מסיק: מסקנות 

הכרזת מטעי זיתים כשטח צבאי סגור, מחסור בכוח אדם מקצועי ושנה של יבול דל הם חלק מהאתגרים איתם מתמודדים החקלאים, שיגרמו למחסור בשמן זית ישראלי 

*תמונה ראשית: יוסי פרידמן מקיבוץ גשור. צילום: אלבום פרטי 

חג חנוכה מציין את נס פך השמן שהספיק להדלקת המנורה במשך שמונה ימים. פך שמן זית קטן שנמצא בבית המקדש שטוהר במלחמת המכבים ביוונים, מעטים מול רבים, וכמה כולנו זקוקים בימים אלו לניסים. ב-29 השנים האחרונות מתקיים סביב חג החנוכה האירוע השנתי "ימי ענף הזית", שמעבר לחיבור לחג ולנס מציין את סיום המסיק וקבלת "ראשון המסיק", שמן הזית הראשון של העונה, בשלל חגיגות ואירועים. השנה, מלחמת "חרבות ברזל" עצרה את כל אלה והענף נמצא במשבר. חלק מחקלאי ענף הזית נותקו מבתיהם, חלק מהמטעים הוכרזו שטח צבאי סגור ובכל הענף ישנו מחסור חמור בכוח אדם. גם החגיגות המתקיימות מידי שנה ברחבי הגליל הועתקו לתל אביב בשל המצב המלחמתי. 

"ענף הזית התפתח באזורנו בימי קדם, מחגיגות שמן הזית בבית המקדש ועד חנוכה חג שמן הזית הנוכחי. הענף, המייצג את המעבר מהקדום לקדמה, התפתח מאוד בישראל, אך ניצב בפני אתגרים קשים" אומר ד״ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים. "הענף ספג מכות קשות כתוצאה מצמצום התמיכה בחקלאות המקומית ועידוד היבוא, מדיניות שאנו מקווים שתשתנה בקרוב. המלחמה פרצה בדיוק בעונת המסיק, שיא העבודה במטעי הזית". 

נותרו ללא כוח אדם 

"מסיק הזיתים נקבע השנה ל-8 באוקטובר, אולם יום קודם אירעה אותה שבת שחורה ובעקבותיה יצאה ישראל למלחמה" אומר אייל מוצ'ן (61) מקיבוץ צובה, מנכ"ל צבר-קמה, אגודה חקלאית שיתופית לשבעה יישובים, חמישה מהם קיבוצים: צובה, קריית ענבים, מעלה חמישה, רבדים וכפר מנחם, ושני מושבים שיתופיים – תימורים ושורש, שתחתיה מעובדים 32 אלף דונם אדמה חקלאית בין גדרה לקריית מלאכי, מתוכם 2,500 דונם מטעי זיתים. על אף ששטחי הזיתים של "צבר-קמה" אינם בקו העימות, נפגע מסיק הזיתים השנה בעיקר בשל חוסר בכוח אדם. 

אייל מסביר כי במטעי הזיתים יש עבודה הכוללת השקיה ודישון לאורך השנה כולה, כאשר השיא בעונת המסיק המתחילה בספטמבר, בואכה אוקטובר. מועד תחילת המסיק נקבע עם "הבשלת" אחוז השמן שבפרי לרמתו המקסימלית, על פי בדיקות שנערכות לבדיקת איכות השמן בפרי וכמותו. המסיק מתבצע על ידי "מנערת", מכונה המנערת את גזע העץ אותה מפעיל אדם על טרקטור, יחד איתו צוות של 12 פועלים שעוזרים לפרי ליפול לרשתות שנפרשות תחת העץ. הפרי שנאסף ברשתות מועבר למכלים ומשם לבית הבד. בשונה מקטיף פירות וירקות אחרים, פעולת המסיק משולבת עם תהליך אצירת שמן על מנת לשמור על איכות השמן וכמותו. על פרי הזית שנקטף להגיע תוך 12 שעות לבית הבד לשם תהליך האצירה. על כן יש צורך בפעולה משולבת בין המסיק במטע ועבודת האצירה בבית הבד. 

"בתקופת המסיק יש לנו ארבעה צוותי מנערות, קרוב ל-50 פועלים" אומר אייל. "בית הבד עובד בתקופה זו 24 שעת ביום במשך שישה ימים. אנחנו עובדים עם פועלים זרים מתאילנד ופלסטינים וביום שהיינו אמורים להתחיל במסיק פרצה המלחמה ונותרנו ללא כוח אדם, זו עבודה פיזית עם הרבה אבק, שלצערנו ישראלים לא עושים". 

אנחנו שומעים על מתנדבים רבים שמגיעים לעזור בחקלאות. 

"עבודה עם מתנדבים בכל סוג של קטיף היא מאוד מאתגרת. הציבור חושב שבגלל שאלו מתנדבים החקלאים מרוויחים כי הם לא משלמים לכוח אדם. ההספקים ואיכות הקטיף של המתנדבים טובה פחות משל עובד מקצועי תאילנדי או פלסטיני. יש לנו לא מעט מטעים מסוגים שונים וקטפנו כמעט רק עם מתנדבים וזה לא פשוט. החקלאים לא בהכרח מרווחים מזה. פעולת מסיק הזית מצריכה מיומנות ואי אפשר להסביר כל יום למישהו אחר מה לעשות. יש צורך שהמתנדבים יגיעו כקבוצה שעובדת מספר ימים ברצף".  

מחסור בשמן זית 

בשל גודל מטעי הזיתים יש ל"צבר קמה" שתי מנערות, מה שלרוב לא קיים במטעים הקטנים יותר, אך השנה לא היה מי שיפעיל אותן כי העובדים התאילנדים עזבו. "עובדים פלסטינים לא הגיעו מהיום הראשון למלחמה. התאילנדים עזבו לארצם בשבוע ראשון, עכשיו חלקם מנסים לחזור".  

קושי נוסף מעבר למחסור בכוח אדם למסיק הינו מחסור בכוח אדם מקצועי בבית הבד. "יש לנו בית בד שלנו שמופעל על ידינו. יש שניים שלושה מנהלים והשאר עובדים פלסטינים והכל נעצר. זה לא מספיק שחזרנו למסוק בעזרת המתנדבים, כי צריך גם תיאום עם בית הבד. תוך 12 שעות ממסיק הזיתים עליהם להתחיל בתהליך בבית הבד וזה מחייב תיאום של כוח האדם". 

השנה היה גם יבול הזיתים נמוך, בהתאם למחזור הפרי בו בשנה אחת יבול גבוה ובשנה שלאחריה יבול נמוך. יחד עם המחסור בכוח אדם במסיק ובבתי הבד צפוי מחסור בשמן זית. "היו גם מגדלים שלא מסקו השנה, היה מעט פרי וזה לא השתלם". 

מה הציפייה שלכם מהמדינה, ממשרד החקלאות, לאור המצב? 

"מצפים שמשרד החקלאות יגן עלינו מיבוא או שישווה את התנאים לחקלאים בארץ לאלו שמקבלים החקלאים בחו"ל. באירופה נותנים תמיכה כספית לחקלאי עבור כל דונם. אצלנו פתחו את השוק לייבוא, אבל לא משווים את התמיכות. תנו לנו מה שנותנים לחקלאים שם. אי אפשר לא לתמוך בחקלאים וגם לפתוח את השוק. תנו לנו להתחרות בתנאים שווים". 

הקלה נוספת לחקלאים יכולה להיות בתחום כוח האדם עם הגדלה של מספר העובדים הזרים והקלה בדרישות כלפי המעביד. "זה לא רק קטיף. לאורך השנה יש גם גיזום, ריסוס. מתנדבים לא יעשו את זה. צריך למצוא היום את הפתרון לזמנים האלה, אם הוא לא יימצא זו תהיה צרה צרורה. לא תהיה חקלאות פה". 

יש רוח התנדבות 

לא בכל מטעי הזיתים מורגש המחסור בכוח אדם. בחברת מטעים "ארץ גשור", המגדלת 800 דונם זיתים ו-900 דונם כרמים ליין בדרום רמת הגולן, מוסקים עם "מוסקת", מכונה שיודעת למסוק את שורות העצים ללא ידיים עובדות, כך שהשפעות המלחמה מורגשות פחות. "אנחנו מוסקים רצוף מאוקטובר בהתאם למוכנות הזיתים, שני אנשים שמוסקים כ-30-20 דונם ביום ואין פגיעה בפעילות השותפת. מה שמפריע השנה למסיק שאין זיתים על העצים. שנה שעברה הייתה שנה מצוינת והשנה אנחנו בכיוון ההפוך". אומר יוסי פרידמן מקיבוץ גשור, מנהל החברה. "קיים חוסר בכוח אדם מקצועי שגויס למלחמה, יש עובדים שנעלמו בגלל הקרבה לגבול, אבל מצאנו אחרים ויש רוח התנדבות וכיוון שיש פחות יבול, יש פחות לחץ". גם בבית הבד יש התגייסות "הבאנו אנשים שעבדו בעבר ואני מאמין שתוך שבועיים נסיים". 

הן בגלל המסיק וחוסר כוח אדם והן בשל היבול הנמוך השנה, כפי הנראה לא יהיה מספיק שמן זית השנה. בכל מקרה, אל תחכו לניסים, קנו שמן זית ישראלי תוצרת כחול לבן. 

היזהרו מזיופים 

הרבה מהשמנים המיובאים הם שמנים לא איכותיים 

"בתחום שמן הזית יש זיופים רבים" אומר אייל מוצ'ן. "צריך להגדיל את נושא הפיקוח על איכות השמן, מה שלא קורה בישראל. הרבה מהשמנים המיובאים הם שמנים לא איכותיים שנמכרים כאילו הם שמנים איכותיים".  

ואם רציתם טיפ איך אפשר להבדיל בין שמן איכותי לשמן שפחות, אייל אומר שאדם מהשורה לא ממש יוכל. "יש תקן אירופי של איכות, טעם וריח, יש טועמים וטעימות ממש כמו בתחום היין. אנשים פשוטים, כולל אני, לא יכולים לדעת האם החמיצות היא לפי התקן, שהוא עד 0.8 אחוז. יש אנשי מקצוע בתחום שקובעים את איכויות השמן. אני יכול להעיד על שמן הזית שלנו שעובר את כל התהליך ונבדק בידי מנהל בית בד מוסמך בקריטריונים מחמירים".