יבול שיא
הרפת והחלב
עץ מנגו

בחינת תכשירי הדברה חדשים להדברת כנימת המגן הרכה של המנגו – Coccus mangiferae

4 דק' קריאה

שיתוף:

תקציר

כנימת המגן הרכה של המנגו – Coccus mangiferae, יונקת את מוהל השיפה. עודפי סוכרים מופרשים כ'טל דבש'. הימצאות טל דבש על גבי העלים מובילה להתפתחות פייחת, הנגרמת מהפטרייה Capnodium citri. יעילותם של תכשירי ההדברה המורשים כנגד כנימת המנגו – פלאש ואומי, מוגבלת, והם אינם מורשים ליצוא. בעבודה זו בחנו כמה תכשירים מופחתי רעלים לסביבה ולאדם וכן תכשיר לחקלאות הקונבנציונאלית, כנגד כנימת המנגו, במטרה להרחיב את סל התכשירים המתאימים להתמודדות עמה. מרבית התכשירים לא הוכיחו יעילות הדברה, פרט לתכשיר הקונבנציונאלי טריבור של חברת אגן. בעקבות התוצאות שהתקבלו, הומלץ לחברה להמשיך בניסויים לבחינת התכשיר, המכיל מג"ח וניאוניקוטינואיד, לשם הדברת הכנימה.

מחברים: כרמית סופר ארד ושי צעידי – שה"מ, משרד החקלאות; שקד ישראלי ואלמוג אברהם – אגן אדמה; נדב יוספיאן – מכתשים אדמה; דור רחמני – לוכסמבורג; אלון אלמוז – תפזול

מבוא

כנימת המגן הרכה של המנגו – Coccus mangiferae – מהווה מזיק מפתח בגידול המסחרי של המנגו. כנימת המנגו שייכת לקבוצת החרקים מוצצי השיפה. היא יונקת בעזרת חדק את מוהל הצמח מתוך צינורות השיפה. עודפי סוכרים ואנזימי עיכול מופרשים מהכנימה ונפרשים על פני הצמח – זהו 'טל דבש'. הימצאות טל דבש על גבי העלים מובילה להתפתחות פייחת, הנגרמת מהפטרייה Capnodium citri, כאשר נבגי הפטרייה נמשכים למצע עתיר הסוכרים ומכסים את העלים בשכבה שחורה, המפריעה לפעילותו הפוטוסינתטית של הצמח. כתוצאה מכך, אנו עדים לפחיתה ביבול, לפגיעה באיכות הפרי, להפרעה להתנהלות תקינה של העבודה (בשל טל הדבש הרב), להיחלשות בעוצמת הצימוח ולהיכנסות העץ למצב של עקה. בתנאי סביבה מתאימים וללא זיהוי מוקדם עלולה רמת הנגיעות להתפשט תוך זמן קצר בלבד. הלילות החמים והחורף הקצר מעודדים את התפתחותה ואת פוריותה של כנימה זו. נקבת הכנימה מטילה כ-60 ביצים בממוצע, אך בתנאים מסוימים עשויה להטיל אף כ-200 ביצים. הביצים והזחלנים מוגנים מתחת לאם עד לשלב התיישבותם והתבססותם על העלה. סיכויי התפשטות הכנימה טובים יותר במטעים שבהם הופר האיזון בעקבות שימוש בלתי מושכל בתכשירי הדברה, כשבחלקות כאלה נפגעת אוכלוסיית האויבים הטבעיים של כנימת המנגו והיא אינה יעילה עוד ברמת נגיעות גבוהה של הכנימה. כמו כן, יעילותם של תכשירי ההדברה המורשים כנגד כנימת המנגו – פלאש ואומי, מוגבלת, והם אינם מורשים ליצוא. בעבודה זו בחנו תכשירים קונבנציונליים ותכשירים מופחתי רעילות לסביבה ולאדם, המיועדים להתמודדות עם כנימת המנגו. יישום התכשירים דורש מעקב צמוד אחר תוצאות הריסוס, ולעתים יש צורך בשניים-שלושה יישומים סמוכים, כדי להשיג יעילות מרבית.

שיטות וחומרים

הניסוי נערך במטע מורן-לוטם בזן עומר. היישום נעשה בעזרת ריסוס רובים מדגם ברליה בנפח של כ-6.5 ליטרים לעץ.

מועד היישום: 06.12.21

טבלה 1: התכשירים ששימשו לטיפולי הניסוי

רישוישם החברה המשווקתIRACחומר פעילמינוןטיפול
יש רישוי, אסור ליצואמכתשים21ATOLFENPYRAD0.1%אומי
אין רישוי, מותאם לאורגניאגןUNSUCROGLYCERIDES1%אנדיבאג
אין רישוי, מיועד לגידול רגילאגן4A+7CACETAMIPRID+ PYRIPROXYFEN0.1%טריבור
אין רישוי, מותאם לאורגנילוכסמבורגUNFATTY ACID POTASSIUM SALT1%פליפר
אין רישוי, מיועד לגידול רגילתפזול29+21AFLONICAMID+ FENPYROXIMATE0.1%להבה
אין רישוי, מיועד לגידול רגילתפזול5+28שמור במערכת0.1%תפזול 1
  ללא טיפולהיקש

מבנה הניסוי

כל טיפול נעשה בחמש חזרות, כשבכל חזרה שלושה עצים. בכל דגימה נדגמו עשרה עלים באקראי מהעץ המרכזי ונבדקו תחת זכוכית מגדלת לנוכחות הכנימות. הכנימות שנספרו היו כנימות צעירות בדרגות 4-2 בלבד. הספירה סומנה על פי רמות: 0 – ללא כנימות; 1 עד 10 כנימות – נרשם הממוצע 5; 25-11 כנימות – נרשם הממוצע 18; 45-26 כנימות – נרשם הממוצע 35; מעל 45 ומעלה – נרשם כ-75 כנימות צעירות לעלה.

הניתוח הסטטיסטי בוצע בתוכנה ANOVA לניתוח הנתונים, ונערך מבחןTukey-Kramer HSD בין ממוצעי הטיפולים ברמת מובהקות של 0.05, בעזרת תוכנת.JMP 13

לאחר קבלת תוצאות ראשוניות והבנת יכולות התכשירים, המשכנו את המעקב אחר התכשיר טריבור, בהשוואה לביקורת ולתכשיר הסטנדרט.

תוצאות

באיור 1 ניתן לראות כי במועד ספירת האפס לא היה הבדל בין הבלוקים השונים. שמונה ימים לאחר הריסוס (יל"ר), נבדל התכשיר אגן 213 מהביקורת, אך לא מיתר הטיפולים. 17 יל"ר שמר התכשיר טריבור על נגיעות נמוכה, אך ללא הפחתה משמעותית נוספת, והוא נבדל מהביקורת ומהתכשיר פליפר, אך לא מיתר התכשירים. מהתוצאות המתוארות באיור 1 עולה כי התכשיר תפזול 1 נבדל מהביקורת, אולם לא נראתה פחיתה משמעותית בכנימות הצעירות כעבור 17 יל"ר, והממוצע שלהן בספירת האפס עמד על 30 כנימות לעלה, ובספירות ה-7 וה-17 יל"ר – כ-23 כנימות לעלה בממוצע.

לאחר שתי הערכות הוחלט להמשיך לבצע לתכשיר טריבור הערכה נוספת, בהשוואה לתכשיר אומי ולביקורת. תוצאות הערכה זו מוצגות באיור 2. מהאיור עולה כי התכשיר טריבור הפחית באופן מובהק את ממוצע כנימות המנגו ושמר על אוכלוסייה ממוצעת נמוכה גם כעבור 23 ימים מהריסוס, בדומה לתכשיר הסטנדרטי אומי.

Screenshot 2023 05 23 123517
איור 1: ממוצע לעלה של כנימות מנגו צעירות בדרגות 4-2 בטיפולים השונים במועד אפס ובשני מועדים נוספים: 7 ו-17 ימים לאחר הריסוס [הברים מציינים את שגיאות התקן, והאותיות – את רמת המובהקות בתאריך ההערכה]
Screenshot 2023 05 23 123533
איור 2: ממוצע כנימות מנגו צעירות בדרגות 4-2 לעלה, בטיפול באגן 213 ובתכשיר אומי, מול ביקורת ללא טיפול, במועד אפס ובשלושה מועדים נוספים: 7, 17 ו- 23 ימים לאחר הריסוס [הברים מציינים את שגיאות התקן, והאותיות – את רמת המובהקות בתאריך ההערכה]
Picture1
איור 3: כנימות מנגו בדרגות 3-2 מבעד לזכוכית מגדלת
Picture2
איור 4: מימין – כנימות מנגו בעלה המטופל בתכשיר הדברה; משמאל – ביקורת, כנימות מנגו בעלה ללא טיפול; ניתן להבחין בכנימות המודברות, ונראה שלא כל אוכלוסיית הכנימות נפגעה מהטיפול

דיון ומסקנות

בעבודה זאת נבחנו תכשירי הדברה חדשים לגידול מנגו קונבנציונלי ותכשירים בעלי רעילות נמוכה לאדם ולסביבה, במטרה להרחיב את סל התכשירים המתאימים להתמודדות עם כנימת המנגו. מרבית התכשירים לא הוכיחו יעילות הדברה, פרט לתכשיר טריבור, בהשוואה לתכשיר הסטנדרטי אומי. תכשיר הטריבור הוא מוצר חדש של חברת אגן ונבחן כנגד מזיקים הניזונים מהשיפה. תכשיר זה משלב מווסת גדילת חרקים (מג"ח) וניאוניקוטינואיד. מנגנון ויסות גדילת חרקים מיועד לשלבים הצעירים של כנימת המנגו, במעברם בין דרגות ההתפתחות, ותפקיד הניאוניקוטינואיד פוגע במערכת העצבים של כל שלבי התפתחות הכנימה הניזונה. בעקבות תוצאות אלה החברה המשיכה בניסויים לבחינת יעילות התכשיר.

תודות

למטע מורן לוטם – לדודי, לאדוארד ולאוהד – על שיתוף הפעולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן