יבול שיא
הרפת והחלב
2

מכון וולקני בסכנה

3 דק' קריאה

שיתוף:

70  מיליון  שקלים  מפרידים  בין  המשך  פעילות   מחקרית  ובין  השבתה מוחלטת  של  מכון המחקר החקלאי   של ישראל, שרכש לעצמו  לאורך  שנים  אמון   ויכולות  ביצוע   ייחודיות בעולם.

70  מיליון  שקלים,  זה  הסכום  שמשרד האוצר  של מדינת ישראל החליט  לקצץ מהתקציב השנתי  של  מנהל  המחקר  החקלאי, מבלי להתחשב בהישגים  פורצי הדרך  שהשיגו  החוקרים  בעמדות  השונות.

סגן ראש  מנהל  המחקר  החקלאי למחקר ופיתוח, פרופסור  אורי ירמיהו, מגלה שעוד בחודש שעבר  לא  היה כסף  נזיל  לרכש,  לפעילות מחקרית. "נזקקנו  לחומרים  שונים, לדשן, לאמצעי  ריסוס  ופעילות  במעבדות ולא היה בידינו   תקציב  לכך. המכון  עובד, אינו מושבת, אולם  לא  ניתן  לפעול מעשית".

פרופסור ירמיהו  קובע  ששכר  העובדים  לא  נפגע, "גם איש לא  יפוטר, אולם  לא  נאייש  40  משרות  של  מלגאים (מקבלי מלגות) הממתינים  לפעול,   בכל  הדרג המינהלי.

1
רפת המחקר של מכון וולקני הפכה לסמל הפיתוח והחדשנות

מקווה שלא נגיע לסגירת המכון

סגן ראש המינהל  למחקר ופיתוח, משוכנע  ש"לא נגיע  לסגירת  מכון המחקר החקלאי הבכיר  של ישראל. אני  לא מאמין  שהמדינה  לא תאפשר  לוולקני לא להתקיים. החלטת  משרד האוצר   נתקבלה  בתדהמה  לא רק  אצלנו. כל מוסדות  המחקר  הקיימים  בארץ,  טילפנו  אלינו לברר  כיצד ניתן  לעזור לנו. המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, שלחה  מכתב לשר החקלאות  שישקיע כל מאמץ   שמכון  וולקני  לא יפגע וימשיך לפעול  במלוא  תקציבו".

תקציב מנהל  המחקר החקלאי  בשנת  2023 היה 320  מיליון  שקלים. בימים  הראשונים  אחרי   השבת  הארורה  של ה-7 באוקטובר  2023, האוצר  קיצץ  20  מיליון  מתקציב מנהל  המחקר  בעקבות צורכי  המלחמה, קיצוץ  שהתקבל  בהבנה  לנוכח  מה שהתרחש, אולם  אחרי  שבתקציב 2024   קוצצו  70  מיליון  שקלים  שהם  21  אחוזים  מהתקציב הכולל, יצאו   החוקרים  והמדענים בוולקני  למאבק  חיצוני  בהחלטת האוצר.

פרופסור ירמיהו  מציין  כי   במינהל  המחקר  מועסקים  1,200  עובדים, מחציתם עובדים  קבועים  במחקר  והמחצית  השנייה של העובדים כ-600 אישה ואיש, הם  מלגאים, סטודנטים לדוקטורט, מקומיים   ומחו"ל, ששכר עבודתם  ממומן מקרנות  מחקר  שמשקיעות במחקרים יישומיים.

התעורר  חשש גדול  לעתיד המחקר החקלאי  של  ישראל. מאות  פטנטים  חקלאיים  רשומים  על שם  וולקני. "בסוף  חודש מרץ  יפוג מועד  של 38  פטנטים ובהיעדר  תקציב, ישראל  תאבד אותם" אומר  סגן ראש מנהל המחקר החקלאי למו"פ. "יש תהליך שלם  לרישום  פטנטים. חייבים  לשמר  אותם. אנחנו  נהיה  חשופים  לתביעות  של  מוסדות בין-לאומיים  שמימנו  מחקרים   והם  לא יראו אותם  מתקדמים. למכון  יש התחייבויות  כספיות  רבות  וכאשר   מקצצים  בתקציב, אין  אפשרות  להשיב כספים   ולהתנהל  כהלכה  מול   מי שהשקיע  ומצפה לראות  את  פירות  המחקר".

איש שיחנו  מגלה שמנהל  המחקר החקלאי  בישראל,   נחשב עד מאד  בעולם  כולו. "אנחנו  במקום  השלישי  בעולם  במחקר  חקלאי. הראשון בעולם  הוא   מכון  בצרפת, השני באירלנד ואחריהם   ישראל. מדינת ישראל  לא  יכולה  להרשות  לעצמה  שמוסד  כה חשוב  ברמה עולמית, ייסגר. לא יעלה על הדעת  שלישראל   לא יהיה מוסד מחקר כזה. אנחנו  מתמודדים   עם הנושאים  הכי חשובים   בימינו. בין  השאר שינויי  האקלים בעולם".

מגלה: "קרן  הלמלסי מארצות הברית, שמשפחה אמידה  מחזיקה בה ומנהלת  אותה,  תרמה לוולקני ב-10 השנים  האחרונות  13 מיליון  דולר. ב-4.5  מיליון  דולר   מסכום התרומה, רכשנו את כל המחשבים ומכשור  נוסף   לבינה מלאכותית. המכון  לחקר חקלאות ימית עובר  אלינו ונקבל  60 מיליון  שקלים  מתקציב המדינה,  לנהל את  המשך פעילותו. 700 מחקרים  פעילים בהיקף כספי של  100 מיליון  שקלים לא ברור  מה יהיה גורלם.

3
שביל החלב – מציגים בגאווה את התרומה של המחקרים במכון להישגי הרפת

רווחת בעלי חיים

הקמנו  תשעה מרכזי  מחקר   למצוינות  בתחומים  שונים, שיקדמו  את ישראל  לעתיד ומי יודע  מה יהיה איתם. אחד ממרכזי  המחקר האלה הוא   בנושא  מתקדם  מאד, תחום  רווחת  בעלי חיים. הקמנו  מרכז  לחקלאות  עירונית, פעילות  רחבת  היקף בתוך  ערים  בישראל. מרכז ננו-טכנולוגיה ליישם בחקלאות  לשנים  הבאות, מחקר  בנושא  שינויי  אקלים, איזו כמות מים  מדינת  ישראל  תצטרך   בעשורים  הבאים, אילו  מחלות   תפרוצנה  בעוד 20-10 שנה וכיצד  יטפלו בהן. שימוש במי קולחין, אין  מדינה אחרת שמובילה בעולם   בשימוש  במי  קולחין  ובפחת  זרעים".

פרופסור אורי ירמיהו   מציין  בצער רב,  ש"וולקני  היה על   המוקד, גם  לביקורת,  יותר מדי  פעמים  בשנים  האחרונות. מעבר לתקופת  הקורונה, הרי  היה גם  מי שרצה להעתיק  את  מנהל המחקר החקלאי  לצפון הארץ וכל  הזמן,  מחפשים אותנו, פוגעים  בנו   ופועלים  נגדנו. מדינת ישראל  הייתה   צריכה ללטף  אותנו, להעריך  אותנו, לתגמל אותנו ולדעת  שאסור  לוותר עלינו, שאנחנו  חיוניים  ומקדמים  את ישראל  שנים  קדימה"

פרופסור אורי ירמיהו,  בן 65. משמש  זה ארבע שנים וחצי  כסגן ראש מנהל המחקר החקלאי ובשלב מסויים,  היה גם  ממלא מקום ראש המנהל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דוד סילברמן, רוני אמיר, ניר ברהולץ, דובי צהר, מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) יצחק אסקירה, טכנולוגיה בבתי צמיחה, יועץ מיקור חוץ מרק פרל, מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה, חטיבה למשאבי סביבה משרד החקלאות וביטחון המזון *תמונה
9 דק' קריאה
נופית וקנין1, שמעון פיבוניה1, עדי סויסה2, מילי זנבר1, יובל ברזילי1, מוטי אושרוביץ1, מייק וקנין1, סבטלנה גוגיו1, דוד סילברמן2, אהבה ברשקו1, רז יפהר1, רועי קרני1 1מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר,2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אריאל קיטרון,
7 דק' קריאה
סיכום הרצאה של איתן סלע בכנס מגדלים, רבדים, יולי 2025  עריכה ממצגת: ד”ר דרור הדר *תמונה ראשית: שעלבים: עונת 2024, כרב חמצה, עיבוד משמר, קטע ללא איסוף קש, דיורקס 250 סמ”ק/ד’ בסתיו, ראונדאפ + היט על עשבים מתחמקים.
2 דק' קריאה
חוקרים: מורן סגולי – מו"פ רמת הנגב, דובי צהר – שה"מ *תמונה ראשית: איור 1. מרסס הגב שהוכנס בו מחולל אוזון והריסוס האינטנסיבי על הצמחים מבוא בגידול ירקות אינטנסיביים, קיימת בעיה מרכזית של הגנת הצומח
3 דק' קריאה
אוגוסט 2025 מולי זקס1, יגאל מירון2, עדי נוה3 1 ממ"רית טכנולוגיה של השקיה ומצעים מנותקים, שה"מ; 2ממ"ר גידול מלפפון, שה"מ; 3 מדריך קרקע, מים והזנת הצמח, מחוז מרכז, שה"מ גידול במצע מנותק – פירושו
11 דק' קריאה
שדה עוזיהו אוג' 2024 זיו מי-טל תחום ירקות שה"מ, עומר בן-דוד תחום ירקות שה"מ, נביל עומרי תחום ירקות שה"מ, משה מסיקה – חקלאי מבוא כיום מגדלים חסה בשטח פתוח ברחבי הארץ לאורך כל ימות
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן