פיצוי מלא בטווח 9-0 ק"מ בצפון ו-7-0 ק"מ בדרום * בטווח 20-7 ק"מ – מסלול אדום או מסלול ירוק נורמטיבי מהיר ללא הוכחת נזק לפי נוסחה קבועה מראש, ועד לגובה מקסימלי של 3 מיליון ₪ לנזק לחודש * בטווח 40-20 ק"מ – מסלול ירוק נורמטיבי (ללא הוכחת נזק) * מעל טווח 40 ק"מ, קרי כל שאר הארץ – פיצוי של47% במתווה מיוחד בו מחושב ההפרש בין המחזור עתה לעומת ממוצע המחזור של 4 חודשים אחורה
שר החקלאות, חה״כ אבי דיכטר: "מתווה הפיצויים שגובש הוא בשורה משמעותית לחקלאים שספגו מכה קשה מאז פרוץ המלחמה. מהרגע הראשון נלחמנו כדי להרחיב את איזורי הפיצויים גם למעל 7 ק״מ בדרום, כך שההגדלה של עד 40 ק״מ היא מתבקשת וחשובה. נמשיך לדאוג שהחקלאות תוכל להמשיך להשתקם ולשגשג. מודה לשותפים למהלך: לשר האוצר, ליו״ר ועדת הכספים וליו״ר ועדת הכלכלה."
מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "אנחנו מנהלים מו"מ ופועלים להשגת מתווה פיצויים ייעודי לחקלאות ולחקלאים החל מהשבועות הראשונים למלחמה וזאת על מנת להבטיח שמירה על החקלאים בישראל, תחום החקלאות כולו וכן על הרציפות התפקודית וביטחון המזון במדינת ישראל. נמשיך להוביל מהלכים בין משרדיים ובשיתוף פעולה מלא עם ועדות הכנסת על מנת לחזק את החקלאות הישראלית"
משרד החקלאות בשיתוף משרד האוצר ו-ועדות הכלכלה והכספים של הכנסת גיבשו מתווה פיצויים ייעודיים לחקלאות. יצוין כי לגיבוש המתווה סייע דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים בישראל ויו"ר נשיאות המגזר העסקי. המתווה כולל:
בטווח 9-0 ק"מ בצפון ו-7-0 ק"מ בדרום – מסלול אדום, שמשמעותו פיצוי מלא על אובדן הרווח.
בטווח 20-7 ק"מ – מסלול אדום או מסלול ירוק נורמטיבי מהיר, ללא הוכחת נזק לפי נוסחה קבועה מראש, ועד לגובה מקסימלי של 3 מיליון ₪ לנזק לחודש. החקלאי יוכל לבחור בין שני המסלולים.
בטווח 40-20 ק"מ – מסלול ירוק נורמטיבי (ללא הוכחת נזק). פרטי המסלול יגובש בשבוע הקרוב.
מעל טווח 40 ק"מ, קרי כל שאר הארץ – מתווה מיוחד בו מחושב ההפרש בין המחזור עתה לעומת ממוצע המחזור של 4 חודשים אחורה (למול חודש יחיד בעסקים), הפיצוי יהיה בגובה 47% מההפרש (למול 22% מהתשומות הקבועות בעסקים).
במשרד החקלאות הבהירו את העמדה על פיה החקלאות שונה מענפים אחרים במשק, ואין לפצותה בהתאם למתווה הרגיל לעסקים, המתייחס לירידת המחזור של העסק בין תקופת המלחמה לתקופה הזהה בשנה הקודמת. המתווה הייעודי מתחשב בעובדה שהחקלאות מבוססת על עונתיות ופריסת ההוצאות השוטפות היא לאורך השנה, ובכך שונה מעסקים אחרים. כך לדוגמה, החקלאי, שלא קוטף הדרים עתה, כבר השקיע את רוב הכסף שנדרש בדשן, מים, עובדים וכיוצא בזאת.
יצוין כי המתווה יעוגן בחקיקה בכנסת.
