יבול שיא
הרפת והחלב
עמית במטע

מתנדבים בקטיף חשופים לאש

2 דק' קריאה

שיתוף:

"חשתי רוח התנדבות חזקה בצורה בלתי רגילה. זה חימם לי את הלב והיו לי דמעות בעיניים מההתגייסות הדרמטית הזאת"

קיבוץ מלכיה ממוקם 350 מטרים מגבול לבנון. לקיבוץ 1600 דונם נשירים הנושקים לגדר הגבול. כשהחל הירי לעבר יישובי הגדר, הכריז צה"ל על שטח צבאי סגור עד ל-2 קילומטרים מהגבול ואלפי חברי קיבוצים ומושבים התפנו לאזורים שנחשבו רחוקים יחסית מחשיפה לאש חיזבאללה וחמאס-לבנון.

עמית כהן, מנהל המטעים של מלכיה הורשה להישאר בביתו, אך בתוך זמן קצר התברר כי עובדי השטח המיומנים אינם עוד ברשותו. "שלושה עשר תאילנדים עבדו במטעי הקיבוץ אך בתוך שעות עזבו אותנו לטובת מרכז הארץ. במטעים שלנו עבדו גם משתלמים מרואנדה ובהוטן והם כבר לא עומדים לרשותי. עוד טרם חשבתי איך אבצע קטיף, כאשר הוצפתי בעשרות קריאות טלפון של מתנדבים שמבקשים לבוא לעזור לי בקטיף. טילפנו חברים ותיקים שעזבו לפני עשרות שנים את הקיבוץ ועוד רבים מהקיבוצים שריד, מעגן מיכאל ומכפר תבור שממש דרשו ממני לבוא ולעזור בקטיף".

מגלה: "חשתי רוח התנדבות חזקה בצורה בלתי רגילה. עשרות מתנדבים עלו על אוטובוסים והגיעו למלכיה לקטוף בהר. כולם היו חדורי מוטיבציה מדהימה והפיקו תוצרת בעבודה מטורפת. זה חימם לי את הלב והיו לי דמעות בעיניים מההתגייסות הדרמטית הזאת. מה-8 באוקטובר ועד 1 בנובמבר קטפנו 1300 טון תפוח עץ "גראני סמיט" והעברנו את התפוחים לתאגיד "בראשית" לקראת שיווק ארצי".

בנוסף לנשירים יש לקיבוץ עוד 800 דונם פרדס, אפרסמון ושקד באדמות החולה. שם המשיכו לקטוף בלי בעיות. העיקר היה בקיבוץ עצמו והמתנדבים חוללו את השינוי החיובי. "ראשונים הגיעו אלינו מתנדבים מהישובים הדרוזים כיסרא ובית ג'אן. בשיא עבדו כארבעים איש, חמש שעות יום אחר יום, ובזכותם קטפנו כארבעים אחוזים מהיבול.

בעת שיחתנו ביום השלושים למלחמה הצבא חסם כל דרך ליישובי הגדר. "אני מתגנב מדי יום לשטח המטעים אבל הצבא הזהיר אותי כי האויב עלול לראות אותי ולטווח עליי. המטעים שלנו נושקים לגדר ואני מודע לסיכונים, אבל הבוקר (7.11) גיליתי תקלה בקווי ההשקיה של המטעים. רציתי להיכנס ולנסות לתקן נזקים שנגרמו מפצצות מרגמה. הצבא אסר עליי".

מדגיש: "אני מנסה בדרכים שונות לקטוף, בשטחים פחות חשופים לגבול. זה לא קל, זה לא פשוט ואני מחפש אפשרויות. עוד אלף שש מאות טונות פרי ממתינים לקטיף. כל הזמן מצלצלים אנשים שמוכנים להגיע למלכיה ולעזור. הצבא חסם כל גישה והבהיר שהאויב מחפש אזרחים לפגוע בהם".

עמית כהן בן 44, מנהל את מטעי הקיבוץ בשנתיים האחרונות. הוא הגיע לקיבוץ בשנת 2009 עם רעייתו הווטרינרית בת גילו, ד"ר אפרת כהן, שנולדה במושבה ראש פינה. בקיבוץ הם מגדלים שלושה בנים. אוֹרי בן 12, מעיין בן 10 ואביב בן 7. לרעייתו קליניקה במושבת נעוריה והיא מבצעת פיקוח וטרינרי על מפעל הדגים "פורל על הדן וקביאר הגליל".

"אשתי היא גיבורה אמיתית. יוצאת לעבודה כל יום, חווה אזעקות לרוב ועובדת רגיל".

עמית כהן שמע בצער שהעובדים התאילנדים המיומנים עוזבים את ישראל. הם נענים לקריאתו של מלך תאילנד ששיגר מטוסי חילוץ שמחזירים אותם לארצם. "התאילנדים הם מקצוענים. שמעתי שעשו הסכם עם סרי לנקה להביא משם עובדים, ומדברים עם עוד מדינות. נקווה לטוב".

בקיבוץ מלכיה כ-100 משפחות וכ-400 נפשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: אריה וולף – מדריך מיכון חקלאי; נייד: 053-3953959; דוא"ל: [email protected] ניהול עשבייה ניהול עשבייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות המודרנית. במשך שנים התבסס התחום בעיקר על קוטלי עשבים כימיים, אך בשנים האחרונות גוברים
6 דק' קריאה
תקצירי הרצאות הנדסת שמרים ליצור פרומונים להדברה ביולוגית של עשים מזיקים יעל שילדרמן,1,2 גור פינס,1 מרטין קופייק2 ,ענת זאדה1 1המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי 2 בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, אוניברסיטת תל
8 דק' קריאה
כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן