קיצוץ תקציב משרד החקלאות משמעותו מחסור בשורה ארוכה של מוצרי מזון ועליית מחירים ברבים אחרים. הקיצוץ במשרד החקלאות יפגע בתקומת חקלאי ישראל בדרום ובצפון ויימחוק את החקלאות הישראלית.
במסגרת דיון מיוחד שהתקיים היום (יום ב', 2.12) בוועדת הכלכלה של הכנסת, הציג משרד החקלאות וביטחון מזון ניתוח מקיף של השלכות הקיצוץ התקציבי המתוכנן על עתיד החקלאות הישראלית וביטחון המזון הלאומי. מן הניתוח עולה תמונה מדאיגה המצביעה על פגיעה מהותית ביכולת לייצר מזון לאוכלוסייה, בשל חוסר היכולת לקיים מערכת חקלאית עצמאית ויציבה.
על בסיס הצורך בחיזוק החקלאות הישראלית, ושמירה על האינטרס הציבורי לזמינות מזון, הצביע שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, נגד אישור תקציב המדינה לשנת 2025 בתחילת חודש נובמבר
בתקופה מורכבת זו, משרד החקלאות וביטחון המזון נחוש להמשיך ולפעול למען הבטחת ביטחון המזון של אזרחי ישראל ולמען עתיד החקלאות הישראלית. המציאות הגיאו-פוליטית המורכבת באזורנו מחדדת עוד יותר את הצורך החיוני בחיזוק יכולות הייצור המקומיות וצמצום התלות בייבוא מזון. היישובים החקלאיים לאורך גבולות המדינה, ובפרט באזור עוטף עזה והצפון, ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על גבולות המדינה ובהבטחת אספקת מזון טרי לאוכלוסייה בעת בה מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים. הקיצוץ תקציב המשרד כפי שאושר בממשלה, חרף התנגדות שר החקלאות וביטחון המזון, פוגע ביכולות ייצור המזון של חקלאי ישראל, ומעקר את היכולת של החקלאות המקומית לשרוד ללא תמיכות ומענקים.
במשרד החקלאות וביטחון המזון מסבירים כי הקיצוץ כפי שאושר בממשלה ישתק את פעילות המשרד וכתוצאה מכך ישתק את החקלאות המקומית, דווקא בעת שהיא אמורה להשתקם אחרי לחימה ארוכה כל כך ודווקא לגדול. השקעה בשיקום החקלאות הישראלית הינה השקעה ישירה בביטחון הלאומי ובחוסנה של מדינת ישראל. העדר תקציבים לטיפול בגורמי הייצור עליהם מתבססת החקלאות בישראל, מחיר המים, זמינות הקרקע, עובדים ותמיכה במו"פ, לא יאפשר לחקלאות להשתקם ולגדול.
במשרד מסבירים כי ייבוש תקציבי מחקר ופיתוח חקלאי מהווה סיכון אסטרטגי ארוך טווח. בעידן של משבר אקלימי מחריף, צמצום תקציבי המו"פ יפגע באופן בלתי הפיך ביכולתה של ישראל לשמר את מעמדה כמובילה עולמית בתחום החדשנות החקלאית וביכולתה להמשיך לייצר מזון זמין. המחקר החקלאי הישראלי, אשר הניב פריצות דרך משמעותיות, מהווה תשתית חיונית להמשך קיומה של חקלאות מתקדמת ויעילה בתנאי האקלים המאתגרים של ישראל.
במהלך הוועדה יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן תמך בעמדת המשרד וקרא לכלל הגורמים המעורבים להגיע להסכמות ולהסדרים.
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "החלטת הממשלה על גיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון לטווח של 25 שנים, הכוללת יעד שאפתני של הגדלת התוצרת החקלאית המקומית בשליש בעשור הקרוב, מהווה הכרה בחשיבות האסטרטגית של החקלאות הישראלית. ואולם, ללא תמיכה תקציבית הולמת, תכנית זו תישאר בגדר הצהרת כוונות בלבד. הגדלת היקף הייצור החקלאי המקומי מחייבת השקעה משמעותית בתשתיות, במחקר ופיתוח, ובתמיכה ישירה בחקלאים. שנת 2025 חייבת להוות נקודת מפנה בביטחון המזון הלאומי של ישראל. התקציב כפי שאושר בממשלה לא מאפשר את מימוש החזון האסטרטגי של הגדלת התוצרת החקלאית המקומית ואינו נותן מענה לצרכים המיידיים של המגזר החקלאי להמשיך לייצר מזון לציבור".
