יורם איזנשטדט, גמלאי שרות שדה שה"מ
את אשר הכרתי קרוב ל30 שנה. זכות גדולה לי הייתה להיות חברו הקרוב תקופה כה ארוכה.
פגשתי אותו לראשונה בשנת 1994 בלשכת ההדרכה עפולה עת נכנס להדריך שם. אני הייתי מדריך חדש בתחילת דרכו שכל ידיעותיו הסתכמו בשלוש שנות לימוד בפקולטה לחקלאות ברחובות ובקושי שנה אחת של רכישת המקצוע אצל חקלאי האזור ומדריכי הפרחים של אזור זה.
אשר הגיע למחוז כמדריך עם ניסיון רב כאשר באמתחתו מספר שנים כמדריך ירקות בערבה ועוד 8 שנות ייעוץ הדרכה בפרויקטים באנטיגואה ועוד מדינות במרכז אמריקה.
אשר ניכנס למשבצת של מדריך שרות שדה בגדולי שלחין ובעל וגדולי ירקות בשטח פתוח ובנוסף ניהול ממשקי השקיה במי קולחין באזור.
מהר מאוד הוא התבלט בנוף המדריכים המקומיים בידיעותיו הנרחבות במגוון תחומים בנושאי חקלאות וחדשנות רבה אותם הביא עמו, אך לא רק בתחומי החקלאות בלבד.
עבורי כמדריך חדש זו הייתה הזדמנות ומקפצה ענקית לשפר את הבנתי בחקלאות ולצמצם את פער הידע המעשי והמידע שנבע מהרקע העירוני עמו הגעתי לתחום.
אשר תמיד העביר לי בשמחה, נדיבות וסבלנות אין קץ את מיטב ידיעותיו ותפיסותיו בחקלאות וללא ספק היווה עבורי אחד מהמנטורים החשובים בהתפתחותי כמדריך חקלאי וכאגרונום.
כמעט בכל תחום בו אשר עסק הוא הכניס שינויים, חלקם אף מרחיקי לכת הנוגעים ישירות בחקלאות ואחרים בהבנת טכנולוגיית השקיה וניטור, אך מעל לכל אלו הייתה לו הסתכלות ייחודית על חקלאות באופן שמכמת או מעריך משתנים באופן מקסימלי, ואותם משתנים הוא הכניס לכלים כלכליים על מנת שיהיה אפשר לבחון כל צעד ושעל של הפעילות חקלאית באופן מושכל שבוחן גם את ההשלכות ארוכות הטווח שלה.
אשר הציג כל פעילות חקלאית שהיא – בין אם היא כוללת סוג ההשקיה, כמות המים, איכות המים, חלופות של שמושים בקרקע וכיו"ב – תחת בחינה כלכלית ארוכת טווח. כיום דברים אלו יותר ברורים ונראים מובנים והכרחיים, אך לא תמיד זאת הייתה צורת ההסתכלות לפני כ 30 ואפילו 20 שנה.
בתחילת שנות ה-90, כשמדריכים בלשכת עפולה החלו בצעדיהם הראשונים בשימוש בתוכנות מחשב (לוטוס, אינשטיין), אשר כבר שלט בתוכנות מתקדמות יותר של מעבדי תמלילים, גיליונות אלקטרוניים, תוכנות סטטיסטיות לעיבוד נתונים והצגת נתונים במצגות גרפיות, וכמובן מבלי שנדרש לכך נרתם מיוזמתו לקדם את כל אנשי הלשכה בתחום המחשוב.
אשר הצטרף לצוות מדריכי הגד"ש ובמהרה הוביל ניסויים רבים בשיתוף עם חוקרים ממכון וולקני, הוצאת חוברות של סיכומי עונה וארגון קורסים מקצועיים רבים באופן קבוע מדי שנה שבהם השתתפו חקלאים מכל הארץ, אנשי חברות וחוקרים. הוא לקח על עצמו להוביל את נושאי הקולחין, המטאורולוגיה וסקרי הקרקע באזור.
לקראת סוף שנות ה90 אשר החל להיכנס להדרכת מטעים בנושאי שרות שדה וגם שם השאיר את חותמו בנושאי דישון והשקיה בענפי הזית, השקד הרימון, ובשלב מאוחר יותר בממשקי עיבוד קרקע בהכנת מטעים.
בין הפעילויות פורצות הדרך בהם אשר עסק ב 10 – 15 השנים האחרונות היה ללא ספק חקלאות מופחתת עיבודים בראיה מערכתית של משקים במרחב. פעילות זאת נעשתה במשותף עם אנשי שימור קרקע, גד"ש ומטעים וזכתה להד רחב בפעילות הארצית, ועל כך גם זכו בפרס הוקרה והצטיינות ממשרד החקלאות.
בהמשך אשר קיבל את תפקיד מרכז מקצועי ראשי של נושאי קולחין בבית דגן (ממ"ר) ואחר כך מנהל תחום שרות שדה. בתפקידו האחרון בשרות שדה ראה את עיקר הצלחתו בהכשרת הדור הצעיר שהתקבל לעבודה. עם זאת אשר מעולם לא ויתר על הדרכה במחוז העמקים והיה פעיל מאוד לאורך כל השנים.
אשר כתב חוברות מקצועיות רבות בעברית ואנגלית, סיכום ניסויים ומחקרים אין ספור אותם ביצע לאורך השנים. בנוסף אשר תרם רבות בפעילויות בינלאומיות רבות שבהן סייע למש"ב – סינדקו ובכך למדינת ישראל בהעברת ידע חקלאי בעולם.
מעל כל הנושאים המקצועיים שהזכרתי וכתבתי כאן , אשר עבורי ייזכר כחבר יקר מאוד, אדם צנוע ואיש שיחה מרתק. במהלך השנים יצא לי להכיר את משפחתו התומכת והנפלאה של אשר שלאורך השנים הארוכות בהם נילחם במחלתו הקשה באופן הרואי, היוותה לו גב ומשענת יציבה להתמודד עם שלב קשה אחד ולעבור לשלב הבא במחלתו מבלי לאבד את הרצון להמשיך להיות חיוני ואופטימי חסר תקנה. חברי הטוב תחסר לי מאוד, יהי זכרך ברוך.
