העדיפו פירות טריים תוצרת הארץ על פני הפירות המיובשים המיובאים
*תמונה ראשית: עזרא בכר – מ'מ מנכ'ל מועצת הצמחים. צלם: בועז רבינוביץ
לקראת ט"ו בשבט, חג האילנות והחקלאות הישראלית, שיחול השנה ביום שני ה-2 בפברואר (סדר ט"ו בשבט יצויין ערב קודם, ב-1 בפברואר), קוראת מועצת הצמחים לציבור הישראלי לשוב למקורות החג ולהעדיף פירות טריים, מקומיים וישראליים – על פני פירות מיובשים שרובם מיובאים.
ט"ו בשבט הוא חג המסמל את הקשר שבין האדם לאדמה, בין החקלאי לצרכן ובין המסורת להתחדשות. בישראל, המתברכת במגוון רחב של פירות טריים הגדלים לאורך כל השנה, קיימת הזדמנות אמיתית לחגוג את החג באמצעות תוצרת חקלאית מקומית, טרייה, איכותית ובריאה.
מדי שנה בט"ו בשבט צורכים אזרחי ישראל פירות מיובשים. מדובר במנהג עבר שהשתרש – ונשאר; היהודים שחיו בגלות התמודדו עם מחסור בפירות טריים בעונת החורף, ולכן צרכו במקומם פירות מיובשים שהובאו לגולה מישראל. כיום, מלבד התמר, הגדל בישראל ומתייבש על העץ באופן טבעי ללא צורך בתוספת סוכר או חומרים משמרים, מרבית הפירות המיובשים הנמכרים בארץ הם מיובאים ומעובדים, חלקם עתירי סוכר מוסף, חומרים משמרים וצבעי מאכל.
אין סיבה להמשיך ולצרוך פירות מיובשים, כאשר היום, בשנת 2026, ניתן למצוא על המדפים עשרות סוגים של פירות טריים וטעימים תוצרת הארץ, טבעיים לחלוטין ועשירים בוויטמינים וערכים תזונתיים רבים, ללא כל צבע מאכל או עיבוד תעשייתי. במועצת הצמחים מדגישים כי יש כרגע פירות טריים ישראלים רבים על המדפים, ביניהם בננה, תפוח, תפוז, תות שדה, אגס, קיווי, קלמנטינה, מלון, אפרסמון, אשכולית, רימון, פומלה, אשכולית אדומה, פיטאיה, אננס, אנונה ועוד.
עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים, מוסיף כי "מעבר להיבט הבריאותי והתזונתי, הבחירה בפירות טריים מקומיים היא בחירה ערכית. צריכת תוצרת ישראלית תומכת ישירות בחקלאים, מחזקת את הכלכלה המקומית, מסייעת לשמירה על שטחים חקלאיים פתוחים ותורמת לביטחון המזון של מדינת ישראל. בתקופה של אתגרים כלכליים, אקלימיים וביטחוניים, לחיזוק החקלאות המקומית יש חשיבות לאומית של ממש".
ד"ר מאיה רוזמן, תזונאית קלינית ויועצת מדעית למועצת הצמחים, מסבירה כי ההבדל בין פירות טריים לפירות מיובשים אינו מתחיל רק בערכים התזונתיים – אלא בתחושת השובע.
פירות טריים מכילים כמות גדולה של מים, דורשים לעיסה ממושכת יותר ותופסים נפח גדול בקיבה. כל אלה תורמים להפעלת מנגנוני השובע בגוף. לעומתם, פירות מיובשים מרוכזים מאוד: הם קטנים בנפח, קלים לאכילה ולעיתים נאכלים במהירות ובכמות גדולה – בלי שהמוח מקבל אות ברור של שובע, גם אם תכולת הסיבים בהם גבוהה.
מעבר לכך, למרות ההילה הבריאותית שיש סביב פירות מיובשים, הערך התזונתי של פירות טריים גבוה יותר בכמה היבטים חשובים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא תהליך הייבוש עצמו: ויטמין C, למשל, נהרס כמעט לחלוטין בתהליך זה. דווקא בעונת החורף, שבה צריכת הירקות יורדת והצורך בתמיכה במערכת החיסון עולה, לפירות טריים יש יתרון ברור.
סיבה נוספת קשורה לתכולת הקלוריות והסוכר. אמנם בפרי מיובש אחד יש פחות או יותר אותה כמות קלוריות כמו בפרי טרי אחד, אך בעקבות אובדן הנוזלים וצמצום הנפח – במאה גרם פרי מיובש יש מעל 300 קלוריות. כאשר אוכלים פירות מיובשים "מהקערה", בלי מדידה ובלי גבול ברור, קל מאוד להגיע לצריכת סוכר וקלוריות גבוהה בהרבה מזו שהיינו צורכים מפירות טריים בגודלם המקורי.
גם נושא החומרים המשמרים משמעותי. רוב הפירות המיובשים הנמכרים ברשתות השיווק אינם אורגניים, ולכן מכילים סולפיטים – חומרים משמרים שנועדו לשמור על צבע ומראה אטרקטיבי. סולפיטים עלולים לגרום לכאבי ראש אצל אנשים רבים, ובחלק מהמחקרים אף נקשרו להשפעות בריאותיות שליליות. כך למשל, משמש מיובש שאינו אורגני יהיה לרוב כתום עז, בעוד משמש מיובש אורגני – ללא תוספים – יהיה כהה יותר, לעיתים בגוון חום-כתמתם.
לכן, לסיכום, פירות מיובשים אינם "אויב", אך הם מתאימים יותר לשימוש נקודתי ובכמות קטנה. בשגרה היומיומית, פירות טריים עדיפים – בזכות השובע, תכולת המים, הוויטמינים והיכולת שלהם להשתלב בתזונה מאוזנת בלי להעמיס קלוריות וסוכר מיותרים.
