מצד אחד זו עלולה להיות עונה עם השיא השלילי ביותר בכמות היצוא של הדרים מישראל, אך גם עשויה להיות, באופן פרדוקסלי, שנת השיא ביצוא ה"אורי"
הכותרת אינה טעות אלא מבטאת מצב. בעונה שעברה, בזמן הזה, העונה הסתיימה ואילו השנה, בתחילת מאי יש עדיין כ-40 אלף טון אשכוליות, ולנסיה ואורי שטרם נקטפו! אילוצים שונים מאלצים אותנו לכתוב את הכתבות לפי מועד שנקבע מראש להוצאת הגיליון. מועד סיום העונה לא נכלל בשיקולים אלה.
נתוני הפתיחה של העונה הזו היו מבטיחים מבחינתנו, שכן היה מדובר בהרבה פחות פרי אצל המתחרים. גם עדכון של הנתונים שהגיע לאחרונה (במחצית אפריל), בו מדווח על פחות 90,000 טון אשכוליות בטורקיה, לעומת שנה שעברה; על פחות 200,000 טון קליפים בספרד; ועל פחות 400,000 טון קליפים נוספים במרוקו. כל אלה נתונים שלכאורה, על הנייר, היו צריכים לאפשר לנו עונה מוצלחת ביותר.
בנוסף לכך, בארבעת החודשים הראשונים של השנה נהנינו מפיחות רציני של השקל לעומת המטבעות הזרים, דבר שהביא למגדלים תמורה גדולה יותר בשקלים.
ואחרי שציינו את כל הטוב הזה, מסתבר לנו שהתברכנו בעונה שופעת פרי שתיזכר כעונה לא מוצלחת.
יצוא
היצוא שלנו השנה מדשדש, ונכון ל-22 לאפריל אנחנו בפיגור של כ-8% לעומת כמויות היצוא בשנה שעברה ולפני שנתיים.
מצד אחד זו עלולה להיות עונה עם השיא השלילי ביותר בכמות היצוא של הדרים מישראל, אך גם עשויה להיות, באופן פרדוקסלי, גם שנת השיא ביצוא ה"אורי".
אין ספק שהשפל ביצוא הוא תולדה של ירידה חדה בשיעור של כ-28% ביצוא של מיני האשכוליות – אדומה, לבנה ופומלית.
הירידה בולטת במיוחד בשווקים של המזרח הרחוק – יפן, סין ודרום קוריאה. הסיבות לירידה אינן תלויות בנו אלא בגורמים חיצוניים, כמו שערי מטבעות, מחירי ההובלה הימית, מדיניות הסגרים בקורונה ועוד. כל זה הוא נזק רציני בעונה הנוכחית, אך נשאלת השאלה הקשה מה יקרה בעתיד הקרוב, וזאת לנוכח נטיעות של אלפי דונמים של פומלית ואשכולית אדומה שנעשו בשנים 2017-2021, מתוך כוונה שהשווקים במזרח יהוו את היעד לפרי מנטיעות אלה.
שוק מקומי
בשל חולשת היצוא השוק המקומי הפך להיות גורם מרכזי כיעד השיווק של תוצרת ההדרים. בעונה הנוכחית, השוק המקומי היה תחת לחץ של עודף ייצור, מצד אחד, וירידה בביקושים מצד שני.
הסיבה לירידה בביקושים אינה ברורה, והטענה שהסיבה לירידה בביקושים היא בעקבות שנת השמיטה אינה סבירה ואינה מקובלת. יש לעשות בדיקה יותר מעמיקה, האם ומדוע היתה ירידה בביקושים לפרי הדר, למרות שמדובר במוצר הפירותי הזול ביותר על המדף.
בשנים האחרונות אנחנו לומדים את מגבלות השוק המקומי. האוכלוסייה בארץ אמנם גדלה, אך קצב הגידול הוא אחוזים בודדים בשנה. כאשר המגדלים מזהים הזדמנות (לרוב בשל שנת שפל או אירוע אקלימי) – קצב הנטיעות הוא ללא שליטה, וכך קורה שכעבור 5-6 שנים מאותו אירוע נטיעות – אנחנו נמצאים במצב של עודפי ייצור רציניים. כך קורה מדי שנה בלימונים וכך קורה גם השנה בתפוזים, שני מינים שמשווקים רק בשוק המקומי.
אנחנו מבחינתנו צפינו את עודף הייצור ולכן, החל ממחצית נובמבר הרצנו קמפיין שמטרתו עידוד צריכת הדרים, הן ברדיו והן בטלוויזיה, קמפיין שנמשך עד אמצע מאי.
תעשייה
בתעשייה התמונה דומה מאוד למצב בשוק המקומי, כאשר התעשייה נאלצה להתמודד עם עודף התוצרת שלא נמצא לו מוצא ביצוא ובשוק המקומי.
נכון לסוף אפריל התעשייה קלטה כ-7% יותר פרי הדר מאשר אותה תקופה אשתקד.
התוספת בקליטת הפרי היא שונה ודי מוזרה בין המינים השונים. כך למשל בקליפים התעשייה קלטה כ-50% יותר מבשנה שעברה ובאשכוליות נקלטו 6% יותר פרי, נכון לתקופה הזו בשנה שעברה. מספרים אלה מתיישבים עם ההיגיון.
לעומת זאת בתפוזים נקלטו 24% פחות פרי. לא מובן מדוע!
יש לציין שמחירי מיץ התפוזים הטרי בשוק העולמי זינקו במהלך חצי השנה האחרונה בסדר גודל של 30%! יש להניח שרמת המחירים הזו תישמר ואולי עוד תוסיף ותעלה (פלורידה וברזיל). אני מניח שגם מפעלי התעשייה שלנו עוקבים אחרי מה שקורה בשוק העולמי. יש להניח שבמצב כזה הם יגדילו את קליטת הפרי הישראלי ויקטינו את היבוא של תוצרת זרה.
הערה נוספת: בעונה כזו, שהקטיף מתמשך לתוך חודש מאי, המגדלים חייבים לדעת כי למפעלי התעשיה יש מחויבות לקליטת עגבניות לתעשייה, החל מהראשון ביוני בכל שנה (מסונכרן עם מועד הזריעה של העגבניות). לכן קליטת פרי הדר חייבת להסתיים כשבועיים מוקדם יותר על מנת לבצע תחזוקה והתאמות של המסחטות.
עצירה של קליטת הפרי בתעשייה, היא למעשה גם עצירת קליטת הפרי בבתי האריזה, שכן אין להם מוצא לפרי שאינו ראוי לאריזה. לכן צריך סנכרון יותר טוב בין הקטיף, האריזה ועיבוד הפרי ושלא ייווצר מצב שפרי יישאר על העצים.
בהזדמנות זו , ברצוני להודות למפעלים על ההתחשבות והארכת מועד קליטת הפרי עד לקצה יכולתם.
