יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 02 160929

הארטישוק של נעם

4 דק' קריאה

שיתוף:

היתרונות הבריאותיים של הארטישוק רבים, כיוון שהוא מכיל ויטמין C וברזל ומסייע לחיזוק המערכת החיסונית. יש בו סיבים תזונתיים רבים, המסייעים למערכת העיכול ועוזרים במיוחד לחולי סכרת לאזן את הסוכר. יש בו גם נוגדי חימצון

עוד יש חקלאים בארץ שמגדלים על שטחים נרחבים ירקות ופירות ונהנים מהעשייה שלהם. אחד מהם הוא נעם יעקבא ממושב ניר-בנים. בשבתות ניתן להגיע למשקו, ליהנות מארוחה המבוססת על ארטישוק שהוא מגדל, ומסיור במטעים ובשדות המושב בהדרכתו.

נעם נולד בשנת 1957 בקיבוץ פלמח-צובה להוריו אליעזר ומאירה. בשנת 1958 הם עברו למושב ניר-בנים, שם טיפחה המשפחה משק מעורב. היו להם רפת, לול, מטע וגם גידולי ירקות.

מספרת אימו של נעם, מאירה, על התקופה הראשונה במושב: "אני זוכרת חורף קשה מאוד בשנה הראשונה שלנו במושב  – עם בוץ עד הברכיים, חיתולים שלא מתייבשים… ולא פעם פיללתי שמשאית תבוא לקחת אותי חזרה לקיבוץ".

אבל הם נשארו בניר-בנים, שהפך במרוצת השנים למושב מפותח ומשמש גאווה לחבריו. בניר-בנים נולדו אבנר (נרי) ורקפת, אחיו ואחותו של נעם. והשלושה עזרו בעבודת המשק כנהוג אז אצל ילדים ונוער שחיו במושב. "בכל בוקר, שעה לפני ההליכה לבית הספר, היינו קוטפים אפרסקים." מספר נעם. 

נעם הוא בן ממשיך, מטפח עתה משק עם כרמי זית וגפן, אך עיקר הגידול הוא ארטישוק. לשאלה איך הוא הפך לבן ממשיך, האם ההחלטה היתה בידיו, הוא עונה: "נשאבתי".

אבל למרות שלכאורה לא ניתנה לו אפשרות בחירה, נראה שהוא לא מתחרט על אורח חייו, והוא הפך להיות חקלאי גאה, חרוץ וחי בכבוד מפרי עמלו.

הוא מתמקד בטיפוח שלושה ענפים, ולצורך כך הוא חוכר שטחים נוספים על שלו.

בכרם הזיתים, על שטח של 36 דונם, מגדל נעם את זן ה"ברנע". זהו זן ארץ-ישראלי, שפותח על ידי פרופ' שמעון לביא ז"ל ממכון וולקני,  והוא קיבל את שמו מאזור קדש ברנע (כי עצי הזית גודלו בנווה המדבר עין אל-קודיראת בסיני, המזוהה עם קדש ברנע המקראית)

"עצי הזית בכרם זה הם בעלי גזע רחב, מתאימים לקטיף מכני באמצעות מנערת" מספר נעם. "לאחר המסיק, שמתחיל בדרך כלל בנובמבר, אנחנו מובילים את הזיתים לבית הבד ביושיביה, שם מפיקים מהם שמן זית בעל טעם עדין יחסית לזנים אחרים".

בכרם הגפנים שלו הוא מגדלענבי מאכל.  בסוף העונה, לאחר הבציר, מתקבלים מהענבים שנותרו צימוקים. "אנחנו פורשים רשת על הארץ, שמים עליה ענבים. אלו מתייבשים בשמש והופכים לצימוקים" מספר נעם. "אחר-כך אנחנו מפרידים באמצעות מכונה את השזרות מהצימוקים ואורזים אותם לצורך מכירה".

הארטישוק

הענף הגדול ביותר של נעם הוא גידול ארטישוק, אותו הוא מגדל על שטח של 360 דונם. הוא נקרא גם קִנְרָס או חֻרְשָׁף ומוזכר גם במשנה.

כשהוא עומד בתוך שדה ירוק רחב ידיים של ארטישוק, הוא מספר: "הארטישוק הוא צמח ים תיכוני. הוא צומח בארצות אגן הים התיכון, או בארצות רחוקות אליהם הגיעו מהגרים מאזור זה, כגון ביבשת אמריקה, אליה הגיעו הספרדים בעבר".

היתרונות הבריאותיים של הארטישוק רבים, כיוון שהוא מכיל ויטמין C וברזל ומסייע לחיזוק המערכת החיסונית. יש בו סיבים תזונתיים רבים, המסייעים למערכת העיכול ועוזרים במיוחד לחולי סכרת לאזן את הסוכר. יש בו גם נוגדי חימצון.  הוא נחשב כ'מנקה' את הכבד.

נעם מוסיף פרט פיקנטי על צמח הארטישוק: "הרומים והיוונים ייחסו לו תכונה של מעורר תשוקה, ואסרו על הנשים לאכול אותו".

קטיף הארטישוק הוא מחודש נובמבר עד מאי, כאשר השיא הוא בחודשים מרץ-אפריל. הארטישוק מוכר כצמח מאכל יוקרתי. הוא נקטף בשלב שלפני הפריחה, ואוכלים את הניצן של התפרחת. צמח שלא נקטף למאכל מצמיח תפרחת סגולה יפה ביותר.

מרכז תיירות חקלאית

באחת השבתות הגענו למשק של משפחת יעקבא בניר בנים. החנייה היתה מלאה במכוניות. בחצר גדולה ישבו אנשים ליד שולחנות ואכלו. נכנסנו אל המבנה הצמוד ובו היה מזנון עשיר חלבי, רובו מבוסס על הארטישוק. אחרי האוכל יצאנו עם נעם לסיור שארך כשעה וחצי, ובו השתתפו ילדים ומבוגרים. נעם סיפר על תולדות המושב, ובהדרכתו ביקרנו בשטחים עם ענפי חקלאות רבים, שלו – כרמי זיתים וגפנים – ושל שכניו: שדות חיטה, מטע נקטרינות, אפרסקים ועוד. נעם הסביר בכל מקום על אופן הגידולים השונים וכמובן שגולת הכותרת היתה בשדה רחב הידיים של הארטישוקים, אשר שימש גם מקום נפלא לצילומים.

לשאלה איך הוא נכנס לתחום התיירות החקלאית, עונה נעם:

"זה היה ממש במקרה. בשנת 2004 הייתי בסיור מקצועי של מגדלי ארטישוק באיטליה, באזור דרומה לנאפולי, שם ראיתי שעורכים פסטיבל לארטישוק. אז החלטתי שיש צורך לקדם את הירק הזה גם בארץ, לחשוף אותו להמונים, כי הוא הולך ונשכח. האוכלוסייה שמכירה אותו הולכת ומתפנקת, מעדיפה לקנות את הלבבות הקפואים שמקורם בכלל במצרים. בתחילה חששתי: מי ירצה לקטוף ארטישוק במו ידיו? אבל החלטתי לנסות ושנה לאחר מכן, בשנת 2004, ערכתי פסטיבל בשדה גדול שהיה לי ליד הכביש. זה היה מאוד מוצלח" מספר נעם. "הגיעו המונים, עד כי הפקק בדרך אלינו התחיל בצומת קסטינה ונגמר בצומת פלוגות".

הארטישוק
הארטישוק

לכאורה, ההצלחה הזו היתה צריכה לשמח את נעם, אבל מסתבר שהיו נזקים גדולים בשטח הזה בן 60 הדונם. "אנשים הגיעו בהמוניהם וקטפו את הכול, אבל הם הרסו את השטח. זה היה כמו ענן ארבה שהתנפל עליו, וכך התגלו גם פניו של הישראלי הקצת פחות נחמד".

לאחר מכן התחיל נעם למכור ארטישוק בחצר ביתו, ובהמשך הוסיף את האוכל המבוסס על הפרי. "התחלנו בקטן, משניים שלושה בסופי שבוע בשנה. ולאחר מכן גדלנו. היום אנחנו מקיימים את הארוחות וסיורים בשבתות במשך ארבעה וחצי חודשים". עתה יש לנעם עובדים רבים, שמבשלים ומסדרים את האוכל במזנון.

לסיום, נעם מייעץ כיצד לשמור על ארטישוק בבית לאחר קנייתו: "ניתן לשמור את הארטישוק במקרר עטוף בניילון למשך שלושה שבועות. אם קונים ארגז, יש לכסות אותו במגבת רטובה כדי שלא יתייבש".

לגבי הבישול הוא מייעץ: "מבשלים את הארטישוק במים עם שמן-זית, שום ועלי סלרי. לאחר מכן משהים אותו מעט במי הבישול כדי שהטעמים ייספגו בו. ניתן גם להקפיא ארטישוק לאחר בישולו במים עם לימון. בתיאבון".

מסתבר שהחקלאות עדיין יכולה לפרנס את בעליה בכבוד וגם להוות אירוע חברתי-קולינרי, שמוסיף ידע לרבים על החקלאות בארץ.

השלט המזמין לחוות הארטישוקים למאכל ולסיור.
השלט המזמין לחוות הארטישוקים למאכל ולסיור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אבי לב כבר בן 83 ולאורך שנות חייו, גם כשעבד כשכיר במשך 34 שנה ב"האחים מילצ'ן", תמיד היה חקלאי ופרדסן * לפני כחודש השיק את "לב של חקלאי" – ספר זכרונותיו, מנעוריו כחקלאי וכאחיו
10 דק' קריאה
אני כותב כמה ימים לפני יום הזיכרון לחלל צה"ל ויום העצמאות. מלא רגשות ובעקר תפילות – אני מאחל לכל החטופים לחזור הביתה מהר, שכוחות הביטחון ישמרו על השלום ועל עצמם, שכל הפצועים והמשפחות שעברו
3 דק' קריאה
במושב משֹואות-יצחק בדרום יש שתי אנדרטאות זו לצד זו – האחת לזכר הנספים בשואה והשנייה לזכר הנופלים במלחמות ישראל * אבנר חורש – מורה דרך וחבר המושב דור שני – מספר על תולדות היישוב,
6 דק' קריאה
שחקנית החיזוק בת ה־107 שבוחרת להסתכל קדימה * תמיד מעדיפה לראות את הכוס החצי מלאה  השבוע סיפר לי מושבניק שלא מזמן הוא חגג יום הולדת 70. איחלתי לו מזל טוב ושאלתי איך חגגו. בקול
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן