בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות.
את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים ואוהב צמחים נלהב. הקורס נגע בהרבה תחומים פרקטיים בעולם הצומח ופשוט משך אותי פנימה.
הדרך משם לפקולטה הייתה ברורה ואת המאסטר שלי עשיתי תחת הדרכתו של פרופ' אמנון שוורץ בנושא המנגנון הפיזיולוגי של עמידות שעורה לריכוז בורון גבוה.
במהלך התואר תרגלתי את מעבדת מדעי הצמח א', ובנוסף, עבדתי בחברת אבוג'ין בצוות אפיון פנוטיפי, עבודת שטח בעיקר שכללה אפיון תכונות בגידולים שונים.
בחברת "הזרע" התחלתי לעבוד לפני 10 שנים כעוזרת טיפוח במסלול המלפפון יחד עם המטפח הראל בלוצרקובסקי ממנו למדתי הרבה. בנוסף, הסתובבתי ורכשתי גם ידע מחוסאם קורבה, מקדם זנים ואיש מכירות ב-הזרע.
לאחר מספר שנים קודמתי לתפקיד מטפחת מלפפון. העבודה מבחינתי היא שילוב מושלם של שטח ומחקר מעשי ומאוד רב תחומית. היא כוללת הרבה תצפיות בארץ ובחו"ל, פגישות עם חקלאים וניהול צוות, שילוב של פיתוח גנטי ופיטופתולוגי, תכנון ניסויים והסקת מסקנות. תהליך הטיפוח ארוך ולוקח מספר שנים. ההצלחה תלויה בגורמים רבים בנוסף לעבודת המטפח (מתחרים, שיווק, מזל..). מלפפון בפרט, הוא גידול מאוד מאתגר שמושפע לרוב מתנאי סביבה. הוא נקטף בתדירות גבוהה לאורך כל העונה ומחייב מעקב צמוד.
עבודת החקלאים בארץ איננה פשוטה, היא כוללת הרבה סיכונים והתמורה הכספית לא תמיד מספקת. אני רואה דורות של חקלאים שאין להם המשך. בארץ אני עובדת בעיקר באחיטוב ובבאקה.
אני מתגוררת עם בעלי ושלושת ילדינו הקטנים בקיבוץ רבדים. שילוב העבודה יחד עם גידול ילדים – מאתגר, ולעיתים דורש הקרבה משפחתית: כשאני יוצאת מוקדם לשטח לפני שהילדים מתעוררים, נסיעות לחו"ל בהם בן זוגי מתפעל לבד את הבית או פעמים בהם העבודות שלנו מתנגשות (הוא מהנדס יער באזור הר הנגב והערבה בקק"ל). אבל המאמץ בהחלט משתלם.
