יבול שיא
הרפת והחלב
דר אולגה רז מנהלת התחום הקליני במחלקה למדעי התזונה אוניברסיטת אריאל

האם בעתיד נאכל חרקים?

2 דק' קריאה

שיתוף:

ד"ר אולגה רז, ראש תחום תזונה קלינית, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל

האם בעתיד נאכל חרקים ? לפי התחזיות העולמיות אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ב-2050 לכ-9 מיליארד אנשים. לצורך הזנת כמות כזו נדרש להכפיל את כמות המזון ביחס לכמות הנצרכת כיום. לשם כך דרושים מקורות מזון נוספים וחדשים. כמות האדמה הנדרשת לגידול בעלי חיים המיועדים לאכילה, האפשרות המתמעטות להשגת דגים ופירות ים והשינויים באקלים – לצד הגידול באוכלוסייה לא יאפשרו לייצר את הכמות הדרושה. יש צורך במציאת פתרון להגדלה משמעותית של המזון הנדרש ונעשה ניסיון למצוא אוכל חדש כדי לספק את הצרכים.

חרקים עשויים להיות מקור חיוני לצורך זה. ידוע כיום, שכשני מיליארד אנשים ברחבי העולם צורכים סוגים שונים של חרקים, תולעים, עכבישים וכדומה כמזון יום יומי. השם המדעי לאכילת חרקים אנטומופגיה (entomophagy).

מה הסיבות לאכילת חרקים?

בריאותית: הרכבם התזונתי דומה להרכב בע"ח שאוכלים כיום – עוף, בקר ודגים. רבים מהם עשירים בחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה, שומנים "בריאים", ויטמינים ומינרלים וע"פ מחקר שפורסם לאחרונה גם בנוגדי חמצון.

סביבתית: רוב החרקים כמעט ולא מפרישים גזים שפוגעים באטמוספירה (גזי חממה), בניגוד לבע"ח שאנו ניזונים מהם היום. כמות המזון הנדרש לחרקים כדי לייצר חלבון, קטנה משמעותית מזו הנדרשת לבע"ח שנאכלים כיום. לדוגמה, כדי ליצור אותה כמות חלבון, צרצר צריך פי 12 פחות מזון מפרה, פי 4 פחות מכבשה ומחצית מעוף.

כלכלית וסוציאלית: גידולם אינו מצריך טכנולוגיה גבוהה – נחשב ל low-tech, דורש מעט השקעה, אין צורך בהשכלה גבוהה ובכך מאפשר תעסוקה לשכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר בעולם. הגידול נעשה בתנאי שדה או בגידול מתוחכם יותר בתנאים מיוחדים בהתאם להשקעה כספית.

האם אכילת חרקים תמצא את מקומה במערב? שאלה טובה. בין הראשונים שקיבלו את הרעיון הייתה אנג'לינה ג'ולי, שאכלה בעצמה והאכילה את ילדיה בחרקים ועקרבים.

אחד החסרונות למזון זה מכונה "איכס פקטור", תחושת גועל שעולה בנו מעצם המחשבה על אכילת חרקים. כדי להפחית ככל הניתן בתחושה זו, נעשים ניסיונות לשינוי הצורה הטבעית של מזון מחרקים; לדוגמה, קמח מחרקים, הוספת קמח חרקים לאורז וכדומה. כבר היום נפתחים עסקים מסוג זה בהיקפים קטנים בארה"ב ובאירופה ומספר הצורכים מזון מחרקים עולה באיטיות.

בטיחות באכילת חרקים: קיימת הסתייגות בעיקר בשל אפשרות לזיהום בכימיקלים, רעלנים וחיידקים וכן בשל תגובות אלרגיות אפשרית. ייתכן ומגבלות בטיחות אלה לא תהיינה רלוונטיות כשגידול החרקים יבוצע בצורה מכוונת ומתורבתת.

סוגי החרקים הפופולריים ביותר לאכילה: חיפושיות (31%), זחלים (18%), דבורים, צרעות ונמלים (14%), חגבים, ארבה וצרצרים (13%) ועוד.

הערת המערכת: מן הראוי להזכיר כאן כי חרקים כמו חגבים וארבה כשרים גם לציבור הדתי. אז האם בעתיד נאכל חרקים? 

מחלת צהבון הגזר בגידול סוככיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טיול יומי ברמלה וגם לוד החל מבריכת הקשתות עם תערוכה של דניאל רוטברט Daniel Rothbart והשם המסקרן רמלהאנתרופוקן RamleAnthropocene דרך המגדל הלבן והמרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR* חלק א'  *תמונה ראשית: המגדל הלבן ברמלה
6 דק' קריאה
הגולשת שרון קנטור (אביחיל) תדע בחודשים הקרובים האם תייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בפריז  הגולשת שרון קנטור (20) גדלה במושב אביחיל, וגרה בו גם בימינו, ובחודשים הקרובים היא תתמודד על הכרטיס למשחקים האולימפיים בפריז
3 דק' קריאה
"המערבל של הלב" שמאיים לנגוס בכל חלקת הגיון טובה  שמעתי פעם הרצאה על כך שבכל זמן נתון, יכול אדם יכול לחוות רגש אחד בלבד. זאת אומרת הוא לא יכול להיות שמח ועצוב באותו שבריר
3 דק' קריאה
בני ובנות הנוער של התנועה החדשה, בצוותים החינוכיים, בבוגרות ובבוגרים ממשיכים להוביל פעילות חינוכית גם ובמיוחד בעת הזאת ונרתמים למשימות לאומיות  מאז פרוץ המלחמה ב'תנועה החדשה', פועלים לסייע לעורף הישראלי ולחקלאים. כבר ביום הראשון
2 דק' קריאה
נועה שפירא, רכזת שכבת יב בבני המושבים: "אנחנו רואים התגייסות מרחיקת לכת, שמוכיחה שבני הנוער מבקשים להיות חלק משמעותי מהעשייה בשעה קשה זו"  *תמונה ראשית: מדריכים משכבת יב' של בני המושבים בפעילות למפונים בבתי
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן