מחשבים בשבילכם

בעידן החקלאות המודרנית, דיוק הוא שם המשחק – אבל מה עושים כשהנתונים מגיעים ביחידות מדידה שונות? לשם כך פיתחה דשנים מקבוצת ICL מחשבון המרות ייעודי, שייתן תוצאות מדויקות ויחסוך לכם זמן

חקלאים מתמודדים כיום עם הצפה של מידע ממקורות שונים ומגוונים מכל העולם: מחקרים, המלצות מקצועיות, חומרי דישון, תכשירים ומכשירים שמיוצרים במדינות שונות. מאחר שלכל מדינה שיטות מדידה משלה, המידע מגיע ביחידות שונות ולעתים לא מוכרות, מה שמקשה על יישום מדויק של ההנחיות.

דשנים מקבוצת ICL השיקה לאחרונה מחשבון חדש להמרה וחישוב של חומרי הזנה, השקיה ויחידות שונות. המחשבון, שמופיע באתר האינטרנט של החברה, הוא כלי חיוני לכל חקלאי, שמאפשר לו לתרגם במהירות ובקלות בין יחידות שונות, ולוודא שהחישובים שלו מדויקים, מהירים ומותאמים לצרכים בשטח. כך אפשר לקבל החלטות מושכלות יותר בהשקיה, בדישון ובניהול המשק – בלי טעויות יקרות ובלי לבזבז זמן יקר.

ממערכות עתיקות ל-SI

השימוש ביחידות מדידה שונות התפתח לאורך ההיסטוריה כאשר תרבויות שונות פיתחו מערכות מדידה משלהן. במצרים העתיקה ומסופוטמיה התפתחו שיטות מדידה קדומות כבר באלף הרביעי לפנה"ס, ונעשה שימוש ביחידות כמו האמה, שאורכה היה מהמרפק ועד קצה האצבע, והרגל, שהתבססה על אורך כף הרגל. בספרות התלמודית מתועדות יחידות האורך אמה ורגל, שהיו בשימוש בארץ ישראל, וה"לוג" – יחידת נפח ששימשה למדידת נוזלים.

התרבות הרומית, שהשפיעה רבות על שיטות המדידה באירופה, השתמשה ביחידות כמו הרגל הרומית, שהתחלקה ל-12 אונקיות, והיארד, שהתפתח מאוחר יותר מאורכן של שלוש רגלים. בבריטניה האימפריאלית התפתחה מערכת מידות שבה היחידות הבסיסיות הן יארד לאורך, פאונד למסה וגלון לנפח.

המערכת הצרפתית (המטרית), התפתחה בסוף המאה ה-18, לאחר המהפכה הצרפתית, אז הוחלט ליצור מערכת מדידה אוניברסלית. המערכת המטרית מבוססת על תכונות טבעיות ולא על מידות גוף האדם. היחידות הבסיסיות, מטר וקילוגרם, מערכת זו התפתחה למערכת היחידות הבינלאומית (SI), שהיא התקן המקובל במדע וברוב העולם כיום.

יחידות מדידה בחקלאות: דיוק שחוסך זמן ומשאבים

בחקלאות, השימוש ביחידות מדידה מדויקות חיוני במיוחד. בתחומים כמו ריסוסים, הזנה, הדברה והשקיה, נדרשים חישובים מדויקים של כמויות חומרים ליחידות שטח לשיפור התפוקה ומניעת פגיעה בסביבה. אלה כמה מהפרמטרים העיקריים והמידות שבשימוש בחקלאות:

טמפרטורה

צלזיוס (°C): מערכת מדידה המשמשת ברוב העולם ומבוססת על נקודת הקיפאון של מים (0°C) ונקודת הרתיחה  (100°C).

פרנהייט (°F): מערכת נפוצה בארצות הברית, מבוסס על נקודת הקיפאון של מים (32°F) ונקודת הרתיחה (212°F).

נפח

ליטר (L): יחידת נפח מטרית.

גלון (US): שווה ל-3.785 ליטרים, משמש בארצות הברית.

גלון (UK): שווה ל-4.546 ליטרים, משמש בבריטניה.

שטח

דונם: שווה ל-1,000 מטרים רבועים, נפוץ בישראל.

הקטאר (Ha): שווה ל-10,000 מטרים רבועים, משמש ברוב העולם.

אקר (Ac): ל-4,047 מטרים רבועים, משמש בארצות הברית.

המרות נוטריינטים: המפתח לדישון מדויק ויעיל

בתחום הדשנים ומוצרי הדישון, הצורך בהמרות שונות עולה בכל משך הגידול. ניקח, לדוגמה, את המאקרו-אלמנטים זרחן ואשלגן, שניהם חיוניים מאוד לבריאות הצמח. הזרחן ממלא תפקיד חיוני בהעברת אנרגיה, פוטוסינתזה ותנועת חומרים מזינים בתוך הצמח, ואילו האשלגן מעורב בתהליכים פיזיולוגיים שונים כגון הפעלת אנזימים, פוטוסינתזה וויסות מים.

בבדיקות קרקע, בדיקות עלים ובדיקות מים, תכולת חומרי ההזנה של הצמח מוצגות לעתים בצורת האלמנטים, למשל K – אשלגן ו-P – זרחן. לעומת זאת, הדשנים מסומנים בתכולת החומרים שבהם בצורה של N-P₂O₅-K₂O המייצגת תכולת חנקן, תחמוצת זרחן ותחמוצת אשלגן בהתאמה.

הבנת ההבדלים ואופן ההמרה בין P ו-P₂O₅, כמו גם K ו-K₂O חיונית לניהול אפקטיבי של הדישון. בעוד שצמחים סופגים זרחן ואשלגן בצורות יסוד, השימוש ב- P₂O₅ו- K₂O מספק דרך סטנדרטית לבטא את זמינות חומרי ההזנה בדשנים ומסייע לחקלאים לקבל החלטות מושכלות לגבי יישומי דשן.

כעת, החקלאים לא נדרשים יותר לבצע את החישובים המורכבים בעצמם. בעזרת המחשבון החדש של דשנים ICL, הם יכולים להציב את הערך הנתון בשדה המתאים במחשבון ולקבל את הערך הרצוי בלחיצת כפתור.

המחשבון כולל מידות משקלים ונפחים, המרת נוטריינטים, המרת יחידות נוזלים ומוצקים, ריכוז חומרי הזנה, יחידות יבול לגידולי דגנים, חישוב השקיה ומשקעים ומליחות בקרקע ומים – כל מה שצריך לניהול מדויק ומהיר של הנתונים בשטח, למקסימום יעילות. המחשבון זמין לשימוש באתר האינטרנט של דשנים ICL, בכתובת: https://icl-growingsolutions.com/dshanim/agriculture/digital-tools/nutrient-unit-converter/ (מחשבון דשן דשנים). האתר מותאם גם לשימוש נוח בטלפון הנייד.