יבול שיא
הרפת והחלב
דר אבי פרל במשרדו בכרם הענבים בוולקני

ד"ר אבי פרל, חוקר ומשביח זני ענבים, לשעבר המדען הראשי במשרד החקלאות

5 דק' קריאה

שיתוף:

מה משותף ל"טרופיקל פרל", "אקזוטיק פרל", "דזרט פרל" ו"מאונטן פרל"? נכון, כל השמות הללו הם פיתוחים חדשים, עדכניים ביותר של זני ענבים, חסרי חרצנים, פרי מוחו ויצירתו של חוקר הענבים הכי מוכשר בישראל ,ד"ר אביהו פרל, עליו שקד בשני עשורים ויותר של שנות מחקר.

ד"ר אבי פרל חוקר ומשביח זני ענבים

נכון, שמו של ד"ר אבי פרל, החוקר הבכיר מופיע על כל אחד מאריזות הענבים הלבנים, האדומים והשחורים ואין ספק שהם ילוו אותנו במהלך השנים הבאות, לתועלת חובבי הענבים ולתפארת מדינת ישראל.

בימים אלה שאנו מבקשים לתהות על קנקנם של אנשי המחקר החקלאי בישראל, מעניין וטוב לדעת שיש מי שמייחד ומחדד את חושיו להעניק פירות איכותיים לכיוון הדורות הבאים.

לכן, בחרתי בד"ר אבי (אביהו) פרל ממרכז וולקני בבית דגן ל"ריאיון החודש" כדי להתמקד במחקר ובתוצאותיו הפוריים.

נפתח בזה שכל השמות שהוצגו לעיל שמייצגים את הזנים הכי-הכי, ערכו הצגת בכורה חגיגית ובין לאומית בתערוכת החקלאות הבין לאומית המסורתית "פרוט לוגיסטיקה" שהתקיימה בשנת 2020, ערב פרוץ הקורונה ברחבי תבל.

ד"ר אבי פרל הציג את הזנים החדשים שם, בברלין, ועורר התעניינות עולמית בקרב אלפי מגדלים שהגיעו לאירוע השנתי בגרמניה.

קודם שנחדור פנימה אל נבכי המחקר הייחודי של הענבים נגלה לכם שטעמים מיוחדים מאפיינים את הזנים החדשים.

טרופיקל פרל ענבים
טרופיקל פרל ענבים

ראשית לכל, שיעור הסוכר של הזנים האלה, 20-22 אחוזים, הינו ללא תקדים, וברור שמי שסובל בדרך כזו או אחרת מהיותו סוכרתי, לא יוכל ליהנות מהפרי המתוק הזה שבימים אלה כבר נמכר ברשתות המזון הגדולות ובשווקים, בשיווק של המותג "ענבי טלי" מחבל לכיש.

לכל ההמונים האחרים – שתיהנו מכל נגיסה וסעודה ערבה.

החוקר הבכיר, ד"ר אבי פרל, מגלה לנו שהזנים האלה נהנים מתכונה מאד מאד חשובה: "עמידות למחלות פטרייתיות המאפיינות גפנים: כשותית וקימחון, דבר המאפשר לחקלאים לרסס פחות במהלך העונה והצרכן מקבל מוצר יותר נקי, בריא, טעים – בבחינת וין וין סיטואיישן".

"הייחוד של המיזם החדש בתחום ענבי המאכל הוא בנושא הטעמים". קובע ד"ר אבי פרל ומדגיש: "ענבים זה הרבה יותר משקית של מים מתוקים. בעולם הגדול עובדים על הכלאות של זני ענבים שפותחו בסין וביפן.

בגלל אילוצים דיפלומטיים של חומות, מאגר הגנים המערבי לא הוכלא עם המאגרים של סין ויפן. אנחנו לעומת זאת עושים הכלאות מזרח-מערב".

מציין: "מה בעצם מייחד את הענבים שפותחו בסין ויפן. אלה זנים עם זרעים וקליפה עבה מאד, והיפנים, ובעיקר הסינים, כאילו מפצחים חמניות כאשר הם נוגסים בענבים. הזנים הסיניים מתאפיינים בעמידות טבעית למחלות שתוקפות גפן.

"לזנים שפיתחנו בישראל יש שתי תכונות טובות: טעמים מאד מיוחדים, חוץ מהמתיקות שלהם. ארומה טרופית כמו ליצ'י, פירות יער ומרשמלו.

מימין ענבי פריים סידלס וסטארלייט
מימין ענבי פריים סידלס וסטארלייט

אחרי 15 שנה של ביצוע הכלאות, הצלחנו ליצור שורה של זנים עם קליפה דקה באכילה, חסרי זרעים לחלוטין, עם ארומות וטעמים מיוחדים, ועמידות גנטית נגד מחלות. אלה מוצרים שחקלאי ישראל מגדלים בחלקות חצי מסחריות".

פגשתי בד"ר אבי פרל בחלקת אלוהים הקטנה שלו בכרם הענבים שעליו הוא מופקד וזה גם אתר הטיפוח שלו באחד המרחבים של מינהל המחקר החקלאי בבית דגן. על 120 דונם של שטח נטוע גדלים ענבים בצורות שונות וצבעים שונים.

לפני שנתיים סיים כמעט 8 שנים כהונה של המדען הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בשנים 2012-2019.

במסיבת הפרידה שנערכה אז ליד עץ הפיקוס הענק שבמתחם הכרם, ציין פרל בצניעות רבה שהוא חוזר לחלקת הטיפוח שלו להמשיך ולעמול על פיתוח זני ענבים.

ד"ר אבי פרל, בן 64, רחוק מלהגיע לגיל גימלאות, משקיע מרץ, שאפתנות ובעיקר יידע שלא יסולא בפז בעבודתו כחוקר ענבים.

בראשית ריאיון החודש עימו הוא מבקש לפתוח בהצהרה

"בשנת 1993 התחלתי להיות אחראי על טיפוח ענבי מאכל חסרי חרצנים. כבר אז קלטתי שאסור לסמוך על כספי המדען הראשי של משרד החקלאות כי זה מקור מימון לא יציב ונתון לשינויים. באותם ימים לא חלמתי שאחרי שני עשורים אהיה המדען הראשי של משרד החקלאות".

כאן עובר ד"ר פרל להרחיב דיבור על ראשית דרך המחקר שלו.

"בשנת העבודה הראשונה, לפני 28 שנה, הסתובבתי בקונסוליות של צ'ילה ודרום אפריקה בתל-אביב, והרביתי לשוחח עם הנספחים החקלאיים של שתי מעצמות גידול וייצוא ענבים.

כי זאת לדעת: בשיא – ישראל היתה מייצאת 8000 טונות ענבים. צ'ילה 400 אלף טונות ודרום אפריקה 350 אלף טונות ענבים בשנה. היום ישראל אינה מייצאת ענבים. בשוק המקומי בארץ מחירי הענבים גבוהים.

"כתוצאה מהמגעים שלי עם יצואניות הענק, חתמה יחידת "קידום" בוולקני בשנים 1996-7 הסכם עם מועדון מגדלים שהקמתי בעולם. במועדון היו חברים חקלאים מדרום אפריקה, צ'ילה, מקסיקו,ארצות הברית ודרום אירופה.

היום גם חברות מהודו הן חַברות המועדון העולמי וכרגע מתנהל משא ומתן עם אוסטרליה וברזיל".

מדגיש: אחרי 15 שנה של ביצוע הכלאות, הצלחנו ליצור שורה של זנים עם קליפה דקה באכילה, אין להם זרעים לחלוטין, שימרנו טעמים מיוחדים ועמידות גנטית נגד מחלות. מגלה: "משנת 1997 ועד השנה – 2021, מיזם הענבים לא לקח אגורה מהמדינה.

ענבי אקזוטיק פרל טעם מרשמלו
ענבי אקזוטיק פרל טעם מרשמלו

חברות המועדון הן שמתקצבות את עלות המחקר לאורך השנים והן אמונות גם על הגידול וגם על ייצוא הגפן.

המודל העסקי שלנו אומר שהן משלמות סכום קבוע בשנה למחקר ותמלוגים על כל ארגז ענבים שנמכר. בדרום אפריקה מעל 600 חברות מגדלות את זני וולקני. 35% מהיקף הייצוא של דרום אפריקה הם זנים בכירים (מקדימים) של וולקני".

מדגיש: "במצטבר זו הכנסה של עשרות מיליוני דולרים לישראל במהלך השנים הללו. לדוגמא: גם היום זה מודל שמנסים לחקות בענפי מטע שונים במטרה להגיע לעצמאות כלכלית ולחיות ממסחור הענבים.

החברות בארגון העולמי שהקמתי שולחות מדי שנה אנשי מקצוע לישראל שמקבלים דיווח על התקדמות המחקר, טועמים ומבקשים זנים לגידול. מישראל הם לוקחים רק חומר ריבוי".

הסכם חלוקת התמלוגים ממכירת ענבי המאכל

כאן מגלה לנו ד"ר אבי פרל פרטים על הסכם חלוקת התמלוגים ממכירת ענבי המאכל החדשים של וולקני.

"בהסכם שלנו עם אגף התקציבים במשרד האוצר ונציבות שירות המדינה נקבעו כל התמלוגים על פטנטים והמצאות.

שליש מהתמלוגים עובר לתקורה של המכון, שליש לסל חוקר (ד"ר אבי פרל – ש.ו.) ושליש תמלוג אישי לצוות המחקר.

יש כאן מהלך משמעותי לעידוד מוטיבציה של צוותי מחקר לפתח נושאים ברי מסחור שמשפרים את ההכנסה האישית. ההכנסות בשנה ממכירת זני הענבים החדשים – מעל שני מיליון דולר".

ד"ר אבי פרל קובע כי המודל הזה הוא נר לרגלי מבקרים, כמו גם נציבות שירות המדינה, אגף התקציבים באוצר והחשב הכללי, לקחת מיזם במוסד מוכר של המדינה ולהפוך אותו לרווחי.

פרל מגלה כי הפעילות כולה מתבצעת הלכה למעשה באישור מועצת הצמחים.

"עשרה עד 15 אחוזים מההכנסות שלנו מועברות לשולחן מגדלי הגפן במועצה והכספים מממנים מחקרים אחרים בתחום הגפן שהם לא בתחום ההשבחה".

זה המקום לציין כי מי שהיה יושב ראש הוועדה הממשלתית לבדיקת יכולות מינוף המו"פ החקלאי, פרופסור יוג'ין קנדל, ראה עוד בשנת 2016 במיזם הענבים כפרויקט הדגל שלו והדו"חות שכתב וההמלצות שהכין דיברו בשבח המיזם הייחודי הזה.

ומה נאמר: ראוי שנעטיר שבחים על מיזם כחול לבן כה מעניין ומזהיר כאחד, ולא נותר לנו אלא להצדיע לחוקר הענבים הבכיר ד"ר אבי פרל, שעושה חיל במחקריו אולי אף יותר ממה שעשה ושירת את המדינה כמדען הראשי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ההסכם בין מוסקבה לקייב לחידוש ייצוא התבואה האוקראינית, הוריד מעט את מחירי הדגנים בעולם, אך הוא לא ייתרגם להגברת הייצוא בעתיד הקרוב. חוזים עתידיים על חיטה שנסחרת בשיקגו בארבעה אחוזים למחיר של 7.72 דולר לבושל (שווה
פתחנו את הטיול בתערוכת צילומים: מפגש חומות עכו-נאנג'ינג והמשכנו לתערוכת דה-וינצ'י * אי אפשר לבקר בעכו מבלי לבקר בשוק העיר העתיקה וליהנות מהחנויות המרתקות ולבקר בגלריות האמנות שבעכו העתיקה * טיול בעכו חלק א'
5 דק' קריאה
סנסאי מיכה וילצ'יק מניר-ישראל קשור לאדמה ולטבע בנימי נפשו ובמקביל הוא מאמן קראטה, בעל חגורה שחורה בדרגת דאן 8, שזוכה להכרה בינלאומית * באמצעות התחומים השונים בהם הוא עוסק, הוא מצליח במשך עשרות שנים
7 דק' קריאה
אומר דונדי שוורץ מבארי שסרט עלילתי באורך מלא שכתב, ביים וצילם יוקרן בשבוע הבא בסינימטק  "אישה בוואדי" סרט עלילתי באורך מלא, של דונדי שוורץ (61) מבארי יוקרן בשבוע הבא (4.8) בסינמטק שדרות. הסרט מספר
3 דק' קריאה
ההוויה התרבותית-חברתית והעיסוק ב"עצמי" ובמערכת היחסים המשפחתית אלה הם הנושאים השולטים בתערוכת הסיום של בוגרי ובוגרות המכון לאמנות במכללת "אורנים"  מתערוכת הסיום של בוגרי ובוגרות המכון לאמנות במכללת "אורנים" עולה התאמה בין תכני העבודות
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן