יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 12 27 154724

נשים בחקלאות – רינה אפשטיין, חקלאית אקולוגית

2 דק' קריאה

שיתוף:

הקשר שלי עם חקלאות התחיל ב2009. הייתי בשליחות בדרום אפריקה מטעם הסוכנות היהודית. באחד הכנסים, דנו בעקרונות התנועה בנושאים הנוגעים בצמחונות ואקולוגיה. שם גיליתי את התחום ואת הסקרנות העמוקה שלי בו. המליצו לי לעבור קורס פרמקלצ'ר בצפון המדינה, והחלטתי ללכת על זה – זה הקורס ששינה את נתיב חיי. כאילו שקיבלתי משקפי ראייה שלא ידעתי שהייתי צריכה. מאותו הרגע, ידעתי שזה הדבר שאני הולכת לעסוק בו, מעין משימת חיי.

דרכי חזרה לארץ נעשתה יבשתית, מה שאפשר לי להתנדב בחוות לאורך הדרך ב-11 מדינות שונות באפריקה, שם רכשתי ידע מקומי ונקודתי בתחום.

כשחזרתי לארץ, הגעתי לעבוד ב"חווה ואדם" במודיעין (שלא במפתיע ולא במקרה, שם נמצאת החווה שלי כיום), שם ניהלתי את מערכות המים והקומפוסט, וכן השתלבתי במערך החינוכי-אקולוגי של החווה.

שם הבנתי שאני רוצה להעמיק את הידע והניסיון הפרקטי שלי בחקלאות, ונסעתי לקליפורניה להתמחות בשתי חוות שונות: הראשונה חוות עצים בעלת מעל אלף זנים שונים, והשנייה הייתה חווה ביו-דינמית הדוגלת בחינוך אנתרופוסופי.

עם חזרתי לארץ, התחלתי לעבוד בחוות "קיימא" בבית זית שעובדת עם נוער נושר בחקלאות אורגנית. שם ניהלתי את השדה במשך שלוש שנים.

בשלב מסוים העבודה החינוכית התווספה לרפרטואר שלי, והעברתי קורסים וסדנאות ב"קיימא", בזכותם נקראתי חזרה ל"חווה ואדם". קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה: שדה חקלאי של 4 דונם והזדמנות ללמד פרמקלצ'ר וחקלאות אקולוגית.

שיטת החקלאות בה אני עוסקת היא חקלאות אקולוגית בקנה מידה קטן תוך שימוש בכלים ידניים. אני מגדלת ירקות עונתיים בלבד ומצליחה להרכיב סל ירקות מגוון (בין 10 ל-15 מוצרים) לאורך כל השנה, ללא קנייה ממגדלים אחרים, כלומר השדה שלי מתוכנן בקפידה בהתאם לעונות השנה. חשוב לי לשים דגש על שימוש בכמה שיותר פרקטיקות נכונות לשימור ושיפור האדמה ושכבתה העליונה (Top soil). את היבול אני מוכרת אינטרנטית בגישת CSA (Community-Supported Agriculture), חקלאות בשיתוף הקהילה, כלומר אספקת ארגזי ירקות בנקודות חלוקה לקונים פרטיים – אך גם לחנויות אורגניות ומסעדות. מעבר לעבודה החקלאית, השדה מהווה ומתהווה, גם ככיתת לימוד פרקטית להפיץ את הידע שרכשתי.

כחלק מהמשימה שלי, אני מאמינה שעלינו לכוון לעתיד חקלאי המאפשר יחסי תמיכה בין החווה לקהילה. הביטחון התזונתי שלנו טמון בהחייאת החקלאות המקומית והעונתית, בה הקהילה תומכת בחקלאי ובשדה, דבר שהמודעות כלפיו מתחזקת ללא ספק, אך יש עוד דרך ארוכה לממש את החלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיחה עם שושי רז, מנהלת רפת איילת השחר כבר שלושה עשורים ששושי רז עובדת בענף הרפת. היא בת 61, אמא וסבתא. כחברת קיבוץ תל קציר, וכבוגרת בית הספר החקלאי מאיר שפייה, אליו הגיעה בעקבות
5 דק' קריאה
מיכל מילגר1*, ד"ר ליאור רובינוביץ2, איציק אברבנאל3, ד"ר חיים ליבוביץ4, ד"ר שמואל גלילי5, יהל אפלבאום2 וד"ר אביב אשר2** 1תחום צאן, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון 2מכון המחקר מיגל/מו"פ צפון 3תחום גד"ש, שה"מ, משרד החקלאות
13 דק' קריאה
נשיא ומנכ"ל התאחדות יצואני הבשר האמריקאית, דן הלסטרום, הציג בכנס USMEF באינדיאנפוליס תמונת מצב מעודדת: לקוחות בעולם ממשיכים להעדיף בשר חזיר, בקר וכבש מארה"ב בזכות איכות ויציבות, גם מול חסמים בסין ומלחמות סחר *תמונה
7 דק' קריאה
RelyOn תערובת מטאבוליטים משניים – טאנינים (ערמונים), שמנים אתריים (ניצני ציפורן, זרעי כוסברה, גרניום), פלבנואידים (זיתים) שמטרתם הפחתת פליטת מתאן במעלי-גירה, ותמיכה בבריאות ובתפקוד מיטבי של הכרס ברק פורת, תזונאי מע"ג, פיברו תעשיית הבקר
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן