יבול שיא
הרפת והחלב
גרינינג מחלת הדרים

גרינינג, מחלת הדרים נוראית

7 דק' קריאה

שיתוף:

פרופ' משה בר יוסף' בעבר חוקר ומנהל מעבדת ש. טולקובסקי לחקר מחלות עצי הדר, מכון וולקני בית דגן

מי שנוסע לאורך כביש 29 בפלורידה, היורד מאורלנדו למיאמי, רואה מאות פרדסים מתים עם מאות אלפי ומיליוני עצי הדר כרותים או שלדי עצים שנותרו לאחר פגיעת מחלת הגרינינג, עליה כתבו בגיליון אוקטובר 2021 איש השירותים להגנת הצומח, האנטומולוג איתן רכט, ומדריך ההדרים בעבר יצחק בר זכאי.

הכותב – בעבר חוקר ומנהל מעבדת ש. טולקובסקי לחקר מחלות עצי הדר, מכון וולקני בית דגן

גרינינג מחלת הדרים

 ב- 2007 ראיתי רשימה פרסומית על הדרי קובה, חזונו המגלומני של קאסטרו, שהחליט כי קובה תהפוך לספק התפוזים של ברית המועצות. משלחת של מומחי הדרים מקיבוצי השומר הצעיר יצאה לשם כמדומני בשנות הששים (ב-67 כבר ניתקו מגע עמנו) וקאסטרו בדרכו הלך בגדול, נטע מאות אלפי דונם, ובכל גוש פרדסים בנה בית בפרדס ופנימייה גדולה לכמה מאות תלמידי תיכון שחלק מיומם למדו וחלק עבדו בפרדסים החדשים. המפעל התחיל מצוין; באחד הכנסים, לאחר ששמעתי חוקר ספרדי מספר על ההצלחה העצומה של הקובנים בגידול הדרים, התחלתי לדאוג שהם יתחרו עם ענף ההדרים בארץ.

לימים, ברית המועצות התמוטטה כלכלית. לא היה להם כסף לרכוש תפוזים ואשכוליות מקובה, ורפי איתן ושותפיו הפכו למושיעי קובה כשהתחילו לשווק את פרי ההדר הקובני באירופה. בהצצה באחד מגיליונות עיתון העוסק בשיווק פירות וירקות, ראיתי כתבה על תעשיית ההדרים הקובנית כולל תמונות של אריזה ומפעל רכז. הייתה גם תמונה של עצי הדר בפרדס שם. התבוננתי בתמונה וראיתי עצים מתמוטטים. השנה הייתה 2007, כשנתיים קודם ראיתי את נזקי הגרינינג בברזיל ופלורידה והיה דמיון במופע. כתבתי לאחד מאנשי החברה של איתן ושאלתי אותם לפשר הבעיה שראיתי בתמונה והם הזמינו אותי להגיע לבקרם. יצאתי בתחילת דצמבר 2007 בחג החנוכה, הדלקתי נרות בפרדס קובני אבל עיני חשכו. ראיתי שם קטסטרופה שלפי כל הסימנים הקדימה את אסון הגרינינג בברזיל ופלורידה. אבל הם הסתירו או סיפרו לעצמם אגדה כי הבעיה בגלל גניבת הדשן על ידי העובדים. מי שמכיר סימפטומים של גרינינג – במצב כזה אין צורך בPCR – והיה ברור לי כי מדובר בהתפשטות מסיבית של המחלה. אגב, החברה שפעלה אז בתחום ההדרים הזמינה לפני הביקור שלי מומחה ישראלי אחר להדרים, והוא לא הכיר את המחלה והמליץ על דישון מוגבר, וזה היה עוזר לחברת הדשנים אבל המחלה הייתה מתפשטת אף יותר, כי עיקר פעילות החרק המפיץ במצב של צימוח צעיר, שהדישון היה מעודד, עד שהעץ היה מתמוטט ומת בגלל פגיעת החיידקים גורמי המחלה.

עצים מתים מגרינינג צילום uc riverside
עצים מתים מגרינינג צילום uc riverside

 שם המחלה "גרינינג" מטעה. המחלה גורמת לצהבון חזק ואומנם כך ראו את המחלה הסינים שקראו לה "הואנגלונגבין" שבסינית משמעו הדרקון הצהוב. השם גרינינג ניתן על שום שינוי שחל בפרי הבשל שאינו הופך לזהוב כולו אלא רק בחלקו ואילו כמחציתו הנותרת אינה שוברת צבע ונותרת ירוקה. העלווה צהובה ובשלבי המחלה הראשונים לעיתים נפגע רק חלק מהעץ, והתוצאה -ענפים צהובים וענפים ירוקים כנורמליים.

 המפגש הראשון שלי עם גרינינג היה בכנס הדרים בדרום אפריקה ב- 1972. בדרכי חזרה מהכנס עצרתי בקניה לפי הזמנת משלחת סיוע של משרד החוץ כמדומני. מר שליטין לקח אותי לפרדס של לורד אנגלי, הסתכלתי על העצים והם נראו לי חולים בגרינינג. לאחר הסיור נכנסתי לסלון הלורד והוא התחיל בהתנצלות על המצב הכלכלי הקשה שמנע ממנו לדשן כראוי. הסברתי לו כי העצים חולים ודשן היה מתבזבז כיוון שהמחלה אינה נרפאת על ידי דישון. ולא רק על ידי דישון – אין בעצם דרכי הדברה יעילות – מלבד הטיפול האינטנסיבי נגד הפסילה – החרק הקטן המעביר את המחלה מעצי הדר חולים לעצים בריאים. אבל גם הטיפול הזה שהוא פרובלמטי בעצי הדר המיועדים לשוק הטרי אינו יעיל כדי לבלום את המגפתיות של מחלת הגרינינג.

למה כל ההקדמה הארוכה הזו – כדי להזהיר את אנשי הענף ואת רשויות הגנת הצומח מפני סכנת המחלה הזו. אל תשאירו את ההתמודדות עמה בידי נותני דשן ובידי חסרי ניסיון. אל תפעילו פוליטיקות נלוזות בהתייחסות למגפה הזו. נצלו את מי שצבר ניסיון בתחום ואל תתחילו בהמצאת הגלגל מחדש. אין בנושא הזה זמן לתרגילים שחלק מנושאי המשרות בענף מנהלים לאורך שנים.

נכון, אין פתרונות קסם. לצערי גם הניסיון אינו מבטיח הצלחה בהתמודדות עם המחלה הקשה הזו אבל ללא ניסיון מובטח כי הכשלון יהיה מהיר יותר. במקרה של גרינינג, מחלה בה השקיעו הפלורידאים בלבד כמיליארד דולר במחקר, ככל שנדחה את מועד התבססות המחלה אצלנו נגביר את הסיכוי להינצל בזכות פתרון טכנולוגי-כלכלי-מדעי לבעיה אותה מחפשים בקדחתנות ב-70 מעבדות מחקר הפועלות בתחום הזה בארה"ב ובעולם.

 אז אם משרד החקלאות, הענף והפרדסנים החיים ממנו, שואפים להמשיך לגדל הדרים בארץ, ואם הציבור בישראל מעוניין להמשיך לראות תפוזים וקליפים זהובים לצידי הדרכים בארץ, יש לעשות הכול כדי שהמגפה בפתח תטופל על ידי מומחים בתחום ולפי שיקולים מקצועיים.

. התפשטותמחלת הגרינינג בפרדסי העולם החדש – ברזיל, פלורידה וקובה מאז 2005 -2004, מחקה כבר כמיליון וחצי דונם פרדסים וגרמה אובדן עשרות אלפי משרות.

2. הפסילה מפיצת המחלה נמצאה בארץ בלב אזור הפרדסנות כבר בקיץ 2021.

3. לדעתי המקצועית על הממשלהלהתייחס לסכנות המגפה הזו כפי שהתייחסו למגפת הקורונה (יודגש כי בניגוד לנגיף קורונה אין זריקות חיסון נגד החיידק הצמחי) תוך לימוד והסקת מסקנות אופרטיביות מכל כשלי והשגי הקורונה. הדרך בה נוקטים היום לדעתי בלתי מספיקה ובלתי נמרצת ואין בה כדי למנוע את סכנת התבססות הפסילה בארץ והתפשטות המחלה הזו. לכן חייבים להעביר את הפיקוד על המבצע לידי גורם חיצוני שיבטיח את הטיפול המיטבי בבעיה.

4. מוצע לרתום למשימה מחלקת נח'ל או יחידת שדה של פיקוד העורף לשם עיסוק בסריקות רגליות ורכובות, בתדירות של אחת לשלושה ימים של כל עץ ועץ הדר בטווח של 2 ק"מ מהמוקד שנמצא נגוע, ואחת לשבוע של כל עץ ועץ בטווח של 5-10 ק"מ מהמוקד.

 5. לצערנו ישראל הייתה המדינה הראשונה באגן הים התיכון בה דווח על נוכחות פסילת ההדר האסיאתית. אי הקפדה ואי הצלחת מיגור הפסילה בארץ תגרור חלילה להתפשטות הווקטור והמחלה בארץ למדינות השכנות, ומהן לכל ארצות אגן הים התיכון. בחלק מהן ענף ההדרים בעל חשיבות כלכלית גבוהה ובאחרות נחשב ערך טבע ממדרגה ראשונה, וילווה ללא ספק בהאשמת הפצת המחלה באזור ואף חמור מכך..

מחלת הגרינינג

מוכרת גם בשמה הסיני 'הואנגלונגבין' ובקיצור האנגלי HLB, נחשבת כמחלה הקשה וההרסנית ביותר של ענף ההדרים. המחלה נגרמת על ידי חיידק המועבר על ידי חרק קטן בשם פסילה, הניזון מצינורות ההובלה של צמחי הדר. עצים המודבקים על ידי פסילות נושאות חיידק, מתנוונים ומתים לאחר כשנה ושנתיים. ייחודה של המחלה הזו – במהירות התפשטות גורם המחלה, תופעה בלתי מוכרת בקרב מחלות מועברות חרקים. פסילה נגועה בחיידק הנוחתת על על עלה צעיר של עץ הדר בריא, תדביק את העלה מיידית ותטיל מאות ביצים הבוקעות ומתפתחות לפסילות בוגרות. חלקם הגדול של צאצאי הפסילות (מאות בכל מחזור הטלה) נושאות ומעבירות את החיידקים גורמי המחלה לצמחים חדשים. קצב התפשטות המחלה הזו מהיר והנזק קשה פי כמה מכל מצב מחלתי צמחי אחר.

בארץ נמצאו פסילות לראשונה, בחלקות אחדות בעמק חפר. אזור שהיה נטוע בעבר פרדסים רבים ובשנים האחרונות עם צמצום הענף מ- 460 ל- 160 אלף דונם, נעקרו גם שם רב הפרדסים. יודגש כי בשלב הזה נמצא בארץ רק הווקטור וכנראה שטרם הגיע החיידק. נזקי הווקטור הישירים עשויים להיות גדולים כשלעצמם, במיוחד בסמוך לחדירת המזיק לארץ, אבל עיקר הסכנה בשילוב של ווקטור וחיידק. הפער בין המופע של הפסילה בלבד למופע המשולב יכול להיות חודשים או שנים ספורות. בכל מצב לאחר שהמזיק חדר חייבים לפעול להכחידו כדי למנוע את התבססות מפיץ המחלה בארץ.

עץ נגוע בגרינינג צילום bugwood
עץ נגוע בגרינינג צילום bugwood

 ענף ההדרים נותר כאחד הסמלים המובהקים של המדינה והחקלאות הישראלית. בעשור האחרון הושקעו בענף ובמיוחד בזנים חדשים שפותחו אצלנו השקעות מסיביות ועל כך יש להוסיף את הערך הנופי של פרדסים ושל הדרים. כל זה עלול להימחק במהלך שנים ספורות לאחר התבסס הווקטור וגורם המחלה המגפתי שהוא מפיץ.

ההצעה שלי להתייחס לסכנת המגפה הזו כפי שהתייחסו למגפת הקורונה תוך לימוד והסקת מסקנות אופרטיביות מכל כשלי והשגי הקורונה. הדרך בה נוקטים היום לדעתי בלתי מספיקה ובלתי נמרצת ואין בה די כדי למנוע את סכנת התבססות הפסילה בארץ והתפשטות המחלה הזו. חייבים להעביר את הפיקוד על המבצע לידי גורם חיצוני שיבטיח את הטיפול המיטבי בבעיה.

פרטי האירוע

בחלקות פרדס בין הצמתים בית ליד לרופין גילה פקח מזיקים עצים מאולחים בפסילת ההדר האסיאתי. החשד אומת ע"י אנשי המקצוע בשירותים להגנת הצומח. הפסילות והעצים עליהם נמצאו, בשלב זה חופשיים מחיידקי מחלת הגרינינג. לאחר הגילוי מונה צוות הכולל את אנשי השירותים להגנ"צ, מדריכי שה"מ, ארגון מגדלי ההדרים, אנשי המכון להדברה ביולוגית של ענף ההדרים ואנשי ענף ההדרים במועצת הצמחים, במטרה להדביר את הפסילה ולמנוע את התפשטותה לפרדסי הסביבה והארץ. ענף ההדרים מינה פקח מזיקים יחיד לבדוק את החלקות במוקד בו נמצאה הפסילה ובסביבתו הקרובה בתדירות של כל שבוע. בשלב זה נמצאו פסילות בחלקות המוגבלות לשטח של כ- 150 דונם, וסריקות שנערכו בהיקף של כ 700 דונם לא גילו בשלב זה אכלוס בפסילות. אלה ממצאים מעודדים.

מניסיון קודם בפלורידה ידוע כי עיקר נדידת הפסילה היא למרחק קטן אבל יש גם התפשטות אקראית למרחקים של 2 ק"מ ואף יותר. הפסילה בונה אוכלוסיות גדולות במהירות והיא עמידה לתנאי חום וקור כולל הקיצוניים השוררים בארץ.

על פי הנחיית הצוות המקצועי בוצעו ריסוסי הדברה במהלך הקיץ ובסתיו 2021, ואכן נראה כי הריסוסים הפחיתו משמעותית את אוכלוסיית הפסילה. נשמע מבטיח אך רחוק מהטיפול המחויב.

ראשית להדגיש כי ההדברה הכימית ככל שהיא מוצגת יעילה בהפחתת אוכלוסיות חרקים החיים על צמחים רב שנתיים גדולים כעצי ההדר, אין בה אף פעם די כדי לסלק את כלל אוכלוסיית חרק מזיק כלשהו ובמיוחד של חרק שהוא ווקטור של גורם מחלה בעל קצב הדבקה מהיר כשל פסילת ההדר. כיוון שדי בחרק שורד של פסילה נגועה בודדת לגרום למגפה קשה.

מתחייבת לכן לדעתי פעולה דרסטית שתכלול השמדת המוקד הידוע כמאולח וכן הרחבה נכרת של האזור הנסרק ועיבוי מערך הסריקה.

כאמור לעיל, אני מציע לרתום למשימה מחלקת נח'ל או יחידת שדה של פיקוד העורף לשם עיסוק בסריקות רגליות ורכובות, בתדירות של אחת לשלושה ימים של כל עץ ועץ הדר בטווח של 2 ק"מ מהמוקד שנמצא נגוע, ואחת לשבוע של כל עץ ועץ בטווח של 5 ק"מ מהמוקד. על כך יש להוסיף פריסת מלכודות חיות וסריקת לכידה של הפסילה במרחק של 10 ק"מ מהמוקד בו נמצא האילוח.

הפסילה נמשכת לצימוח צעיר ולכן מוצע לפרוס 200 מלכודת ירוקות של 10 שתילי הדרים צעירים גזומים ומוכנים לפריצת צימוח במהלך כל השנה הקרובה, ולעקוב בקפדנות אחר הופעת פסילות על כל הצמחים הפרוסים. למטרה זו יש להקצות צוות של שני טרקטורונים ולרכוש 4000 שתילי הדרים ומוּרַיה שיוכנו לשמש כמלכודות חיות.

מדובר במשימה שהצוות המקצועי הפועל היום אינו מסוגל לדעתי לבצעה כראוי ונדרש שינוי פרדיגמה למאמץ לאומי שיכלול שילוב של כוח משימתי צעיר למנוע את התפשטות הפסילה ברחבי הארץ.

לכן רבותי השרים יש להתייחס להופעת המזיק החדש לא רק כאל בעיה של קהילת הפרדסנות המידלדלת בארץ אלא כאל בעיה לאומית קרדינלית. חשוב מכך, חייבים לטפל בה מיידית ולהפעיל תוכנית אופרטיבית בטרם התעוררות הצימוח ועלית אוכלוסיות הפסילות (במחצית השנייה של חודש פברואר 2022) כי אין דרך להחזיר את הדרקון הצהוב הזה (הואנגלונגבין בסינית) לאחר שהפסילה תתפשט, מצב שיגרום לא רק לבעיה לאומית אלא חלילה גם לבעיה בינלאומית מביכה.

יודגש כי כל הדברים שנאמרו אינם באים להפחית ממידת ההערכה לפעילות שנעשית בתחום עד כה אלא רק להתריע כי הפעילות אין די בה וחייבים להגבירה ומיד.

אודה לכם באם תתייחסו לאיום הזה על כל היבטיו ותפעלו כדי לנטרלו כל עוד הדבר עדיין אפשרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן