יבול שיא
הרפת והחלב
תרפיס

הגנת הצומח בגידול פלפל להנבה קיצית בצפון-מערב הנגב

6 דק' קריאה

שיתוף:

באזור צפון-מערב הנגב מגדלים כ-2000 דונם פלפל לשוק המקומי, במהלך השנה כולה, כאשר כ- 1700 דונם מהם מכוונים להנבה בתקופת הקיץ (מאי-נובמבר), כלומר שתילות ינואר עד יוני. שטחים אלו מספקים כ-60% מהצריכה לשוק המקומי בתקופה זו.

הגנת הצומח בגידול פלפל – ליאור אברהם, דוד סילברמן, נטע מור, שלי גנץ – שירות הדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הגנת הצומח בגידול פלפל

הגידול נמשך כ-8 חודשים לפחות, והיבול נע בין 8 ל-14 טון משווק לדונם, בהתאם למשך הגידול. כמחצית מהגידול – באדמות חוליות, וכמחציתו – באדמות בינוניות.

כ-75 אחוז מהפלפל הוא פלפל בלוקי אדום, והיתר – בלוקי צהוב, בלוקי כתום ופלפל סוויט בייט. במקביל לגידול בנגב, מגדלים כ- 1500 דונם פלפל קיץ גם באזור המרכז.

בשנים האחרונות, בשל הופעת גזעים חדשים של וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה (TSWV), ששברו את העמידות הקיימת במרבית זני הפלפל, אנו עדים למקרים רבים של נגיעות גבוהה בווירוס זה.

הווירוס מועבר בעיקר על ידי תריפס קליפורני (בעיקר בחודשים מרס-מאי, שבהם אוכלוסיית המזיק בשיאה), ולנזקים כבדים ליבול ולאיכותו, עד כדי הפסקתו המוחלטת.

ההדברה הכימית כנגד התריפס אינה יעילה דייה, וכך גם השימוש ברשתות 50 מש, שאינן מספקות הגנה מלאה. בעקבות מצב זה נדרשים שינויים רבים בשיטות הגידול, והם מתוארים בדפון העוסק באגרוטכניקה.

לשם קבלת הנבה קיצית, יש לשתול בחורף ובאביב ולהכין את השטח בסוף הסתיו, בתקופה שאינה מומלצת לחיטוי קרקע.

בשנים האחרונות כמות החלקות הנגועות במחלות קרקע (בעיקר בפוזריום סולני) ובנמטודה יוצרת עפצים, נמצאת במגמת עלייה.

באופן כללי, מומלץ להקפיד על מחזור גידולים ומדי שנים אחדות בתקופת הקיץ לבצע חיטוי קרקע המשולב בחיטוי סולרי.

בכתבה זו נתייחס לבעיות הכרוכות בחיטוי קרקע לקראת עונה זו, נסקור את הפגעים העיקריים המופיעים במהלך הגידול ונציין המלצות בנושא.

חיטוי קרקע לקראת שתילת חורף או אביב

באופן כללי, הצורך בחיטוי קרקע נובע מהחשש ממחלות קרקע (בעיקר פוזריום סולני ופיתיום), מנמטודות ומעשבים רעים.

מאז הוצא מהשימוש המתיל ברומיד והוחמרה בעיית הפירוק המואץ של מתאם סודיום, חובה להקפיד על מחזור גידולים. גידולים ממשפחת הכרוביים יעילים במיוחד לשימוש במחזור זרעים.

התכשירים הקיימים לחיטוי קרקע הם:

  • תכשירי מתאם סודיום (אדיגן סופר, מתמור, אדוכם סופר, אדירם) – להדברת מחלות שוכנות קרקע
  • תכשירי 1,3 DICHLOROPOROPENE (קונדור, אגרוצלון) – בעיקר להדברת נמטודות
  • פלדין – להדברת מחלות שוכנות קרקע ונמטודות

חיטוי בתכשירים הללו בעייתי בתקופת החורף, כיוון שהוא מחייב טמפרטורת קרקע הגבוהה מ- 15 מ"צ. בנוסף, באופן ייחודי למדיי, לגבי תכשירי מתאם סודיום קיימת, כאמור, בעיית פירוק מואץ (התפרקות מהירה של התכשיר בקרקע בטרם תוכח יעילותו בחיטויה).

ניתן לשלוח קרקעות לבדיקת פירוק מואץ של התכשיר במעבדות ייעודיות, לאחר היוועצות במדריכים.

כדי לשפר את היעילות של תכשירי החיטוי, מומלץ ליישמם לאחר תקופה של "חימום קרקע" (תקופה שתימשך 3-2 שבועות, שבהן תכוסה הקרקע בחיפוי שקוף ותינתנה השקיות קלות בלבד).

יתרה מכך, השימוש ביריעות עם תוסף אנטי-דריפ יעלה את טמפרטורת הקרקע מהר יותר, בהשוואה ליריעה רגילה לחיטוי. יריעה רב-שכבתית מומלצת בשילוב השימוש בפלדין (בהתייעצות עם החברה).

לכל תכשירי החיטוי מומלץ להוסיף שלוחות טפטוף (50 ס"מ בין השלוחות), כדי להבטיח הגעת התכשיר לכל שטח החלקה, כולל שבילים.

פוזריום סולני

פוזריום סולני היא פטרייה רב-פונדקאית, שנחשבה עד לעת האחרונה כפתוגן משני בגידולים רבים. בשנת 2016 חלה עלייה משמעותית בנזקים שהיא מסבה.

הפטרייה, שנחשבה בעבר לפתוגן חלש, ככל הנראה, גורמת לנזק כאשר היא מופיעה בשילוב פתוגנים נוספים או בתנאי עקה פיזיולוגיים. לעתים תוקפת המחלה את הפלפל ללא קשר מוכח לפתוגנים נלווים, וגורמת להתמוטטות צמחים.

המאפיין הבולט במחלה זו הוא הופעת גופי פרי מיניים אדומים בצוואר השורש, המכילים בתוכם נבגים מיניים (אסקוספורות). הפטרייה משתמרת בקרקע ועלולה להיות מופצת גם באוויר לזמן קצר. מחלה זו פורצת בעיקר בקיץ, וטמפרטורת האופטימום להופעתה היא 30 מ"צ.

טיפול לפני העונה – חיטוי קרקע (פלדין, מתאם סודיום)

טיפול במהלך העונה -ייעשה לאחר היוועצות במדריכים. התכשיר רדומיל גולד נוזלי מורשה

בגידול בהגמעה כנגד פיתיום, אך אין תכשיר המורשה להדברת פוזריום בגידול פלפל.

נמטודות

בארץ בכלל, ובנגב המערבי בפרט, עיקר הנגיעות בנמטודות בגידול נגרמת בעקבות נמטודות יוצרות עפצים.

בערבה נמצאה גם נמטודה יוצרת כתמים (Pratylenchus capsici), שהוגדרה כמין חדש בארץ, אך נכון להיום נמצאה רק באזור הערבה. נמטודה זו גורמת לפציעת שורשים, להצהבה ולהיחלשות הצמחים.

טיפול לפני העונה – חיטוי קרקע (פלדין, קונדור/אגרוצלון), נימיץ לפני השתילה.

טיפול במהלך העונה -וולום, נמטוקס, טרוויגו, נמקיל, ביוגארד, ווידט/וויוה (לא בתקופת הקטיף)

עשבים רעים

לחיטוי קרקע בתכשירים המוזכרים לעיל יש השפעה מסוימת על חלק מהעשבים, אך לא על כולם. אם ידוע אילו עשבים מופיעים בחלקה, מומלץ להיוועץ במדריכים ובאנשי המקצוע של חברות חומרי ההדברה.

חיפוי קרקע

יריעה שחורה או יריעה באחד הצבעים: שחור/כסף, שחור/חום או שחור/צהוב – מהוות פתרון יעיל לקטילת מרבית העשבים בחלקה (פרט לכמה, כמו גומא הפקעים/סעידה).

מחלות עלים קמחונית

המחלה הקשה ביותר בגידול פלפל. בדרך כלל הופעתה נראית משלב הפריחה (אך תלויה בטמפרטורת לילה שבין 15- 20 מ"צ). עם ההתחממות באביב, יש ליישם טיפול מניעתי ראשון באמצעות התכשירים המורשים להגמעה (עמיסטאר, חוסן וכו'), וטיפול נוסף ייעשה חודש לאחר מכן. טיפולי הגמעה נוספים וריסוסים יינתנו בהתאם לצורך ולאחר היוועצות במדריכים.

כאשר מופיעה המחלה בשטח, ניתן להשתמש בתכשירי גופרית שונים, המדבירים היטב הן את הקמחונית והן את אקרית העיוותים. כאשר משתמשים בתכשירים אחרים, מומלץ להחליף בין תכשירים מקבוצות כימיות שונות.

השימוש בתכשירים שונים (אלטרנציה) יועיל לבלימת המחלה ולמניעת התפתחות עמידות לתכשירים. בנגיעות קשה נושרים העלים, ולכן חשוב להקפיד על טיפול רציף ועקבי להדברת המחלה.

מזיקים ופגעים נוספים

תריפסים, המזיק ניתן לזיהוי בקלות בפרחים, ומכאן שמו: תריפס הפרחים המערבי. התריפסים ניזונים מאבקת הפרחים. בתחילת העונה הם יימצאו גם על הצימח הצעיר, ובמהלך העונה, כשהאוכלוסיות גדלות ומספר הפרחים פוחת, התריפס תוקף גם את הפרי ויוצר עליו כתמי כסף.

המזיק הינו וקטור לווירוס TSWV – וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה, התוקף את צמחי הפלפל וגורם לעצירת הצימוח, לכתמים, לעיוות בפרי ולאובדן משמעותי של היבול, המהווה גורם מגביל בגידול פלפל להנבה בקיץ.

בשנים האחרונות פיתחה אוכלוסיית המזיק עמידות לחומרי ההדברה, ולכן התרחב השימוש בהדברה ביולוגית (פשפש האוריוס ואקרית סבירסקי).

מהעולה כיום מן השטח, נראה כי ישנו יתרון לביסוס מוקדם ככל הניתן של האויבים הטבעיים בחלקה.

כמו כן, יש להקפיד על סניטציה ברמה המשקית, כמו פינוי גזם ופרי הנגועים בווירוס TSWV בסיום הגידול, שמירה על מרחק פיזי בין חלקות גידול צעירות ובוגרות והוצאה והרחקת הצמחים הנגועים מהחלקה, לשם צמצום מקורות ההדבקה.    

במקרה הצורך, ניתן להשתמש בתכשירים המותרים לשימוש בגידול.

כלים להתמודדות טובה יותר עם תריפסים ועם מזיקים נוספים

  1. לאחרונה משמשת ההדברה הביולוגית בצפון-מערב הנגב כנגד התריפס וכנגד מזיקים נוספים, ונראה שביסוס אוכלוסיית מועילים מוקדם ככל הניתן מגדיל את סיכויי ההצלחה בהתמודדות עם התריפס ובצמצום הנגיעות בווירוס TSWV.

    נראה שהמעבר לשתילות מוקדמות (ינואר-פברואר) מאפשר זמן לביסוס מוקדם של האויבים הטבעיים, והצמחים מוגנים עדיין, לפני העלייה הדרמטית באוכלוסיות התריפס במרס-אפריל, מחדירתו, הודות לכיסוי הפלסטיק/האגריל.

    ממשק הדברה ביולוגית משולבת יינקט רק בתכשירים שאינם פוגעים באויבים הטבעיים, ולאחר היוועצות בחברות המספקות את האויבים הטבעיים.
  2. לפני השתילה וכן במהלך עונת הגידול חשוב ביותר להקפיד על סניטציה בחלקות הגידול וסביבן. שאריות גזם ופרי נגועים בשולי חלקות ושטחים שהוזנחו עקב נגיעות גבוהה בווירוס, מהווים מקור הדבקה בין חלקות נגועות לחלקות 'נקיות'. החקלאי חייב למקם את חלקות הפלפל בשום שכל. הוצאת צמחים נגועים הוכחה כיעילה בצמצום המשך הנגיעות בחלקה.
  3. "אטימות" המבנים – סגירת המבנים בצורה הרמטית בתחילת הגידול מהווה תנאי הכרחי להצלחת הגידול. סגירה מוקפדת, הכוללת תיקון חורים ברשתות חרקים, סגירת דלתות ושימוש בדלתות כפולות במהלך הגידול, תאט את כניסת התריפסים למבנה ותצמצם את הצורך בריסוסים כנגד מזיקים אחרים כמו זבוב הפירות הים תיכוני, עש התפוח המדומה, כנימות עלה ובהמשך הגידול גם כנימת עש הטבק ועוד.
  4. השימוש במלכודות דבק הוא כלי טוב לזיהוי מוקדם של מזיקים ועשוי לסייע במידת מה לצמצום האוכלוסיות, אם הללו ייושמו בהיקף נרחב.

כנימות עלה

לרוב מופיעות באביב, אך ניתן למוצאן בגידול גם בהמשך העונה. נזקן הישיר מתבטא במציצת העלים ובהפרשת טל דבש (נוזל שמנוני ודביק) על העלים ועל פירות, שבעקבותיו מתפתחת פטריית פייחת (משנית).

הנזק העקיף מתבטא בהעברת מחלות וירוס, כגון CMV, PVY, PYLCV; האחרון שבהן (PYLCV) התגלה לפני שנים אחדות בבקעה ונפוץ כיום בכל הארץ, הוא גורם להצהבה ולהתקפלות העלווה, לקיצור הפרקים ולהופעת פרי כתום שאינו מאדים.

בשימוש ברשתות 50 מש ניתן להימנע כמעט לחלוטין מהנזקים שמסב מזיק זה ומהנזקים של הנגיפים המועברים על ידו. במשקים שבהם מתקיימת הדברה ביולוגית, השימוש בצרעה הטפילית אפידיוס עשוי לתת מענה כנגד מזיק זה. כמו כן, במקרה הצורך, ניתן להשתמש בתכשירים המותרים לשימוש בגידול.

אקרית העיוותים

המזיק אינו נראה לעין אלא רק בזכוכית מגדלת. הוא תוקף את העלים וגורם להתכהותם ולהבלטת עורקיהם.

כשהאוכלוסיות גבוהות, נושרים פרחים וניצני פריחה ומתקבלת החמה במזלגות הענפים הצעירים (בלבלוב הצעיר). צמחים הנתקפים על ידי המזיק – צמיחתם "נתקעת" לזמן ממושך.

תריפס קיקיון

מזיק זה מופיע לעתים בסתיו. בנגיעות נמוכה עשוי לגרום נזק קל לצימוח החדש באופן המזכיר מעט את הנזק שנגרם מאקרית העיוותים, אך לא באותה עוצמה.

בנגיעות בינונית-גבוהה ובמקרים שבהם לא נעשה טיפול מתאים, עלול להיגרם נזק רב לפרי, הבא לידי ביטוי בעיוותים קשים ובשריטות (ריצ'רצ'ים) לאורכו ולרוחבו של הפרי (ראו תמונות להלן). הדברת המזיק תיעשה לאחר היוועצות במדריכים.

תרפיס

אקרית אדומה מצויה

האקריות תוקפות באביב ובקיץ. הופעתן תתחיל בעיקר משולי השטח כלפי פנים. הן מעדיפות תנאי יובש ומוסעות לתוך המבנה באמצעות רוח, חול ואבק.

האקרית האדומה תוקפת ביתר קלות צמחים הנמצאים בעקה, ונזקה מתבטא בהצהבת עלים. בנגיעות קשה המזיק פוגע גם בפירות. יעילות תכשירי ההדברה הקיימים בשוק כנגד מזיק זה פחתה מאוד בשנים האחרונות.

במשקים שבהם מתקיימת הדברה ביולוגית, האקרית הטורפת פרסימיליס עשויה לתת מענה כנגד מזיק זה. במקרה הצורך, ניתן להשתמש בתכשירים המותרים בגידול.

כנימה קמחית

בעיקר קמחית המנוקדת, היא מזיק הפוגע בשנים האחרונות בגידול הפלפל באופן מקומי, וישנו קושי רב בהתמודדות עמו, במיוחד במסגרת הדברה ביולוגית משולבת בגידול.

עש תפוח מדומה

מזיק רב-פונדקאי ומזיק הסגר במדינות רבות בעולם, התוקף בעיקר עצי פרי, כולל רימונים הדרים ועוד, ולעתים גם פלפל. מבנים מוגנים היטב ברשתות 50 מש אינם נפגעים מהמזיק. אירוויניה – חיידק זה עשוי להסב נזק משמעותי לפירות שנפצעו מעכברים, מציפורים או מפגיעה מכנית כלשהי.

הריקבון מימי ובעל ריח רע, הפרי נרקב במהירות ותוכנו נשפך על אברי הצמח השונים שתחתיו וגורם גם לרקבונם.

כך הפרי הרקוב פוגע בעקיפין בפירות, שלא נפצעו פיזית וכן בגבעולים ובענפים, שיתייבשו מאוחר יותר ויגרמו להתמוטטות חלקי הצמח העליונים. האירוויניה משגשגת בתנאי אוורור וסניטציה לקויים.

לטיפול בה יש לשפר את האוורור באמצעים המקובלים, לבצע סניטציה של פירות פגועים על הצמח ולא להשאיר פירות שאינם ראויים לשיווק בשטח הגידול, לטפל מניעתית בעכברים ולהרחיק ציפורים מהמבנה. ניתן לרסס באחד מתכשירי הנחושת כדי לצמצם את התפשטות החיידק בחלקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן