יבול שיא
הרפת והחלב
פריסימוס

מסע רכש

3 דק' קריאה

שיתוף:

מסע הרכש של "החזקים" נמשך עם כניסת יטבתה כשותף בחברת "פריסימוס". רובוטים של החברה יחליפו מאות אלפי ידיים שמחברות את הכבלים הדקיקים לצ'ופצ'יק שאתם נועצים בכונן המחשב. וגם: תוחזר הרוטציה  

זאת אולי הכללה אבל נראה כי בזירת העסקים הקיבוצית ניתן להבחין בשתי מגמות מנוגדות: שפע מכירות, חלקיות או מלאות ("אקזיטים"), של מפעלים בקיבוצים המופרטים; ומנגד – רכישות וכניסה לשותפויות של קיבוצים שיתופיים שיש להם יתרות מזומנים על המדף, ופחות פיתוח עסקים חדשים. משמר העמק למשל, הוא בולען גדול: הקיבוץ שותף במפעל "ביו-בי" של שדה אליהו, ב"ריקור" של עין חרוד איחוד ב"ברמד" של עברון, בבננות החוף, ובהתארגנויות חקלאיות באזורו. "סאסאטק" למוצרי ניקוי, כביסה וקוסמטיקה של קיבוץ סאסא, התמזג עם מפעל הנייר "שניב" שבאופקים. העסק המשותף משווק את מוצריו תחת המותג טאצ'. 

הקיבוץ השלישי שבולט בתחום הוא יטבתה, שכבר שותף בחברת האנרגיה הסולרית דוראל, בחברת אגרוסקאוט (גם יראון שותף בה), המפתחת שירותי אגרונומיה באמצעות רחפנים, וכעת השלים השקעה של 1.5מיליון דולר בחברת FRISIMOS הישראלית.   

חברת פריסימוס, שהקימו טל פכטר, חנן בן רון ואלכס קרונהאוזר ז"ל, מחזיקה בטכנולוגיה ייחודית לאוטומציה של הרכבת מגשרים על כבלי תקשורת. המוצר הראשון והעיקרי שלה הוא קו אוטומטי להרכבת מגשרים על כבלי Ethernet, שוק המוערך בקרוב לתשעה מיליארד דולר בשנה וצפוי לצמוח ב-16 אחוז לשנה בשנים הקרובות. 

 
הקו של חברת פריסימוס מחליף עבודה ידנית הנעשית על-ידי קרוב לשלושים עובדים. בימים אלה נערכת החברה לספק את הקו הראשון שלה ללקוח ובמקביל, עובדת על ייצור קווים נוספים. 
 

בדיווח לעיתונות אמר דובי גולדמן, מנהל הפיתוח העסקי של יטבתה: "השוק צמא לפתרון של פריסימוס. זו טכנולוגיה פורצת דרך, אך כמו תמיד אנחנו בוחנים השקעות קודם כל לפי האנשים שמאחוריהן. טל, חנן והצוות שעובד איתם הם האנשים שעימם נרצה לצאת למסע מרתק". 
טל פכטר, מנכ"ל פריסימוס: "מצאנו ביטבתה שותף קשוב והגון שמעוניין לחבור אלינו בבניית חברה גדולה ויציבה לאורך זמן. אנו מאמינים בקיבוצים כדוגמת יטבתה כשותפים להמשך הדרך". 

כסף להשקעה 

גם אחרי שיטוט ברשת לא הבנתי מה זה בדיוק "הרכבת מגשרים על כבלים" ואיך זה שווה תשעה מיליארד דולר בשנה.  

לדברי דובי גולדמן "אלה כבלי תקשורת לאינטרנט והמגשרים הם חתיכות הפלסטיק שננעצות בשקע שבקיר בקצה האחד ובכונן המחשב בקצה השני. היום מרכיבים את זה בעבודה ידנית מייגעת, עובדים סינים, רומנים ואחרים. מעכשיו הרובוט יעשה את זה באופן אוטומטי".  

תשעה מיליארד דולר מחתיכת פלסטיק? 

"זה שוק גדול, זה לא המחשב שלך ולי יש בבית. השוק הגדול הוא חברות 'הענן' שאצלן מרכזי הנתונים (data center), הן הרוכשות הגדולות של המוצר הזה".  

אתם גוזרים אבטלה על הרבה סינים  

"לא תהיה אבטלה. בשוק הזה יש מחסור גדול בעובדים, מה שגם מייקר את הכבלים. עבודה ידנית לא תענה על הדרישות לכבלים האלה. מכונה כזאת תייצר כמיליון כבלים בשנה והביקוש הוא למיליארדים".  

דובי גולדמן נוטה לקבל את הערכתי בדבר מגמות הרכישה של הקיבוצים החזקים, "אבל ביטבתה זה לא בסדרי הגודל של משמר העמק. אנחנו עובדים גם על פיתוח מקומי, מה שלא קל באזור שלנו. יש באופק עוד רכישות שמוקדם לדבר עליהן. אנחנו מחפשים גם משהו 'שירד לערבה'. ביטבתה יש 400 חברים ויש כסף להשקעה. חלק הלך לכיסי החברים, חלק לרכישת שותפויות".  

אתגר לרשמת האגודות 

פעם נהגנו לומר שהתקנון מתחיל היכן שנגמר השכל הישר. האמת ששנאתי תקנונים, ראיתי בהם משהו מכני, נטול דקויות. זה היה נכון גם אם בקצה כל תקנון נכתב: "כל נושא יידון לגופו" ("סעיף 9").  

בשעתו הם נוצרו כדי לעשות קצת סדר בחברה שהתרחבה והתגוונה והחלו התנגשויות בין יכולות לבין צרכים. היה צריך לסמן גבולות, להיאחז במשהו. לומר: "כי ככה כתוב בתקנון".  

במסגרת עבודתי העיתונאית, נעשיתי מרצון ומכורח למעין "כותל דמעות". כיוון שאני בתחום כבר ארבעים שנה, אני יכול, פחות או יותר, לסווג את התלונות. היום רובן הן נגד הנהלות, חלקן בליווי בקשה "לכתוב בלי לציין שמות" שאני דוחה בדרך כלל. התייצבות פומבית היא ראשית הפתרון וככל שרבים יותר יתייצבו, הדבר יקרב את הפתרון. זה מכמיר לב שאנשים פוחדים לדבר. 

עניין נוסף הוא שלתלונות בשנים האחרונות, יש יותר משקל כספי. זה לא תור לחו"ל, זה לא רכב מהסידור; זה פנסיה, נדל"ן, שיכון ובשוליים גם נפוטיזם.  

שלומית
שלומית שיחור-רייכמן. נחוצה תקנה להגבלת השררה. צילום: מאתר התנועה  

אנחנו זקוקים לתקנות נגד שרירות לב, נגד מעשים שאין להם פתרון בתקנונים קיימים. הנה, עכשיו שוברים בכנסת את הראש מה עושים עם ח"כים ששוברים את הכלים והכללים. או מה לעשות עם ראש ממשלה שכהונתו מתארכת עד בלי די. 

תרופה חלקית בהקשר הקיבוצי, הוא החזרת משטר הרוטציה. לא, לא באופן וולונטרי. יש לקבוע תקנות בתחום, כפי שהרשם עשה בנושא הפנסיה. תקרה של זמן כהונה וללכת הלאה. השררה מקלקלת גם כשמדובר באנשים "שאין להם תחליף".  

בשיחה של קדם ראיון אמרתי למשנה הדס דניאלי ילין דברים בנושא זה. בדיעבד, התברר לי שדיברתי על החבל בבית התלוי. לא, זה לא עניין למטה התנועה, זו פנייה לרשמת האגודות השיתופיות: גבירתי, שלומית שיחור-רייכמן, את תיטיבי עם לא מעט קיבוצים, אם תפעלי בנדון. נכון, בסוף זה אנשים. יש שמקלקלים בכהונה אחת ויש שמיטיבים בשתי כהונות. תקנה לא תכסה הכול, אבל היא תכסה את הרוב.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דקלה אריה בדלר, ממושב אשתאול שבהרי יהודה, היא בן אדם מעורר השתאות וסקרנות, בעלת תפישה חינוכית ייחודית לגיל הרך * ביום יום עורכת דקלה סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות ופעוטות, שמיועדות לתינוקות מגיל 3 חודשים
6 דק' קריאה
הם עזבו הכל, את העסק הפרטי שכל כך קשה עבדו עליו ויצאו להילחם ולשרת במילואים למען המדינה * רבים מהם שירתו שלושה חודשים ואף נקראו לסבב שני ובינתיים מצב העסק שהושאר מאחור הידרדר *
10 דק' קריאה
אסף ולדן הותיר אחרי לכתו שני ספרים – את ספר הפרוזה: "אורות הפנסים האחרונים" ואת ספר השירה: "לב אבוד בין מילים", שני יהלומי ספרות שפוערים צוהר קטן לנפשו המרתקת של ולדן. ספר "אורות הפנסים האחרונים"
5 דק' קריאה
בדי אוהלים המסמלים את הנדודים והטלטלות של אלו שפונו מביתם שמשו השראה למערכת לבוש שיצרה שיר כץ מצבעון. הפריפריה מגיעה לאופנה *תמונה ראשית: שיר כץ, מרגישה תלושה. "קהילת צבעון מפוזרת בכל המדינה. המשפחה שלי
5 דק' קריאה
13 דירות בבית ההולך ונבנה בנהריה, רכשו חברי קיבוץ רות. כשתסתיים הבנייה בעוד כשנתיים, יעברו אליו חברי הקיבוץ וילדיהם. "אנחנו בנהריה כדי להישאר, כי העיר והצפון חשובים לנו"  הקיבוץ העירוני "רות" של בוגרי השומר
6 דק' קריאה
בית המשפט מלמד הורים פרודים מהי אחריות הורית ״בית המשפט לא אמור להמשיך ללוות הורים עד שילדיהם יגיעו לבגרות, הדבר אינו מתיישב עם טובת הקטינים", אמרה השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבית משפט לענייני משפחה
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן