דרכים חפורות, סיורי תיירים אין-סופיים בקיבוץ ועודף שורשי פטרוזיליה בכלבולית. אביבית ג'ון עושה כמיטב יכולתה למצוא את הדרך בין שבילי בארי
*תמונה ראשית: לא רק דרכים: בבארי גם בונים, ובשצף קצף. כך זה יראה אם מבני יד שנייה והמכבסה יחליטו לצמוח אף הם הדמייה: יגאל זורע
חלק ראשון
מדור הלצות (בדיחות לא מצחיקות ע"פ יגאל זורע) שנוצר קודם כל בגלל עודף אבנים משתלבות (הן הרבה, את ייחודית!) אין גם צורך לחשוב שבבארימניקית זה יותר מצחיק (זה לא)! מסע בין תחנות שעומדות במקומן (לרוב, ועוד יותר לרוב – הדרך אליהן דווקא משתנה), המטרה, חד-משמעית, היא יעד לא ידוע.
הקלפים בידיך הם: אסרטיביות, סבלנות, אנטיגוניזם, שריטה, נחישות, קיבוצניקיות, (לא סתם פרובנציאליות, האמיתית, מהלינה המשותפת), ופה ושם גם כמה פרחים.
חלק שני
בשער 1 (כניסה):
השומר לא מזהה אותך?
בשום פנים ואופן לא להתבזות ולהוציא תעודה מזהה!
הפליטי בביטחון פרטים על תושבי וחיי בארי, והמשיכי לתומך למידע על קשרי המשפחה עד שהשומר יישבר. כך תיכנסי בראש מורם והוא יזכור אותך גם בפעם הבאה וגם לנצח.
בפאב:
1. הגיעי בסיום והבטיחי לצחי לכבות את האור.
2. תכנני להגיע בזמן, בזבזי אותו בבית ודלגי לאופציה 1.
3. הגיעי ראשונה – וגלי שהיה ערב מרקים שהתחיל לפני שעתיים, ואת לא ראשונה, אלא אחרונה.
ביטחון:
הרבש״צ מודיע על רחפן תקין?
שיהיה.
הרבש״צ מודיע על פיצוץ תקין:
שיהיה, מי מבדילה?
הרבש״צ מודיע על מלחמה תקינה? שיהיה, אבל חפשי מקלט אטומי.
הומור:
הלצות יגאל לפניך?
זכרי את דבריו שהלצות הן בדיחות לא מצחיקות, וצחקקי בבית.
תיירות פנים (סיורים אינסופיים בקיבוצך):
שיירת מכוניות לפניך?
התעלמי, הן אוויר.
אוטובוס?
התעלמי, הם אוויר.
סיור רגלי:
התעלמי, הם אוויר.
העיקרון פשוט: אומנם יש להם ידיים (להחזיק מצלמה) רגליים (להגיע לכל מקום) והמון עיניים, אבל זכרי – הם לא כמוך. הם מתכלים בסטרטוספירה הזאת – את לא. וגם – אם עץ נופל ביער ואף אחת לא ראתה אותו – הוא לא היה בכלל. אם את לא רואה אותם – הם לא קיימים, ואפילו את זה הם לא יודעים.
במחשבה שלישית, איך הם יידעו אם הם לא קיימים, וברביעית, אם כבר הם לא קיימים, למה את ממשיכה להתעסק בהם?
חלק שלישי
עסקים:
יש הרבה פרחים למכירה במשתלה?
המתיני לחמסין, ואז פתחי.
נספח: נורית דבורי היא שאמרה שאת פותחת רק בחמסין? נורית דבורי תמיד צודקת.
כלבולית:
שעות הפתיחה בכלבולית השתנו?
אכלי צוהריים בשעה משונה.
הגיעו שמונה שורשי פטרוזיליה?
קחי אותם וגם שני מנגולד. סומכים עליך, את היחידה שקונה אותם.
עדי מהכלבולית מודיעה שהיא נפתחת הערב (כמו בכל יום שלישי) ומברכת אותך, (בעצם לא רק אותך, את כולם, בקבוצת הווטסאפ) בערב שקט ונעים ובשבוע נפלא?
הקפידי להחזיר לה כשאת מגיעה, והוסיפי כבונוס שצריך להשקות את הצמחים שבכניסה.
חלק רביעי
תיירות חוץ:
נסעת לאנשהו, שואלים אותך "מאיפה את?", עני "מהדרום", במבט רב-משמעי, אך היכוני לכך שהישראלים הם יצורים שאינם יכולים להתקיים במרחב של חוסר בהירות (או בעברית, חטטנים). לאחר השלב ההכרחי הבא (תכף), שבסופו תגלי להם מאיפה בדיוק, הם יגלו לך שהם מכירים מישהו שאת מכירה, וזה מאוד יעזור לכולכם.
נספח:
עכשיו, כשהם יודעים, הם פותחים בסיפור ארוך מה קרה להם ב-7 באוקטובר?
האזיני להם בכל הסימפטיה וההבנה. הם זקוקים להן.
שמחות ואירועים:
נערי ונערות הקיבוץ חוגגים במסיבת יום הולדת/ סיום משהו ומוכנים לחגוג רק בבארי, לא רחוק מהבית שלך, עד אמצע הלילה?
סגרי חלונות ושמחי בשמחתם.
חתונה של בן קיבוץ חוזר בתשובה מציפה את הקיבוץ במוזיקה שאת לא מכירה ואת כבר לא בטוחה שזה הקיבוץ שאת מכירה?
פתחי חלונות והשתלבי באווירה.
חלק חמישי
בשער 2 (יציאה):
נודניקים שרק באו לסיבוב קטן חוסמים את המסלול שלך?
עמדי באסרטיביות במסלול שלך בלבד, ואל תסטי ממנו.
זכרי, נודניקים לא מתים, הם רק מתחלפים. הם אומנם לא מסוגלים להבין שני שלטים שהם עברו על פניהם הרגע בדרך שהסבירו בנימוס והכלה שאי-אפשר להיכנס סתם כך לבית שלך, אבל מול המחסום בשער והשומר, האסרטיבי גם הוא, ייפול להם האסימון. אז תתגלה אצלם אהבת ישראל חינם למכביר, והם יזוזו במיוחד בשבילך ולמענך אחרי שחסמו אותך עשר דקות.
חלק שישי
בדרכי הקיבוץ (נושא מורחב, מתנצלת)
דרכים חפורות לפניך?
1. סעי והעלי אבק – זה כיף!
2. דלגי מעל תעלות – זה ספורט!
3. סעי בדרך ההיקפית כי לא מצאת פתרון אחר – את לוזרית.
מגרש החניה:
את רוצה לצאת ממנו (בלילה חשוך וגשום) ומגלה שבגלל החפירות אין למגרש החניה לא כניסה ולא יציאה?
בשום פנים לא לשאול בקבוצה מה לעשות, גם לא לנסוע אחרי רכב שנוסע במקומות משונים, מי אמר שהוא יודע מהחיים שלו?
במקום, נקטי בכלל הפשוט: אם אין כבישים – יש מדרכות!
סעי דרך המכבסה, משם למרפאה, ובסיבוב דפקי את המכונית על סלע בדרך.
למרות כל זאת המשיכי לנסוע!
אחר כך גם תתלונני למה אין שילוט (יגידו לך שאת צודקת, אבל בחיים אף פעם לא ישימו).
נספח שילוט: האחראי על שיפוץ הדרכים והשילוט הוא השכן כמעט היחיד בשכונה שלך?
תגידי לו תודה שהוא מאתגר אותך קוגניטיבית (צריך בפנסיה) ושתלי לו מדי פעם פרחים באדניות מול הבית.
חלק שביעי ואחרון
קיצורי דרך:
נסעת בקיצור החדש שלך (כבר שבוע, והוא ארוך פי שניים מהדרך הרגילה) וממש בסיומו חוסמת משאית בטון את הדרך ועכשיו תצטרכי לנסוע 50 מטר ברוורס ואת כבר לא תגיעי למה שהתכוונת להגיע?
זה הזמן להשתמש בקלף השריטה (תודה! מזמן היית צריכה להשתמש בו) – קללי!
(ברכב, כן? ולא מישהי או מישהו).
נספח דרכים א׳:
יוצאת לדרכך? (לא חשוב המרחק ולאן)
הוסיפי עשר דקות בתכנון הזמן.
קחי בחשבון ש:
א. אולי זה בכלל לא יהיה נחוץ.
ב. יש סיכוי שאין סיכוי שזה יספיק.
נספח דרכים ב׳:
נספח א׳ מיותר. זה לא ממש חשוב כמה זמן אקסטרה לקחת ולמה.
ממי נלמד, אם לא מהדרכים, שבחיים הכול זה קארמה?
