזניות גדולות ומאזין לתקליטים כמו הביטלס, גוספל אמריקאי וגם מריה פרנטורי, זמרת יווניה. זה נגע לליבי".
כילד למד גיטרה ובגיל העשרה במוסד החינוכי "הרי אפרים" "החיידק תפס. "התחלתי לחלום להיות זמר, חלום שלא ידעתי איך מגשימים". עמרי הרגיש שהמוזיקה בוערת בו ואחרי הצבא ושנת בית בקיבוץ ניסה להתקבל לבית ספר למוזיקה "רימון". "לא התקבלתי והחלטתי לעזוב את הארץ". הוא עבד באירופה במכירת פוסטרים והגיע ללונדון בעקבות מתנדבת שהכיר בדליה, "בן קיבוץ שלא מכיר את העולם". הוא חזר לארץ לאחר מלחמת הישרדות של חצי שנה בלונדון וניסה למצוא את עצמו בתל אביב בתחום המוזיקה. "אחרי מספר חודשים החברה הגיעה לארץ ויחד החלטנו לחזור ללונדון לניסיון נוסף. לא חשוב ההיגיון, לא זה שיש מסלול בטוח בקיבוץ ולא מה יגידו ההורים. המוזיקה בערה בי והלכתי עם זה עד הסוף".
בשל לחזור להקליט
בגיל 25 עזב לאנגליה במטרה להצליח שם כזמר. הוא מצא עבודה כמאבטח בשגרירות וחיפש הרכב מוזיקלי. "הלכתי להמון אודישנים עד שמצאתי חבורה של מוזיקאים ויחד הקמנו להקה. החלום עמד להתגשם. התגבשנו, הקלטנו, הופענו, חתמנו על חוזה עם חברת תקליטים קטנה, הרגשתי שהגשמתי משאלה. זו הייתה תקופה מאושרת, זה מה שרציתי. הייתי 15 שנים באנגליה. מבחינה יצירתית זו הייתה תקופה של פריחה גדולה, ניגנתי בסגנונות שונים, כל החיים הוקדשו למוזיקה.
פרצתי מחסומים מנטליים, את זה אני יכול לומר בדיעבד, אז לא ידעתי לאן זה הולך".
כמו בהרבה סיפורים הלהקה התפרקה בצורה לא יפה ועמרי עבר משבר. "בגיל 40, למרות מאמצים והופעות, הרגשתי שלא הגעתי לפריצה המיוחלת באנגליה והחלטתי לחזור לארץ". הוא נפרד מלונדון וחזר לדליה, שם נבנתה שכונת בנים חדשה. "נפתחה הדלת להתקבל לחברות. חזרתי, הקמתי בית והכרתי את שלומית, אשתי. היום אנחנו מגדלים יחד שלושה ילדים בקיבוץ".
עמרי המשיך להופיע בארץ ושיתף פעולה עם זמרים כמו אהוד בנאי, חמי רודנר ואלון עדר, אך גם בארץ לא הגיע לפריצה מסחרית. "לא הפסקתי לכתוב, גם מילים גם לחנים, גם בעברית גם באנגלית". הוא חבר לגיא סטריער (הדגנחש, אסתר ראדה), נגן גיטרת בס וגיטרה חשמלית ויחד איתו יצאו למספר סיבובי הופעות בגרמניה ובארץ. לאחר הפסקה בשל הקורונה החליט לחזור לאולפן ההקלטות והפעם לפרויקט סולו. "שיר ראשון 'המוחרקה' נכתב בסדנת כתיבה עם חמי רודנר, שגם ניגן בס בהקלטת השיר באולפן. ראיתי שאני בשל לחזור להקליט".
בשלב זה חבר עמרי לערן שהם מדליה, מתופף, מורה לתופים ומפיק מוזיקלי "שצעיר ממני ב-20 שנה" וחידש קשר עם דורון קוחלי, בן דליה שעזב ללוס אנג'לס לפני לפני 30 שנה, נגן קלידים שהצליח בארץ ובחו"ל (החברים של נטשה, מאיר אריאל, השתתף בהפקות בהוליווד, מוזיקה לסרטים ועוד). "דורון נהיה הצלע השלישית של ההרכב. ערן ואני מקליטים בסיס של שיר, דורון מקליט אצלו בבית את החלק שלו, שולח חזרה ולפי הצורך מעבירים לנגנים נוספים. בעזרת תוכנות המוזיקה שיש כיום נהיה חופש טכנולוגי לעשות זאת בתקציבים צנועים ובאיכות טובה".
להגשים את החלום בדליה
"השיר השלישי בפרויקט 'מול עיניי' הוא שיר שכתבתי באנגליה בשנות ה-90, שיר שהופעתי איתו במהלך השנים וגם הקלטתי במספר גרסאות אבל אף פעם לא הייתי מרוצה מהתוצאה. הוא נשאר בבטן ודגדג לי להקליט מחדש".
במהלך הפרויקט יצר עמרי קשר עם דב כרמל (90) חבר הקיבוץ, מלחין, מתזמר, מנצח מקהלות וזוכה פרם אקו"ם על יצירה לתזמורת. "פניתי אליו באחת מההליכות שלו בשבילי הקיבוץ והצעתי שאולי נעשה משהו יחד. להפתעתי דב נענה ברצון. מהר מאוד התברר לי שלמרות גילו, דב עדיין בשיא כוחו, חד כתער, עובד עם תוכנת הלחנה מעודכנת, מחשב, שני מסכים, מחובר לווטסאפ ולעולם. הוא עדיין בשיא כוחו והוא מאפשר לי להיחשף לידע שנעלם מעולמנו. כל מפגש איתו מרגש והתפקידים שכתב מופלאים. השיר הוא פנטזיה, חלום שחלמתי באנגליה. דב הוסיף כינורות וצ'לו והצליח בתזמור לבטא רגשות ותחושות, להמחיש את החלום וליצור ניואנסים כפי שאני לא הצלחתי".
התווים שכתב דב נשלחו למוזיקאים מובילים בארץ ובעולם, כמו מאיה בלזיצמן שמנגנת בצ'לו, שיר-רן ינון שעל הכינורות, דניאל רונלד מקנדה שמנגן באבוב. "הם מקליטים בבית ושולחים חזרה, אנחנו עובדים על זה באולפן בדליה ושולחים למיקס לדורון בארה"ב".
"השיר נכתב על קיבוץ דליה והוקלט בדליה 20 שנה אחרי בהרכב רב דורי שכולל מוזיקאים בני המקום בני 30 עד 90. בגיל 51 אני מרגיש שהצלחתי סוף סוף להקליט את השיר כמו שרציתי. אני מקליט באולפן מקצועי עם הרכב חלומי, מושמע ברדיו וחומרים נוספים יצאו בקרוב. זה שיא יצירתי שקורה עכשיו. בלי שתכננתי אני מגשים את החלום פה בדליה".
מול עיניי
זוכרת רצנו לגבעה בערב
יחד עם כל הילדים
כשהגדולים התרחקו עצרתי
להביט בכוכבים
כשהפניתי את עיניי אל המרום
התגלה מראה מופלא בחלום
מול עיניי זוהרים באור צהוב
ארבעה ירחים עלו
מול עיניי
זוכר היטב את החלום
זוכר שביקשתי אות מאלוהים
כשהתעוררתי הוא נשאר בחדר
לפני כל כך הרבה שנים
כשהפניתי את עיניי אל המרום
התגלה מראה מופלא בחלום
מול עיניי זוהרים באור צהוב
ארבעה ירחים עלו
אחד נשבר
התפרק לרסיסים
שברים של אור
למעלה בשחקים
מול עיניי
לינק לצפייה בשיר
