מאסר בפועל, פיצוי וקנס הוטלו על חבר קיבוץ רעים שמעל ב-1.75 מיליון שקלים בכלבו. בית המשפט ייחס חומרה למעילה באמון חברי הקיבוץ
במהלך חודש אפריל הקרוב, יתחיל לרצות עונש מאסר של 24 חודשים, לאחר שהודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במרמה, ערמה או תחבולה, מי שניהל את הכלבו בקיבוץ רעים בין השנים 2010 – 2015.
מעילה בהיקף של 1.75 מיליון שקלים
לפי כתב האישום, שהוגש לבית משפט השלום בבאר שבע, היה הנאשם, חבר הקיבוץ, "אחראי על הזמנת סחורה מספקים וקבלתה, תמחור הסחורה, הזנת הפריטים למערכת המלאי של הכלבו, בדיקת החשבוניות שהתקבלו מהספקים עבור הסחורה ואישור התשלום עבורן בידי הנהלת החשבונות של הקיבוץ".
כך בוצעה הגניבה: לנאשם היה שותף לעבירה, אחד ששימש בתפקיד נהג ובעל קו חלוקה בחברה שעיסוקה במוצרי טבק. "השותף" סיפק סיגריות ומוצרי טבק לכלבו בקיבוץ. בהתאם לסיכום בין השניים, חלק מהסחורה נותר במרמה בידי ה"שותף" שמכר אותה בשוק החופשי, והשניים היו מתחלקים ברווח שעשו. בפני הקיבוץ הם הציגו מצג שווא לפיו כל הסחורה נמכרה לכלבו, כך שהקיבוץ אישר תשלום בעד סחורה שגנבו השניים בהיקף 1.75 מיליון שקלים, כאשר הסכום הועבר לשותף. עוד יוחסה לנאשם עבירת מס, שכן הוא "לא דיווח לפקיד השומה על מכירה עצמאית של סחורה בסכום של לפחות 1.75 מיליון שקלים". במהלך הכנת "התסקיר לשירות המבחן", "הנאשם מסר, כי ניהל את הכלבו במקביל לעבודתו כקב"ט הקיבוץ עד לשנת 2015. הוא הודה ונטל אחריות על מעשיו. הוא תיאר את תחושת הבושה המלווה אותו ומשבר האמון המשמעותי בינו לבין חברי הקיבוץ. לדבריו, הוא "חש הקלה כאשר מעשיו התגלו ולא היה צריך עוד להמשיך ולהסתיר את מעשיו". "הנאשם שיתף, כי ברקע למעשים לא היה מחסור קונקרטי בכסף והוא ביטא מודעות לרווח הרגשי אשר חווה במסגרת העבירות".
בגד באמון חברי הקיבוץ
המדינה-המאשימה, באמצעות עו"ד ארז פדן, הדגישה את חומרת העבירות במיוחד לנוכח המעילה בחברי האגודה השיתופית. המדינה אמרה כי כספי הגניבה לא הוחזרו, וכי מתנהל הליך אזרחי בין הקיבוץ והנאשם (תביעה כספית בסך 2.5 מיליון שקלים שהגיש הקיבוץ כנגד הנאשם ושותפו).
סניגורו של הנאשם, עו"ד אוהד סלמי, סיפר על "הפגיעה בבני משפחתו של הנאשם, והמחיר האישי, הכלכלי והמשפחתי בו נושא הנאשם. התא המשפחתי התפרק, ורעייתו של הנאשם התגרשה ממנו". הוא עבר לגור בדירה של חדר וחצי בישוב אחר, ואסור לו להתקרב לשערי הקיבוץ. כדי לפגוש את ילדיו הוא אוסף אותם משער הקיבוץ. הסניגור תאר ש"בערב בו התוודה הנאשם בפני מזכיר הקיבוץ על מעשיו, חזר הנאשם לביתו וניסה לשים קץ לחייו". בהמשך, "הנאשם עזב לאלתר את הקיבוץ, והודיע על עזיבה מרצון כדי לחסוך מבני משפחתו עלבון מצד חברי הקיבוץ".
הפרקליט "ביקש להתחשב בכך, ש"הנאשם העיד במשפט של שותפו לעבירה, ותאר שהנאשם עבד בקיבוץ כ-16 שנים, והוצא מהקיבוץ בבושת פנים, מבלי שדרש את זכויותיו הסוציאליות בכדי 400,000 שקלים. עניין זה, הוא חלק מהתביעה הכספית המתנהלת בין הנאשם לקיבוץ".
הנאשם בדבריו לבית המשפט אמר כי "גנב מהבית שהיה חשוב לו וקרוב אליו", אך יחד עם זאת הוא "בחר לבגוד באמון שקיבל ומעל בכספי הקיבוץ". הוא ציין להגנתו שבהיותו "רכז ביטחון בקיבוץ הוא שמר על הקיבוץ והגן עליו מתוך תחושת שליחות אמיתית". הוא הוסיף שהוא "מכה על חטא, וביקש להביע התנצלותו בפני הקיבוץ ובפני משפחתו".
"גנב מחבריו והכניס לכיסו"
"הנאשם הורשע בביצוע עבירות רכוש כלכליות שנעשו במהלך תפקידו כמנהל הכלבו בקיבוץ", אמרה השופטת ענת חולתא, תוך מעילה באמון הקיבוץ כמעסיקו ובאמון חברי הקיבוץ, עימם חי הנאשם וקיים חיי כלכלה משותפים.
הנאשם, המשיכה השופטת, "פגע הנאשם בקניין ובאינטרס הרכושי של הקיבוץ כאישיות משפטית, של חבריו לקיבוץ, של רשויות המס בישראל ובעקיפין גם בחברה כולה. הנאשם פגע ביחסי האמון הבסיסיים שנותן מעסיק בעובד עת הוא מפקיד בידיו את ניהול ענייניו. הנאשם גנב מחבריו לאגודה השיתופית והכניס לכיסו רווח כספי על חשבונם".
אשר לעבירות המס, אמרה השופטת כי הנאשם העלים מפקיד השומה את פעילותו המסחרית ובכך פגע הנאשם בערך השוויון בנטל המס. היא הוסיפה שהנאשם הסדיר את חובו לרשויות המס ובכך הפחית מהנזק לקופה הציבורית.
השופטת הסבירה אמרה כי ב"גזירת העונש המתאים לנאשם, בגדר מתחם העונש ההולם", יש לקחת בחשבון בין השאר את השיקולים הבאים: היקף המירמה, אי השבת הכספים לקיבוץ והנזק שנגרם לו, שש שנים בהן בחר הנאשם, בכל פעם מחדש, להמשיך במצג השווא מול הקיבוץ ובמרמה עם שותפו לעבירה, תוך שהוא מכניס לכיסו רווח כספי חודשי.
השופטת לא מצאה "ברקע לביצוע העבירה נימוק שיצדיק הפחתה באשמתו של הנאשם". אמנם, אין לנאשם הרשעות קודמות, אמרה השופטת, אך זהו המצב השכיח בעברייני מרמה ובגניבה על ידי מורשה. הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו כבר בשלב החקירה, הודה בביצוע העבירות, חסך זמן שיפוטי יקר, ושיתף פעולה עם הרשויות במשפטו של שותפו (שעדיין מתנהל). אך "מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים עומד ברף הגבוה של הענישה ביחס לעבירות המרמה וברף הבינוני ביחס לעבירות המס", הוסיפה השופטת.
סוף דבר, גזרה השופטת על הנאשם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, קנס בסך 50,000 שקלים (או 3 חודשי מאסר תמורתו) וכן פיצוי לקיבוץ רעים בסך 200,000 שקלים. הקנס והפיצוי ישולמו ב-100 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.
