משב רוח של חו"ל 

עין גב ממשיך במפעל ההתנדבות וקולט צעירים וצעירות מרחבי העולם שרוצים להבין מה זה קיבוץ ולעבוד בחקלאות 

"השבוע קבלנו עדכון מעודד מריקה קייזר רכזת המתנדבים בעין גב על מצב המתנדבים שהקיץ זוכה לפריחה מחודשת ומזכיר אצלנו את הימים היפים" כותב אריאל צור מעין גב. בתום שנתיים של מגפת קורונה, שהתאפיינו בסגרים, הגבלות תנועה ואי-ודאות רבה בארץ ובעולם, בקיבוץ עין-גב מבשרים על פריחה מחודשת בקליטת מתנדבים צעירים המגיעים מרחבי העולם.  

בקיבוץ יש כיום 20 מתנדבים מקצתם מארצות גרמניה, שבדיה, אנגליה, קנדה, דרום אפריקה, יפן, וקבוצה בולטת מארצות דרום אמריקה: גואטמלה, קולומביה, אקוואדור.   

"זה בכלל לא מובן מאליו" ממשיך אריאל. "מספר הקיבוצים הקולטים היום מתנדבים הצטמצם מאד עקב תהליכי ההפרטה והוא נע סביב ה-20. עין גב הוא קיבוץ היעד היחידי בעמק הירדן ולשמחתנו בתק"צ הוא מהשלישייה הבולטת, הן בכמות הקליטה, ולא פחות חשוב, בכמות הביקוש מצדם".  

מוסד המתנדבים בקיבוצים הצטמצם מאד בשנות ה-90 והאלפיים, בעיקר עקב תהליכי הפרטה שעברו על המרבית הקיבוצים אך לא רק. ריקה קייזר, שבעצמה הגיעה לעין גב כמתנדבת, יודעת לספר כי גם אם מספרם הצטמצם, מוסד המתנדבים המשיך להתקיים לאורך השנים בעין גב, ואפילו בתקופת הקורונה היו מעט מתנדבים "עם הבדיקות הנדרשות, הבידודים, וכל מה שהמצב הצריך". מגורי המתנדבים, שפעם השתרעו על שטח גדול, הועברו למיקום אחר בקיבוץ, ולמרות שעין גב קיבוץ מופרט, המוסד ההתנדבות חי וקיים. 

המתנדבים משולבים בעבודה בענפי המשק השונים: במכבסה, בגיל הרך, בחדר האוכל, בנוי, בכפר הנופש וברפת. "רבים מהם מבקשים לעבוד בחקלאות, במדגה, בלול ובמטעים. לפעמים לאחר שבוע עבודה בחום הכבד, הם מבינים שזה פחות בשבילם" אומרת קייזר. הענפים מחויבים ביום עבודה מלא ומשלמים גם על ארוחה למתנדב. בנוסף זוכים המתנדבים לאש"ל, למועדון בו הם יכולים גם לבשל, לטיול אחת לחודש ברחבי הארץ ולחוויית חיי קיבוץ השוכן לחוף הכנרת. 

איך מצליח בעין גב מוסד ההתנדבות שחוסל מזמן ברוב הקיבוצים? 

"הקיבוץ מעוניין במתנדבים. בני משק רבים, לפני ואחרי צבא, בוחרים שלא לעבוד בענפי המשק, ויש צורך באיוש המשרות האלו. יש משרות כמו בגיל הרך או ברפת שאנחנו מבקשים התחייבות לחצי שנה ויש הרבה מתנדבים שנשארים מעבר למה שתכננו לתקופות של תשעה חודשים ושנה. בזמנו חשבנו שעם ההפרטה וללא חדר אוכל (שמגיש רק ארוחת צוהריים) יהיה קשה, בעיקר סביב נושא הארוחות, אבל כנראה שהמיקום שלנו ליד הכנרת הוא אטרקטיבי. מתקיימת היברידיות בין הקיבוץ של פעם לקיבוץ המופרט" מסבירה קייזר. "על אף שעברנו הפרטה כבר לפני עשר שנים, יש דברים שחושב לנו כקיבוץ לשמר, החגים נחגגים כמו פעם, חיילים לא משלמים עבור המגורים ודברים נוספים, שלא בהכרח שרדו בקיבוצים אחרים. יש אצלנו סוגי עבודות שמתאימות למתנדבים וגם עבורם יש מגוון והם מרגישים סוג של שייכות".  

מה מביא אותם אליכם? 

"בעיקר סקרנות מה זה קיבוץ, מה זה ישראל, מה שונה ממה שמוצג בתקשורת. מקום אקזוטי, רחוק מהבית, והם מבקשים לעבוד בחקלאות. יש ביקוש גדול ולא תמיד יש מקום פנוי". 

מה שכן השתנה בעקבות הקורונה הוא שהראיונות עם המועמדים להתנדב נעשים בזום "כך שהם שומעים ישירות מריקה על עין גב, שלא יקבלו הפתעה חמה של 40 מעלות", כותב אריאל ומוסיף "מעבר לתרומתם הכלכלית של המתנדבים למשק ולא פחות חשוב- הם ממשיכים להוות משב רוח עולמי רענן לשכבת הצעירים בקיבוץ".