נחל עוז עתר לבג"צ נגד סיום הסדר הפינוי וחזרה לקיבוץ
*תמונה ראשית: ברי מאירוביץ, מנהל קהילת נחל עוז. "ביום שהודיעו לנו על הסרת המניעה הביטחונית נכנסו כוחות מהותיים ללחימה בעזה". צילום: מהאלבום הפרטי
"אמות הסיפים רועדות בקיבוץ נחל עוז. כיישוב 'קו ראשון' צמוד גדר, אשר מיקומו הגיאוגרפי הוא בבחינת הקיצון שבקיצון לעומת יתר יישובי העוטף, רעשי המלחמה, הדי ההתפוצצויות, הירי הארטילרי המתקיים יום וליל ומסוקי הקרב החגים ממעל בקביעות – כל אלה נראים ונשמעים בקיבוץ היטב ומקרוב, כאילו מדובר במלחמה המתקיימת מעבר לחדר האוכל ממש. הפקרתם של הקיבוץ ושל חבריו למרצחים המיטה על הקיבוץ ועל תושביו אסון נורא. הטראומות שחוו ילדים כבוגרים, אשר חזו במראות שנפש ועין של בן אנוש אינן יכולות לשאת, ממשיכות לתת את אותותיהן מאז אירועי הטבח ועד היום".
כך נטען בעתירתם של כ-130 חברי ותושבי קיבוץ נחל עוז שהוגשה לבג"צ נגד מנהלת תקומה, הממשלה, משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר והיועצת המשפטית לממשלה ונדונה בתחילת השבוע.
בעתירה גם נטען, כי "באופן שאינו סביר באופן קיצוני מבקשת מדינת ישראל, דווקא כעת, בזמן מלחמה עצימה המתקיימת, נראית ונשמעת בקרבת היישוב, להחזיר את קהילת הקיבוץ המפונה לביתה תוך שלילת מענקים ואמצעי סיוע שונים שניתנו בידיה בתקופת הביניים עד לחזרה לקיבוץ, ממי שלא יעשה כן, ובאמתלה כי הוסרה המניעה הביטחונית לכך לפי עמדת משרד הביטחון".
סיטואציה מורכבת
עם העותרים נימנה גם ברי מאירוביץ, מנהל הקהילה של קיבוץ נחל עוז. באותה שבת של 7 באוקטובר שימש מאירוביץ כמפקד כיתת הכוננות של הקיבוץ ועמד בחוד החנית של הלחימה מתחילת המתקפה על הקיבוץ, תוך שניהל בגבורה עם חבריו קרבות ירי מול המחבלים, חילוץ פצועים, הכוונת חיילים בשבילי המשק ובתוך הלחימה פינוי כלל התושבים מבתיהם. בעתירה אף מצוין, כי כוח קטן של כיתת הכוננות בפיקודו של מאירוביץ הדפו בגבורה למעלה ממאה מחבלי נוח'בה שפלשו לקיבוץ משעות הבוקר של אותה שבת שחורה ולאורך שעות רבות לשטח הקיבוץ.
15 מתושבי קיבוץ נחל עוז, בהם ילדים וקשישים, נרצחו באותה שבת שחורה. שמונה נוספים נחטפו לרצועת עזה. אחד מאנשי נחל עוז, עמרי מירן, עדיין מצוי בשבי החמאס למעלה מ- 670 יום. גופתו של ג'ושוע מולל, סטודנט זר שהתגורר בקיבוץ, עדיין מוחזקת בידי חמאס ברצועת עזה.
"המדינה", מציין מאירוביץ, "הודיעה לנו שהסדר הפינוי של נחל עוז מסתיים בסוף חודש אוגוסט הנוכחי וזאת לאחר ניסיונות ומשלוח מכתבים לגורמי מדינה שונים בבקשות להאריך את הסדרי הפינוי עד שתסתיים הלחימה. ברגע שהצבא הודיע על הסרת המניעה הביטחונית, אז גם הודיעו לנו שמסתיים הסדר הפינוי לגבינו".
יש תחושה שמקבלי ההחלטות במדינה מנותקים מהמציאות בה אתם נתונים?
"המלחמה נמשכת. יש פה פיצוצים עזים וכוחות רבים שנמצאים באזור. ביום שהודיעו לנו על הסרת המניעה הביטחונית נכנסו כוחות מהותיים ללחימה בעזה. בעצם, אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד מורכבת. יש משפחות שחזרו ויש משפחות שיחזרו בימים הקרובים. יש משפחות שנשארות מחוץ לקיבוץ. יש הסדר 'משתהים' עד סוף חודש יוני 2026".
נכון להשבוע, כמה משפחות חזרו לנחל עוז וכמה עדיין שוהות מחוץ לקיבוץ?
"36 בתי אב כבר חזרו לקיבוץ מתוך סך של 186 בתי אב בקיבוץ. השבוע כבר חזרו מספר משפחות. הצפי הוא שעד חודש ספטמבר הקרוב יחזרו לקיבוץ 45 אחוזים מקהילת הקיבוץ ו-55 אחוזים צפויים להיות בהסדר ה'משתהים' ולא לחזור בשנה הקרובה. יכול להיות, שאם תסתיים המלחמה, יחזרו אנשים נוספים תוך כדי. במקביל, אנחנו מנהלים מאבק להשבתו של עמרי מירן, החטוף בעזה, ומלווים את משפחתו. יש לנו גם את ג'ושוע מולל, עובד זר, שרצחו אותו באותה שבת וחטפו את גופתו".
הקהילה הכי מפוצלת
הודעת המדינה לאנשי נחל עוז, כי תמו ההסדרים שהיו תקפים בעת הפינוי ב-7 באוקטובר וכי עליהם לחזור לקיבוץ עד סוף החודש הנוכחי, הביאה, כאמור, את אנשי הקיבוץ להגיש את העתירה לבג"צ.
"הגשנו את העתירה", מסביר ברי מאירוביץ, "על כך שמאלצים את אנשי קהילת נחל עוז לחזור לתוך אזור מלחמה ומסיימים לנו את הסדרי הפינוי המהותיים והמשמעותיים. מעבר לזה, כל הדיבורים על כיבוש עזה רק מעצימים את הקושי".
לאחר דיון שארך מספר שעות, קבעו שופטי בג"צ כי יתנו את החלטתם במועד מאוחר יותר. עד סגירת הגיליון טרם התקבלה החלטת בג"צ לעתירת קיבוץ נחל עוז.
כיצד מנהלים קהילה במציאות כזו בה מרבית אנשי הקיבוץ מפונים מבתיהם זה קרוב לשנתיים?
"אנחנו הקהילה הכי מפוצלת כיום. יש לנו משפחות שפונו לקיבוץ משמר העמק. אנשי משמר העמק הם אנשים מדהימים. הם אישרו למפונים שלנו שהייה בקיבוץ שנה נוספת תחת הסדרים אחרים. הצפי הוא שכ-30 בתי אב יישארו שם. יש לנו גם 22 חברים ותיקים שמתגוררים במגדלי הים התיכון בבת ים ויש גם כמה משפחות שמתגוררות בנתיבות ועוד משפחות שמפוזרות ברחבי הארץ. במקביל לכל זה יש משפחות שחוזרות לקיבוץ לאט לאט. עדיין יש שיפוצים מאסיביים ברחבי הקיבוץ, השירותים עדיין לא פועלים במלואם".
מה באשר להתנהלות הקיבוץ מול אלה שטרם החליטו באשר לשובם לקיבוץ?
"אנחנו עושים את הדברים במקביל. אנחנו מאפשרים לאנשים לקבל את ההחלטה בנושא הזה בלי לחץ. מי שרוצה לחזור חוזר ואנחנו עושים את המקסימום בשבילו. מי שיישאר בשנה הקרובה מחוץ לקיבוץ, אנחנו לא לוחצים עליו לחזור. אנשים מחליטים, כל אחד בהתאם למצבו האישי והמשפחתי. אנחנו מכבדים כל החלטה שאנשים מקבלים".
איך שומרים על הקהילה, שלמעשה רובה ככולה נמצאת כמעט שנתיים מחוץ לקיבוץ?
"זה לא פשוט. זה מאוד מורכב להחזיק את הקהילה במציאות הזו. הרבה אנשים טובים נרתמים לסייע לנו מכל כיוון. יש לנו עם אדיר. לפעמים יש מתחים בקרב קבוצות של אוכלוסייה ויש לנו גם לטפל במשפחות השכולות וללכת איתם יד ביד. הכל מורכב. החיים של כולנו התהפכו ואנחנו לומדים לחיות עם זה, לצערי הרב. אנחנו מייחלים שהמלחמה תסתיים, שיחזירו כבר את עמרי ואת כל החטופים. החזרה לנחל עוז היא לא חזרה מאוד שמחה. זו חזרה מאוד קשה, כי הקהילה מפוצלת ויש פה עדיין מלחמה. זה לא שהמלחמה הסתיימה. צריך להתרגל למצב הזה. אנחנו מייחלים שהכל כבר יסתיים ושנהיה כבר מאחורי זה".
הרבה משפחות עם ילדים לא חוזרות בשלב זה
לא כל קהילת נחל עוז שבה לביתה הקיבוצי. טום אורן דננברג, אשתו ובתם נשארים בשלב זה בקיבוץ משמר העמק
"לקיבוץ חזרו מספר משפחות", מספר טום דננברג, "בעיקר חזרו ותיקים וגם מעט משפחות עם ילדים, אבל הרבה משפחות עם ילדים לא חוזרות בשלב זה. יש גם משפחות של מבוגרים שלא חוזרות. עשרות חברים, כך להערכתי, לא ישובו לקיבוץ בשנה הקרובה בגלל התמשכות המלחמה".
כיצד אתה רואה את התקופה הקרובה מבחינתכם?
"הקיבוץ שלנו הגיש עתירה לבג"צ נגד המדינה ואנחנו הצטרפנו לעתירה הזו. אנחנו מקווים שבג"צ יתערב בהחלטה הלא סבירה של ממשלת ישראל להחזיר אותנו לאזור מלחמה וייתן הוראה למדינה להמשיך את הסדר הפינוי. במידה והסדר הפינוי לא יימשך, אז אנחנו, שנשארים במשמר העמק, ואחרים ששוהים במקומות אחרים מחוץ לקיבוץ, נצטרך לממן את עלויות המחייה שלנו מחוץ לנחל עוז".
בקיבוץ משמר העמק אישרו באחרונה את המשך שהייתם של מפוני נחל עוז לשנה נוספת במימון עצמי של המפונים. "זה כרוך בלא מעט כספים", מדגיש טום אורן דננברג, "מי שחבר קיבוץ ובנה או רכש בית בנחל עוז, כמוני למשל, משלם משכנתא כבר כמעט שנתיים על בית שאני לא גר בו ולא חי בו. מעבר לכך יש עלויות נלוות, כמו הוצאות בתחום החינוך, ארנונה, מיסים והוצאות אחרות. מדובר בעלויות לא מבוטלות".
איך שומרים על הקהילה הקיבוצית במציאות כזו של כשנתיים מחוץ לקיבוץ?
"זה קשה ולא פשוט. אנחנו מתמודדים עם קשיים רבים ומנסים לשמור על קשר עד כמה שאפשר. מדי פעם יש אירועים קהילתיים בהשתתפות מרבית הקהילה, אבל זה לא אירוע קל. זה עוד אחד מהקשיים שאנחנו חווים. במגבלות הקיימות אנחנו מצליחים לשמור על הקהילה שלנו. אנחנו עדיין במאבק להשבתו של עמרי מירן שעדיין חטוף בעזה. אנחנו במאבק מול המדינה בנושא הפינוי, אנחנו בשיקום של הקיבוץ. במסגרת כל הדברים שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות, אנחנו מנסים לשמור על הקהילה, כשחלק מהשמירה על הקהילה זו גם ההחלטה שקיבלנו, שמי שרוצה לשוב לקיבוץ ישוב ומי שלא רוצה, שייקח את הזמן. אנחנו לא רוצים שאף אחד יחזור מתוך לחץ. שכל אחד יחזור בזמן שלו, בזמן שנכון לו. כל זאת כדי שהקהילה לא תתפורר לגמרי ולא תתפרק".
יחסי חברות עמוקים
זו הפעם הרביעית במהלך 22 החודשים מאז 7 באוקטובר 2023 שחברי קיבוץ משמר העמק נדרשו להחליט באשר לאירוח של מפוני נחל עוז בקיבוצם. בעבר הם אישרו את הקמת שכונת הקרווילות לטובת מגורי המפונים ולאחר מכן, בקיץ שעבר, אישרו את מתווה שהייתם של מפוני נחל עוז לשנה נוספת בקיבוץ. לפני כשבועיים אישר קיבוץ משמר העמק ברוב מוחלט את המשך שהייתם של אנשי נחל עוז לשנה נוספת.
"נכון לעכשיו", מציין תומר אראל, מזכיר קיבוץ משמר העמק, שוהים אצלנו 116 מאנשי קהילת נחל עוז. התחלנו ב-7 באוקטובר עם 330 מאנשי נחל עוז. כשאכלסנו את שכונת הקרווילות התגוררו בה כ-270 מאנשי נחל עוז".
להמשך שהותם של אנשי נחל עוז במשמר העמק יש גם מן הסתם משמעות כספית?
"נושא המימון מבחינתנו הוא שקוף ואנחנו לא צד בעניין. עלויות המחייה של אנשי נחל עוז בגין דיור, ארנונה, חשמל, מים וכו' אינן עבורנו והן משולמות על פי חוק מדינה. אנחנו צינור להעברת התשלומים למדינה. במקרה שהמדינה לא תאריך את ההסדרים עימם, אנחנו בכל מקרה אפשרנו להם להישאר אצלנו. יש פה חיבור נהדר בין שתי הקהילות. נושא המימון יהיה נגזרת מההסדרים של אנשי נחל עוז עם המדינה".
מהן התחושות בקיבוץ עם אישור המשך שהייתם של אנשי נחל עוז במשמר העמק?
"אנחנו שמחים לסייע ולעזור לקיבוץ נחל עוז בכל מה שמתבקש ויתבקש עכשיו ובעתיד. אני מאמין, שאם יעלה הצורך להמשיך ולארח אותם גם בשנים 2026 -2027, משמר העמק יצביע בעד. בין שתי הקהילות והחברים בקהילות נרקמו יחסי חברות עמוקים והאישור האחרון להמשך שהייתם אצלנו התקבל ברוב מוחלט. כולנו תקווה שאנשי נחל עוז יוכלו לחזור לחיים נורמטיביים לאחר שובם של עמרי מירן ושל יתר החטופים משבי חמאס, אך עד שזה יקרה, אנחנו כאן בשבילם".
