יבול שיא
הרפת והחלב
אורי פייפר

אורי פייפר, לשעבר מנהל המכון להנדסה חקלאית במרכז וולקני

2 דק' קריאה

שיתוף:

אורי פייפר היה המומחה מספר 1 של מינהל המחקר החקלאי למדידות אלקטרוניות. בתחום הזה הוא האיש שביצע מהפך של ממש בשיטת המדידה. דוגמא: כח של טרקטור בעת ביצוע חריש. תרם תרומה חשובה לקידום אמצעי המדידה ולמעבר משימוש בסרט מדידה (רולטקה) ושעון עצר (סטופר) למכשירי מדידה אלקטרוניים מתקדמים. פייפר הקים את המעבדה הראשונה לאלקטרוניקה לפיתוח בניה ואחזקה של המכשירים.

 

אורי פייפר מגלה לנו ש"המחשב השולחני הראשון במינהל המחקר החקלאי היה על השולחן שלי. הוא נרכש ב-16,500 דולר לשימוש המחלקה לבדיקות ככלי עזר לניתוחים סטטיסטיים ועיבוד נתונים מהשדה".

פייפר, צבר יליד תל-אביב, רואה את שיא עבודתו ב-39 שנות עבודתו בוולקני בפרויקט החריש במדרונים. "מוטקה ניבון הפקיד בידיי פרויקט שעיקרו בחינה של מאפייני חריש במדרונים ומניעת שבר בכלי עבודה בזמן עיבוד באדמות טרשים. כשאתה חורש במחרשה, היא חותכת בקרקע ומשליכה אדמה לצדדים; במדרונים האדמה מידרדרת ובחלק העליון כשאתה מגיע לסלעים, לא נותרת בשטח אדמה. חרשנו הפוך כלפי מעלה. עבדתי בעיקר במשק הערבי, בדיר אל אסד ובכל אזור בית נטופה. אחר-כך עברתי לחממות ובדקתי בעיות של מעברי חום כדי שכל הצמחים ייהנו מאותה כמות אור".

 


"הופקד בידיי פרויקט שעיקרו בחינה של מאפייני חריש במדרונים ומניעת שבר בכלי עבודה בזמן עיבוד באדמות טרשים. כשאתה חורש במחרשה, היא חותכת בקרקע ומשליכה אדמה לצדדים; במדרונים האדמה מידרדרת ובחלק העליון כשאתה מגיע לסלעים, לא נותרת בשטח אדמה. חרשנו הפוך כלפי מעלה"


 

משנת 1970, כשניהל את המחלקה לבדיקות, נבדקו מדגמים מכל המכונות שיובאו ארצה וביניהם "מכונות לעיבוד קרקע, מזרעות, קומביינים לתבואות, לקטיף שעועית ירוקה, לבצלצלים, לתפוחי אדמה ולירקות להקפאה". הוא היה מסוללי הדרך לפיתוח הענף של ירקות מוקפאים. אורי ואנשי צוותו בנו את המעבדה הניידת שמטרתה לאסוף נתונים מכניים ופיזיקליים של הכלים החקלאיים בזמן אמיתי, תוך כדי תנועה. "המעבדה נבנתה בתוך 'אמבולנס צבאי' עם מיזוג אויר. תרומת המעבדה הייתה בקבלת נתונים שאפשרו יכולת בחירה והשוואה בין כלים שונים".

אורי פייפר ריכז את הפרויקט לפיתוח רובוט לאסיף מלון – שנבנה בסיוע תכנית קמ"ח BARD)  – קרן מחקר חקלאי ישראלי-אמריקאי) – שעל פיו נבנתה המכונה לפריטת רימונים.

הפרויקט האחרון, קודם צאתו לגמלאות, היה לבנות מערכת סגורה שתנצל את תכונות האוזון לחיטוי. "השיטה נבחנה לחיטוי כנגד חרקים בתרביות רקמה. התוצאה לא התאימה למטרה זו ובסוף שנות התשעים נבנה אב טיפוס מסחרי שמשמש חיטוי של כלי ניתוח וטרינריים. שיטת החיטוי נרשמה כפטנט".

 

מעצב ומגלף בעץ

אורי פייפר נולד בתל-אביב ב- ספטמבר 1936. היום בן 84. נשוי לזיווה שהייתה אחות בקופת חולים וגם בבתי חולים. הורים לדברת (60) נשואה+3+2 נכדים, בוגרת הפקולטה לחקלאות, וניהלה את הגן הבוטני בעמק חפר. גלית (56) נשואה+2, מנהלת מחלקות בתחומים שונים ומגוונים. בועז (52) רווק מוכר וידוע כזמר ומארגן מופעים, גר בברלין.

אורי התחנך ב"בית החינוך המאוחד" לילדי העובדים העבריים בארץ ישראל. היה חניך בתנועה המאוחדת. שירת בצה"ל, השתתף במלחמות ישראל והגיע לדרגת רס"ר.

סיים תואר ראשון ושני בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה חקלאית. בשנת 1962 התקבל לעבודה במכון לציוד חקלאי של מינהל המחקר בבית דגן. בשנים 1996 עד שנת 2001 היה מנהל המכון להנדסה חקלאית ואז יצא לגמלאות.

בשנת 1968 קיבל מלגה מטעם ה FAO -לארצות הברית ואירופה ללימוד שיטות ומיכון לאסיף ירקות לצרכי הקפאה. שבע שנים אחר-כך נשלח לאירופה מטעם האו"ם ללימוד שיטות מתקדמות לבדיקת ציוד חקלאי.

אחת לשבוע הוא מגיע למרכז וולקני למכון לטכנולוגיה ומזון, ובוחן מכשיר שהביא מהבית לחיטוי פירות וירקות באוזון.

בביתו ברמת השרון הוא מעצב ומגלף בעץ כתחביב בשנים האחרונות, ו"זה מה שממלא את שעותיי בימים אלה". בחצר הבית עץ זית מרשים בן יובל שנים ויותר ולצידו עץ אפרסמון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן