יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 01 30 155321

היכן הם היום? האגרונום/כלכלן – צבי טרופ, מהפקולטה לחקלאות לבכיר במערכת הביטחון

4 דק' קריאה

שיתוף:

"אני לא מצטער שלא המשכתי בחקלאות. החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים" ● בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח מטוס הקרב הישראלי "לביא"

צבי טרופ נולד בירושלים וגדל בבירת ישראל. עוד בהיותו תלמיד בבית חינוך עממי "כלכלה משכה אותי". בשלב אחר בחייו נמנה עם הסטודנטים בפקולטה לחקלאות, שם רכש ידע בכלכלה חקלאית וגידולי שדה.

לפרנסתו, בתקופת לימודיו, הועסק במחלקה לגנטיקה של צמחים שאותה ניהל בוולקני פרופסור רפי פרנקל (ז"ל). עד כדי כך הצטיין הצבר הירושלמי בלימודיו, שפרופסור דן ירון הציע לו עוד קודם קבלת התואר השני להצטרף למשרד החקלאות כמתכנן אזורי ברחובות, לימים זה היה למחוז במשרד הממשלתי.

"התכנון האזורי עסק בין השאר בייעוץ לקביעת מכסות. שנתיים לעבודתי קודמתי לתפקיד רכז תכנון באזור רחובות, שכלל גם את ירושלים".

בשנת 1970 האיצו מהפקולטה בצבי טרופ לשוב לספסל הלימודים בכלכלה חקלאית. הוא שב והמשיך ללמוד. בשנת 1974, עת היה קרוב לתואר שני, התחוללה תפנית דרמטית שהשפיעה על אורחות חייו והציבה אותו בעמדות בכירות במערכת הביטחון ובתעשייה הביטחונית של ישראל.

"פרופסור פנחס (סיקו) זוסמן, במקורו מהמחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות (ומאוחר יותר מנכ"ל משרד הביטחון) – הקים יחידה לכלכלת ביטחון במשרד הביטחון, והציע לי להקים יחידת כלכלה למחקר ופיתוח ביטחוני. הוא שמע עלי, הוא למד עלי והחליט להשקיע בי. זה מאד פיתה אותי. אתה צריך להבין, באותם זמנים זה היה עבורי פסגת העולם".

אחרי מלחמת יום הכיפורים נקלט צבי טרופ במשרד הביטחון כראש ענף כלכלה ביחידת מחקר ופיתוח, אזרח בדרגה מקבילה לסגן אלוף. אחר-כך קודם לראש מחלקת תכנון וכלכלה ביחידה למחקר ופיתוח, בדרגה מקבילה לאלוף משנה.

"בשנת 1981, באישור הרמטכ"ל רב-אלוף רפאל (רפול) איתן שכנראה התרשם שהייתי צנחן במילואים, עברתי ליחידת היועץ הכלכלי למערכת הביטחון כסגן ליועץ, ואחרי שנתיים מוניתי יועץ כלכלי למערכת הביטחון, כאזרח בדרגה מקבילה לתת-אלוף".

עצרתי כאן את שטף דיבורו וסיפורו של צבי טרופ. חשתי צורך לדעת, על רקע ההתקדמות המטאורית בתחום הכלכלי במערכת הביטחון, מה האיץ בו ללמוד דווקא בפקולטה לחקלאות.

"שירתתי בנח"ל, בתנועת נוער חלוצית – החלוציות הייתה ערך. אחרי השירות הסדיר נקלטתי בקיבוץ חמדיה בעמק בית שאן (היום עמק המעיינות). מגיל בית ספר נמשכתי לכלכלה ושילבתי  עם לימודי חקלאות".

עם יצחק רבין
עם יצחק רבין

כל כך אהבת ללמוד כלכלה חקלאית, מדוע לא המשכת לתחום החקלאי?

'סיקו' הגיש לי הצעה מפתה. אני לא מצטער אף לא לרגע שלא המשכתי בחקלאות. תראה, החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים מהתוצר הלאומי. גם לא עודדתי את ילדיי ללכת לחקלאות. שלושתם כלכלנים".

צבי טרופ אוחז קורות חיים מלאי תוכן בביטחון ישראל והייתה לו עוד נגיעה אחת בתחום החקלאי ועל כך תקראו במסגרת נפרדת בכתבה. עד עצם הימים האלה הוא עוקב אחר המתרחש בחקלאות ישראל. "חובה להמשיך ולטפח את החקלאות למתקדמת, למדייקת. לטכנולוגיה מתקדמת, לשיפור יבול, להנדסה גנטית. ניאלץ להגיע לזה. האוכלוסייה גדלה, איכות המים יורדת, חובה להשביח צמחים. ועוד משהו: בעבר, כשלמדתי בפקולטה, החקלאות נזקקה לשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות. היום, אין צורך במדריכים בגוף ממשלתי. מדריכים פרטיים יכולים בהחלט לעזור לחקלאים והם יעשו את עבודתם בדרך הטובה ביותר".

בצעירותו
בצעירותו

האיש שהכריע להפסקת פיתוח ה"לביא"

צבי טרופ נולד ב-6 בינואר 1940 בירושלים. החודש בן 83. נשוי לדבורה, ביולוגית, הייתה מנהלת מעבדות הוראה במחלקה לקרקע ומים בפקולטה לחקלאות. הורים לשלושה ילדים, ארבעה נכדים ונינה אחת, בת חודש. הבן הבכור רועי (55) נשוי+3, כלכלן ב"אלביט" תעשיות, קודם בתעשייה הצבאית. ניר (52) רווק, גר בבוסטון, מנהל כספים בחברת .Starberst עדי (47) נשואה+4, כלכלנית, מנהלת המחלקה הכלכלית ב"בינת".

בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח מטוס הקרב הישראלי "לביא". בחוות דעת מנומקת הסביר כי ההשקעה עלולה להביא את ישראל למצב שלא תוכל לרכוש מטוסי קרב מתקדמים F-16 ואחרים. אחרי חמש שנים בתפקידו, פרש ממערכת הביטחון ועבר לתעשייה האזרחית. הוא מונה סמנכ"ל שיווק בחברה לקופסאות פח "קניאל" לתקופה של ארבע שנים וחצי, ותקופה דומה גם לסמנכ"ל כספים בחברה. משם עבר לחברה שהיא שותפות ישראלית-אמריקנית – "בולטימור ספייס ישראל", כסמנכ"ל בכיר לכספים ומשאבי אנוש. אח"כ בחברת ECI שהתפצלה לחמש חברות' והיה סמנכ"ל כספים באחת מהחברות – "אנאוויס".

בשנת 2003 הצטרף לחברת "צנובר" בבעלותו של ד"ר חיים צבן (ז"ל) שם התמקד בניתוחים מקצועיים בתעשיית המזון ובמפעלים קיבוציים. לדבריו "זה היה פרק מעניין ושת"פ מצוין".

בשנת 2005 מונה יושב ראש הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) לתקופה של שנתיים ובהמשך היה דירקטור ב-12 חברות שונות בתחומים מגוונים.

בשנת 2008 נבחר לוועד המנהל של המכון הטכנולוגי בחולון ושש שנים אחר-כך החל לכהן כיושב ראש המכון, עד שנת 2017. "בשנת 2018 פנה אלי יעקב סנדלר, לשעבר ראש העיר רחובות (ואנו נוסיף גם כדורידן בהפועל רחובות ובנבחרת ישראל) שמשמש סגן יו"ר עמותת על"ה (עמותה למען המבוגר) בעיר רחובות והציע לי לכהן כיושב ראש העמותה, עם פרישתו של היושב ראש הוותיק, יחזקאל הר-מלך, לשעבר ראש העיר רחובות (ואנו נוסיף יושב ראש תנועת "מכבי" ישראל). מחודש אוקטובר 1988 מכהן צבי טרופ בהתנדבות כיושב ראש העמותה, המטפלת בכ-4000-5000 מ-26 אלף קשישי העיר רחובות. העמותה גם מסייעת לחברת כוח אדם סיעודי לכ-330 ותיקים, 35 מהם תשושי נפש וכ-100 תשושי גוף, זכאי חוק סיעוד, ומקיימת סדרה ארוכה של פעילויות בחוגי ציור, טיולים, ספורט ומוסיקה. תקציב העמותה 25 מיליון שקלים (שלושה אחוזים תמיכה מהעירייה) בשנה, והיא מעסיקה בשכר 50 עובדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן