יבול שיא
הרפת והחלב
סלה פייגנבאום

ד"ר סלה פייגנבאום – לשעבר כימאית במחלקה לקרקע ומים בוולקני

3 דק' קריאה

שיתוף:

ד”ר סלה פייגנבאום חקרה-בחנה דישון קרקע והזנת צמחים בשלושים ותשע שנות עבודתה במכון וולקני. כשהגיעה לישראל ממולדתה פולין בשנת 1957 כבוגרת הטכניון של העיר וורוצלאב ובאמתחתה תואר שני בכימיה, היה ברור לה שאת חייה המקצועיים היא תעשה בתחום שהוא מאד קרוב לליבה.
“באתי לישראל כבר כאימא לילדה בת חודשים אחדים; זה היה בשנת 1957. לא ידעתי מילה אחת בעברית. חיפשתי עבודה ובסיוע חבר התקבלתי לעבודה בתחנה לחקר החקלאות ברחובות ככימאית לבורנטית. אלכסנדר פורת היה אז כימאי שעבד בתחנה ודיברנו בינינו רוסית. המחקר הראשון שלי היה בחינת קרקעות לכרמים. שנה לא דיברתי עברית אך הסתדרתי עם הסובבים אותי במחקר במחלקה לחקר קרקע ומים”.

סלה אמנם סיימה את הטכניון בפולין אך נאלצה לשוב אל ספסל הלימודים בטכניון בחיפה שם סיימה את הדוקטורט שלה.
“הדוקטורט שלי היה בנושא של שחרור אשלגן מטיפוסי קרקע שונים. זה לא היה קל ולא פשוט. הייתי נשואה ואם. גרנו בבת-ים אני, בעלי והבת. פעם בחודש החלפתי שלושה אוטובוסים ביום כדי להגיע ללימודים בטכניון. כשנולד הבן בשנת 1963 עברנו לגור בראשון לציון, וזה היה הרבה יותר קל להגיע באוטובוס אחד למקום העבודה”.

ד”ר פייגנבאום מגלה לנו כי המיוחד בשחרור אשלגן הוא בכך שהקרקע ניזונה מדשן אך לא כל קרקע זקוקה לדשן – חנקן ואשלגן. “בקרקע יש חול, חרסית. בחנתי מקורות חנקן שהצמח קולט מהקרקע ויש חנקן ממקורות שונים”.
לדוקטור הכימאית היה גם פרק עבודה בוועדה לאנרגיה אטומית בוינה “שם למדתי הזנת חנקן בעזרת איזוטופים שאינם מעבירים קרינה”.
עבודת השטח היתה בנגב, ליד באר שבע ובתחנת הניסיונות גילת. “גידלנו קטניות בחממת מיקרו ובחנו הזנה בצמח – כמה הוא קלט מהחנקן”.
ד”ר סלה פייגנבאום יצאה לגמלאות בגיל 65 בשנת 1996. עוד שנתיים עבדה בהתנדבות ועזרה לילדים בכיתות שבהן למד בנה.

בשנת 2014 נפטר בעלה של סלה, יהודה פייגנבאום בן 87, כלכלן בהכשרתו, שהיה שנים אחראי על הרכש במכון הווטרינרי בבית דגן. סלה לא יכלה להישאר לבדה בביתה בראשון לציון ומאז היא מתגוררת בדיור מוגן “עד 120” בראשון לציון, שם פגשתי בה ערנית וצלולה וזוכרת אירועים משנות עבודתה הרבות בשרות החקלאות והמדינה.

היא זוכרת עד מאד לטובה כמה מהדמויות שליוו אותה לאורך שנות עבודתה בוולקני: ראש מינהל המחקר החקלאי פרופסור עזרא סדן יבל”א וראש מינהל המחקר החקלאי יואש ועדיה ז”ל “שבא לישראל עם שיטת עבודה אמריקנית מעניינת”. ימי עבודה טובים זכורים לה עם פרופסור עוזי כפכפי יבל”א שהיה מנהל המחלקה לקרקע ומים ועם פרופסור גד לובנשטיין ז”ל, וירולוג, שהיה מבכירי החוקרים של וירוסים תוקפי צמחים.

מומחית לאנליזות של עלים, צמחים וקרקע

ד”ר סלה פייגנבאום נולדה בשנת 1931 והיא היום בת 88. נישאה בפולין בשנת 1955 ליהודה פייגנבאום שעבר את מלחמת העולם השנייה כנער ואיבד את כל משפחתו בשואה. היה פרטיזן. סיימה את הלימודים בטכניון בוורוצלאב בעודה בהריון. “לאקדמאים היתה פריוולגיה”. סלה ובעלה התגוררו בפנסיון של הסוכנות היהודית ברחוב סירקין בתל-אביב.
ב-1957 עלתה לישראל והתקבלה לעבודה ככימאית במחלקה לחקר הקרקע והצומח בניהולו של פרופסור רביקוביץ בתחנה לחקר החקלאות שלימים היתה למכון וולקני.
בראשית דרכה במחלקה עסקה בפרויקטים בתמיכת הסוכנות בנושאים: הכלורוזה של כרמי גן ודישון יערות אקליפטוס. את עבודת הדוקטורט סיימה בשנת 1969 בטכניון בחיפה בנושא: הערכת רזרבות של אשלגן זמין וקצב שחרורו בטיפוסי קרקע שונים בהדרכת הפרופסורים הגין ופולמן.
סלה פייגנבאום היתה שותפה לפרויקטים שבהם נבחנה שיטה מעבדתית לקביעת אשלגן זמין בקרקע ועל פי הבדיקות שנעשו ניתנו המלצות למעבדות של שירות שדה. עסקה בנושאים שבחנו תערובות קרקע לגידול שתילים, ברור כנות של אבוקדו עמידות בקרקעות גיריות, היחס בין אשלגן זמין ותכולת אשלגן בעלים בשדות כותנה שהייתה נגועה במחלת השחמת.
במסגרת הפוסט דוקטורט השתלמה בסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית במעבדה לאיזוטופים בנושא: שימוש בחנקן 15 כסמן לאוריאה בקרקע.
ד”ר סלה פייגנבאום הייתה מומחית לאנליזות של עלים, צמחים וקרקע, בבדיקות איזוטופ של חנקן 15 בשיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות.
סלה אימא לשני ילדים, ארבעה נכדים וחמישה נינים. הבת הבכורה רות (62) נולדה שבוע אחרי שסלה עלתה לישראל. נשואה לטייס בדימוס בחיל האוויר בדרגת סגן אלוף. לרות, שנולדה בחג השבועות, ארבעה ילדים וחמישה נכדים. מורה בבית ספר תיכון באשדוד, מתגוררת ביבנה. הבן משה (56) עובד בחברת “המשקם”, גר בכפר עידוד.
סלה היתה נשואה לבעלה כמעט 60 שנה. “הוא מעולם לא חלה, מעולם לא הלך לרופאים ונפטר ממחלה קשה”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
הקיבוצניק שמשדרג לכם את הנכס והופך את עליית הגג שלכם, ממאורת עכברים ונחשים לנכס מניב מיזם חדש מאפשר לבעלי בתים, לנצל את חלל עליית הגג, ולהופכו ליחידת מגורים לכל דבר. יחידת מגורים הכוללת: שירותים
6 דק' קריאה
אמר עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, בשעה שעשרות חקלאים הפגינו מול ביתו של השר החקלאות, במחאה על פתיחת הייבוא בענפי החקלאות השונים והרס החקלאות הישראלית  עשרות חקלאים מקיימים ברגעים אלה עצרת מחאה מול
< 1 דק' קריאה
במושב עלמה התקיימה באחרונה "תחרות מלכת הקוסקוס" יוזמה שקמה מצד הצעירים במושב, שלא האמינו שהאירוע הפך להצלחה מטורפת, עד כדי כך שהוחלט להפכו למסורת * ביקרנו בעלמה ושוחחנו עם כמה צעירים ועם עירית מילס
14 דק' קריאה
השפית אביב כפיר מצורן שלחה לנו מתכון עם מעוף, אך שרונה מגבעת יערים לא החרישה ושלחה מתכון לשוק וכרעי עוף עם עשבי תיבול * דוד אליהו מאבן ספיר וגלעד שטרן הירושלמי הפגיזו במתכון לאסאדו
6 דק' קריאה
תובנות לשנה החדשה – להתרגש עד כמה שאפשר מרגעי הפז, להגיד מה יושב לכם על הלב, תקלילו, לא לפחד מהפחד ולהביט דרך משקפיים של חמלה  ממש לאחרונה כשאכלתי בהנאה את עלי הגפן המעולים שהכינה
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן