בחירה בחקלאות כמקצוע, היא העדפה ברורה לצומח ו/או לחי. אך משנים רבות בתחום – הכול מתחיל בא.נשים. והדי-כוטומיות הזו מלווה אותנו בכל צעד ביומיום, מה שמחייב לתת לכך תשומת לב בתהליכי קבלת ההחלטות.
יש לדעת, בגידולים בעלי רווחיות גבוהה (ירקות לשוק, פירות נשירים וכד'), ממשק הגנת הצומח נדיב מעיקרו, כפי שמשתקף היטב מדבריו של סוחר גדול בשוק – "לא אסכן היבול בשביל עוד 5 אגורות הוצאה לק"ג בצל". ומנגד בגידולי הגד"ש, הפרדס ועוד, כל הוצאה על בריאות הצמח ו/או השטח שקולה ברווחיות ונמדדת באופן קפדני במונחי "עלות-תועלת", המושתתים על ספי פעולה. ומכאן, גם השונות בבסיס עבודתנו, שהוגדרה ע"י חקלאי ותיק, שהוא גם חניך בקורס הגה"צ, המתקיים בימים אלה בחסות ארגון עובדי הפלחה ומשרד העבודה – "פיקוח מזיקים זו עבודה קשה!"
ובסביבת העבודה המגוונת והדינמית הזו, כשמזג האויר הוא גורם מכריע בהצלחה או בכישלון הגידול, תהליך ההכשרה משחק תפקיד משמעותי, כשגם בין המוסדות להשכלה גבוהה ניתן להבחין בפער בגישות, שלא לדבר על "שנות הבוץ", שאין להן תחליף! ובנוסף, מצד אחד, העוסק בתחום הגה"צ פועל עפ"י נטיית ליבו – יש בעלי עין חדה, המבחינים בפרטים ו"חותרים" למידע מלא אודות מין הפגע ומקורו; יש בעלי ניסיון רב, מהירי החלטה, הקולטים את מצב השטח ומגבשים המהלכים הנדרשים, שעיקרם התבססות על טיפול כימי; ויש המעדיפים שיתוף פעולה עם כל המעורבים בגידול בתהליך קבלת ההחלטות – מגדל, מדריך, נציג חב' הדשנים, נציג חב' הזרעים ואף נציגי חברות ההדברה, כשלכל לקוח נדרשת "תפירת חליפה" מותאמת כחלק מהייעוץ. ומצד שני, עומדות דרישות החקלאי – יש המבקשים תפריט מובנה, ומשאירים המקצוע באחריות המומחה; יש המבקשים לדון בממצאים ומקיימים במקביל התייעצויות עם מדריכים, נציגי המפעל ואחרים; אחרים מנהלים עימך דיאלוג מקצועי של עלויות, נוחות מבצעית, הגבלות ומבקשים לדעת את עמדתך בנדון. הקו המשותף המנחה בפעילות הגה"צ הוא לנהל את הסיטואציה האגרוטכנית-הגאוגרפית-העתית-הסוציולוגית המורכבת כ"כ. לתת קשב לרחשי הצמח ולא פחות לחקלאי:
לדוגמא, מימים טרופים אלה, בהקשר של מזג האויר כמובן – בעקבות המידע כי מזה כחודש בבתי צמיחה רבים בעמק המעיינות ניתן להבחין בתחלואה בכימשון (infestans Phytophthora) בעגבניות לשוק למיניהן, ניתנה הנחיה למשתלות לטפל למניעת המחלה בעגבניות תעשייה (עג"ת), הנשתלות בימים אלה בשטח הפתוח. ובשל החשש הכבד, אף תואם הטיפול טלפונית ישירות מול המשתלה, ונקראנו במועד השתילה לעקוב אחר בריאות העג"ת. במקרה אחד, בהעדר תיאום מספיק, הניטור נעשה יום לאחר השתילה ובנגיעות של כ- 40% מהשתילים ניתנה הוראה להשמידם ולטפל ביתרת החלקה, מה שכרוך בעלויות נוספות, בחשש להתפתחות עמידות לחומרי הדברה בשל עומס הטיפולים, לעוגמת נפש ולעיכוב בשתילות ההשלמה. יש לדעת כי מועדי השתילה והזנים מתואמים מול מפעלי התעשייה, כשמועד האסיף המתוכנן, נמצא כחלק מאספקה רציפה לקו, בהתחשב בחגים ובמועדים של בני העדות השונות. כך, הידע בתחום הגה"צ משמש כעוגן מרכזי כבר בתחילת העונה בגידול חשוב זה במחזור הגד"ש.
הידע בתחום הגה"צ משמש גם לדוגמא כעוגן בקבלת ההחלטות בהקשר לביטוח החקלאי. כשסקר במגוון בתי צמיחה בעמק המעיינות, בעגבניות לשוק מזנים שונים, ממועדי שתילה שונים, במצעים שונים, אצל מגדלים שונים, באזורים שונים בעמק, העלה שהתחלואה בכימשון פקדה את השתילות המוקדמות, שסבלו מעיכוב בפעילות האגרוטכנית, בהעדר ידים עובדות עקב מלחמת "חרבות ברזל" ובעיקר במבנים בהם נפערו קרעים בפוליאתילן בגג, יותר תחת המרזבים או לחילופין סמוך "למרפסות" המבנה בהן מתוחה רק רשת 50 מש! כשיומני הריסוסים העידו שהחקלאים עשו ככל שלאל ידם להגן על התוצרת.
גם ניתוח הנסיבות ליבול נמוך בבצל לשוק, מחייב התמחות. גידולו של הבצל כל השנה, בהתאם לאזור, לזנים ולאופן הגידול, מבצלצולים או מזריעה, מצריך ידע מקצועי רב, בשל תלות הצמח להתפתחותו באורך היום ובטמפ'. איתור הנסיבות לנזק בבצל, העלה את האקלים כגורם מרכזי זו השנה השנייה, אך נמצאה גם תחלואה ב"שורש ורוד" (Pink Root) וחשש לנגיעות בתחילת הגידול ממזיקי קרקע שונים, חובבי חום ולחות, שנוכחות חלקם קשורה לגידול הקודם!
גם בגידול שום טרי לשוק, כנציג נוסף ממשפחת השושניים, גובש השנה ממשק מחמיר נגד מזיקי הקרקע, בשל נגיעות גבוהה בשנה שחלפה (2023), שנבעה מינואר חם ואירוע גשם משמעותי של למעלה מ- 100 מ"מ, שהפיץ הנגעים והביא לנטישת חלקות, לקושי באיסוף חומר ריבוי נקי ובשיווק התוצרת. וכשארגז הכלים מוגבל, ומס' תכשירי ההדברה היעילים-המורשים מצומצם ויקר, וימי ההמתנה המותרים לפני האסיף עומדים על 90 יום, הידע בהגה"צ הוא קריטי!
נזקי אקלים משפיעים ישירות על שטחי החקלאות, דוגמת חום גבוה או לחילופין קרה, גשמים מרובים ועודפי מים ואף משבי רוח חזקים ועוד. ובעקיפין, ניתן להבחין כי בעקבות תנאי מזג אוויר הצמח נכנס לעקה, ואז טיפולי ההדברה הכימיים, נגד עשבייה ו/או נגד מחלות/מזיקים, עלולים להביא לנזק נוסף, בהיותם פיטוטוקסיים. כשידוע כי יש תכשירים שהם פיטוטוקסיים, במידה ולא מפעילים השקיה באופן מידי. כמו כן, טיפול עשבייה שלא במועדו מבחינת מצבו הפנולוגי של הצמח, ו/או במינון לא מתאים ו/או בתנאי אקלים לא מיטביים עלול לצרוב עלוות הגידול הצעיר ולהביא אף לתמותה ו/או לעיכוב התפתחותי בהמשך. גם העדר פתיחת מים מיידית לאחר פיזור אוריאה גרגרית (46%) לצרכי דישון, עלולה להביא לצריבות. חיוני כי פעילות זו תגיע לפתחו של הפקח, שיתכן וימליץ על טיפול "לסגירת הפצעים" מחשש לחדירת מחלות בתנאי אקלים נוחים.
כאשר, ככלל "צריבות" הן תסמינים המחייבים טביעת עין. הפקח ידע להבחין אם הנזק א-ביוטי ואת הנקרוזה אפשר לתחום למיקום, להיקף ולעיתוי מוגדרים. או שלחילופין מדובר בגורם ביוטי – ואז ניתן להבחין כי התפשטותו ברקמה הצמחית תחומה בתאים כשבשוליים ניתן לראות כמעין הילה. ההתמודדות עם הגורם הביוטי, מצריכה ידע על אופן התפתחות הגידול, אופן התפתחות הפגע, תנאי האקלים וכמובן אופן ההשקיה ועיתים אף ההזנה. כשמקובל, כי כנגד מחלות המביאות לנקרוזה, מומלץ לטפל בתכשיר משולב – כשבהגנה על הרקמה הצמחית נדרש שימוש בתכשיר סיסטמי ו/או טרסלמינרי ובנוסף תכשיר פרוטקטנטי, המייבש את אזורי הנקרוזה, בהם במרבית המקרים מתפתחות יח' התפוצה השונות וכן הוא משמש כמגן מהפצה משאריות צמחיות "יבשות".
כאמור, מרכיב ההשקיה גם הוא "משחק תפקיד" בתחום הגה"צ – ישירות כאשר יש פגעים שההרטבה על הנוף מפחיתה פגיעתם, דוגמת תריפס (Thrips) וקימחון (Powdery mildew). ובעקיפין מחד, במידה ומשקים בקוונוע/המטרה, אזי יש חשיבות ליישום תכשירים שאינם שטיפים, סיסטמיים ו/או טרנסלמינריים, הנקלטים בצינורות ההובלה של הצמח. ומאידך, בעת השקיה בטפטוף ניתן ליישם חלקם דרך המים ובכך להפחית הוצאות. במידה ומרססים מהקרקע, תזמון הטיפול, שהוא לעיתים קריטי, מחייב התחשבות במועד ההשקיה בקו נוע/המטרה וגם בטפטוף. כשהיום, חלופת יישום חומה"ד למיניהם ברחפנים, דוגמת תכשירים כימיים, רעל עכברים ואף פיזור פרומונים ל"בלבול" עשי לילה מזיקים, שיפרה לאין ערוך את הזמינות והגמישות, במידה וה- GPS פעיל במלואו.
אגב יישום הדברה, בניגוד לקוטלי עשבייה, שליקוי בפעילותם ניתן לאבחן בקלות, יישום קוטלי מזיקים ומחלות "לא משאיר סימנים". כלומר, בניטור המסחרי, נתקשה "לעלות" על פקשוש. לכן יש חשיבות לניטור סדיר בפינות שונות של השטח, במועדים שונים במהלך היום ולפחות פעמיים בשבוע בגידולים אינטנסיביים כגד"ש וכירקות. מידע על זנים רגישים, על פריצת מים או לחילופין טפטפות סתומות, תשומת לב לקווי מתח גבוה בחלקה וכד', מצביע על "נקודות חמות", שעלולות להוות מוקד להתפרצות נגיעות בשל חולשת הצמחים.
כך, המומחיות בהגה"צ מחייבת מחד להיכנס לפרטים ומאידך לראות את התמונה הכוללת, ע"מ לקבל החלטות מושכלות, שתועברנה כהמלצות לחקלאי, כשכל תפעול ממשק ההדברה מונח על כתפיו ובאחריותו. הכרות קרובה של אופן התפעול במשק החקלאי, כולל גורמים נוספים המעורבים בגידול, דוגמת אנשי השדה של המפעלים, מדריכים, נציגי חב' תשומות חקלאיות בעלי ענין, תורם רבות להצלחת הגידול; כשמבחינתי, אני אסירת תודה כל יום מחדש על הזכות והשליחות בהתוויית דרך לייצור מזון בר- קיימא לאדם ולחי.
