יבול שיא
הרפת והחלב
מטע בננות 2

גם באירופה הבינו שתמיכה הישירה לדונם אינה רלבנטית לשנה שבה יש נזקים מאוד משמעותיים

4 דק' קריאה

שיתוף:

אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט – קרן נזקי טבע בחקלאות * ההתחממות הגלובאלית גרמה בשנה החולפת לבצורות בארצות רבות באירופה, בארה"ב, בהודו ובסין, עד כדי כך שהתמיכה הישירה למגדלים רחוקה מאוד מלהספיק לכיסוי ההפסדים שנגרמו לחקלאים

שמוליק, שנה טובה. איך אתה מסכם את השנה החולפת מבחינת קנט קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות?

"השנה החולפת מבחינתנו בקנט הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות הייתה שנה ממוצעת לעומת השנים הקודמות.

"מבחינת השפעת מזג האוויר על הגידולים, ובעיקר על גידולי הפירות השנה החולפת הייתה קרה יותר מהשנים האחרונות, מה שגם הוביל ליבול גבוה יותר של פירות. אם בשנה הקודמת היה מחסור בפירות – השנה היה יבול טוב של פירות."

מידי שנה אנחנו מדברים על השפעת המשבר האקלימי העולמי, תופעת ההתחממות, המשפיעה יותר ויותר על היקף הנזקים בגידולים החקלאיים. למשל, בינואר האחרון הייתה קרה שפגעה בבננות ובאבוקדו. זה משהו שהיה ניכר גם בשנה האחרונה?

"השפעת משבר האקלים העולמי היא עובדה וחייבים להתמודד איתה. לאחר שבשנים האחרונות היינו עדים לנזקים משמעותיים שנגרמו לחקלאות המקומית כתוצאה מהמשבר, השנה החולפת הייתה "רגועה" יחסית. דבר זה אינו מעיד, כמובן, על השנים הבאות. כאשר אני מקבל את הריקושטים ממה שקרה בעולם השנה – אז בהחלט אפשר לומר שהיתה זו שנה מאוד קיצונית, שהתבטאה בעיקר בבצורות קשות. בצורת קשה בסין ובדרום אמריקה וגם בצורת במקומות רבים באירופה שסבלה מגלי חום ששברו שיאים של מאות שנים.

"במדינות רבות באירופה היו בצורות, למשל באוסטריה, גרמניה, איטליה, צרפת, ספרד ועוד, מה שגרם לנזקים גדולים לחקלאים. עד כדי כך גדולים שלמשל במדינה כמו גרמניה, בה התמיכה לדונם היא גבוהה יחסית, נוכחו לדעת שהתמיכה הישירה לא מספיקה כדי לכסות את הנזקים הגבוהים של הבצורת ויש צורך בהתערבות נוספת של המדינה לכיסוי הנזקים שנגרמו למגדלים.

"היום אפילו מדינות כמו גרמניה מדברות על תמיכה בביטוח כאופציה עדיפה לתמיכה ישירה לדונם למגדלים. זאת אומרת, שלגבי התהליך שמשרד החקלאות הישראלי הוביל השנה במטרה להשתוות למדינות באירופה, גם באירופה הבינו שהמודל הזה לא ממש נותן מענה לנזקים גדולים, בהיקפים כפי שקרו להם השנה. הם רוצים לתת יותר סבסוד ויותר תמיכה לביטוח החקלאי במקום לתת תמיכה ישירה לדונם, כי שיטת התמיכה הישירה לדונם היא לא יעילה ואינה רלבנטית לשנה שבה יש נזקים מאוד משמעותיים, כפי שגרמו הבצורות שהיו השנה."

ולעומת אירופה, איך התמיכה ניתנת בארצות הברית?

"בארצות הברית אין תמיכה ישירה וכל התמיכה בחקלאים נעשית דרך הביטוח. יחד עם זאת צריך לזכור שבארצות הברית קרוב ל-80% מעלות הפרמיה של הביטוח מסובסדת, כך שזה משתלם לחקלאים וזה פועל מצוין. אחרי שנה כזאת מבינים שתמיכה ישירה היא לא התשובה הנכונה לנזקים בהיקפים כאלה."

איזה ענפים נפגעו הכי הרבה בעונה החולפת בישראל?

"בעיקר ענפים כמו בננות וירקות. ענפים שנפגעו פחות הם הפירות ויש גידולי שדה שפחות נפגעו. בבעלי החיים, מה שאיפיין את השנה האחרונה אלו נזקים של שפעת העופות שאינם מכוסים בביטוח, והמחשבה היא לנסות ולהרחיב את הביטוח גם לשפעת העופות. בעופות שפעת העופות גרמו נזק גדול השנה."

אירועי קיצון ופגיעה ביבולים גורמים ליותר חקלאים להצטרף לביטוחי קנט?

"כן. חד משמעית. בעיקר לביטוחים המורחבים אותם מציעה קנט. בעבר אחד הדברים שהשפיעו על החלטת המגדלים לבטח את הגידול או לא הוא דווקא הזיכרון הקצר – האם היה לי נזק בשנה שעבר או לא היה לי נזק בשנה שעברה? כיום ברור שחקלאות היא עסק לכל דבר ורוב המגדלים הגדולים בארץ כבר לא חושבים ככה, הם מבינים שמשק מודרני, כרוך בהשקעות גדולות ולאור הסכנות

שמציב מזג האוויר, חייבים לנהל סיכונים בצורה מושכלת ולבטח. לצערי, אנו עדיין עדים לקבוצה של מגדלים שמסתכלים אם כן היה נזק או לא היה נזק ולפי זה הם פועלים. מזג האוויר לא מבחין בין מגדלים מבוטחים וכאלה שאינם. אנחנו נתקלים בהם כשקורה להם נזק גדול, אבל בשלב הזה כבר אין לנו דרך לסייע להם.

"לדעתי, חוסר הבהירות בענף החקלאות תורם גם הוא לכך שמגדלים פחות מבטחים את הגידולים. צריך לזכור שיש היום איזה אופק לא ברור ומעורפל למגדלים לגבי מה יתרחש בעתיד, כך שזה גם משפיע על ההחלטות שלהם לגבי הביטוח."

אתם בקנט נמצאים במגע ישיר עם החקלאים בשטח ושומעים את הלכי הרוחות. ביטול מכסים חד-צדדי על יבוא תוצרת חקלאית זה נושא שעולה בקרב החקלאים?

"בדו שיח ביננו לבין החקלאים אנחנו מרגישים את החשש הגדול שלהם מפני מה שהולך להתרחש בעתיד בנושא של הורדת מכסים על יבוא חקלאי. באווירה הכללית ששוררת בקרב החקלאים יש חשש מאוד גדול, כי בעצם החשש של החקלאי הישראלי הוא לא מהתמודדות עם מצבים משתנים, אלא החשש הגדול הוא ממציאות שבה הכוח של החקלאים הולך ונחלש ועובר בעצם לסוחרים, שיקבעו את הטון בעתיד. כלומר, הכוח של החקלאים הולך ונחלש ומתרכז יותר אצל היבואנים ורשתות השיווק."

פוליסות חדשות בקנט?

"אנחנו פועלים כל הזמן כדי להתאים את פוליסות הביטוח שלנו למציאות המשתנה ולהציע פתרונות ביטוחיים חדשים. זה קצת מורכב כי אנחנו מתנהלים במציאות שהיא לא ברורה, אנחנו בתקופה של בחירות וקצת קשה להוביל מהלכים בתקופה כזאת, כך שמהבחינה הזאת אנחנו מתקדמים בקצב נמוך מזה שהיינו רוצים.

"הגשנו הצעה למשרד החקלאות לעשות רפורמה ושינוי בנושא של הביטוח, השינוי כרוך גם בהגדלת תקציבים והגדלת סכומי הביטוח, צעדים שיחזקו את החקלאות המקומית ויאפשרו רווחיות ויציבות טובים יותר. מבחינת החקלאים זה דבר שנדרש – ההוצאות שלהם כל הזמן בעליה (הן בדשנים והם בכוח האדם לדוגמא) וסכומי הביטוח לא תמיד מתעדכנים בהתאם בגלל חוסר בתקציב. בנוסף, הרגישות של החקלאים לנזקים הולכת וגדלה ככל שמרווח הרווח שלהם הולך וקטן וזה מה שקורה בשנים האחרונות.

"התוכנית שהגשנו עומדת על שלוש רגליים: הגדלת התמיכה בפרמיה שתגדיל את הרווח שנשאר אצל החקלאי, הגדלת הסכומים לביטוח והתאמתם לעלויות הייצור החדשות והדבר השלישי –להקטין את ההשתתפות העצמית באסון טבע כדי שגם כאן נוכל להשאיר יותר הכנסה פנויה למגדל. אנו רואים חשיבות בהרחבת הסובסידיה בביטוח נזקי טבע ובהקטנת ההשתתפות העצמית בנזקים שנגרמו מאסון טבע. בינתיים זה לא מתקדם בגלל המציאות הפוליטית שאנחנו נמצאים בה, אנו בתקופה של בחירות. אני חושב שההחלטה בנושא הזה צריכה להתקבל כעיקרון כי תעזור לפיתוח החקלאות.

"אני מקווה שהממשלה החדשה, בכל הרכב שיהיה, תאמץ את התוכנית ותיישם אותה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן