ששת החטופים, נדב פופלוול ויגב בוכשטב מנירים, וחיים פרי, יורם מצגר, אלכס דנציג ואברהם מונדר, שלא היתה ידיעה מוקדמת על הרצחו, מניר עוז, שגופותיהם נמצאו במנהרה בחאן יונס, הובאו למנוחות בקיבוציהם
במהלך השבוע שעבר וגם השבוע הובאו למנוחות בקיבוציהם ששת החטופים שגופותיהם נמצאו במנהרה בחאן יונס. דובר צה"ל מסר כי סימנים המעידים על ירי נמצאו בגופות ששת החטופים שחולצו, ועל פי ההערכות, מחבלים שהשגיחו על החטופים רצחו אותם בזמן השבי כי חששו מפעולת חילוץ בזמן הפצצה של צה"ל באזור שבו שהו.
ששת החללים נמצאו בעקבות מידע מודיעיני, והכוח שפעל בדרום הרצועה זיהה במנהרה בעומק של כעשרה מטרים דופן שנראתה רופפת, פתח אותה וגילה תוואי נסתר שהוביל למתחם שבו הוחבאו הגופות. בצה"ל מניחים כי מדובר בשיטת פעולה להסתרת גופות חטופים שמטרתה להקשות על צה"ל לאתר אותן.
"מי שחטף זה חמאס. מי שהפקיר – ממשלת ישראל"
על חמישה מהחטופים: חיים פרי, נדב פופלוול, יורם מצגר, אלכס דנציג ויגב בוכשטב, כבר פורסם בעבר כי הם נרצחו בשבי. בעקבות מבצע החילוץ התגלה שגם אברהם מונדר מניר עוז נרצח בשבי.
אברהם מונדר (79) נחטף מביתו בניר עוז ב-7 באוקטובר יחד עם רעייתו רותי, בתו קרן ונכדו היחיד אוהד, אשר שוחררו בעסקת החטופים בנובמבר. אברהם עבד במפעל נירלט, היה איש חם ומאוד אהב לשיר. בנו, רועי מונדר, נרצח בטבח ב-7.10.
שחר מור, אחיינו של מונדר, אמר ב-103FM: "הוא כנראה נרצח בינואר, פברואר או מרץ, מה שאומר שהוא החזיק מעמד הרבה מאוד זמן, אנחנו לא יודעים מה הנסיבות. עוד מקרה נוראי. הדם על הידיים של ממשלת הדמים. יכלו לחלץ אותו לפני ולא לפוצץ את עסקת החטופים ביום האחרון שלה כדי לשחק אותה אבו עלי. מלאו לו 79 בדצמבר. דוד שלי היה צנחן בגבעת התחמושת. הוא היה גיבור מלחמה. כך המדינה שלו גמלה לו לעת זקנה, הפקירה אותו למות. העדפנו לשמור על התקווה. מי שחטף את אברהם זה חמאס. ב-8 באוקטובר מי שהפקיר זו ממשלת ישראל. וכך גם ב-9 וב-10 באוקטובר. חמאס זה ארגון רצחני שרוצה רק להרוג, אך הממשלה שלי אמורה להגן על הדוד שלי. מה זאת אומרת? היא בזבזה את כל הזמן וההזדמנויות. בשביל ההישרדות הפוליטית של נתניהו, הדוד שלי מת. תוציאו את כל מי שחי עכשיו".
יורם מצגר, בן 80, מקיבוץ ניר עוז, נחטף מביתו יחד עם אשתו תמר, ששוחררה משבי חמאס לאחר 53 ימים. יורם היה איש של משפחה ואנשים, סיפורים והומור. לפני שנים בודדות היה ממקימי יקב ניר עוז. יורם השאיר אחריו את אשתו תמר, שלושה ילדים ושבעה נכדים.
חיים פרי, בן 80, מקיבוץ ניר עוז, היה איש שלום, אומנות וקולנוע, ואף לימד בבתי הספר באזור ובמכללת ספיר. הקים ובנה את גלריית האומנות בקיבוץ ואת גן הפלסים. היה ממקימי יקב ניר עוז. חיים נחטף מהממ״ד בביתו, בעודו מגן על אסנת אשתו. השאיר אחריו אישה, חמישה ילדים ו-13 נכדים.
אלכס דנציג, בן 76, מקיבוץ ניר עוז, היה היסטוריון, מחנך וחקלאי. בן לניצולי שואה שהיה ממייסדי המשלחות לפולין. עבד כ-30 שנה ב״יד ושם״ והכשיר אלפי מדריכים ומדריכות להוראת השואה. חטופות שהיו איתו בשבי העידו שאלכס העביר את הזמן בשבי בהרצאות על היסטוריה לשאר החטופים. אלכס היה חובב קריאה, היסטוריה ואהד תחומי ספורט רבים. לדנציג 4 ילדים ו-13 נכדים ונכדות.
נדב פופלוול, בן 51, מקיבוץ נירים, היה אדם רגיש ושקט, איש מחשבים מחונן, בן ואח מסור ודוד אוהד. חובב ספרים ומדע בדיוני. נדב נחטף מממ״ד ביתו יחד עם אימו חנה פרי, ששוחררה לאחר 49 ימים בשבי. אחיו הבכור רועי, נרצח ב-7 באוקטובר.
יגב בוכשטב, בן 35, היה אדם צנוע ופשוט שאהב את החיים בקיבוץ נירים. ליגב, שהיה במקצועו טכנאי סאונד, הייתה תשוקה עזה למוזיקה. מגיל צעיר הוא ניגן על גיטרה וחליל צד ובהמשך על כלים נוספים, שאת חלקם בנה בעצמו. יחד עם אשתו רימון בוכשטב-קירשט הוא גידל חמישה כלבים וחמישה חתולים שאת חלקם אסף לשיקום. יגב נחטף מביתו בקיבוץ נירים יחד עם רימון ששוחררה לאחר 50 ימים בשבי.
בהודעת אבל של התנועה הקיבוצית נכתב "מחבקים את משפחות הנרצחים וכואבים עם קהילות נירים וניר עוז בשעתכם הקשה.
אנחנו מבקשים להודות לכל המפקדים והלוחמים שסייעו בחילוץ וסגירת המעגל הטרגי, בכך שהביאו את חברינו הביתה לקבר ישראל".
