עוינות גולשת על גב הקטין

בית המשפט מלמד הורים פרודים מהי אחריות הורית

״בית המשפט לא אמור להמשיך ללוות הורים עד שילדיהם יגיעו לבגרות, הדבר אינו מתיישב עם טובת הקטינים", אמרה השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבית משפט לענייני משפחה בחיפה, לזוג הורים פרודים שעתרו לבית המשפט שיכריע בסכסוך ביניהם, לאיזו קייטנה ילך ילדם הקטין. "תובנה הורית תקינה מחייבת את ההורים להניח את המאבקים ביניהם בצד כדי להבטיח שתישמר טובת הקטין", הוסיפה והורתה להם להמשיך ולפעול באחריות הורית משותפת.

קייטנה בקיבוץ או קייטנת גלישה, זו השאלה

האם, המתגוררת בקיבוץ, תבעה באמצעות עו"ד גילי ליברמן, להתיר לה לרשום את הקטין לקייטנה בת 20 ימים בצהרון בקיבוץ ולכל ימות השבוע, שכן אין אפשרות לרשום את הקטין רק לחלק מהימים, בהם הוא שוהה עם האם.

 האב באמצעות עו"ד טליה לימור שקולניק מתנגד. הוא חושש מ"קביעת עובדות בשטח" לגבי הרישום בשנה הבאה, שכן לדבריו, "אין מדובר בקייטנה אלא בפעילות המשך של הצהרון בקיבוץ, אליו הוא מתנגד לרשום את הקטין". האב מעדיף שהקטין ילך לקייטנת גלישה, שתקופתה קצרה יותר ומבקש לשהות עם בנו מהבוקר בכל יום בו הקטין נמצא עימו, והוא גם יסיע את הקטין לקייטנה.

המחלוקת היא על מספר ימים בודדים בתקופת הקיץ (יולי-אוגוסט) ושמא הפתרון, תהתה השופטת, לרשום את הקטין לשתי המסגרות, ובאותם "ימי מחלוקת" ילך הקטין לקייטנת הגלישה?

על גבו של הקטין

״העויינות בין ההורים כאן, רבה וקשה". אמרה השופטת. "היא באה לידי ביטוי בהיעדר תקשורת, היעדר הידברות, קונפליקט עז מתמשך, והכול על גבו של הקטין ושלמות נפשו". שאלת הקייטנה, אומרת השופטת, אינה "עניין של חיים או מוות", "ומטעמים של טובת הקטין", אינה מסוג הנושאים שיש להביא בפני בית המשפט. הקטין, אגב,

מבקש להירשם לקייטנה שבקיבוץ ולא לקייטנת הגלישה.

איך להניע את ההורים ללמוד לשתף פעולה בנושאים הקשורים לילדם, ואיך לגרום להם להיעזר בגורם טיפולי או גישורי ולא לפנות מיד לאפיק משפטי, מתלבטת השופטת. "בית המשפט הוא אבי הקטין, במקום בו שני ההורים אינם מצליחים לפעול מתוך ראיית טובתו, לפי האינטרסים האישיים שלו".

בית המשפט דווקא לא יכריע

והינה הפתרון של השופטת: בית המשפט לא יכריע בכך. דווקא היעדר ההכרעה, מסבירה השופטת, יחייב את ההורים ללמוד לשתף פעולה לפחות באותם נושאים שאינם מהותיים ולגלות גמישות.

הכול לטובת הקטין.

האינטרס הציבורי, הוסיפה השופטת, מחייב "שלא לאפשר דיון משפטי בנושאים אלו, ולא לפתוח פתח כניסה רחב שיאפשר מאבק על נושאי יומיום בבתי המשפט במקום לקיחת אחריות הורית. הדבר גם פוגע במתדיינים הממתינים לתורם", הוסיפה השופטת ודחתה את הבקשות שהגישו ההורים וכן חייבה אותם לשלם לאוצר המדינה 1,500 שקלים.