מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "מדובר בתקנון המותאם לימינו, מהווה כלי מקצועי ונותן מענה למציאות המשתנה לניהול האגודה על פי הכללים העדכניים ביותר"
תנועת המושבים ורשמת האגודות השיתופיות פרסמו לראשונה את נוסח התקנון המצוי למושבי העובדים בישראל. נוסח התקנון נשלח למזכירויות המושבים ומפורסם במקביל באתר רשמת האגודות. התקנון פורסם לאחר עבודה מאומצת בת שנתיים שכללה, בין היתר, פרסום טיוטת נוסח להערות הציבור והטמעת ההערות הרבות שנתקבלו.
צוות גיבוש התקנון המצוי הורכב מעו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד מיכל בוסל, מנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים ועו"ד אודי אמיתי, מנהל צוות תקנונים במחלקה המשפטית במשרד רשמת האגודות.
התקנון המצוי (שהוא נוסח מומלץ) מעגן הסדרים המתאימים לניהול חיי היום-יום במושבים במאה ה-21, ומתייחס, בין היתר, לנושאים כגון כינוס אסיפות, קבלת החלטות, רשויות האגודה, יישוב סכסוכים ועוד.
יצוין כי התקנון המצוי מקיף נושאים רבים וסוגיות מגוונות בהם עוסקים מושבי העובדים וכן כולל גם מספר חלופות לחלק מהסוגיות, המיועדות לבחירת האגודה, בהתאם למאפייניה והעדפותיה.
התקנון המצוי נועד להקל ולייעל הן את ההתנהלות השוטפת והן את הליכי תיקון התקנון.
מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח בירך על התקנון ואמר: "לאחר עבודה מקצועית ומאומצת, יצרנו יחד עם רשמת האגודות השיתופיות, תקנון המותאם לימינו ונותן מענה למציאות המשתנה ומאפשר לכל מושב לאמץ אותו ולנהל את האגודה על פי הכללים העדכניים ביותר.
"נוסח התקנון הוא כלי מקצועי המעגן הסדרים המתאימים לניהול חיי היום-יום במושבים במאה ה-21, ומתייחס, בין היתר, לנושאים כגון כינוס אסיפות, קבלת החלטות, רשויות האגודה, יישוב סכסוכים ועוד. הנוסח אף מציע גם אפשרות של הצבעה באסיפה הכללית לפי קולות הצבעה המיוחסים לנחלה. אני מודה לצוותים המקצועיים של רשמת האגודות ולמיכל מנהלת אגף הקרקעות בתנועה על עבודה משותפת ומסורה עבור המושבים."
כל מה שרציתם לדעת על התקנון המצוי של מושבי העובדים
עו"ד מיכל בוסל, מנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים וחברת צוות גיבוש התקנון, מסבירה מהו התקנון המצוי, מה חשיבותו, כיצד ניתן לבצע שינוי תקנון ומה החידושים שהתקנון המצוי כולל.
מהו תקנון האגודה?
תקנון האגודה השיתופית הוא מסמך היסוד של האגודה. התקנון קובע את סמכויות האגודה ודרך ניהולה ומגדיר את היחסים בין החברים עצמם, בין החברים לאגודה וגם את היחסים של האגודה עם צדדים שלישיים לכן חשוב שהתקנון יתאים לצרכי האגודה ומטרותיה. תקנון של אגודה שיתופית מחייב את כל חברי האגודה מכוח חברותם בה, ללא שנדרשה הסכמתו הנפרדת של כל חבר.
למה לאגודות מומלץ לשקול לבצע שינוי של התקנון?
כיום, חלקם של תקנוני האגודות מיושן ואינו מתיישב לא רק עם הוראות התקנות שהותקנו במהלך השנים אלא אף עם הוראות חוקים רבים שנחקקו בינתיים ואף לא מתיישב עם שינויי הזמן שכן רוב האגודות ההתיישבותיות הוקמו לפני או בסמוך להקמת המדינה ותקנוניהן הם מאותה התקופה אך רובם לא התעדכנו לעת הזו. העיתים השתנו, המושב כפי שהיה לפני כמאה שנה ואפילו חמישים שנה אינו המושב של היום בעוד שהתקנון נותר זהה, ובמקרה הטוב עבר מספר שינויים מינוריים.
איך מבצעים שינוי תקנון?
שינוי תקנון לא מתבצע באופן אוטומטי באמצעות קבלת החלטה לבצע שינוי כאמור אלא כולל הליך המורכב ממספר שלבים. שינוי הוראות הקבועות בתקנון יבוצעו בהתאם להוראות הקבועות בתקנון עצמו ובכפוף להוראות פקודת האגודות השיתופיות והתקנות.
ככלל, החלטה על שינוי תקנון האגודה יכולה להתקבל בהצבעה באסיפה כללית ובלבד שהשינוי המוצע נכלל בסדר היום של האסיפה והדבר הודע במפורש בהזמנה לאסיפה הכללית אשר בה הוא עתיד להיות נדון. על שינוי התקנון המוצע להיות מפורט ומלווה בדברי הסבר. ההסבר יכלול הן את הרקע והנסיבות שהביאו לבקשת השינוי והן את משמעויותיו.
אם לא צויין עניין שינוי התקנון בסדר היום של האסיפה הכללית – לא ניתן יהיה לדון בו. כך למשל, אם התקבלה באסיפה הכללית החלטה המתיימרת להיות החלטה בדבר שינוי תקנון בלא שצויין הדבר מראש כאמור – ההחלטה הינה חסרת תוקף. זאת ועוד, לשם קבלת החלטה בדבר שינוי התקנון, נדרשים להשתתף באסיפה לפחות שני שלישים מכלל חברי האגודה ועל השינוי לעבור ברוב של לפחות שלושה רבעים מהמצביעים (אלא אם נקבע בתקנון רוב גדול יותר).
אם לא התקיים הקוורום הנדרש באסיפה הכללית, ניתן לקבל החלטה על שינוי התקנון בהחלטה נדחית בכל קוורום, בהתאם לעמידה בתנאי התקנות והנוהל בנושא. בקשה לשינוי תקנון תוגש לכל המאוחר בתוך 180 יום מקבלת ההחלטה באסיפה הכללית למשרד רשמת האגודות השיתופיות ותכלול את המסמכים הנדרשים בהתאם להוראות הנוהל בנושא.
יודגש כי שינוי תקנון אגודה שיתופית ייכנס לתוקף רק לאחר רישומו על ידי רשם האגודות השיתופיות.
מהו התקנון המצוי?
אגודה רשאית לקבוע לעצמה תקנון או לחילופין, לאמץ את נוסח התקנון המומלץ (תקנון מצוי). כאמור, למושבים רבים יש תקנון ישן, בדרך כלל מתקופת הקמתם, שתוקן באופן מצומצם לאורך השנים (אם בכלל). על מנת להקל על המושבים בעדכון הנוסח של התקנונים שלהם, תנועת המושבים בישראל פעלה יחד עם משרד רשמת האגודות לפרסום נוסח של תקנון לדוגמה (תקנון מצוי) לראשונה למושבי העובדים.
אימוץ התקנון המצוי יכול להיות באופן מלא (כפי שהוא וללא שינויים) או באמצעות ביצוע התאמות ושינויים בהתאם למאפייניה המיוחדים של האגודה (במקרה זה, יש לפעול לפי ההנחיות באתר רשמת האגודות).
יצוין כי אימוץ תקנון מעודכן ומודרני הוא הליך חשוב שנועד לסייע לאגודות בתחומים רבים, בין היתר, בניהול התקין והיעיל של האגודה ובפעילות השוטפת שלה.
מומלץ כי אגודות שיש להן תקנונים ישנים ולא מעודכנים יפעלו לעדכון ושינוי התקנונים שלהם. לשם כך ועל מנת להקל על האגודות בהליך שינוי התקנון, מיועד התקנון המצוי. יודגש כי שינוי תקנון המאמץ את התקנון לדוגמה יטופל בעדיפות גבוהה יותר ביחס לבקשות שינוי התקנון האחרות ומשך הטיפול בו יהיה קצר יותר.
מה החידושים שכולל התקנון המצוי?
בתקנון המצוי עודכנו הוראות רבות, להלן סקירה קצרה של ארבעה שינויים מרכזיים שנערכו בתקנון:
1. זכויות ההצבעה בהליך קבלת ההחלטות באסיפה הכללית
הסעיף המתייחס לקולות ההצבעה למשק כולל שלוש חלופות. כל אגודה נדרשת לבחור בחלופה אחת כך שלכל משק יהיו שניים, ארבעה או שישה קולות הצבעה. בעל זכויות הצבעה הוא מי שרשאי להצביע באמצעות קולות ההצבעה למשק. אם מתגורר במשק איש אחד, יהיו לו כל קולות ההצבעה למשק. כך שאם בוחרים בחלופה של שני קולות למשק ויש במשק רק איש אחד שהוא חבר אגודה, יהיו לו שני קולות.
איך נבחרים בעלי זכויות ההצבעה למשק? בעלי המשק ימנו את בעלי זכויות ההצבעה של המשק (בעלי זכויות ההצבעה צריכים להיות חברי אגודה), ויודיע בכתב לוועד האגודה.
המטרה היא למנוע מצב לא שוויוני בו במשק אחד יש שישה חברים שמצביעים ובמשק השכן רק בעל זכויות הצבעה יחיד. בפועל, מי שמייצר את ההכנסה זו הפעילות של המשק ולא החבר עצמו. לכן חשוב לזכור כי אם חלוקת הרווחים מתבצעת באופן שווה בין המשקים אז גם זכויות ההצבעה צריכות להיות שוות זו לזו.
לפני מספר שנים, ניתן צו שאיפשר שישה קולות הצבעה למשק. יישום הצו היה מסורבל ומעטות האגודות שאימצו אותו. על כן, התקנון המצוי מאפשר בחירה בין מספר חלופות. אולם, בשל קביעת הצו, המאפשרת שישה קולות בלבד, נדרש הליך של תיקון חקיקה כדי לאפשר בחירה בחלופה של שניים או ארבעה קולות למשק.
מאחר שהליכי החקיקה בנושא טרם הושלמו, ועל מנת שלא לעכב את פרסומו של התקנון המצוי, הסעיף בתקנון בנושא החלטות באסיפה הכללית לפי זכויות ההצבעה למשק ייכנס לתוקף רק לאחר שתושלם החקיקה בעניין זה.
על מנת להקל על האגודות באופן שהן לא יידרשו לקיים הליך נוסף לתיקון התקנון, באפשרותן לקבל החלטה באסיפה כללית על שינוי התקנון, אולם הסעיפים שטעונים תיקון חקיקה (ובכללם גם עניין קולות ההצבעה) ייכנסו לתוקף רק בהמשך, ככל שתושלם החקיקה וככל שלא תהיה בהם סתירה לנוסח שיתקבל.
כשירות לחברות
התקנון המצוי קובע שאדם כשיר להתקבל לחברות באגודה ולהמשיך להיות חבר אם נתמלאו בו כל התנאים הבאים: אזרח מדינת ישראל; בן 18 שנה לפחות; לא הורשע על פי הדין הפלילי בעבירה חמורה; לא חבר באגודה אחרת, אשר מטרותיה דומות למטרות אגודה זו; הוא רשום כבעל זכויות בנחלה (או זכאי להירשם כבעל זכויות) ובנוסף מתגורר דרך קבע ובפועל במושב; איש המתנהל באופן המכבד את הזולת ומסוגל להשתלב במרקם החברתי והקהילתי במושב.
נתמקד בתנאי לפיו אדם צריך להיות בעל זכויות בנחלה, המתגורר דרך קבע ובפועל במושב. מה ההגדרה של מתגורר דרך קבע? אדם שגר רצוף 5 שנים אלא אם יצא מהמושב (בארץ או לחו"ל) מטעמי עבודה או לימודים, למשל שליחות, או בעקבות מצב בריאותי. המטרה היא למנוע מצב של חברי אגודה שלא גרים במושב אבל משתתפים בהצבעות ולוקחים חלק פעיל בניהול המושב.
חדשנות ודיגיטציה
התקנון המצוי הוא תקנון מודרני המעודכן למאה ה-21. בתקנון החדש באים לידי ביטוי מספר עקרונות חשובים: יעילות, שקיפות, שוויון ומינהל תקין.
* יעילות – התקנון החדש כולל הוראות חדשות שמוסיפות אפשרויות טכנולוגיות ודיגיטליות לניהול השוטף של האגודה. כך למשל, שליחת הודעות או הזמנות לאסיפות באמצעות מיילים ובסמסים, עריכת הצבעות דיגיטליות, קיום אסיפות בזום וכו'.
* שקיפות – התקנון כולל רשימה של נושאים שוועדת ביקורת צריכה לבדוק מידי שנה, בנוסף, הוספנו סעיף לפיו הוועד נדרש לפרסם לחברים דו"ח רבעוני עם פירוט של הפעילות שלו באותו רבעון.
* שוויון – בנוסף לסעיף של שוויון קולות בהצבעות הוספנו הוראה של שיריון 40% ממקומות הכהונה בוועד לכל מגדר, ככל שניתן.
* מינהל תקין – הוספנו הוראות למניעת ניגודי עניינים – למשל, למנוע מצבים של בני משפחה שמכהנים יחד או שאחד מהם מכהן בוועד והשני מועסק באגודה או מצב שבו יו"ר ועד האגודה הוא גם עובד של האגודה.
יישוב סכסוכים
בתקנונים הישנים נקבע שכל סכסוך בין חברים או בין חברים לאגודה או סכסוך שקשור לעסקי האגודה יופנה אוטומטית לבוררות – בתנועת המושבים, אצל רשם האגודות, בהסתדרות או במוסדות אחרים רלוונטיים. בעניין זה יש חידוש: הוספנו אפשרות של גישור – כלומר, אם יש סכסוך, הצדדים קודם יפנו להליך של גישור ורק אם הגישור לא יצליח, הסכסוך יתברר בהליך בוררות.
סעיף יישוב הסכסוכים מאפשר לקיים את הבוררות בתנועת המושבים או במשרדי רשם האגודות. אפשר לבחור אפשרות אחת ואפשר להשאיר את שתיהן. ככל שבוחרים בשתי החלופות, התובע הוא זה שיבחר את מיקום הבוררות.
