יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 12 27 154724

נשים בחקלאות – רינה אפשטיין, חקלאית אקולוגית

2 דק' קריאה

שיתוף:

הקשר שלי עם חקלאות התחיל ב2009. הייתי בשליחות בדרום אפריקה מטעם הסוכנות היהודית. באחד הכנסים, דנו בעקרונות התנועה בנושאים הנוגעים בצמחונות ואקולוגיה. שם גיליתי את התחום ואת הסקרנות העמוקה שלי בו. המליצו לי לעבור קורס פרמקלצ'ר בצפון המדינה, והחלטתי ללכת על זה – זה הקורס ששינה את נתיב חיי. כאילו שקיבלתי משקפי ראייה שלא ידעתי שהייתי צריכה. מאותו הרגע, ידעתי שזה הדבר שאני הולכת לעסוק בו, מעין משימת חיי.

דרכי חזרה לארץ נעשתה יבשתית, מה שאפשר לי להתנדב בחוות לאורך הדרך ב-11 מדינות שונות באפריקה, שם רכשתי ידע מקומי ונקודתי בתחום.

כשחזרתי לארץ, הגעתי לעבוד ב"חווה ואדם" במודיעין (שלא במפתיע ולא במקרה, שם נמצאת החווה שלי כיום), שם ניהלתי את מערכות המים והקומפוסט, וכן השתלבתי במערך החינוכי-אקולוגי של החווה.

שם הבנתי שאני רוצה להעמיק את הידע והניסיון הפרקטי שלי בחקלאות, ונסעתי לקליפורניה להתמחות בשתי חוות שונות: הראשונה חוות עצים בעלת מעל אלף זנים שונים, והשנייה הייתה חווה ביו-דינמית הדוגלת בחינוך אנתרופוסופי.

עם חזרתי לארץ, התחלתי לעבוד בחוות "קיימא" בבית זית שעובדת עם נוער נושר בחקלאות אורגנית. שם ניהלתי את השדה במשך שלוש שנים.

בשלב מסוים העבודה החינוכית התווספה לרפרטואר שלי, והעברתי קורסים וסדנאות ב"קיימא", בזכותם נקראתי חזרה ל"חווה ואדם". קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה: שדה חקלאי של 4 דונם והזדמנות ללמד פרמקלצ'ר וחקלאות אקולוגית.

שיטת החקלאות בה אני עוסקת היא חקלאות אקולוגית בקנה מידה קטן תוך שימוש בכלים ידניים. אני מגדלת ירקות עונתיים בלבד ומצליחה להרכיב סל ירקות מגוון (בין 10 ל-15 מוצרים) לאורך כל השנה, ללא קנייה ממגדלים אחרים, כלומר השדה שלי מתוכנן בקפידה בהתאם לעונות השנה. חשוב לי לשים דגש על שימוש בכמה שיותר פרקטיקות נכונות לשימור ושיפור האדמה ושכבתה העליונה (Top soil). את היבול אני מוכרת אינטרנטית בגישת CSA (Community-Supported Agriculture), חקלאות בשיתוף הקהילה, כלומר אספקת ארגזי ירקות בנקודות חלוקה לקונים פרטיים – אך גם לחנויות אורגניות ומסעדות. מעבר לעבודה החקלאית, השדה מהווה ומתהווה, גם ככיתת לימוד פרקטית להפיץ את הידע שרכשתי.

כחלק מהמשימה שלי, אני מאמינה שעלינו לכוון לעתיד חקלאי המאפשר יחסי תמיכה בין החווה לקהילה. הביטחון התזונתי שלנו טמון בהחייאת החקלאות המקומית והעונתית, בה הקהילה תומכת בחקלאי ובשדה, דבר שהמודעות כלפיו מתחזקת ללא ספק, אך יש עוד דרך ארוכה לממש את החלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!