בכך שהיא איננה תלויה עוד במדינה אחת בלבד כפי שהיה בעבר עם תאילנד
אחד האירועים הבולטים של ה-7 באוקטובר הינו חטיפתם והירצחם של עובדים זרים רבים מתאילנד, אשר נלקחו מתוך המשקים החקלאיים, זאת כאשר סרטוני הזוועה משודרים בכל הרשתות החברתיות. דבר זה עורר בהלה עמוקה בקרב העובדים הזרים ובני משפחותיהם ואף הגיע לדרגים הגבוהים של ממשלת תאילנד.
עם פרוץ המלחמה עזבו את ישראל קרוב ל-10,000 עובדים זרים כאשר רובם המכריע מתאילנד, בזמן ששלטונות תאילנד עודדו אותם לצאת מגבולות ישראל ואף סייעו להם בכך. אם נוסיף לכך את העובדה שכניסתם של פלשתינאים נאסרה, ניווכח שאנו עומדים בפני אחד המשברים העמוקים שידעה החקלאות הישראלית מראשית קום המדינה.
בשנים האחרונות, עם הירידה בקרנה של החקלאות הישראלית והיעדר התמיכה הממשלתית, החלו חקלאים ישראלים רבים לנטוש את הענף ואלו שנותרו בו התבססו בעיקר על ידיים עובדות זרות (פלשתינאים ועובדים זרים).
עם פרוץ המלחמה נותרו חקלאים רבים ללא ידיים עובדות וזאת בזמן שהחממות מלאות בירקות, העצים זקוקים לטיפול והפרות משוועות לחליבה.
דווקא בימים אלו של משבר עמוק נתגלתה גדולתו של הציבור הישראלי שהחל מתנדב בהמוניו. המוני ישראלים החלו גודשים את השדות, קוטפים, שותלים, ממיינים, עושים הדלייה ומשקיעים את זמנם ומרצם בסיוע לחקלאים. יתרה מכך, בין לילה הוקמו עשרות מוקדים המחברים בין חקלאים שזקוקים לעובדים לבין מתנדבים שביקשו לסייע במלאכת הקודש הזו.
תנועת המושבים חברה יחד למספר ארגונים שונים שהקימו מוקד המכונה "צו 8", מוקד המחבר בין מתנדבים לבין חקלאים, ואשר דרך קישור פשוט בטלפון יכול החקלאי לבקש עובדים ומנגד יכול המתנדב לבחור תחום, חבל ארץ והימים בהם ירצה להתנדב.
אך על אף ההתגייסות המבורכת של הציבור הישראלי, ברור לכולם שמדובר בפתרון זמני ושהדבר לא יוכל לסייע לאורך זמן ועלינו למצוא פתרונות נוספים. למשימה זו נחלץ משרד החקלאות בהיותו מקים מוקד סיוע, פרסם מתווה מענקים לעובדים ישראלים חדשים שמבקשים לעבוד בחקלאות, ואף פרסם במדיה קריאה לחקלאים להיעזר בשירותי המשרד השונים, על מנת לסייע להיחלץ מהמשבר, ולמרות זאת ברור היה לכולם שלא משם תבוא הישועה.
בו בזמן ובמהירות שיא החלה רשות האוכלוסין וההגירה בניצוחה של עו"ד ענבל משש ומנהלת תחום החקלאות הגב' מיטל כהן–שבת לתור אחר פתרונות, כאשר אפשרה ללשכות פרטיות לגייס באופן עצמאי עובדים ממדינות שונות. זאת במקביל לכך ששקדו מנהליה על מו"מ אינטנסיבי עם מדינות שונות לטובת חתימה על הסכם בילטרלי. מאמץ זה נשא פירות כאשר נחתם הסכם בילטרלי עם סרי לנקה והחל מהשבוע ייכנסו לישראל עובדים לחקלאות ממדינה זו, במקביל לעובדים נוספים שכבר נחתו כאן על ידי הלשכות הפרטיות לדוגמא ממלאווי, פיליפינים ועוד.
בין הפתרונות השונים שהעניקו מנהלי רשות האוכלוסין וההגירה – שינוי של התקנות שאפשר החזרה של עובדים זרים מתאילנד, על אף ששהו ועבדו בישראל בעבר וחזרו לתאילנד לאחר שסיימו כאן את תקופת שהייתם כחוק. כמו כן, אפשרו להאריך ויזות של תאילנדים שנמצאים בישראל ושאשרת השהייה שלהם תמה. בנוסף, לכל עובד זר שהיה כאן שלא כחוק – היות וסיים את 63 החודשים שמותר לו לשהות כאן – האריכו את אשרת השהייה שלו בפרק זמן נוסף, זאת במקביל להקפאת כל הליכי האכיפה.
גם אצלנו, במבט מושבים עובדים זרים, חברת הבת של תנועת המושבים שעוסקת בהשמה של עובדים זרים לחקלאות, החזרנו לישראל מאות עובדים שביקשו לשוב לתקופת עבודה נוספת בארץ. כמו כן, סייענו להחזיר עובדים שיצאו מישראל עם תחילת הלחימה וביקשו לשוב אליה כעת (אינטר ויזה) ואף הבאנו עובדים זרים ממלאווי שכבר עובדים בשטחי החקלאים שלנו בעוטף. בימים הקרובים עתידים לנחות אצלנו עובדים מסרי לנקה ובכך נסייע לחקלאים לחזור לפעילות מלאה בהקדם האפשרי.
אין ספק שהשנה הבאה תהיה קשה ומאתגרת יותר מקודמתה, ומחסור העובדים הזרים יקבל ביטוי בהיצע הירקות והפירות בשוק, אך הדבר מהווה גם הזדמנות בזמן שהחקלאים נחשפים לעובדים שונים ממדינות שונות שטרם הכירו בעבר. בנוסף, מדינת ישראל מפזרת את הסיכונים בכך שהיא איננה תלויה עוד במדינה אחת בלבד, כפי שהיה בעבר עם תאילנד.
בשבוע הקרוב עתידה להתפרסם ההקצאה החדשה של משרד החקלאות לעובדים זרים בשנת 2024. כולי תקווה שהקצאה זו תשקף את הצרכים האמיתיים של החקלאים ותאפשר להם לתכנן את השנה הקרובה, מבלי שמספר העובדים הזרים יהווה חסם בעבורם. יחד עם זאת, לטעמי הגיעה העת לפרוץ את מגבלת ההיתרים ולאפשר לחקלאים להעסיק עובדים זרים לפי בחירתם, היות וגם ככה עלותו של העובד הזר הינה גבוהה, כך שהחקלאים יעסיקו את מספר העובדים הזרים הנדרשים להם ולא אחד יותר. כמו כן, ברור לכולנו שאין העובד הזר תופס את מקומו של העובד הישראלי היות והישראלי הממוצע לא מגיע לעבוד בחקלאות.
יחד עם זאת, אנו במבט מושבים עובדים זרים ערוכים לקליטת אלפי העובדים החסרים לחקלאות הישראלית ונעשה ככל שביכולתנו על מנת לאפשר לחקלאים לשוב במיידי לשגרה.
* הכותב הינו מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים ומנהל מבט מושבים עובדים זרים
