יבול שיא
הרפת והחלב
אבוקדו לאחר קטיף

אבוקדו לאחר קטיף – בדרך לפתרונות

8 דק' קריאה

שיתוף:

בשנתיים-שלוש שנים אחרונות מתמודדים משווקי האבוקדו עם בעיית החזרות של פרי אבוקדו בשל האפרה פנימית. דר' נעם אלקן, חוקר במכון לחקר תוצרת חקלאית במרכז וולקני, ביחד עם חוקרים רבים ובתי אריזה גדולים, מאתר במעבדתו את הדרכים להימנע מהאפרה באבוקדו לאחר קטיף

אבוקדו לאחר קטיף

"אם אנחנו מדברים על אבוקדו לאחר קטיף אז האפרה פנימית של הפרי הוא נושא שנמצא בראש סדר החשיבויות נכון להיום," אומר דר' נעם אלקן, חוקר במחלקה לחקר תוצרת חקלאית, במנהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני), המתמחה באחסון תוצרת חקלאית לאחר קטיף (Post-Harvest).

"בעצם, נושא האפרה פנימית של פרי האבוקדו לא היה כל כך משמעותי בשנים עברו ולפני בערך שלוש שנים, ב-2019, החלו לצוץ בעיות וניתנו רג'קטים לפרי הישראלי בשל האפרה. אז עדיין לא היה ברור מנין צצה האפרה הזאת, ממה היא נגרמת, במה מדובר, אבל כשאתה פותח את הפרי – בפנים במקום ירוק אבוקדו הצבע אפור. האפרה מתחילה בעיקר סביב הזרע ולאט לאט מתפשטת.

"התחלנו לאפיין את הבעיה וראינו שמדובר בנביטת זרע מוקדמת. הזרע מתחיל לנבוט לפני הזמן וברגע שהוא נובט הוא משחרר רדיקאליים חופשיים שמחמצנים את אזור הנביטה. החל מלפני שלוש שנים, שנתיים וגם השנה – התופעה הזאת עושה נזקים מאוד גדולים בענף האבוקדו, גרמה להורדת מחירים, החזרות ופגיעה במוניטין. השנה זה פחות נורא ממה שאני מבין אבל השנה עוד לא הגענו לעונה הבעייתית. כלומר, ככל שקוטפים יותר מאוחר הפרי יותר בוגר ואז יש סיכוי גדול יותר שהזרע ינבוט יותר מוקדם. יש בעיית האפרה בכל הזנים אבל הבעיה היא בעיקר בזנים האס ובריד, שם הבעיה לדעתי הייתה הקשה ביותר בשנים האחרונות.

"לפני כשנתיים וחצי כשפנו אלי ישר התחלנו לבדוק את הנושא, ראינו שקודם כל – שאותה האפרה קשורה לנביטה מוקדמת של הזרע. יש עוד כל מיני סוגי האפרות, האפרות שנובעות או מנזק אביוטי כמו יותר מידי CO2 או ניזקי צינה, לחלופין גם ריקבון יכול להוביל להאפרה פנימית – אך זה לא היה המצב. ראינו שמדובר בהאפרה שהיא בעיקר בסוף עונה ובעיקר בשל נביטה מוקדמת של הזרע.

"לבחינת בעיות האפרה הוקם צוות פעולה רחב בניהול של אודי גפני עם בתי האריזה הגדולים, יועץ מדרום אפריקה ואני כחוקר. משם התחלנו לבדוק למה ואיך זה קורה. עשינו המון קורלציות – בדקנו פירות אבוקדו ממגדלים שונים ובאזורים שונים בארץ לאורך העונה וראינו שככל שהעונה מתקדמת אחוז החומר היבש עולה – כמות הפירות עם האפרה עולה. יש קורלציה מאוד יפה וברורה בין השניים, ראינו גם שהזרע משנה את הצבע שלו, לאט, לאט הוא הופך להיות כהה יותר, ולאט לאט יש יותר ויותר נביטה. כל הדברים האלה היו קשורים אחד לשני.

עודף חנקן?

"שאלנו את עצמנו: 'למה?' התחלנו לקרוא בספרות וראינו שכבר ב-2002, החוקרת ד"ר עדנה פסיס השוותה את איכות הפירות ממטעים שמושקים במים שפירים מול מי קולחין. היא מצאה שכאשר משקים במי קולחין יש יותר האפרות והרי המגדלים שלנו התחילו להשקות את רוב המטעים שלהם במי קולחין בשנים האחרונות.

"אחר כך הצטרפתי לניסוי של ד"ר ליאו וינר שבחן את ההשפעה של דישון חנקני. בדקנו את ההשפעה של הדישון החנקני והתברר שברגע שמוסיפים יותר מידי חנקן אז יש עליה בהאפרות. אמנם, תוספת של דישון חנקני גם מובילה לעליה ביבול והפחתה במחלות במטע עצמו אבל באיזשהו שלב, כשיש כבר יותר מידי חנקן – נראה שאנחנו מקבלים יותר האפרות ויש לנו הרגשה שכיום מדשנים חנקן ביתר.

"בימים אלה אנחנו ממשיכים לבדוק את נושא ההאפרה והפרמטרים שהזכרתי עם ד"ר רן אראל ממרכז מחקר גילת. השנה נערוך אתו עבודת מחקר כדי לכייל את המערכת ולראות כמה חנקן ראוי להוסיף ואיך זה קשור לאיכות הפרי לאחר קטיף. כאן אנחנו הולכים לשלב כוחות בין אנשי ההזנה לאנשי ה-post-harvest."

רוב האבוקדו מושקה במי קולחין, אתה מתכוון לשפד"ן?

"כן, בעיקר – היום כמעט כל המטעים מושקים במי קולחים מטוהרים וככל הנראה מי הקולחין מגבירים את תופעת ההאפרה באבוקדו, אבל עם זה אין לנו הרבה מה לעשות, הרי לא נתחיל להשקות במים שפירים. מי קולחין מכילים יותר חנקן וזה כנראה קשור אחד בשני, כך שאולי נצטרך לקזז בדישון חנקני. יכול להיות שזה קשור לחומרים אחרים במי הקולחין? בהחלט יכול להיות, אנחנו לא כל כך יודעים עדיין. עוד לא נכנסנו לזה, אבל אנחנו יודעים שברגע שיש יותר השקיה במי קולחין אז יש לנו יותר האפרות, וברגע שיש לנו יותר מידי חנקן אז יש לנו יותר האפרות פנימיות.

"בנוסף, בספרות הייתה קורלציה בין רמות סידן גבוהות בפרי והפחתה בהאפרות. לכן, ניסינו ליישם סידן לפני הקטיף. עשינו שני שיתופי פעולה עם שתי חברות – BMS ו'גדות אגרו', עימם עשינו ריסוס לפני הקטיף בסידן והשנה אנחנו עושים ניסוי נוסף בסידן עם אלי סימנסקי מחברת 'נבטים'. התוצאות בריסוסי סידן לפני קטיף אצלנו כרגע הן לא מלהיבות, התוצאות אינן חד משמעיות – יש כיוון של הפחתה בהאפרות אבל אי אפשר להגיד שיש תוצאות טובות. אנחנו לא רואים עליה משמעותית בכמות הסידן בתוך הפרי ובקיצור אנחנו לא כל כך יודעים ומשתפים פעולה עם גופים שונים כדי לראות אם יש פתרון.

"מה שכן, בטבילה של הפרי בסידן לאחר קטיף כן קיבלנו תוצאה מעודדת, אבל אנחנו צריכים לחזור על זה בקנה מידה גדול יותר ואת זה נעשה השנה ביחד עם בית אריזה 'אבוקדו גרנות'."

האפרה באבוקדו זה משהו שגם מגדלים בחו"ל מתמודדים מולו?

"גם, אבל נראה שהם סובלים מכך פחות מאתנו. יש לנו לדעתי כל מיני סיבות שגורמות לכך שיש לנו יותר האפרה. בנוסף קצת התעלמנו לדעתי מבעיות של איכות בשנים האחרונות ולכן פתאום אנחנו מקבלים את הבעיה הזאת. צריך לזכור גם שבמדינות אחרות השקיה במי קולחין מטוהרים פחות נפוצה מבישראל. בדרום אפריקה עשו המון עבודה מחקרית על התופעה.

"מה שמצאתי השנה ומצאו כבר בדרום אפריקה לפניי, זה שברגע שמאחסנים את הפרי באווירה מבוקרת או באווירה מתואמת מפחיתים בצורה מאוד משמעותית את ההאפרות. ד"ר עדנה פסיסי מצאה שטיפול ב-1-MCP לאחר קטיף מפחית מאוד את האפרות. 1-MCP הוא מעכב תחרותי של הרצפטור לאתילן, כלומר הפרי פחות מגיב לאתילן שהוא הורמון ההבשלה. עדנה הראתה שזה מפחית בצורה דרמתית את התופעה אך לדעתי היו לה גם פחות בעיות של האפרה. אצלי זה מפחית בצורה יפה מאוד, אמנם לא לאפס מוחלט אבל בהחלט מפחית האפרה באופן טוב מאוד לאחר קטיף בהשוואה לטיפול לפני קטיף. בנוסף, עשינו ניסויים יחד עם חברת 'RIMI' המשווקת של ה-MCP – ומצאנו שטיפולים ב-1-MCP (הרביסטה) לפני הקטיף מעכבים האפרות אבל התוצאות לא היו חד משמעיות.

"בשורה התחתונה – רוב הטיפולים שניסינו לאחר קטיף עובדו לא רע – גם הטבילה בסידן, גם הטיפול ב-MCP והכי טוב עבדה לנו האווירה, כלומר אם שמים את הפרי מייד לאחר קטיף באווירה מבוקרת או מתואמת לפרי כמעט לא הייתה האפרה."

זה אומר שצריך התאמות של בתי קירור?

"כן, אבל הבעיה היא שמאוד קשה להכניס את הפרי מייד לאחר הקטיף לתוך טיפולי אווירה. בדרך כלל לוקח לו יום יומיים עד שהוא עולה למערך ואז הוא עובר מערך, ואז מורידים טמפרטורה – הפרי מוסע ומוכנס למכולה שם הוא מקבל את טיפול האווירה – כלומר, זה לוקח 5-6 ימים עד שהפרי ממש נכנס לאווירה. נראה לנו שכל המסע הזה הוא כנראה יותר מידי ארוך ואת ההשערה הזאת נבדוק השנה. בניסויים אצלנו, כאשר הכנסנו את הפרי יום לאחר הקטיף לאווירה מבוקרת או מתואמת – הטיפול עבד מאוד, מאוד יפה. בבתי אריזה ובשיווק הטיפול זה עובד, אבל פחות טוב.

"מלבד זאת, ראינו שככל שמאחסנים את האבוקדו ליותר זמן – יש יותר האפרות. ראינו שיש יותר מטעים שמתקדמים מאוד מהר וצוברים מאוד מהר אחוז חומר יבש גבוה ויש מטעים אחרים שצוברים חומר יבש יותר לאט.

"עד היום, עוד לא היו נתונים על התופעה הזאת, איזה מטע מתקדם מהר יותר ואיזה מתקדם יותר לאט. היום כל המגדלים, יחד עם בתי האריזה ב'גרנות', 'מילופרי', 'מהדרין' ואחרים – בודקים את המטעים בארץ ועושים גרפים שעל פיהם נדע איזה מטע עדיף לקטוף קודם, לפי אחוז חומר יבש ולפי רמת צבירת החומר היבש. ככה תהיה איזושהי תוכנית של איזה מטע ייקטף מתי.

"עם כל הפעולות והניסויים האלה ביחד – גם הטיפול לפני ואחרי קטיף, וגם הבנה כללית טובה יותר של איזה חלקה יותר בסיכון ואיזה פחות בסיכון – נוכל להוביל מערך כללי שיתמודד בצורה יעילה ואפקטיבית עם הבעיה הזאת."

רוצים ליפן

"נושא חשוב שני הוא נושא הקרנטינה ליפן – משהו שאנחנו ממשיכים לדבר ולעסוק בו, מחקר שהבסיס שלו כבר נעשה ב-2014-15 וצריך להמשיך לעבוד עליו. לצערי אין לנו עדיין אישור סופי לייצא אבוקדו ליפן על בסיס טיפול קור.

"ב-2014 ערכנו איזשהו מחקר בוולקני ומצאנו שאפשר לעשות שורה של טיפולים לאחר קטיף וכך נוכל לשמור על האבוקדו איכותי, בשילוב עם טיפול קור. בהנחיות של ה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי), אם מחזיקים אבוקדו ב-1.1 או 2.2 מעלות צלזיוס, למשך 14 או 18 יום, בהתאמה – טיפול קרנטינה בקור נגד זבוב הפירות הים תיכוני. על ידי שילוב של כמה טיפולים (פרסמנו את המחקר הזה כבר ב-2015) הצלחנו לאחסון בפחות ממעלה אחת ל-15 ימים, וככה בעצם כבר היה לנו טיפול קרנטינה.

"עשינו טיפול בחומצה ג'סמונית, בשילוב עם הורדה הדרגתית בטמפרטורה וטיפולי אווירה – אווירה מתואמת או אווירה מבוקרת. אווירה מתואמת – הפרי נמצא בשקית, כלומר באריזה (במחקר נעשה שימוש בשקית Xtend (חברת StePac), ואז הפרי נושם בתוך אריזה, מוריד את החמצן ומעלה את ה-CO2 ומייצר לעצמו אווירה. לעומת זאת, באווירה מבוקרת מכניסים את פרי לחדר שבו אנחנו מזרימים את ה-CO2 ואת החמצן ומחליטים מה היא הרמה הרצויה. בשניהם התהליך עובד מצוין.

"בהמשך, באיזשהו שלב ביקשו ממני בתי האריזה ובראשם אודי גפני שלא להיעזר בשקיות אלא לעבור לאווירה מבוקרת במכולת קירור. במכולה אנחנו יוצרים אווירה של 6% CO2 ו-4% חמצן. בהמשך, בערך לפני שנתיים אמרו לי, 'אוקיי, נועם בוא נעשה איזשהו ניסוי בתוך מכולה, בתנאים שאתה קובע, אבל במקום 14 יום, שזה מדמה תובלה למרחקים קצרים יחסית כמו לאירופה ולרוסיה, אנחנו רוצים להגיע ל-35 ימים, כדי שזה יגיע בספינה מהירה ליפן.

"אז עשינו ניסוי של אחסון במכולה (20 טון) ל-35 ימים ב-2 מעלות לאחר הורדה הדרגתית בטמפרטורה בשילוב עם אווירה מבוקרת. הניסוי הזה כבר היה בלי חומצה ג'סמונית לבקשת המגדלים. על ידי הורדה הדרגתית בטמפרטורה וטיפול אווירה הגענו ל-35 ימים, כשהמטרה היא יפן. זה לא היה מסע באוניה אמיתית אלא במכולה מבוקרת שישבה ב'אבוקדו גרנות'. הצלחנו במשימה, שילוב של דונג אף שיפר את איכות הפרי. סדר השלבים הוא: דונג, הורדה הדרגתית בטמפרטורה ואווירה מבוקרת. זה היה בסוף 2019 תחילת 2020."

טוב, 35 יום זה להגיע ליפן, אבל צריך איזשהו שבוע עד שהפרי מגיע למדף באיזשהו סופרמרקט יפני לא?

"כן, שבוע נוסף של חיי מדף – והפרי שרד גם את השבוע הנוסף יפה מאוד (42-45 ימים). ואז הגיעה הקורונה ואמרו לנו שהאוניות כבר לא עושות את המסע ליפן ב-35 ימים אלא צריך 50 ימים. אז במהלך תקופת הקורונה עשינו ניסוי נוסף, שוב עם מכולה ב'אבוקדו גרנות' עם אותו פרוטוקול והגענו ל-50 ימים, פלוס שבוע חיי מדף. תחילה הורדה הדרגתית של הקירור לפחות מ-2 מעלות – למשך 20 ימים ועוד 30 ימים ב-3.5 מעלות. הפרי יצא מאוד יפה גם אחרי הטיפול הזה. זה היה בשנה שעברה."

אם זו הייתה הצלחה אז למה לא התחילו לייצא ליפן?

"זה היה מחקר על בסיס פרוטוקול שחלקו מבוסס על פי ההנחיות של ה-USDA. ואז הסתבר שכל העולם מקבל את הכללים של ה-USDA חוץ מיפן – היפנים הם היחידים שאומרים: 'אנחנו רוצים לבחון את הכול מהתחלה'. כרגע הם לא מקבלים את הכללים של ה-USDA ואומרים: 'אנחנו נבחן את הפרוטוקול מחדש'. הם רוצים להבטיח שיש אפס זבוב פירות ים תיכוני בתוך הפרי, על כל שלביו: מרמת הביצה, הרימה, ועד הזבוב הבוגר. כרגע, מה שהיפנים אישרו הוא כך: הם אומרים:

'אם אתם עושים בקרה של הזבוב בכל השלבים – במטע, בבית אריזה ואז גם לפני ההבחלה – אז מבחינתנו זה בסדר – בשלב מאוחר יותר הם יבדקו מחדש את כל הניסויים שעשינו לפי ההנחיות של ה-USDA ויראו אם מאשרים קרנטינה בקור'.

"אז כרגע הם בוחנים אותנו בטיפול הקור שפיתחנו ומצד שני, בינתיים הם מאשרים לנו לעשות טיפול משולב. כנראה שישלחו לפה נציג שיראה אם אנחנו אכן עושים את כל הבדיקות ואנחנו עובדים לפי הכללים שלהם. אבל זה כבר בטיפול של המגדלים ובתי האריזה ושולחן האבוקדו בהובלת אודי גפני.

"עכשיו אנחנו בוחנים מכולה נוספת לאחסון למשך 50 ימים, הפעם ב'מילופרי' והיא נפתחת ביום ראשון. ההבדל הוא שהפעם מדובר בפרי של תחילת עונה ולא של סוף עונה, כדי להראות שלא עשינו את הניסוי רק על פרי שיחסית עמיד לקור, אלא גם על פרי שהוא פחות עמיד לקור.

"אם נסכם את המחקר הזה – אז הפרוטוקול שפיתחנו יכול לעבוד ליצוא לארצות שונות אבל ביפן הם דורשים משהו מיוחד ועכשיו אנשי הגנת הצומח ושולחן המגדלים בדין ודברים איתם כדי שהם יוכלו לקבל האבוקדו שלנו. בגדול יש לנו כבר טיפול בקור וגם טיפול שהפרי ישרוד גם בסוף עונה וגם בתחילת עונה – 50 ימים במכולה פלוס שבוע חיי מדף ואף כמה ימים לפני (הורדת טמפרטורה) – יש לנו מענה למסע הארוך הזה. כרגע הכדור בידי המשווקים, נותר רק לשווק את הפרי ואני מאמין שכבר בשנה הקרובה יתחילו לצאת מכולות אבוקדו ליפן. נראה לי שניתן כבר לשווק לארצות דרום מזרח אסיה (הונג קונג, טיוואן, סינגפור ואחרות), שם הם מקבלים את הפרוטוקול אבל ביפן יש עוד קצת בעיות. בשל עלויות ההובלה שעלו מאוד בקורונה לא ברור כמה המסע הזה יהיה רווחי, אני מקווה שהנושא  יתאפשר וייצא רווחי בסופו של דבר."

מחקרים נוספים באבוקדו לאחר קטיף

"אנחנו לוקחים חלק מפרויקט ההשבחה, אותו מובילה ד"ר ורד יריחימוביץ', אנחנו למעשה נמצאים בסוף ה'פייפליין', כדי להגיד האם הפרי איכותי או לא איכותי, האם הוא עומד בסטנדרטים של post-harvest, יכול לעבור קירור – דברים כאלה. אנחנו עושים רק את הבדיקות האחרונות ופוסלים כמה זנים ומאשרים זנים אחרים.

"פרויקט נוסף שאנחנו עוסקים בו הוא פרויקט של מצלמה היפרספקטראלית, פרויקט במימון ICA בשיתוף עם פרופ' אביטל בכר וד"ר חיה פרידמן. המצלמה מצלמת בכל אורכי הגל, גם באלה שאנחנו לא רואים, ואז בשילוב של כמה אורכי גל ניתן להגיד מתי האבוקדו יבשיל, באיזה יום. היעד הסופי הוא כמובן מצלמה על המערך כדי למיין אבוקדו לאחר קטיף לפי פירות שמבשילים לאט, פירות שמבשילים מהר וכך הלאה. היום, על ידי 9 אורכי גל אנחנו יכולים לזהות את תאריך ההבשלה ברמת דיוק של חצי יום. ייקח עוד הרבה זמן עד שזה יהפוך ליישומי.

"יש לנו עוד פרויקט במימון ICA ביחד עם ד"ר יבגני ילצוב, הוא חוקר בנושא ביו-סנסורים, בו אנחנו יכולים על ידי קילוף הקליפה והפקת RNA לזהות, האם יש באותו הפרי פטריות רדומות שיגרמו לריקבון בעתיד. אגב, זה פרויקט שלא מכוון רק לאבוקדו אלא לפירות נוספים. בשיתוף עם ד"ר ילנה פוברנוב יצרנו טיפול של ציפוי אקטיבי אכיל לפרי, שמגביר את עמידות הפרי למחלות ולצינה.

"עשינו מחקר על ריקבון העוקץ באבוקדו שנגרם על ידי מחלה שנקראת לסיודיפלודיה מסוג בוטריוספירה. זה היה בשיתוף פעולה גדול מאוד שהוביל פרופ' דני שטיינברג, ובעצם נמצא בו שריסוסי פריחה מעכבים את המחלה, מעלים מעט את היבול ומפחיתים ריקבון עוקץ. בנוסף, באותו מחקר נמצא כי קטיף של פרי עם עוקץ מפחית ריקבון עוקץ ושומר על איכות הפרי.

"בנוסף עבדנו על אישור של טיפול בשעווה (עם החברות סייפ-פק ועמגל), על שקיות ואווירה מתואמת, אישור טיפול בחומר הדברה חדש (כיום של אדמה), התאמת שקית אופטימלית לאחסון בבית הצרכן (יחד עם דר' רון פורת).

"יחד עם דר' דני גמרסני כיילנו טיפול משולב להארכת האחסון של אבוקדו ריד עד לראשון לאוגוסט. "בנוסף, יחד עם דר' מיכל אורן-שמיר ופרופ' יגאל אלעד ובמימון קופיה מצאנו טיפול חדש מבוסס על חומצת האמינו פנילאלנין להשראת עמידות נגד מחלות וצינה לאחר הקטיף."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן