יבול שיא
הרפת והחלב
מאיר יפרח ארגון מגדלי הירקות בישראל

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל, תערוכת "אגרו ישראל – יבול שיא"

3 דק' קריאה

שיתוף:

"הרפורמה המוצעת הזויה ומנותקת מהמציאות. היא משקפת חוסר הבנה בסיסי לגבי איך צריכה להיות החקלאות, והיא נשלפה לאחר שבועיים בתפקיד, כנראה כדי לצבור נקודות מהירות בקרב הציבור," אומר מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל, בראיון לרגל תערוכת "אגרו ישראל – יבול שיא" 2021

איך תסכם את השנה וחצי שחלפו על ענפי הירקות השונים, במהלך מגיפת הקורונה?

"הקורונה לא השפיעה על ענפי הירקות מבחינת העבודה בשטח, החקלאים עבדו כרגיל ומילאו את תפקידם לספק את ביטחון המזון לעם ישראל בתקופה הקשה. החקלאות סיפקה את כל התצרוכת של מדינת ישראל למרות כל הקשיים, במיוחד בשינוע. החקלאים ייצרו את כל התצרוכת במחירים סבירים, על אף ששטחים רבים נשארו בלית ברירה ללא איסוף, כמו אבטיחים או בצל."

שרי החקלאות התחלפו ואז התבשרנו על הרפורמה בחקלאות שיזמו שרי האוצר והחקלאות. מה דעתך על הרפורמה המתוכננת?

"הרפורמה המוצעת הזויה ומנותקת מהמציאות. היא משקפת חוסר הבנה בסיסי לגבי איך צריכה להיות החקלאות, והיא נשלפה לאחר שבועיים בתפקיד, כנראה כדי לצבור נקודות מהירות בקרב הציבור. מי שכנראה דאג לדחוף אותה הם נערי האוצר, בהשפעתם של אנשי 'פורום קהלת' ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, בן אליהו, שאינו מחבב חקלאים בלשון המעטה. כך הונף דגל היבוא בתחפושת של רפורמה, שתהרוס את החקלאות ובעיקר את השוק המקומי."

משתמשים הרבה באמירות "פער התיווך" ו"יוקר המחיה" כדי להטיל את האחריות המשתמעת מהן על החקלאים. מה דעתך?

"אלה מלות הקסם של השנים האחרונות, ובממסד החדש הן משמשות כסיסמאות סרק כדי לתקוף את החקלאים ולהטיל עליהם אחריות שאינה בידיהם. אלה אולי מלים יפות להתחיל רפורמה, אבל לכולם טעות אחת – יוקר המחיה ופער התיווך הם לא בידי החקלאים, ואמרנו את זה שוב ושוב. הצרה היא שאין בישראל מסחר תקין, אין שוק סיטוני מודרני ויעיל, כך שרשתות השיווק הן שמכתיבות את המחיר, לא המגדל.

"הרשתות הן גם סיטונאיות וגם קמעונאיות בו זמנית, ועכשיו הן רוצות להיות באותו כובע גם יבואניות. נראה אותם מתחילים לטפל בזה, אבל יותר קל להם לחפש אשמים מתחת לפנס ולא להתמודד עם בעלי ההון.

"הם התחילו איתנו ברגל שמאל, עם איומים והנחתות, לצד אמירות פוגעניות של האוצר והחקלאות על כך שהחקלאים תקועים שלושים שנה, לא יודעים לגדל עגבניות, לא מבינים בטכנולוגיה ובכלל הם אומרים, ש'העם יחליט על הסלט'. אולי מישהו לא היה פה בשלושים השנים האחרונות, כאשר למרות העדר תמיכה, הגענו לחקלאות יפה ומשוכללת, בטכנולוגיות מתקדמות, בראש החץ של החידושים, כולל מחשוב, כלים ומבנים, התייעלות בלי סוף. החקלאות הישראלית היא לתפארת בכל העולם, אבל לא בבית."

האם לדעתך תפגע הרפורמה בענפי הירקות בישראל?

"הרפורמה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשום הוזלת מחירים, למרות כל הסיסמאות. מתן היתר לייבא ללא מכס רק ייתן יותר כוח לבעלי ההון, שגם כך קובעים כיום את סדר יומה המסחרי של החקלאות וכמובן את מחירי התוצרת לציבור. אמנם יש ארצות בהן שכר העבודה ועלות המים נמוכים יותר מישראל, אבל גורמים נוספים ייקרו את המחירים של התוצרת המיובאת, כמו מחירי התובלה, ולכן ייבאו תוצרת הרבה פחות איכותית מהתוצרת המקומית.

"הרפורמה תזיק ותהרוס כל חלקה טובה, לאחר מאמץ שנבנה במשך שנים. בגידולים מאוימים, כמו עגבנייה, מלפפון, בצל, תפוחי אדמה, גזר, שום, המגדלים ישקלו אם בכלל לשתול ולזרוע. במיוחד יפגע הדבר בכניסתו של דור צעיר למערך הייצור החקלאי. "תהליך זה ילך ויגבר, ילך ויחמיר, כך שזמינות התוצרת המלאה כיום לצרכן וביטחון המזון 365 יום בשנה לאוכלוסייה ייפגעו ויביאו למחסורים.

"טובה לא תצמח מזה למשק ולציבור, וכל הדיבורים על איזו פריחה תהיה כאן בעוד שלושים שנה, זו מכבסת מלים, כי אנחנו במזרח התיכון, ולא יודעים מה יהיה מחר. תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

"ברפורמה אמיתית היה צריך לבוא בגישה לגמרי אחרת."

מהי רפורמה אמיתית לדעתך?

"ברפורמה אמיתית, בלי דרמות וסיסמאות גדולות, יש לבצע לפני הכול, בוודאי לפני הורדת המכסים, את עשרת הנקודות, שבלעדיהן שום רפורמה לא תצליח:

  1. הקמת שוק סיטוני חדש ומודרני;
  2. 2.       הורדת היתר סיטונאות לרשתות והסדרת רשימת  סיטונאים מורשים או חקיקה, שתקבע כי רשת לא תוכל להיות יבואן, סיטונאי וקמעונאי בו זמנית;
  3. 3.       הוזלת מחירי המים לחקלאות;
  4. 4.       הורדת אגרות ומיסים על העסקת עובדים זרים;
  5. 5.       העלאת ההשתתפות בביטוח בקנט;
  6. 6.       הקצאת השקעות לקליטת דור צעיר ולהגדלת הייצור בכל הענפים;
  7. 7.       שמירה שהגנת הצומח תמשיך להקפיד שלא ייכנסו מזיקים ומחלות המסוכנים לחקלאות המקומית;
  8. 8.       סימון התוצרת בתווית ארץ המקור;
  9. 9.       תמיכה ישירה שעלותה 2 מיליארדי שקל.

10. פיצויי פרישה לחקלאים שייאלצו לפרוש מעיסוקם.

"אז שלא ישגעו את המדינה עם הוזלה של 70 שקל למשפחה לחודש. צריך קודם לטפל בבעיות האמיתיות. אבל אם רוצים להרוס את החקלאות, הרפורמה היא מתכון ראוי לכך."

האם אתה מאמין, שאחרי שהרפורמה הוצאה מחוק ההסדרים והוחלט על משא ומתן, יש סיכוי להגיע להבנות?

"לדעתי מטרת התוכנית היא רק להוריד את המכס ליבואנים. החקלאים לא כל כך מעניינים אותם, ולזה צריך תקציב של 2 מיליארדי שקל. אבל את זה הם לא יביאו, מה שיקרה הוא שהמכס ירד, המחירים לא ירדו, התקציבים לא יגיעו, וכל שיצא מזה הוא רווחי ענק ליבואנים."

האם אתה פסימי או אופטימי לגבי עתיד החקלאות בישראל?

"למרות הקורונה והקשיים שמטילים עלינו הפוליטיקאים ברפורמה, בדברים שאין להם היתכנות, אין סיכוי בעולם שאנחנו נזנח את החקלאות, כי זו דרך חיים, הבית הוא מקום העבודה ומקום העבודה הוא הבית. הפוליטיקאים מתחלפים, יבואו אחרים, גם הם ייצרו תוכניות אחרות כאשר לפני כן דיברו אחרת. הם עסוקים כל הזמן בלשנות, בלי להבין שצריך קודם כל לנסות לשפר את הקיים.

"אנו החקלאים נישאר כאן ונייצר את המזון עבור המדינה, ולא נהיה תלויים לא בטורקים ולא באחרים, כי אין לנו ארץ אחרת.

"בסוף נתגבר על כל הקשיים, כי עברנו את דברים לא קלים ונעבור גם את זה."

מאיר יפרח ארגון מגדלי ירקות בישראל | צילום: כנס מדיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בסוף חודש דצמבר האחרון, לקט ישראל ערכה טקס ובו חילקה את אות יקיר 'לקט ישראל, לחקלאים מאזור המרכז על תרומת תוצרת חקלאית איכותית לאורך שנים המועברת למאות אלפי נזקקים ברחבי הארץ אל טקס ההוקרה
< 1 דק' קריאה
"אני לא מצטער שלא המשכתי בחקלאות. החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים" ● בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח
4 דק' קריאה
במושב באר טוביה נערך פיילוט לפרויקט חקלאי-אקולוגי מעניין: גידול אקוופוני המשלב חסה ודגי באס באמצעות אותה מערכת מים, כאשר הדגים מספקים דשן לחסה והחסה מנקה את המים עבור הדגים. כך משיגים חיסכון במים ומזון
5 דק' קריאה
שר החקלאות היוצא עודד פורר חתם את פרק העבודה שלו במתחם בית דגן במינוי מנהל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי. ימים אחדים לפני שעזב את הלשכה הודיע השר לד"ר שמואל אסולין, שהוא ממנה אותו
2 דק' קריאה
בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות. את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן