יבול שיא
הרפת והחלב
מאיר יפרח יור ענף הירקות במועצת הצמחים ומזכיר ארגון מגדלי הירקות. קרדיט צלם בועז רבינוביץ 1

חייב לקום שוק סיטוני חדש בהקדם האפשרי

2 דק' קריאה

שיתוף:

השוק הקיים אינו עונה לשום תנאי הכרחי, ומי שתפס פיקוד על המסחר המקומי הוא רשתות השיווק, שהופכות את השוק החופשי להפקרות חופשית

ברצוני לפרוש בפניך בקצרה את תולדות אי הקמתו של שוק סיטוני חדש ומודרני בישראל, מאז נסגר השוק ההיסטורי בחשמונאים בתל אביב לפני 18 שנה. תחילה הוקם שוק זמני בצריפין, אך הזמני הכושל היה בינתיים לקבוע, וכל הניסיונות להקים שוק ראוי למסחר בישראל כללו מינויים, גופים וועדות, נסיעות חוזרות ונשנות ללימוד הנושא בשוקי חו"ל, הרבה מאוד ניירת והרבה דיבורים, אבל אפס תוצאות.

העדר שוק סיטוני מודרני וראוי למסחר בישראל פוגע קשות במסחר ההוגן לאוכלוסייה בישראל, תוך החמרת פערי התיווך, התחזקות הרשתות על פני הסיטונאים ופגיעה בתחרות, לרעת הצרכן. 

השוק הקיים אינו עונה לשום תנאי הכרחי, ומי שתפס פיקוד על המסחר המקומי הוא רשתות השיווק, שהופכות את השוק החופשי להפקרות חופשית. השיח אמנם על ריכוזיות הרשתות, על מציאת דרך להיאבק במונופולים, אבל במשך השנים כוחן רק הולך וגדל.

בכל מדינה בעולם המערבי, ובפרט באירופה, קיים שוק סיטוני מודרני ומשוכלל שעונה על רוב הדרישות למסחר איכותי והוגן. מכירת תוצרת חקלאית באמצעות שוק סיטוני מאפשרת תחרותיות ונותנת אופציות נוספות לשיווק תוצרת חקלאית בשוק המקומי, תוך הוזלת מחירי התוצרת לצרכן.

בתחילת השרשרת נמצא החקלאי, שאין לו קשר ליוקר המחיה ולפער התיווך, ובסופה הצרכן, שהמסחר אינו מותיר לו אופציות מלבד לקנות במחיר יקר או לא לקנות כלל.

מה רואים כיום כתוצאה מכך: ענפים שכבר מתחסלים, דוגמת השום הישראלי, וענפים שאולי יחזיקו מעמד מעט יותר, אבל לא להרבה זמן.

כיום יש כבר תוכנית מדויקת והסכמות להקמת שוק סיטוני חדש בפארק התעשייתי איירפורט סיטי, בתחום השיפוט של המועצה האזורית חבל מודיעין, עם נגישות לכל אזורי הארץ. אין צורך בכספים ציבוריים ויש נכונות מכל הגורמים לצאת לדרך.

לאחרונה הבינותי כי הבעת הסתייגויות מהקמת שוק סיטוני חדש בישראל. אשמח להיפגש בדחיפות ולהבהיר לך עד כמה הנושא חיוני ביותר ועד כמה כדאי לקדמו גם בימים אלה, וחבל על כל יום שעובר. ועדת הכלכלה כבר החליטה עם כל הגורמים שיש להקים שוק סיטוני בעזרת משרד הכלכלה, מינהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ועוד.

אשמח אם הנהלת המשרד של היום תגלה תמיכתה בחקלאות ובחקלאים לטובת תושבי ישראל, כדי לקדם את הפרויקט במשמרת שלכם, כך שיהווה חלק חשוב משיקום המדינה בימים שלאחר המלחמה.

אבקש לקבוע מועד לפגישה בהקדם האפשרי.

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת פסטיבל הזית בגליל הפגישה אותנו עם דמויות מרתקות, שחלקן נטעו שורשים עמוקים באדמה הזו מתוך בחירה אישית ואהבה עזה. מורה הדרך מופיד אבו ריש מירכא, שליווה את הסיור החגיגי, אינו מגדל זיתים רגיל.
7 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
נטע מור – שה"מ, משרד החקלאות; עומר פרנקל ואיתי קרן – המחלקה למחלות צמחים, מנהל המחקר החקלאי קרן מחקרי שה"מ, תוכנית מס' 870-6612-18 מבוא מחלת הפיתיום מהווה בעיה קשה בגידולי ירקות בכלל, ובמלפפונים בפרט.
8 דק' קריאה
(דוח מסכם עונות 23\24 ו-24\25) חוקר ראשי: חאלד עומרי – אגף הצומח, תחום ירקות, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון [email protected] חוקרים שותפים: דוד סילברמן, עדי סויסה – שה"מ, אגף הצומח, תחום ירקות, משרד החקלאות
7 דק' קריאה
סיפורו של רמי שעיה שהגיע לשדה בוקר עם גרעין נח"ל והפך למומחה בחוחובה ולמתנדב סידרתי רמי שעיה הגיע לקיבוץ שדה בוקר עם גרעין נח"ל בשם "קטר". לימים הוא הכיר שם את בת המשק דלית.
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן