יבול שיא
הרפת והחלב
צמח האננס עם פרי

אננס ישראלי עם כתר

6 דק' קריאה

שיתוף:

"יש בארץ כ- 2500 עד 2700 דונם אננס, אותם מטפחים כ-120 מגדלים גדולים וקטנים"

יעקב סיזל מבית יצחק הוא יושב ראש שולחן מגדלי האננס במועצת הצמחים של משרד החקלאות. במשקו הפרטי הוא מגדל אננס על שטח בן מאה דונם. את שרביט הניהול הוא העביר לבנו עידן לאחר שהוא עצמו הרחיב מאוד את פעילותו הציבורית – ניהול עסקי של קיבוצים בעיקר. יעקב התפנה לספר לנו בריאיון על גידול האננס בארץ ועל התחרות עם הייבוא, בעיקר לאור הרפורמה שהוכרזה בחקלאות.

המשפחה בבית יצחק

הוריו של יעקב – פרץ ולוטי – היו ניצולי שואה שאיבדו את רוב בני משפחותיהם. הם ילידי גרמניה שהגיעו להולנד וניצלו על ידי המחתרת ההולנדית. לארץ הם עלו בשנת 1947 והגיעו לקיבוץ גלעד. לאחר כשנתיים עברו למושב בית יצחק. יעקב נולד בבית יצחק בשנת 1955.

"אבי ניהל בבית יצחק את כל ענפי החקלאות, ביניהם הפרדס והפלחה, במשך עשרות שנים. זאת בנוסף לטיפוח המשק הפרטי, בו עבדה גם אמי. היו לנו לולים, גם לולי מטילות וגם לולי פטם. אימא היתה ממש חקלאית," מעיד יעקב.

במסגרת השירות הסדיר בצבא היה יעקב שרת בתותחנים  ושימש כמפקד סוללה. במילואים היה מג"ד בתותחנים. לאחר השירות הצבאי, בשנת 1977, החל יעקב ללמוד בפקולטה לחקלאות והתמחה בצומח. אחרי סיום הלימודים הוא רכש נחלה בבית יצחק בשנת 1980. יש לציין שכל צאצאיהם של פרץ ולוטי הם בעלי משקים בבית יצחק. אחת האחיות של יעקב רכשה משק, והשנייה היתה בת ממשיכה במשק ההורים.

בשנת 1982 נישאו יעקב ומאי, שהיא בת "קיבוץ" חולון, לדבריו. השניים הורים לשלושה: נטע הבכורה היא ילידת 1984, משמשת בתפקיד מזכ"לית של תנועת הנוער של 'האיחוד החקלאי'. עידן, יליד 1987, הוא ממשיך הדרך בחקלאות כפי שנספר עליו בהמשך. הבת עפרי, ילידת 1992, למדה פסיכולוגיה וחינוך, עשתה תואר שני בניהול ציבורי, ומסיימת עתה תעודת הוראה וייעוץ חינוכי. כך שהבנות בתחום החינוך והבן בחקלאות – גאווה להורים.

המשק של יעקב היה מבוסס בתחילה על פרחים. הוא גידל פרחי ציפורן, גרברות וגם את כף הקנגורו, שהוא צמח נוי. במקביל, החל משנת 1996, ניהל יעקב את האגודה בבית יצחק במשך כמה שנים.

יעקב סיזל 1
יעקב סיזל

ניהול עסקי של יישובים חקלאיים

 "בשנת 2001 יצאתי לנהל את מושב מי עמי," מספר יעקב "וזה היה הזמן בו החלטתי להפסיק לגדל פרחים, מפני שזהו גידול אינטנסיבי, שקשה להמשיך לטפחו מרחוק." הוא בחר לגדל אננס, ומאז הוא "כרת ברית" עם ענף זה, ותורם בפעילותו כיושב ראש שולחן מגדלי האננס במועצת הצמחים.

במרוצת הזמן הרחיב יעקב את פעילותו הציבורית. הוא מונה שמות של קיבוצים רבים בהם שימש מנהל עסקי או יושב ראש ועדים ממונים. "בדרך כלל אני מנהל שני קיבוצים במקביל. בתקופת מי עמי ניהלתי גם את קיבוץ יד חנה. אחר-כך ניהלתי במקביל את יד חנה ולהבות חביבה. מאוחר יותר הייתי יושב ראש הוועד הממונה של פלמחים. במשך שנה ניהלתי את חולדה. במשך שבע שנים ניהלתי את קיבוץ מגל וגם את קיבוץ בחן. ועתה אני ממשיך לנהל את קיבוץ בחן ומנהל את גבעת חיים איחוד".

ואיך ממשיך המשק הפרטי שלו לפרוח? התשובה היא – באמצעות בנו עידן. עידן החל כבר בגיל 16 לעבוד במשק. לאחר השירות הצבאי שלו והטיול הגדול בחו"ל, הוא למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטת תל-אביב. "הוא קיבל רישיון עריכת דין, אבל החליט שהוא רוצה להיות חקלאי. עידן בני בעצם מנהל את המשק," אומר יעקב. "אני משתדל לסייע ככל שניתן, אני לא מנותק, אבל עיקר עיסוקי כרגע הוא ניהול הקיבוצים".

הבן עידן האחראי על גידול האננס 1
הבן עידן האחראי על גידול האננס

לשאלה איך מצליח מושבניק לנהל את עסקי הקיבוצים עונה יעקב: "במרוצת השנים למדתי כיצד מתנהלים הקיבוצים, את היתרונות ואת החסרונות שלהם. אני מתרכז בעיקר בפתרון בעיות שלהם ובהתנהלות שלהם מול 'רשות מקרקעי ישראל', גם בנושא ההרחבות וגם בעניין של שימושים חורגים. הקשר של היישובים עם 'רשות מקרקעי ישראל' הוא מורכב מאוד." מציין יעקב.

גידול האננס בארץ

"שולחן מגדלי האננס, שאני יושב הראש שלו, הוא פעיל מאוד. אנחנו מעריכים שיש בארץ כ 2500 עד 2700 דונם אננס, אותם מטפחים כ-120מגדלים גדולים וקטנים".

"האננס כבר נמצא בארץ עשרות שנים." מספר יעקב, "תחילה הוא היה בהיקפים קטנים, כאשר קבוצה סגורה של מגדלים שמרה את הידע ואת השתילים לעצמה. לפני כחמש-עשרה שנה החליטו חברים בקיבוץ גינוסר להיכנס לענף, הם ייבאו חומרי תרבית, יצרו שתילים באמצעות תרביות רקמה, ואז התרחב הענף הארץ".

האננס מקורו במדינות קו המשווה סביב הגלובוס. הוא שייך למשפחת הצמחים הברומליים. יעקב מספר על ההתפתחות האבולוציונית של האננס: "בתחילה הוא גדל על עצים, על חיבורי הענפים, והסתפק במי גשמים על העלים ועל קודקוד הצמיחה. במשך השנים עם האבולוציה הוא 'ירד מהעץ" וגדל על הקרקע. השאלה היא, האם הוא פרי או ירק? בכל אופן אנחנו שייכים לאגודת מגדלי הפירות".

הריבוי של הצמח נעשה בשני אופנים: בתרביות רקמה או בסאקרים – שתילי בת שצומחים ליד השתיל הראשי נותן הפרי. מחזור החיים של השתיל הוא כשנתיים. מיום השתילה עד 14-12 חודש מתרחש צימוח וגטטבי עד שהשתיל מגיע לבגרות, ואז הוא מקבל אינדוקציה מלאכותית לפריחה על ידי חומרים מפרישי אתילן. לאחר כשישה חודשים מהאינדוקציה נקטף הפרי. בשלב זה עברו 18 עד 20 חודש, ואז מחכים עד שיוצאים שתילי בת חדשים לצורך ריבוי. לאחר מכן עוקרים את כל השתילים בשטח ומעבדים את הקרקע, בין השאר עושים חיטוי קרקע. שוב מסדרים ערוגות ושותלים מחדש. כך שהמחזורים הם של שנתיים, כשבכל שנה מחליפים חמישים אחוזים מהשטח. חמישים אחוזי צמחים גדלים וגטטיבית וחמישים אחוזים יישאו פרי. וחוזר חלילה: לאחר קטיף הפרי וצמיחת "הבנות" עוקרים את הצמח, וזה שלא נעקר נותן פרי. כלומר, מתוך 2500-2700 הדונמים בארץ, בעצם רק מחציתם מניבים בשנה אחת. ניתן לומר שזה כמו גידול דו שנתי.

שתילים צעירים בחממת האננס
שתילים צעירים בחממת האננס

האננס גדל בחממות וגם בסוכות צל בכמה אזורים (באזור עין הבשור ושדה ניצן). ההשקיה היא בטפטוף או בהמטרה, ולעתים בשילוב של שתי השיטות. "הגידול מאוד חסכוני במים, בערך קוב עד קוב וחצי לדונם ליום." אומר יעקב. "אנחנו מגדלים את האננס בחיפוי ניילון, כך שההתאדות מאוד נמוכה. זהו גידול אשר סובל מאוד בעודף מים, והוא דורש קרקע מאווררת. בארץ מגדלים את האננס במישור החוף, מבצת בצפון ועד אזור אשקלון בואכה חבל הבשור, אחד המגדלים הגדולים מאוד הוא בבקעה, בתומר. עוד יותר קשה לו מאשר לנו. בחורף יש לו יתרון, בקיץ חסרון. האננס רגיש גם לקרה, לכן ככל שקרובים יותר לים פחות חשופים לקרה".

 בארץ מגדליםשלושה זנים:הזן המרכזי הוא 2MD, אשר פותח בהוואי לפני כעשרים שנה. השני הוא קווין, שהיה נפוץ באוסטרליה ובדרום אפריקה. הוא זן קוצני, גם בכתר וגם בשתיל, פרי קצת קטן יותר אבל טעים מאוד. הזן השלישי, השולי, הוא קיין – פרי מאוד גדול, אבל קצת חמצמץ. משמש את תעשיית קופסאות השימורים בעולם.

"הגידול בארץ הולך ותופס תאוצה", אומר יעקב, "אבל תוך כדי תאוצה זו החליטו בארץ על רפורמה בחקלאות, שבהחלט מכניסה את הענף הזה לאי וודאות".

ייבוא האננס והרפורמה בחקלאות

הרפורמה בחקלאות מכוונת להפחית מכסים על פירות וירקות, ועל ידי כך יגדל היבוא. "האננס נחשב פרי יקר ו'סקסי', לפיכך הזדרזו להוריד את המכסים לגמרי על הייבוא שלו. אבל הדברים אינם פשוטים, בעיקר לחקלאים" אומר יעקב. "אם מישהו מהמגדלים תכנן להשקיע ולהגדיל את השטחים שלו בצורה דרמטית, הרי שעכשיו, אחרי הכרזת הרפורמה, הוא מקפיא את התוכניות שלו. המצב הוא עתה, שבאזורי הנגב ובאזורי הפריפריה קיבלו מגדלי האננס מענקים ממשרד החקלאות. זאת אומרת, שמצד אחד משרד החקלאות מעודד את האנשים להיכנס לענף זה, ומצד שני באה עליהם הרפורמה עם 'פטיש חמש קילו' על הראש. זוהי המציאות. לכן יש אי ודאות, מתח ובלבול רב בקרב המגדלים. אינני מאמין לאף מילה של מנכ"לית משרד החקלאות ושל שר החקלאות בעניין המענקים, בעניין העזרה לחקלאים." טוען יעקב, "לדעתי הם בעיקר באים להרוס את כל מה שבנו החקלאים במושבים ובקיבוצים מאז קום המדינה".

בארץ מייבאים אננס מהרפובליקה הדומיניקנית ומקניה, ולאחרונה נחתם הסכם גם עם קוסטה ריקה. בשלב זה ההובלה באוויר די יקרה, כך שגם הפרי המיובא לא זול. גם ההובלה הימית בעייתית. "מהרפובליקה הדומיניקנית ומקוסטה ריקה אורכת ההובלה 45 ימי הפלגה, זה פחות טוב לפרי "אומר יעקב. "הפרי שמגיע ארצה באמצעות הייבוא גדל בארצות שבהן רמות הריסוסים וההדברה הן מהגבוהות בעולם, לעומת הגידול עם מעט מאוד ריסוסים בארץ. בחו"ל מטפלים גם בקרקע וגם בפרי הקטוף עם חומר קטלני הנקרא מתיל ברומיד, שהוא חומר שהוצא מהשימוש בישראל לפני עשרות שנים, ובפרי הזה מאכילים את הציבור בארץ".

והוא מלמד אותנו כיצד להבחין בין אננס שגדל בארץ לבין אננס מיובא: "ההבדל המרכזי הוא: האננס שלנו הוא עם הכתר היפה. אננס מיבוא הוא ללא כתר, וזה על פי דרישות השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. יש חשש גדול מהכנסת מחלות, פטריות, כנימות, מזיקים, זרעים של עשבים רעים – כל אלו נכנסים לתוך הכתר. האיום המרכזי של המחלות שנמצאות באננס הוא על הבננות והאבוקדו בארץ. לכן יש הקפדה יתרה של הגנת הצומח על יבוא בלי מחלות ללא מזיקים. היום הייבוא של האננס הוא כ-40% מהצריכה ואילו תוצרת הארץ כ-60%. החשש הגדול הוא שאחוזים אלו ישתנו לטובת הייבוא".

"האננס הוא פרי בריא מאוד" מעיד יעקב. "הוא מונע מחלות סרטן בגלל התכונות האוקסידנטיות הטובות מאוד שלו. "מתי כדאי לקנות אננס?" על כך עונה יעקב: "כיוון שאנחנו עושים את ההפריות בצורה מלאכותית (כל שבועיים בערך מפרים חלקה כדי לקבל רצף לאורך השנה), אנחנו מצליחים לייצר אננס במשך עשרה חודשים בשנה. בין אוקטובר לאפריל אנחנו לא מפרים את הפרי בגלל הקור. בחורף הפרי קצת פחות מתוק. האננס מעולה בטעמו באביב, בקיץ ובסתיו. טעים יותר אפילו מהפרי המיובא".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בסוף חודש דצמבר האחרון, לקט ישראל ערכה טקס ובו חילקה את אות יקיר 'לקט ישראל, לחקלאים מאזור המרכז על תרומת תוצרת חקלאית איכותית לאורך שנים המועברת למאות אלפי נזקקים ברחבי הארץ אל טקס ההוקרה
< 1 דק' קריאה
"אני לא מצטער שלא המשכתי בחקלאות. החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים" ● בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח
4 דק' קריאה
במושב באר טוביה נערך פיילוט לפרויקט חקלאי-אקולוגי מעניין: גידול אקוופוני המשלב חסה ודגי באס באמצעות אותה מערכת מים, כאשר הדגים מספקים דשן לחסה והחסה מנקה את המים עבור הדגים. כך משיגים חיסכון במים ומזון
5 דק' קריאה
שר החקלאות היוצא עודד פורר חתם את פרק העבודה שלו במתחם בית דגן במינוי מנהל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי. ימים אחדים לפני שעזב את הלשכה הודיע השר לד"ר שמואל אסולין, שהוא ממנה אותו
2 דק' קריאה
בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות. את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן