יבול שיא
הרפת והחלב
גידול תמרים

גידול תמרים: הפוטנציאל עצום – גם הסיכונים

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הפיכתה של ישראל למעצמת גידול תמרים וליצואנית הגדולה בעולם של תמר מג'הול היא בשורה מבורכת עבור המגדלים, אבל עם הפוטנציאל גדל גם הסיכון לנזקים כלכליים, הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים והתגברות אירועי הקיצון – על רקע זה הביטוח של קנט הופך לקריטי עבור המגדלים

ענף גידולי התמרים נהנה בשנים האחרונות מצמיחה מואצת ומביקושים הולכים וגדלים לפרי הנחשב לבעל ערכים תזונתיים רבים. במהלך השנים גדל בהתמדה היקף שטחי הגידול וכיום גידולי התמרים בישראל משתרעים על כ-55,000 דונם. ישראל הפכה למעצמה עולמית בגידול תמרים, ובעיקר מזן המג'הול, ולאחת היצואניות הגדולות בעולם של הפרי מזן זה, אם לא הגדולה מכולם.

אולם, עם הפוטנציאל  הכלכלי ההולך וגדל  בתחום גידולי התמרים, ובמיוחד על רקע הסכמי השלום עם המדינות במפרץ הפרסי, הולכים וגדלים גם הסיכונים הכלכליים הכרוכים בכך. זאת על רקע שינויי האקלים ותופעות הקיצון הנובעות כתוצאה מההתחממות הגלובלית.

כאן בדיוק נכנסת לתמונה קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. החברה פועלת משנת 1967 כחברת ביטוח בבעלות משותפת של החקלאים והממשלה בשיעורים שווים. לחברה למעלה מ-15,000 מבוטחים והיא נחשבת לבין המובילות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים חדשניים לענפי החקלאות השונים.

הביטוח של החברה מאפשר לחקלאים לפתח הזדמנויות עסקיות חדשות, מספק להם רשת בטחון המונעת פגיעה ביכולות הפיננסיות של המשק, משמש כבטוחה טובה להלוואות, מאפשר הגנה ושקט נפשי במקרים של התרעה על מזג אויר חריג, והחשוב מכל, הביטוח מאפשר לחקלאים להיות עצמאיים בכל הנושא של הגנת עסקיהם בפני סיכוני הטבע.

במהלך השנים, וכלל שתופעת ההתחממות הגלובאלית גוברת, הופך הביטוח של קנט לקריטי עבור החקלאים ורבים מהם  מרחיבים את הביטוח הבסיסי של החברה, ודואגים להגן על עצמם בביטוחים המורחבים המעניקים, בין השאר, כיסויים נרחבים יותר, פיצויים גדולים יותר ותשלום ישיר למבוטח.

מנתוני קנט עולה כי בשנה האחרונה שילמה החברה למגדלים השונים פיצויים בהיקף של כ-300 מיליון ש"ח. מדובר בגידול של כ-8% לעומת היקף הנזקים בשנת 2019.

נתוני השנה החולפת מצטרפים למגמה לה אנו עדים של גידול בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים בישראל. מהנתונים עולה כי בחמש השנים האחרונות חל זינוק של כ-45% בהיקף נזקי מזג האוויר למגדלים, לעומת חמש השנים שקדמו להן.

זאת בעיקר בגלל השכיחות ההולכת וגדלה של אירועי קיצון הגורמים, בתקופה קצרה, לנזקים עצומים, נזקים שלמעשה כמעט ולא ניתן להתמודד עימם, אלא רק למנוע את הנזק הכלכלי באמצעות הביטוח.

מעבר לפגיעות הקשות אותן חווים המגדלים  כתוצאה מהתגברות גלי חום או קור וכתוצאה מסערות וההצפות, שינויי האקלים גורמים גם לפגיעות קשות כתוצאה מהתפרצות מחלות ומזיקים, להן לא היינו עדים בעבר.

מנתוני קנט עולה כי מגמה זו של פגיעה הולכת וגדלה אינה פוסחת על גידולי התמרים. מנתוני החברה עולה כי בעשור הראשון של המילניום (2001-2010) שילמה קנט למגדלי התמרים פיצויים בהיקף של כ-1.6 מיליון ש"ח. לעומת זאת, בעשור החולף (2011-2020) זינק היקף הפיצויים ללמעלה מ-6.2 מיליון ש"ח. מרבית הנזקים נגרמו כתוצאה מחוסר יבול שנגרם בשל פגעי מזג האוויר. נזקים נוספים נגרמו כתוצאה ממחלות ומזיקים, אירועי סערה, ברד ושטפון וכן נזקים שנגרמו כתוצאה מחום.

 

הדרך היחידה להתגבר על תכיפות אירועי הקיצון

מבחינת המגדלים, המשמעות של ההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים היא לא בהכרח שיהיה יותר חם או שהחורפים יהיו קרים יותר. בטווח הארוך החקלאים, ובכללם מגדלי התמרים, יתאימו  את עצמם למציאות החדשה.

הבעיה היא שהחקלאים לא יכולים להתגונן מאירועי הקיצון ותכיפותם של מקרים אלה נמצאת בקו עליה מתמיד ועל כך אין לחקלאי פתרון. למעשה כיום אנו עדים להיקף הגדול פי 150 במספר אירועי הקיצון, לעומת המדידות שנעשו לפני כשלושים שנה. הדרך היחידה של החקלאים להגן על עצמם היא הביטוח שחשיבותו עולה ככל שהתופעה מחמירה.

לתכיפות המקרים יש השפעה גם על היקף הפיצויים וכתוצאה מכך על הפרמיות. בקנט אומרים כי כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר.

מקבלי ההחלטות צריכים להבין כי האינטרס הלאומי הוא להגדיל את התמיכה בפרמיות, תמיכה המהווה את הדרך היעילה והכלכלית ביותר לתמוך בחקלאות הישראלית, לשמור על חקלאות "כחול לבן" ועל עצמאות המזון ולייצר הכנסות נוספות לקופת המדינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

למרגו מויאל ממושב תלמי-יחיאל יש  שליחות חברתית חשובה ביותר – היא מסייעת לאנשים ברגעים הקשים ביותר בחייהם * מויאל חברת הנהלה ב"מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן" – ומנהלת את תכנית הסיוע של משרד
8 דק' קריאה
אורי פטקין  דור שלישי לחקלאים עבד 8 שנים בתעשייה והחליט עם אשתו גלית לחזור לשורשים שלו ולמשק החקלאי במושב ישע ולגדל פרחים במשק ההורים* כיום מגדל במשק תותים במצע מנותק לשיווק ולשוק המקומי ומפעיל
8 דק' קריאה
פרופסור אסף מידני מגבעת ברנר מונה לחבר המועצה להשכלה גבוהה. מה הוא מתכוון להעלות על סדר היום? האם תהיה אוניברסיטה קיבוצית? ואיך כל זה מתחבר לכישלון שיטת בחירת המזכ"ל? שיחה מלומדת בגובה העיניים  גם
6 דק' קריאה
היקף הנזקים בחורף האחרון מוערך בכ-140 מיליון ש"ח, עלייה של כ-8 אחוזים לעומת החורף הקודם. הרוחות הערות שנשבו בסוף השבוע פגעו במטעי הנשירים השלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים ממשיכים לפגוע בחקלאים ובחקלאות. מסיכום נתוני
2 דק' קריאה
מועצת מנהל מקרקעי ישראל מציעה לחברי הקיבוצים מסלול עסקת שיוך ללא תשלום אך הדבר לא מיושם  בגיליון ערב יום העצמאות של העיתון דה מרקר הופיעה כתבה על השיוך בקיבוצים שהמסר שלה "רק מי שיש
4 דק' קריאה
הקיבוץ מתכונן להנפקה של מפעל "חוליות" בבורסה בת"א לפי שווי של 900-800 מיליון שקל  קיבוץ נוסף בדרכו להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. קיבוץ שדה נחמיה שבאצבע הגליל, והשותפה קרן טנא, מתכננים אקזיט של
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן