יבול שיא
הרפת והחלב
ענת דור הכהן 1

נשים בחקלאות: ענת דור-כהן, דשן הצפון

2 דק' קריאה

שיתוף:

ענת דור – כהן נשואה ואמא לשלושה פלוס כלב, וב-8 שנים האחרונות, משמשת כמנהלת התפעול והמשנה למנכ"ל בחברת דשן הצפון.
נולדתי וגדלתי במושב רמת צבי, למשפחת רפתנים. כבר מינקות ערכי החקלאות ואהבת הארץ הם חלק בלתי נפרד מחיי, ובתקופת נעורי תחום החקלאות החל להתבסס כחלק מרכזי בהם – מהחליבות במשק ועד לימודי החקלאות בבית הספר והמחקר המעמיק בצמחים.

ענת דור הכהן דשן הצפון

להיות חלק מצוות מקימי חברת דשן הצפון, יחד עם גולן ארגמן, מנכ"ל החברה ואור קורן מנהל השיווק, הוא אחד מהישגיי המקצועיים והמשמעותיים עד כה. החברה שהוקמה בשנת 2012, במטרה להפחית את תשומות הדשן לחקלאים, השיגה את מטרתה כבר בשנים הראשונות להקמתה כאשר מחירי הדשן בארץ הופחתו בלמעלה מ-50 אחוז. לשמחתנו, השוק היה צמא לשינוי והיום החברה משווקת מגוון רחב של תרכובות הזנה חכמות ומדויקות לצמח, לכ-30 אחוז מהשוק המקומי בארץ ומייצאת לחו"ל בהיקפים שהולכים וגדלים מידי שנה.

החשיפה הראשונה ל"דשן הצפון" הייתה כאשר החברה הוצגה על הנייר והוגדרה כחזון בלבד. לאחר שסיימתי את לימודי הנדסת התהליך בטכניון (הנדסה כימית – לימודים שמכוונים לתחום של תכנון תהליכים במפעלים בתעשייה המסורתית ובהייטק), השתלבתי בעבודות תכנון במספר מפעלים בתעשייה הכבדה. במהלך העבודה, נתקלתי בפרויקט של "דשן הצפון" ובחזונה הייחודי, אליו התחברתי בן רגע. כאשר הוצגה בפני האפשרות של הקמת המפעל, על כל מרכיביו ותהליכיו, לקחתי את ההזדמנות בשתי הידיים. זה היה תהליך מדהים ליצור ולהקים חברה מאפס, זכיתי לקחת חלק בחוויה יוצאת מגדר הרגיל. לא רבים מצליחים להקים מפעל וחברה מהמסד לטפחות ולהיות מעורבים בכל הניואנסים השונים – מהקמת מפעל בפריפריה, דרך מציאת הבקרה המתקדמת ביותר לקווים ורסטיליים מותאמים למשטר הדישון בארץ ועד לפיתוח מעבדה משוכללת. להקים מפעל כימי בארץ כיום לא דומה למפעלים שהוקמו לפני עשרות שנים מבחינת הרגולציה והדרישות הקיימות. בעוד שחברות רבות סוגרות את הייצור בארץ אנו עשינו תהליך הפוך והקמנו מפעל שיתמוך בחקלאות. זה אושר גדול להיות חלק מתהליך כל כך ציוני, וסליחה על השימוש במילים גסות.

לאחר הגשמת החזון הראשוני של החברה, היום אנחנו ממוקדים בלהצטיין בתחום הזנת הצומח ובריאות הצמח וסביבתו. אנו שואפים לחדשנות בתחום החקלאות ולראיית הצמח באופן הוליסטי תוך מציאת הפתרונות האידאליים לגידולו. בנוסף, אנו בחברה מאמינים בכוח הנשי ובהתאם לכך יש לנו רוב נשי בחברה, תופעה יוצאת דופן בתעשייה המסורתית בכלל ובחקלאות בפרט. זה מוזר שעדיין הנושא בכלל נמצא על השולחן אך לצערי, גם בשנות האלפיים קיימת אפליה בהעסקת נשים. הקמנו חברה שלשמחתי הנושאים הללו שקופים בעיניה והעובדים בחברה נבחנים לפי המטרות והאתגרים בתפקיד. בתור חברה קטנה, על כל עובד יש אחריות רבה ומעולם תפקיד אצלנו לא הוגדר לג'נדר או למגזר כזה או אחר. יש אצלנו עובדים מכל הקשת ואנו מאוד גאים בכך וחושבים שזה מקנה סביבה של מצוינות עסקית.

אני מאמינה שתחום החקלאות נמצא עדיין לפני שינויים רבים ושיש הרבה לוגיקה ואוטומציה שניתן להכניס פנימה. התקופה האחרונה של הקורונה, הוכיחה לנו לדעתי, כמה התחום הזה חשוב לנו כמדינה וכמה צריך להשקיע בו ולא לדחוק אותו לשוליים. אנו בדשן הצפון רואים זאת ומחפשים כיום לתת פתרונות הוליסטיים לתהליך הגידול על מנת שכל חקלאי יוכל למקסם את תנובת החלקה שלו בצורת גידול חכמה ושקולה, תוך חסכון בהוצאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דקלה אריה בדלר, ממושב אשתאול שבהרי יהודה, היא בן אדם מעורר השתאות וסקרנות, בעלת תפישה חינוכית ייחודית לגיל הרך * ביום יום עורכת דקלה סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות ופעוטות, שמיועדות לתינוקות מגיל 3 חודשים
6 דק' קריאה
הם עזבו הכל, את העסק הפרטי שכל כך קשה עבדו עליו ויצאו להילחם ולשרת במילואים למען המדינה * רבים מהם שירתו שלושה חודשים ואף נקראו לסבב שני ובינתיים מצב העסק שהושאר מאחור הידרדר *
10 דק' קריאה
אסף ולדן הותיר אחרי לכתו שני ספרים – את ספר הפרוזה: "אורות הפנסים האחרונים" ואת ספר השירה: "לב אבוד בין מילים", שני יהלומי ספרות שפוערים צוהר קטן לנפשו המרתקת של ולדן. ספר "אורות הפנסים האחרונים"
5 דק' קריאה
בדי אוהלים המסמלים את הנדודים והטלטלות של אלו שפונו מביתם שמשו השראה למערכת לבוש שיצרה שיר כץ מצבעון. הפריפריה מגיעה לאופנה *תמונה ראשית: שיר כץ, מרגישה תלושה. "קהילת צבעון מפוזרת בכל המדינה. המשפחה שלי
5 דק' קריאה
13 דירות בבית ההולך ונבנה בנהריה, רכשו חברי קיבוץ רות. כשתסתיים הבנייה בעוד כשנתיים, יעברו אליו חברי הקיבוץ וילדיהם. "אנחנו בנהריה כדי להישאר, כי העיר והצפון חשובים לנו"  הקיבוץ העירוני "רות" של בוגרי השומר
6 דק' קריאה
בית המשפט מלמד הורים פרודים מהי אחריות הורית ״בית המשפט לא אמור להמשיך ללוות הורים עד שילדיהם יגיעו לבגרות, הדבר אינו מתיישב עם טובת הקטינים", אמרה השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבית משפט לענייני משפחה
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן