סניטציה בפרדס – האל"ף בי"ת – גם בזבובי פירות

תמונה ראשית: פרדס נובה לאחר קטיף סניטציה בו הושלך הפרי ארצה בנגב המערבי (צילם: דורון טימר 2006)

תזכורת על זבובי הפירות

בפרדסים ובמטעים בארץ נוכחים שני זבוב פירות מזיקים: זבוב פרי ים תיכוני, Ceratitis capitata (זפי"ת) וזבוב פרי האפרסק, Bactrocera zonata (זפ"א). לשניהם לא מעט תכונות משותפות. אחת החשובות זו הגמישות הביולוגית שהם מפגינים: לשני הזבובים טווח פונדקאים מרשים מאוד שמאפשר להם להתפתח במגוון פירות לאורך רוב ימי השנה. פרט לפרי הדר בשל, רימות של זפי"ת נמצאו מתפתחות בהלקטי כותנה (ביוון) ורימות זפ"א נמצאו מתפתחות בפגות של פיקוס השדרה (בתל אביב). אציין כי לרימה אין אפשרות בחירה. כל רימה מתפתחת בפונדקאי אחד בלבד ומי שקבע לה היכן תתפתח היא הנקבה הבוגרת שבחרה היכן להטיל את הביצה.

והבוגרים?

בזבובי פירות שלב הבוגר ממושך בהרבה משלבי ההתפתחות ועשוי להימשך שבועות ואף חודשים. בתקופה זו הזבובים חייבים לאכול וגם פה יש להם גמישות רבה. בראש וראשונה זבוב בוגר זקוק למזון אנרגטי – עשיר בסוכר (פחמימות או קרבוהידרטים). בלי סוכר הוא לא ישרוד מעבר לימים ספורים. אבל לרבייה ולהטלת ביצים הבוגרים זקוקים גם למזון חלבוני. כיוון שזבובי פירות לא מסוגלים לעכל חלבונים רגילים, הם מחפשים בשטח חלבון שפורק למרכיביו הקטנים, הקלים לעיכול (של זבוב). בספרות לא מצוין מקור חלבוני אחד, אבל מתוארים מגוון מקורות: פטריות וחיידקים על פני העלים, טל דבש ופייחת, פירות פגועים, פירות רקובים ומכוסים בפטרייה וכן לשלשות של זוחלים וציפורים.

ירצו, יאכלו, לא ירצו, לא יאכלו

 בתהליך הפירוק החלבוני למרכיבים הקלים לעיכול זבובי, משתחררת אמוניה. נמצא שלאמוניה תפקיד חשוב במשיכת הזבובים. כאן ההדברת של זבובי הפרי נכנסת לתמונה. שיטות ההדברה מנצלות את האקולוגיה הכימית שלהם ואת משיכתם למזון. ניצול זה העמיד כמה תכשירים המבוססים על פיתיון חלבוני שמושך את הזבובים אל מנגנון שקוטל אותם. זו שיטת הדברה יעילה מאוד בה משתמשים במעט מאוד חומר. לא מנסים להגיע עם החומר אל הזבובים אלא מושכים את הזבובים אל החומר. תכשירים אלו כוללים את ההדברה באמצעות טיפות פיתיון מורעל – כמו סקסס (פיתיון עם מעט מאוד חומר ההדברה 'ספינוזד') או מתקני משיכה – שמבוססים על פיתיון חלבוני שמושך את הזבובים למלכודת או לאמצעי קטילה.

סניטציה

אבל ויש פה אבל גדול – יעילות ההדברה הזו, תלויה במצבם הפיזיולוגי של הזבובים: בשיטות הללו זבובים רעבים יודברו טוב יותר מזבובים שבעים. המפתח להצלחה טמון בכך שהזבובים בשטח יהיו רעבים כדי שיימשכו לפיתיון. עד היום, הכוח המניע לסניטציה היה מניעת התפתחות דור הזבובים הבא: איסוף וסילוק של פרי מיותר, שנשאר על העצים – בין אם בגלל קטיף חלקי ובין אם התפתח שלא בעיתו מפריחה שלא בעונתה. אבל מסתבר שלסניטציה יש היבט נוסף ולא פחות חשוב: סניטציה טובה יוצרת סביבה "ענייה" במקורות מזון לזבוב וגורמת לכך, שהזבובים בשטח יהיו רעבים, מה שמשפר את יעילות ההדברה.

מרחב אקולוגי

 כמו לכל בעל חיים, גם לזבוב הבוגר יש תחום אקולוגי בו הוא מוצא את כל צורכיו: מזון, מים, בני זוג לרבייה ופונדקאים להטלה. היות וזבובי הפירות מעופפים טוב ומסוגלים לעבור קילומטרים בתעופה (לחצות את הכינרת, למשל), התחום האקולוגי שלהם עשוי להיות נרחב ברדיוס של מאות מטרים כשבקצה אחד הם אוכלים, בשני הם מוצאים אתר הזדווגות והרחק משם הם מוצאים פונדקאי להטלה. מכאן שחלקה אחת ללא סניטציה, עשויה להזין את הזבובים שבכל הסביבה ולא רק את אלו שבד' אמות החלקה.

להלן מספר ניסויים שערכנו במכון להדברה ביולוגית במטרה להבין יותר את חשיבות הסניטציה:

1. האם הזבובה תימנע מלהטיל בפרי שהופל ארצה? כלומר, האם יש לטפל גם בפרי שעל הקרקע למרגלות העץ? ובכן, כן – אשכוליות סנרייז, מבית אריזה, הוכנסו לארבעה כלובי רשת בגודל 2 מ"ק עם עץ הדר קטן. בכל כלוב, 10 פירות נתלו על ענפים בסלסלות קטנות ו-10 הונחו על הארץ, למרגלות העץ. בכל כלוב שחררנו 100 זבובים. למחרת אספנו את הפירות ובדקנו בהם נגיעות. התוצאות (תרשים 1) מראות שהזבובות הטילו גם בפרי התלוי וגם בפרי שעל הארץ. העדפתן הקלה לפרי התלוי לא הייתה מובהקת סטטיסטית. תוצאות ניסוי הזה הפריחו את ההנחה שפרי על האדמה "יוצא מהמשחק" ואינו נתקף בזבוב.

• תוך כמה זמן פרי שנקטף והושלך לאדמה "יוצא מהמשחק"?

בכמה פרדסים בנגב המערבי, במסגרת פרויקט הזבובים המעוקרים שהתנהל שם, פרי נובה בשל שהושאר על העצים מסיבות שונות, נקטף והושלך לארץ על ידי צוותי סניטציה. קטיף זה נמשך על פני כחודשיים ואִפשר לנו לאתר פירות שהופלו ארצה בחמישה מועדים שונים. הפרי של כל מועד קטיף הובא למעבדה, נחשף בכלובים לזפי"ת להטלה (20 פירות + 100 זבובים) וכעבור שמונה שעות הועבר להדגרה ולמעקב. התוצאות הראו שפרי בשל קטוף, מאבד עם הזמן את איכותו כפונדקאי. בהשוואה לפרי שנקטף יום קודם, בפרי שנקטף שבועיים קודם ושהה למרגלות העצים, רק מחצית הזבובים התפתחו בו. כעבור – 52 יום אמנם הייתה הטלה בפרי אולם כמעט לא הייתה בו התפתחות (תרשים 2). באביב, במזג האוויר החמים, תקופה זו מואצת משמעותית. אציין שאחרי 52 יום, רוב הפרי נרקב והתפרק לגמרי ולניסוי נלקחו רק פירות שלמים למראית עין.

• האם "מרבד" של פרי רקוב מזין את הזבוב?

בהחלט – בפרדס ברעננה שכוסה "מרבד" של פרי נשר נרקב (תמונה 1), אספנו פירות רקובים מהאדמה, במעבדה ריסקנו אותם לכדי עיסה אחידה שעורבבה עם אדמה נקייה. בחמישה כלובים שצוידו בצמר גפן ספוג מים לשתייה – שמנו אדמה עם נשר ובחמישה אחרים, שמנו אדמה נקייה (ביקורת). אח"כ לכל הכלובים הכנסנו זבובים (זפי"ת) כשהאדמה עם/ בלי הנשר משמשת להם מקור הזנה יחיד. כעבור שלושה ימים מצאנו שבכלובים עם האדמה הנקייה, מרבית הזבובים מתו מרעב ואילו בנוכחות הנשר מרבית הזבובים שרדו (תרשים 3). כלומר שהפרי הנרקב בפרדס בהחלט מהווה מקור מזון לזבובי פרי ולחרקים אחרים (תמונה 3) ומאפשר את הישרדותם.

• האם נשר נרקב פוגע ביעילות ההדברה?

כן – בניסוי המשך לניסוי הנ"ל, לאחר הכנסת כל הזבובים לכלובים (עם ובלי נשר נרקב של פרי) לכל כלוב הוכנסו שתי זכוכיות נושא (של מיקרוסקופ) שעל כל אחת 10 טיפות סקסס בנפח 5 µl כל אחת. כעבור שעה הוחלפו הזכוכיות בסוכר להזנת הזבובים השורדים. כעבור 24 שעות מצאנו שבכלובים ללא הנשר, מרבית הזבובים מתו מאכילת הסקסס (תרשים 4), ואילו בכלובים בהם היה נשר, מרבית הזבובים שרדו – כלומר היו שבעים ולא נגעו בסקסס. סביר להניח ששובע כזה יפחית את משיכת הזבובים לא רק לטיפות סקסס אלא גם למתקני הדברה המבוססים על פיתיון חלבוני.

ולמה כל זה רלוונטי?

כי היום עיקר הפעילות נגד זבובי הפירות נסמכת על פיתיון. חלקות שלא נקטפו בזמן מאלף ואחת סיבות מוצדקות, גורמות להימצאות הרבה פרי בשל ושחלקו אף נרקב על הארץ. זה נותן הסבר להימצאות רבה של זבובי פירות בפרדס. אבל, וזה עוד משהו שלמדנו, חשיבות הסניטציה היא בעיקר במהלך העונה, עד בוא הקיץ. בחלקה שכלל לא נקטפה (אשכולית בבשור), ואופיינה בשל כך באוכלוסיית הזבוב אדירה בקיץ, כדי מאות זכרים למלכודת ניטור ליום (FTD), הקיץ הישראלי ייבש את כל הפרי, בין אם על העץ או על הקרקע והפחית משמעותית את אוכלוסיית הזבוב. בבוא הסתיו, לכידת הזבוב בפרדס זה דעכה לגמרי והעונה, מבחינת הזבוב, החלה כמו כל עונה אחרת.

ומה באשר לעלות?

בעוד שפעם סניטציה נחשבה "מוקצה" שמחירה בשמיים ושאף פרדסן לא יעלה על דעתו לבצעה – בירור עלותה הלכה למעשה, כולל האפשרות לבצע סניטציה במהלך הקטיף (קטיף מלא) ולא כמבצע בפני עצמו ולהעביר את הפרי המתקבל לתעשייה – ראו פרדסנים רבים שזה לא כצעקתה.

תמונות:

תמונה 1: פרדס נובה לאחר קטיף סניטציה בו הושלך הפרי ארצה בנגב המערבי (צילם: דורון טימר 2006)

תמונה 2: מרבד נשר (אשכולית) בפרדס עם פרי במצבי ריקבון שונים

תמונה 3: זבובי תסיסה )מהסוג (Zaprionus שניזונים על גבי אשכולית נרקבת בפרדס ומתפתחים בתוכה