יבול שיא
הרפת והחלב

מה שטוב לאירופה לא טוב לישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

מכתב לשר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת

המודעה שהופיעה בעיתונות בימים אלה נושאת את הכותרת "מה שטוב לאירופה עכשיו גם טוב לישראל". במודעה צוין כי מ-1.1.25 יוצאת לדרך מהפכת היבוא, שתילחם ביוקר המחיה באמצעות יבוא קל, פשוט ומהיר, חיסכון בעלויות היבוא והגדלת מגוון המוצרים בשוק הישראלי.

לא ידענו אם לצחוק או לבכות. למי מיועדת המודעה אם לא ליבואנים, כי לציבור הרחב זוהי זריית חול בעיניים, כי מה שטוב לאירופה טוב לישראל – זה השקר הכי גדול של משרד הכלכלה.

עידוד היבוא כמילת קסם הוא דגל של פורום קהלת והחושבים כמותו, והוא מהווה יום יום ושעה שעה איום על ביטחון המזון. היבוא אינו פתרון לפערי התיווך וליוקר המחיה. כל המידע שנצבר מוכיח כי היבוא בראש ובראשונה אינו מביא אתו הפחתה במחירים לצרכן. על מי אתם רוצים לעבוד? הרי כבר נכשלתם ביבוא, כאשר היבואנים גרפו 250 מיליון ש"ח לכיסיהם, והמחירים לא ירדו ואפילו עלו. המכסים הורדו עוד בתקופת ישראל ביתנו, שגם הם חשבו שהיבוא זה הפתרון לכל תחלואי יוקר המחיה ופער התיווך, ואתם במשרד הכלכלה המשכתם עם הטעות הזאת.

אז מה קרה? הטורקים, למשל, שהיו היעד העיקרי ליבוא לישראל הטילו חרם, החות'ים מטילים מצור על מעבר אניות בים האדום, הטיסות לישראל וממנה הצטמצמו למינימום. אז מה שטוב לאירופה לא עובד במזרח התיכון, וישראל נמצאת במלחמה כבר 14 חודשים, כאשר לא מזמן ישראל נסגרה גם במגפת הקורונה. נוכחנו שבסביבה הקרובה למעשה אין מאין לייבא מזון טרי, ומצב זה לא אמור להשתנות בזמן הקרוב.

הזוי במה שאתם עוסקים כיום במקום להחזיר את החטופים או לדאוג לרווחתם של המילואימניקים שנושאים בנטל. יש  פתרונות ישימים ליוקר המחיה ולפערי התיווך, כמו הקמת שוק סיטוני מודרני, תמיכה וחיזוק השוק החקלאי המקומי, אבל אצלכם זה לא באג'נדה.

את מה שטוב לאירופה תשאירו באירופה, כי שם המים זולים, העובדים זולים, התעבורה זולה, התמיכה בחקלאות שם היא דרך חיים, אפילו אידיאולוגיה. גם מי שחשבו שהיבוא נותן פתרון לכל תחלואי יוקר המחיה ופער התיווך, למדו כולנו ב-14 חודשי המלחמה כי זאת פריבילגיה שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה. טפלו בבעיית המים היקרים מאוד, טפלו בהקטנת העלויות על העסקת עובדים זרים, מצאו פתרונות לדור הבא של החקלאות, שבלי תמיכה לא ייצרו רצף לחקלאות הישראלית המפוארת.

הסיסמה אולי מושכת, וגם בתקשורת מתפתים פה ושם למחוא לה כפיים, אבל באירופה אין מלחמות עם חמאס, חיזבאללה, אירן והחות'ים. מה קרה לכם, אתם חיים בארץ? מזלנו שיש איש מסור לחקלאות כמו השר אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון, שעושה ככל יכולתו כדי לעצור את הסחף של פורום קהלת ובעלי ההון, שרוצים להפוך אותנו לתלויי יבוא, כלומר תלויי יבואנים.

ניר ברקת, שר הכלכלה, שחרר את הסיסמה ההזויה שאתה דבק בה לשווא. לא כל מה שמתאים לאירופה מתאים לנו. כבר ניסיתם את ההפקרות של שחרור מכסים ליבואנים ומנעתם תמיכה מהחקלאים. הציבור לא מטומטם. הציבור יצא מכל קצות הארץ לסייע לחקלאים עם פרוץ המלחמה, והציבור לא ישכח את הסיסמה ההזויה הזאת.

מי יציל את החקלאות מהרעיונות שלכם להריסת השוק המקומי בכל המוצרים. ניסיתם את החלב ונכשלתם, ניסיתם עגבניות והוחרמתם, ניסיתם אננס מקוסטה ריקה וסורבתם, וגם הבשר לא הוזל כמו שהובטח.

כלכלה חופשית לא יכולה להיות בארץ מוקפת אויבים הנלחמת על קיומה במזרח התיכון. מזון טרי לאוכלוסייה הוא תנאי הכרחי למצבנו הביטחוני.

אז תמצא לך בבקשה רעיונות אחרים להיטיב עם היצואנים המקורבים ולא על חשבון הציבור, לא על חשבון ביטחון המזון, לא על חשבון מגזר החקלאים העקשן והחרוץ, כי הציבור מבין שאת מה שטוב לאירופה אפשר לחפש באירופה, ולא בארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!