האפרסמון – המלצות בהגנה"צ, דישון וחומרי צמיחה

איתי במברגר, מדריך מטעים נשירים – שה"מ; itayb@shaham.moag.gov.il

ד"ר ליאו וינר ושאול קלאוזנר – ענף האפרסמון

תודה לסיגל פרץ וד"ר דדי עזרא על הסיוע בתחום הגנת הצומח

בשנים האחרונות ענף האפרסמון בישראל הצטמצם מאוד, ונאמד כיום ב-9000 דונם. השנה האחרונה התאפיינה ביבולים נמוכים, בפרי איכותי וגדול, כך שהמחירים היו בהתאם.

הגנת הצומח

מומלץ להנהיג משטר ניטור ופיקוח במהלך כל עונת הגידול עד לקטיף.

יתרונות רבים מושגים באמצעות פיקוח מקצועי: א. במקרים רבים חיסכון בטיפולי הדברה; ב. תזמון מדויק של יישום הטיפולים; ג. בקרה על יעילות טיפולי ההדברה לאחר יישומם.

יש חשיבות גדולה להיסטוריית הנגיעות בחלקה כחלק ממערך קבלת ההחלטות בדבר הדברה בעונה הקרובה.

ביצוע סניטציה ומניעת עקה לעצים יסייעו בהתמודדות עם הפגעים.

כיול המרסס, נסיעה במהירות מתאימה והקפדה על כיסוי מלא יבטיחו יישום יעיל של התכשירים. לייעוץ לגבי המיכון והכיול ניתן לפנות לשמשון שמאייב, מדריך מיכון בשה"מ, טלפון נייד: 050-9827362.

לפני השימוש בתכשיר הדברה יש לקרוא בעיון את התווית של התכשיר ולפעול בהתאם להוראות המשווק הרשומות בה.

יש לוודא את רשימות תכשירי ההדברה המיועדים ליצוא על פי דרישות השאריתיות ביעדי השיווק השונים.

שימוש חוזר בתכשירים מאותה קבוצת פעולה, שלה קוד בטבלאות: I/FRAC – עלול לגרום להתפתחות עמידות של מחוללי הפגעים לתכשיר. חשוב להקפיד על אלטרנציה (החלפה) בין קבוצות החומרים הפעילים בתכשירים.

אין לשנות את המינון הרשום בתווית מחשש להגברת העמידות ולגרימת פיטוטוקסיות.

חשוב! הימנעו משימוש בתכשירים רעילים לדבורים (גם אם הן לא המאביקות במטע, הן בכל מקום) והמועילים (האויבים הטבעיים). הקפידו על הנחיות הריסוס בהתאם.

טיפול מונע להפחתת נגיעות בנמלים ובכנימות קמחיות

עם ההפסקה בגשמים והעלייה בטמפרטורות, מתחילה גם פעילות הנמלים, המסייעות להפיץ את הכנימות הקמחיות (תמונה 4) מאתרי החפירה בשורשי עשבים ובסורים הסמוכים לעצים, אל העצים עצמם.

פרט לכך, הנמלים מגנות על הכנימות מפני חרקים טפילים וטורפים ומשבשות את יעילות ההדברה הביולוגית שלהן. לפיכך, יש להתחיל מוקדם במניעת פעילותן של הנמלים במטע. לצמצום פעילות הנמלים והדברת הכנימות ניתן להשתמש בתכשירים לאיבוק (דורסן באבקה), בריסוס הגזעים בפנפוס (1%), או במריחת טרמינום על גבי הגזע. יש מגדלים הנוהגים לדחות את הטיפול למניעת פעילות נמלים לאחר הריסוס בג'יברלין, אולם אין לכך הצדקה מקצועית. אם נצפית פעילות מחודשת של נמלים, יש לחזור על טיפול ההדברה.

במקרים של נגיעות חוזרת בחלקות אפרסמון מסוימות, ניתן לשקול גם טיפול להדברת כנימות קמחיות בתכשירים כמו סייפן בהגמעה.

במקביל, יש לבצע גיזום 'שמלה' בהתאם לצורך ולטפל היטב להדברת עשבים במטע כדי לייעל את טיפולי ההדברה ולמנוע מעבר של נמלים וכנימות מהקרקע.

בחלקות אפרסמון, שבהן יימצאו אוכלוסיות של כנימות קמחיות (יותר מאחוזי נגיעות אחדים), יהיה צורך לשקול טיפול בתכשירים חריפים. רצוי מאוד להיוועץ במדריכים לפני מתן טיפולי הדברה חריפים, שבעקבותיהם עלולות להיגרם בהמשך העונה התפרצויות מחודשות של כנימות קמחיות ושל מזיקי משנה אחרים.

תופעת הצלב (שיעום בפירות אפרסמון)

בשנים האחרונות פקדה תופעה זו את מטעי האפרסמון. בניסיונות המחקר העדכניים נמצא כי הגורם לפגע הוא בוטריטיס, פטריה המתפתחת כאשר הפרח טרם נשר מהחנט ומתחתיו מתפתחת פטריית הבוטריטיס המייצרת את הנזק. בשנה הקרובה נעמיד ניסיונות המשך לרישוי חומרים ולעיתוי טיפולים. בכל מקרה, נדרשת ערנות מצד המגדלים, ויש להיוועץ במדריכים בדבר שיטת הפעולה המומלצת.

הדברת מודד ועש קליפת ההדר

בתקופת החנטה ולאחריה עלולים הפירות הצעירים בחלק מהמטעים והאזורים להיתקף על ידי זחלים של מודד החריע (ראה נזק ממודד בתמונה 7 להלן) ועש קליפת ההדר (תמונה 8), המכרסמים פרי ומסבים נזק לפירות הצעירים, בעיקר באזור הפיטם, מתחת לעלי הכותרת הנשארים עוד זמן רב על החנטים, ובאזור המגע שבין עלי הגביע והפרי. הטיפולים המומלצים להדברת העשים הם תכשירי B.t, כמו ביו-טי פלוס או דיפל, הוספת משטח בהתאם להתוויה בתווית. הטיפול בתכשירים אלו תלויה במידה רבה בחדירתם אל מקומות המסתור שבהם מצויים הזחלים. הדברה יעילה תושג גם עם טלסטאר ודומיו, כמו אטלס ובי-סקט.

הדברת מזיקים נוספים

בחלק ממטעי האפרסמון באזורים מסוימים צפויים להימצא אוכלוסיות של מזיקים נוספים, כמו פשפש הכותנה, ציקדות (תמונות 9 ו-10), כנימת שעווה פלורידית (בדור האביבי או הסתווי) (תמונה 5) ותריפס אדום (סורי) (תמונות 11 ו-12).

בהתאם לממצאי הפיקוח, ומתוך ניסיון להדביר ככל הניתן במוקדי הנגיעות בלבד, יש אפשרות להדביר מזיקים אלו במגוון תכשירים:

פשפש הכותנה יודבר על ידי פירתרואידים מורשים – טלסטאר, אטלס, ביסקט, סטרטר וביסקיה;

ציקדות יודברו באמצעות אקטרה, טיפיקי, מוספילן, מפיסטו ורופסט;

כנימת שעווה פלורידית תודבר בשמנים קיציים, כמו ויטול, לבנולה, לגונה, שמן EOS, קליפסו, מוספילן, קונפידור רופאסט ובפירתרואידים מורשים נוספים;

תריפס אדום יודבר על ידי פירתרואידים, ספרטה, ביסקיה, מוספילן ודומיהם.

במקרים רבים ניתן להדביר בו-זמנית כמה מזיקים, תוך שילוב מושכל של תכשירים מתאימים.

כדי להתעדכן בתכשירים המורשים, מומלץ להיעזר במאגר התכשירים המופיע באתר השירותים להגנת הצומח.

הדברת זבוב הים התיכון

 יש לתלות מתקנים למשיכה ולקטילה של הזבוב, כגון 'ביופיד' ו'סרהטרפ' ודומיהם. במרבית שטחי האפרסמון בארץ מיושמת בהצלחה שיטת הדברה זו ונדחקים משמעותית הריסוסים המכוונים להדברת הזבוב. הדברה יעילה תושג בעיקר באמצעות הפעלה נכונה של מתקני ההדברה, בהתאם להמלצות היישום של החברות והמדריכים כפי שיימסרו בהמשך. יש לשים דגש על פיקוח מקצועי וייעודי לניטור נגיעות אפשרית של המזיק בפרי, שיאפשר תגובות נכונות על פי הממצאים. ניתן גם לשקול הגנה מזבוב על הפרי עם תכשיר סראונד, אשר עשוי לתת גם הגנה ממכות שמש. במקרה הצורך יינתן תגבור במתקנים נוספים, כמו פיתיונות מהקרקע וריסוסי חיפוי.

מחלת כתמי עלים (מיקוספורילה)

מחלת כתמי העלים פוקדת מטעים רבים במישור החוף, ובמקרים של נגיעות קיצונית גורמת לנשירת עלים מוקדמת. שני טיפולים עוקבים בהפרש של 14 יום ביניהם, כשהטיפול הראשון ניתן עם סיום נשירת חנטים (סוף מאי-תחילת יוני), יביאו להפחתה משמעותית בהופעת המחלה. רשימת התכשירים המורשים מופיעה בטבלה 1 שלהלן. יש להקפיד על מרווח הימים לקטיף ועל חילוף בין החומרים. במטעים בהם לא התגלתה המחלה בעונות קודמות – יש להיוועץ עם המדריכים על שיטת הפעולה הרצויה.

חשוב לציין כי עד כה לא נמצא קשר בין מחלת כתמי העלים למחלות אחרות באפרסמון, הן מבחינת ההדבקה והן מבחינת ההדברה.

טבלה 1. חומרים מורשים לטיפול בכתמי עלים באפרסמון

הדברת עשבייה במטע צעיר ובמטע בוגר

לפני הגשם האחרון רצוי לטפל במונעי נביטה. יש לשלב קוטלי מגע או קוטלי עשבייה סיסטמיים לקטילת עשבייה קיימת. השילובים האפשריים בין תכשירים שונים הם רבים, אולם הם ייעשו אך ורק בתכשירים המורשים.

דישון

מניסויים שבוצעו בעבר עולה כי דרישות ההזנה של האפרסמון אינן גבוהות.

חנקן: במהלך שנים אחדות לא ניכר הבדל בין היבול וגודל הפרי בטווח מנות של 15 עד 30 ק"ג חנקן צרוף. לפי הידוע עד כה, אין צורך ליישם יותר מ-15 יחידות חנקן לדונם, ואם יש מחסור, אפשר להגיע ל-20 יחידות. עדויות מהמחקר מצביעות על כך שריכוזים נמוכים של דשן חנקני במי ההשקיה, כלומר עד 25 ח"מ, אינם מעכבים את הבשלת הפרי באופן משמעותי, גם אם הם מיושמים במהלך עונת ההשקיה כולה. עיכוב בהבשלת הפרי באמצעות דישון חנקני תקף בעיקר כאשר משקים בקולחים, שבהם ריכוז החנקן משתנה, ולעתים גבוה יחסית, ואז מומלץ לבצע בדיקות מים תקופתיות (אחת לחודש לפחות) ולחשב את מנת החנקן שנתרמת על ידי המים. במקרים רבים אין צורך בדישון חנקני כלל. חישוב מנת החנקן הנתרמת על ידי מי הקולחים נעשית כלהלן: החנקן הכללי המבוטא במ"ג לליטר, השווה לגרם למ"ק מים, מוכפל במספר המ"ק לדונם לעונה.

כך למשל, אם במים יש 20 גרם למ"ק מים, ומשקים 600 מ"ק לדונם, אזי התרומה החנקנית של המים תהיה 20 גרם X (600/1000) = 12 ק"ג חנקן. אם מעוניינים במתן 15 ק"ג, הרי שיש להשלים 3 ק"ג חנקן לדונם.

אם יש למגדל אפשרות לשלוט בריכוז הדשן החנקני, רצוי שיסיים את המנה השנתית עד סוף אוגוסט.

אשלגן: אף שאיננו מתייחסים בדפון זה להמלצות מפורטות ליישום אשלגן, ידוע שהדרישות ליסוד זה באפרסמון אינן גבוהות. רמת הדישון נקבעת לפי בדיקות עלים (ראה המלצות להלן).

זרחן: עץ האפרסמון דורש זרחן. הדישון נעשה לפי בדיקות עלים.

אבץ: יסוד חשוב מאוד באפרסמון. האבץ ניתן כל השנה, ורמת הדישון נקבעת לפי בדיקות עלים. אפשר לספק את האבץ בשתי צורות:

א. בריסוס עלוותי – אבץ חנקתי בריכוז 0.15% בתוספת טריטון X-100 בריכוז 0.025% כמשטח. אפשר לרסס 23-7-23 בריכוז 1%-1.5% ולשלב את האבץ החנקתי. במקרה זה אין צורך במשטח.

ב. דרך מערכת ההשקיה – במקרה זה משתמשים בכילאט אבץ, קורטין אבץ או אבץ גת. מיישמים עם תחילת עונת ההשקיה 0.5 ליטר לדונם פעם בשבוע במשך 6 שבועות לפחות, לפי תוצאות בדיקות העלים.

דיגום עלים להכוונת הדישון באפרסמון

מועד הדיגום: לקראת קטיף, בהתאם לזנים. בזן טריומף הדיגום מבוצע בחודש אוקטובר.

גיל העצים: עצים מניבים.

זנים: כולם, כל זן בנפרד.

גודל חלקה נדגמת: לא יעלה על 20 דונם. חלקה שבה ההשקיה והדישון אחידים.

העצים הנדגמים: בריאים, נושאי פרי ובעלי צימוח. יש לסמן את השורות הנדגמות. רצוי גם לסמן את העצים הנדגמים כדי לחזור ולדגום מדי שנה מאותם עצים.

מקום הדיגום בעץ: דוגמים עלים מבוגרים (כאלה שכבר סיימו את הצימוח) בריאים ומוארים מארבעת צדי העץ, מאמצע ענף שצמח באביב אחרון, בגובה 1.8-1.5 מטר (ראה איור 1 להלן).

גודל המדגם: מ-25 עצים לפחות, כ-50 עלים לכל הפחות למדגם. יש להכניס את כל העלים לתוך שקית עם כל הנתונים של החלקה ושל המגדל. יש להכניס את המדגם למקרר עד הבאתו למעבדה.

סטנדרטים לרמת היסודות בעלים: רמות סטנדרטיות של יסודות הזנה בזן טריומף מופיעות בטבלה 2 שלהלן. היחס הכמותי בין היסודות השונים לא פחות חשוב מהרמות המוחלטות של כל יסוד בנפרד, ולכן רצוי להיוועץ במדריך מנוסה, היודע להתייחס נכון לפרמטרים השונים.

קביעת משטר דישון: בדיקות העלים מהוות רק אחת מנקודות ההתייחסות בקביעת משטר הדישון לחלקה.

טבלה 2. רמות סטנדרטיות ליסודות בעלי אפרסמון מזן טריומף

טיפול בחומרי צמיחה

ריסוס ג'יברלין בשיא פריחה: יישום ג'יברלין מגביר את החנטה. יש ליישם פעם אחת בריכוז 30 חלקי מיליון בשילוב משטח טריטון X- 100 או משטח BB-5.

ריסוס טריפטופאן להגברת היבול הכללי והיבול של פרי גדול: ניתן לשפר את היבול ואת גודל הפרי בצורה משמעותית באמצעות יישום התכשיר טריניטי במינון של 300 סמ"ק לכל 1,000 ליטר תרסיס, שבועיים לאחר שיא הפריחה, כשמשלבים משטח טריטון X-100 בתרסיס. כדי לדייק בעיתוי המיטבי ליישום טריניטי, חשוב לעקוב בקביעות אחר התפתחות הפריחה, ולקבוע את מועד היישום כעבור שבועיים בדיוק מהתאריך שבו היו רוב הפרחים פתוחים.

חשוב לציין שאין ניגוד בין הטיפולים השונים של חומרי הצמיחה, ובאותה חלקה מומלץ ליישם ג'יברלין בשיא הפריחה, וטריניטי כעבור שבועיים משיא הפריחה.

ריסוס סתווי בג'יברלין לשיפור כושר האחסון וחיי המדף של הפרי: מזה שנים רבות מיישמים ג'יברלין כשבועיים לפני הקטיף, כאשר הפרי מימש את צבעו הכתום בזמן ההבשלה. אם מיישמים ג'יברלין על פרי ירקרק, קבלת הצבע מתעכבת מאוד, אם בכלל.

גורמים רבים עשויים לגרום לשונות צבע הפירות לקראת הקטיף, ולעיתים קשה לקבוע את מועדם המדויק. להלן כמה מגורמי השונות האלה:

• חשיפת הפרי לתאורה בלתי אחידה בכל חלקי העץ
• פירות על ענפים עמוסי פרי הנוטים להקדים את הבשלתם
• פירות מעוותים הנוטים לממש את צבעם מהר יותר מאשר פירות רגילים

יש להתחשב בגורמים הללו כשקובעים את עיתוי יישום הג'יברלין ולהימנע מריסוס במועד מוקדם מדי. צריך לקחת בחשבון שהפרי ימשיך לממש את צבעו גם לאחר ריסוס הג'יברלין, אך בקצב איטי יחסית.

אם ממתינים עד שאחרון הפירות בחלקה יהיה כתום, אזי פירות אחרים יגיעו כבר להבשלת יתר בצבע כמעט אדום. לפיכך, תמיד תהיה פשרה כלשהי – חלק מהפרי המרוסס יהיה אמנם ירקרק, אך חשוב לדאוג לכך ששיעורו יהיה קטן ככל האפשר. המועד האופטימלי ליישום ג'יברלין הוא כאשר צבעו של רוב הפרי במטע נמצא במעבר מצהוב לכתום.

יישום ג'יברלין סתווי לשיפור כושר האחסון וחיי המדף של הפרי ייעשה בריכוז של 50 ח"מ חומר פעיל בתוספת טריטון X-100 בריכוז 0.025%.

חשוב לציין שאיכות הריסוס קובעת מאוד את כושר האחסון של הפרי, ולכן חשוב לבצע את הריסוס במרסס מכוון, כאשר בודקים ומוודאים הרטבה מלאה גם בחלקים הפנימיים של העץ.

טבילת הפרי בבית אריזה כאלטרנטיבה לריסוס בג'יברלין במטע לשיפור כושר האחסון וחיי המדף של הפרי: בשנים האחרונות חלק מבתי אריזה החליפו את הטכנולוגיה של ריסוס סתווי בג'יברלין במטע ובמקום זאת מבצעים את טבילת הפרי בבית האריזה. יש יתרונות רבים לשיטת טבילה זו כלהלן:

• אחידות הטיפול בפרי, לעומת הריסוס במטע, תורמת לשיפור איכות הפרי באופן הומוגני.
• ריסוס ג'יברלין במטע מעכב את התפתחות הצבע של הפרי במטע, ולכן מעכב גם את הקטיף. למגדלי האפרסמון הוותיקים אין צורך להסביר את הלחץ והסיכון של קטיף מאוחר, העלול להיגרר למזג אוויר סוער ולברד.
• ריסוס ג'יברלין סתווי מקטין את היבול בכ- 0.5 טון לדונם בממוצע רב-שנתי, על פי מחקרו של ד"ר לאו וינר. כאשר טובלים את הפרי בבית האריזה במקום לרסס בג'יברלין במטע, משפרים את הסיכויים ליבול טוב יותר בעונות העוקבות.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי. על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.