הכנס השנתי של ענף ההדרים הכולל תצוגת זנים, עמד בסימן חילופי תפקידים – כניסת מנהל תחום הדרים בשה"מ וכניסת מנהלת חדשה למכון להדברה ביולוגית * כל הדוברים הביעו תקווה שהענף ייצא מהמשבר שפקד אותו בשנים האחרונות, בעיקר הן בשל הקורונה והמלחמה ובעיות אקלים * ד"ר רון פורת הביא תוצאות מעניינות של מבחני טעימות בזני הדרים
*תמונה ראשית: תצוגת זני פרי ההדר בכנס השנתי של ענף ההדרים באביחיל
ב-20 בינואר התקיים הכנס השנתי של ענף ההדרים לזכרם של שמואל (סם) אשכנזי וד"ר עליזה ורדי בבית הגדודים, שבמושב אביחיל. הכנס כלל עשרות פרדסנים, מדריכים וחוקרים בענף ההדרים הישראלי וכמובן, כמדי שנה, התקיימה תצוגת הזנים החדשים והמעניינים, שהייתה עשירה ומגוונת.
פתח את הכנס מנהל תחום הדרים החדש בשה"מ, המדריך יחזקאל הראש: "למי שלא מכיר אותי אני יחזקאל הראש ולאחרונה החלפתי תפקיד עם ניצן רוטמן, איתו עבדתי שנים רבות וזו גם הזדמנות להגיד לך ניצן תודה על כל התקופה הזאת ועל כל פועלך לקידום הענף – ממש כ'עמוד האש לפני המחנה' היית לנו – תודה על כל השנים האלה.
"הענף הזה נבנה על גבם של ענקים, אנחנו מייחדים את היום הזה לזכר מובילי הענף בדורות הקודמים ובדור הקודם של ד"ר עליזה ורדי וסם אשכנזי ז"ל, שאגב גם בני משפחותיהם נמצאים פה, שבזכותם וגם בזכות שותפים נוספים הענף הזה עומד בגדולתו. אנצל גם את ההזדמנות להודות לכל השותפים להקמה ולארגון הכנס: לארגון מגדלי הדרים, למועצת הצמחים, למכון וולקני ולכל חבריי פה משה"מ שפעלו ודאגו להוציא את היום הזה לפועל וכמובן לכל מי שתרם פירות לתערוכה, החקלאים והמגדלים".
חגי שניר, מנהל שה"מ, אמר: "לתצוגת הזנים שלנו יש ביקוש, היא תעלה בט"ו בשבט לכנסת, תוצג בשוק האיכרים בעמק חפר והיא פרי עמל רב שנים של חוקרים, אנשי שדה וחקלאים. אנחנו מקווים שהיא תישא פרי תרתי משמע, לא רק בתצוגה בטעם ובמראה, אלא תפרוץ במעלה הסולם ותצא לשווקים, כי בסוף זאת המטרה.
"מעבר למגוון הזנים הגדול, אנחנו מגדלים אותם בחוות ההדרים בבית דגן ובעצם מנסים להוציא החוצה את ההבטחה הבאה, את ה'אור' הבא, לקלוע לטעם, לעיתוי, אתגרים לא פשוטים. יש הצלחות קטנות ויש התחלות טובות. אני חושב שגם ההתחדשות של המחלקה להדרים בשה"מ טובה. היום הגיל הממוצע הוא לדעתי פחות מ-40 שנה, שזה לא דומה לגיל הממוצע של החקלאי הישראלי. בשה"מ נקלטו בעשור האחרון מעל 70 מדריכים ומדריכות חדשים שמסמנים – כך אני מקווה – את הדור הבא בתחום המקצועי וההדרכתי. אנחנו מחכים גם לדור הבא של החקלאים, שם אנחנו פחות מצליחים אבל אני רוצה לברך את ענף ההדרים, ענף מיוחד עם קשר מאוד מאוד חשוב למדינת ישראל – ואני מאוד מקווה שגם בנתונים המדאיגים שרוני שולח לנו על היצוא, המגמה תשתנה, גם בפתיחת שווקים חדשים וגם בזנים החדשים".
גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, אמרה: "המועצה שלנו, עמק חפר, היא מועצה גדולה, 130 אלף דונם, 41 ישובים, ולמרות הכל עדיין 91% מהשטחים הפתוחים שלנו הם שטחים חקלאיים, רבים מהם הדרים ואנחנו מאוד מאוד גאים בזה .
"שישי בערב בפריים טיים, לפני כמה שבועות, עלתה כתבה על מצב ענף ההדרים בישראל, תמונה שחורה וקודרת, בה מככבים רבים מיישובי עמק חפר, על איך הפרדסים והענף הזה הולך ונעלם. אני חושבת שהבוקר הזה הוא תשובה ניצחת לזה שהענף לא נעלם, להיפך, יש התחדשות, יש זנים חדשים. יש הרבה עבודה שצריכה להיות מושקעת, זה ברור לכולנו, האולם הזה היה צריך להיות מלא. אני בתקווה שאנחנו ננצח במלחמה הזאת וההדרים הישראלים שכולם כל כך אוהבים, ואצלי אני חייבת להגיד אני ממש מכורה אליהם, כן, אהבה מאוד גדולה לפרי הדר, יעלו ויצליחו – דבר שכל כך מאפיין וכל כך ראוי במדינה עם אקלים ונוף כמו שלנו ואנשים כמו שלנו. אז הבוקר הזה מעורר בי תקווה".
המועצה האזורית עמק חפר מסייעת לקיום הכנס, וכן הובאו ילדי כיתה ד' לחזות בתצוגת הזנים שבכנס.
עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים, אמר: "זאת היא הזדמנות לעמוד מול אנשים שבעצם קמים בבוקר ונהנים ממה שהם עושים ורואים בעבודה שלהם גם זכות ולא רק עבודה. לפני כשבועיים הייתי בכנס מגדלי התמרים ואני חייב לציין שהאווירה שם הייתה, לצערי, הרבה יותר שמחה. ענף ההדרים סובל כרגע ממציאות מאוד קשה, אפילו מאוד מאוד קשה. המלחמה פגשה אותנו בבתי אריזה ובמטעים עם פרדסנים מגויסים. פרדסים שלמים בצפון ובדרום הפכו או לשטחי כינוס או לאזורים שתחת אש, ולראות פרי שלא נקטף ולא שווק ממש גורם לכאב לב.
"פעם אמרו עליכם שאתם מגדלים את פרי הזהב ואני מקווה שבאמת בקרוב מאוד זה באמת יקרה. בינתיים היום אתם מתמודדים עם המון בעיות: ה'אור' דורש השקעה עצומה; מחסור בידיים עובדות שלאחרונה הולך ונפתר בעזרת משרד החקלאות; מחיר המים ממשיך לעלות וגם פה יש בשורה מצדו של משרד החקלאות; מחלות, כל הזמן יש לנו מזיקים חדשים ויש לנו עכשיו על הפרק מזיק, את הפסילה שכולם מכירים, וחס וחלילה שהגרינינג ייכנס לנו לפה לארץ. ביצוא אנחנו סובלים מחרמות ויש בעיות לוגיסטיות לשינוע פרי למזרח הרחוק, אבל ופה יש אבל גדול – העקשנות שלכם היא בעצם הפתרון, ואנחנו יכולים להגיד שהתקווה שאנו רואים היא התקווה של הענף, התקווה שנוכל למצוא פתרונות לכל הבעיות שקיימות".
דניאל קלוסקי, מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, אמר: "תמיד כשאני מגיע ליום הזה אני מוצא את עצמי עושה מעין חשבון נפש מה היה, איפה אנחנו, מה היה שנה שעברה, ותדעו לכם שאנחנו פשוט יותר טובים! נכון, יש קשיים, אבל אנחנו כחקלאים אנחנו הרבה יותר טובים וזה פשוט כייף לראות! אנחנו ענף מדהים, ענף ההדרים זו משפחה מדהימה. אני רואה את הענפים האחרים שיש להם אופנות, עולים, יורדים, ופה, לא משנה מה, אנחנו פה בענף וזה פשוט תענוג לראות!"
קלוסקי בירך את ניצן רוטמן וד"ר יואב גזית, מנהל המכון להדברה ביולוגית הפורשים להמשך דרכם, ואיחל הצלחה לד"ר מור סולומון, המנהלת הנכנסת של המכון. לבני המשפחות של שמואל אשכנזי ועליזה אמר: "מה שאנחנו רואים פה וגם בכל יום בשטח, אני חושב שאנחנו חייבים חוב ענק לחבר'ה האלה, אם זה בהווי של המדריכים שביחד מלכדים את הענף, ואם זה בגלל הזנים שאנו חיים ונושמים אותם בזכות שני האנשים הגדולים האלה, סם אשכנזי ועליזה ורדי".
מים לפרדסים
המושב הראשון בכנס דיבר על מגמות, משאבים וחדשנות בענף ההדרים.
ליעד דרי-חרמון, מנהלת אגף קולחין ברשות המים, הרצתה על תכנית האב הארצית לקולחין 2050 – אתגרים ופתרונות. דרי-חרמון, בעצמה דור שלישי למגדלי הדרים, נתנה סקירה על משק המים הישראלי: "כפי שכולכם יודעים החורף הקודם היה קשה, במקומות מסוימים ירדו רק 40% מהמשקעים, בעיקר בצפון. זה השפיע על ההקצאות, נאלצנו לחתוך בהקצאות לחקלאים בצפון, מה שגרם להפסקת השקיה בחלק מהשדות ושדות לא נזרעו. השנה פחדנו שזה עוד חורף של בצורת, אבל בינתיים זה נראה בסדר.
"משקעים: באזור הכנרת היה 44% כאשר הממוצע הארצי היה בסביבות 51%. סיימנו את החורף הקודם מודאגים," אמרה, "אם מסתכלים על מפלס הכנרת הוא לא עלה ואנחנו מקווים שהחורף הזה ישנה את המצב. מפלס הכנרת עדיין נחשב למדד המצב רוח הלאומי, למרות שהיא כבר לא מקור המים של משק המים הישראלי, אבל היא כן האוגר הלאומי לשעת חירום".
על משק הקולחין אמרה: "אנחנו חייבים להשתמש בכל קוב קולחין שיש לנו ולצערנו לא מעט מהם זורמים בנחלים. כמות הקולחים המיוצרת בישראל מגיעה למעל 600 מיליון קוב בשנה. אנחנו מטפלים ב-96% מהקולחין. 4% הלא מטופלים הם בורות ספיגה ואזורים שלא מחוברים. לאורך השנים תמיד היה פער בין כמות הקולחים המיוצרת לבין הכמות המנוצלת, היום אנחנו עומדים על 86% ניצול, אנחנו רוצים להיות ב-100%. הפער הזה מסתכם ב-90 מלמ"ק שזה המון מי התפלה, מעבר לפגיעה הסביבתית (הנתון כולל את הקולחין שהשפד"ן מזרים מדי שנה לים). אנחנו עושים הרבה פעולות, אבל עד שלא יקום המתקן התעשייתי להחדרת מי הקולחין לתהום ב-2032 שיחליף את אתרי ההחדרה, לא נוכל להפוך את כל הקולחין שהשפד"ן מייצר לכאלה שהם ברמה שלישונית פלוס".
כדי לגשר על הפער בין ייצור הקולחין ובין ניצולו כתבו בארבע השנים האחרונות תוכנית אב ארצית לקולחין שאושרה ביוני ובעקבותיה נכתב סיכום תקציבי עם משרד האוצר על סך 650 מיליון שקל. לגבי הרחבת השימוש במי קולחין (שפכים מטוהרים) להשקיה חקלאית. המהלך נועד להוזיל את עלויות המים לחקלאים, לצמצם את התלות במים שפירים ולחזק את הביטחון התזונתי: "יש המון באזז סביב נושא הקולחין", אמרה דרי-חרמון, "קיבלנו תקציב של 650 מלש"ח שמשרדים אחרים לא קיבלו, זוהי באמת בשורה והאחריות היא עלינו. אנחנו דואגים שתהיה תחרות הוגנת בין כל הקבלנים, שהפרויקטים יבוצעו באיכות טובה ושבסוף הקולחין האלה יגיעו לכל הצרכנים במרחב".
המדריך הוותיק, שוקי קנוניץ, אמר לליעד: "צריך להבין ולהגיד למי שקובע את המחירים, שמי קולחין זה אמצעי ייצור מספר אחד בפרדסים, והמוצר הזה שאנחנו מקבלים הוא מוצר לא טוב, מוצר הרבה פחות טוב ממים שפירים. הוא פוגע לנו במועד ההבשלה ובגללו אנחנו לא מצליחים להגיע לשווקים בתקופה הטובה שלהם, שאז אנו יכולים לפדות מחיר גבוה, כי הקולחין מעכבים את קבלת הצבע המלא שנדרש להביא את הפרי לחו"ל בתקופה שהוא פודה מחירים מאוד גבוהים. דבר הזה מוכח במחקרים ונובע מאופי המים.
"דבר שני, אין לנו שליטה על מה שיש במים, לא פעם יש בקולחין עודפי זרחן למשל שגורמים לנו לנזקים. אין לנו ברירה, אנחנו לוקחים את הקולחין אבל אם היו לנו מים אחרים היינו לוקחים את האחרים. מי שקובע את מחיר המים צריך לקחת את כל הדברים האלה בחשבון".
הקליפים עדיין בעליה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים, דיבר על מגמות צריכת הדרים בעולם ותמונת הענף בעונת 2025-26. נקר הציג סקר על התפתחות הסחר העולמי בהדרים, "בעשור האחרון אנחנו רואים שיש מידי שנה עליה של 2 מיליון טון. אני מזכיר שבסחר העולמי בפירות בכלל יש שלושה מיני הדרים שמככבים בראש טבלת הצריכה, במקום השלישי תפוזים, קליפים במקום הרביעי וקצת אחריהם הלימונים. הייצור ב-23-24 עמד על 14.4 מיליון טון ובשנים 24-25 הוא ירד קצת ל-14 מיליון טון.
"בצריכה לנפש אנחנו רואים צריכה לפי קבוצות מדינות (לא כולל מדינות שהם יצרניות ההדרים). בקבוצת EU15 – המדינות הראשונות שיצרו את השוק האירופאי המשותף, אנו רואים ירידה בצריכה בכל השנים האחרונות. לעומת זאת, במצטרפות לשוק האירופי היותר חדשות הייתה עליה בצריכה על ציר הזמן. בארה"ב אנחנו רואים תנודתיות גדולה. בעקבות הקורונה הייתה ירידה שחופפת קצת את ההתפתחות של מחלת הגריניניג. יפן עומדת עם 7 ק"ג לנפש לשנה – ירדו ב-16% בעשור האחרון; ארה"ב עומדים על 10 ק"ג לנפש ויש עליה של 11% בשנה האחרונה, בקבוצת EU15 יש 13% ק"ג לנפש לשנה (לא כולל את המדינות היצרניות), ירידה של 8% ואילו ברוסיה כארה"ב: 10 ק"ג לנפש, ירידה של 17%. הצריכה בישראל ללא שינוי, זמינות הפרי בישראל היא גבוהה והצריכה עומדת על 21 ק"ג/נפש. המדינות החדשות המצטרפות לאירופה (מזרח אירופה) עם 13 ק"ג לנפש וסקנדינביה עם 12.7 ק"ג לנפש.
"מגמות: יש ירידה בשיעור הגידול השנתי בסחר ההדרים למעט בקליפים. סך כל ההדרים ירדו מגידול של 1.9% בשנה עד ל-2021-22 ועכשיו נרשמה ירידה ב-1.7%. בלימון היתה ירידה מ-4.5% גידול לשנה עד 2021-22 ל-2%. תפוזים נפגעו מאוד, יש שיעור שלילי מ-1.5% גידול שהיה עד לאחרונה והיום יש ירידה של 2.5%. באשכוליות היה גידול של 1% בשנה ואנחנו חווים בשנים האחרונות ירידה של 2.5% בהיקף. ראינו גם ירידה בצריכה של כלל הפירות לא רק בהדרים, מ-2010 עד 2021 היה גידול של מיליון טון לשנה ומ-2021 יש ירידה של מיליון טון לשנה. הביקוש קטן, נפגעים פירות כמו תפוזים, בננות ומנגו לעומת אבוקדו שבו יש גידול. יש גם השפעות של התחממות האקלים וקרה.
"תחזית הייצור של ארגון ההדרים העולמי, בו אנחנו גם חברים, אמנם קטנים אבל נותנים לנו את ההערכה והכבוד לאורך שנים. ביצור הדרים בחצי הכדור הצפוני רואים ירידה ששיאה ב-2022. אחר כך עלתה קצת אבל המגמה הכללית היא ירידה. בשנה הזאת אנחנו נמצאים עם 27 מיליון טון, מהם 51% תפוזים, 31% מהווים הקליפים; 15% הלימונים ו-2% אשכוליות. לפי קטגוריות רואים בתפוזים את הירידה בעשור האחרון מ-18 ל-14 מיליון טון. הצפי לשנה הנוכחית ירידה של 2% לעומת אשתקד. בממוצע של ארבע השנים האחרונות רואים ירידה של למעלה מ-8%. בקליפים המהווים 8.5 מיליון טון יש מגמת עליה איטית עם תנודתיות מסוימת. הצפי לשנה זו הוא עליה של 5.9%. בארבע השנים האחרונות – עליה של 3.7%. בלימונים גם היתה עליה, בשנתיים האחרונות רואים ירידה. בשנה זו יש ירידה של 12% בגלל בעיות אקלים בחצי הכדור הצפוני. באשכוליות רואים ירידה מתונה על פני הרבה מאוד שנים בצריכה, כשהאשכוליות מהוות 790 אלף טון".
(על מצב ענף ההדרים הישראלי ספציפית ראה סקירה מפורטת ועדכנית במדור "תמונת מצב").
פרויקט ההשבחה
ד"ר רון פורת, ממינהל המחקר החקלאי, דיבר על איכותם וטעמם של זני הדר מצטיינים בפרויקט השבחת הדרים במכון וולקני. "מי שמוביל את צוות פרויקט השבחת ההדרים במכון וולקני הוא ד"ר ניר כרמי שהחליף את ד"ר עליזה ורדי; ד"ר טל ארד, שעושה את ההכלאות, הסלקציות ואחראית על בתי צמיחה; יוסי יניב שפרש לגמלאות והיום הוא מנהל הפרדס, מתחזק את כל העצים ועושה את כל הסלקציות. יש שתי קבוצות חזקות בפרויקט: קבוצה בראשותו של ד"ר יורם אייל – קבוצת ביוכימיה גנומית שבה בעצם עוסקים בבידוד אזור גנים ובזיהוי אנזימים כאשר הגנים האלה יהיו בעצם מקור להשבחה עתידית; ויש קבוצה של עריכה גנומית בראשותו של ד"ר גילאור קלי וזה בעצם העתיד של ההשבחה, שעושים מוטציות בגנים ספציפיים להשגת תכונות חדשות וזה יהיה הדור הבא של הזנים החדשים. אני עובד על נושא איכות פרי וכושר אחסון ומלווה את פרויקט ההשבחה בבדיקות איכות. ד"ר ערן רווה ממרכז מחקר גילת אחראי על ניקוי של הזנים החדשים ושוקי קנוניץ משה"מ, היום ממועצת הצמחים, שמלווה את פרויקט ההשבחה כל התקופה ובעצם בוחן את הזנים. בסופו של דבר שוקי ושאר המדריכים ממליצים איזה זנים כדאי להוציא לשטח ואיזה לא.
"המעבדה שלי עוסקת בנושא איכות פרי – מבחני טעימה, כושר אחסון בפירות הדר ופירות נוספים. בשנים האחרונות אנחנו שמים הרבה מאוד דגש על מבחני התקבלות של צרכנים, לבדוק את הזנים לא רק במה שאנחנו חושבים אלא לתת לאנשים לטעום, להתרשם ולקבל את ה'פידבק' של הצרכנים. חלק מהזנים שעברו מבחני טעימות עדיין בשלבי בחינה, חלק גדלים בחלקה חצי מסחרית, חלק כבר מסחריים.
"בזני מנדרינה בכירים, הזן הבכיר ביותר שלנו נכון להיום, זה הסאצומה שמניב בנובמבר והוא חמוץ מאוד. במקומות אחרים הסאצומה טעימה אבל בארץ, בתחילת העונה, הפרי חמוץ מאוד עד כדי כמעט בלתי אכיל. הזן הבכיר אחריו זה מיכל המניב בנובמבר-דצמבר, שולט בארץ ומלא זרעים. בעצם יש צורך לפתח ולקדם זנים שיהיו טעימים וחסרי זרעים. במסגרת פרויקט ההשבחה פותחו כמה זנים מוקדמים, ובהם כתם, ראשון ומימי שלא צלחו מבחינה מסחרית. אציג שני זנים נוספים: מיטל ואפרת. הזן מיטל יוצא מאוד מוקדם יחד עם הסאצומות ועשינו לו מבחן התקבלות צרכנים בקרב 40 עובדים וסטודנטים במכון וולקני. הבאנו להם את המיטל מהפרדס בוולקני וסאצומה שקניתי בסופר. ביקשנו מהם לדרג את צבע הפרי, כושר הקילוף, חוסר זרעים וטעם. אחרי זה שאלנו איזה זן הם מעדיפים ומהי הסיבה. שני הזנים חסרי זרעים; בצבע למיטל היה יתרון שיותר צהוב כתום. בקילוף, המיטל קשה לקילוף והסאצומה קיבל ציון יותר גבוה. בטעם מיטל קיבל ציון 8 (מ-1 עד 9) לעומת הסאצומה שקיבל 5. 90% מהנשאלים העדיפו את הזן מיטל על פני סאצומה, למרות שהוא קשה לקילוף וקטן יותר. 100% אמרו שהעדיפו את מיטל בגלל הטעם. הזן עבר שתי הקרנות ושוקי עדיין בוחן אותו, רואים בו פוטנציאל אך הוא עדין לא מסחרי.
"מנדרינה מוקדמת נוספת היא הזן אפרת, מכלוא של סאצומה ועידית, בורר ב-2015, נרשם ב-2017. זן פורה מאוד, מניב בנובמבר-דצמבר ביחד עם המיכל, פרי טעים, מתקלף בקלות, חסר זרעים, יש לו הרבה יתרונות, הוא לא הכי יפה בעולם, הוא קצת צהוב בהתחלה. בשיא עונת האפרת עשינו לו מבחן עם כמעט 50 צרכנים והשווינו בין הזן מיכל שהובא מפרדס בעמק חפר לזן אפרת מוולקני, על פי אותם פרמטרים. במראה התקבל ציון די דומה, לגבי זרעים המיכל קיבל 4, ציון מאוד נמוך לעומת האפרת שקיבל 9 כי הוא נטול זרעים לחלוטין. בטעם הציון היה די דומה, שניהם היו טעימים. 74% מהנשאלים העדיפו את האפרת ורק 25% העדיפו את מיכל. עשינו מבחן נוסף והאפרת קיבל ציון עוד יותר גבוה, כלומר העדיפו את אפרת. הזן אפרת נמצא עדיין בבחינה.
"לגבי מימי מדובר במיכל מוקרן, עם מעט זרעים, נרשם ב-2014, מכיל כ-5-6 זרעים לפרי, לעומת מיכל שיש לו 15 זרעים לפרי. עד היום הוא לא קודם בטענה שהפרי קצת יבש אבל בבדיקות שאני עושה בחלקת ההשבחה בוולקני הפרי לא יבש, הפרי מצוין, דיברתי עם שוקי והוחלט שהפרי שווה בחינה מחדש. זן שדומה למיכל רק פשוט מועט זרעים ומגיע לתושבי ישראל לקבל זן מועט זרעים, זאת דעתי לפחות.
"לגבי זני מנדרינה של אמצע העונה, עשינו בחינות רבות לזנים האלה, יש לנו קבוצה של מצטיינים, העיקרי הוא כמובן אור שאין ספק שכבש את השוק, מדרגים אותו היום מינואר עד אפריל, אך מלבד האור פותחו עוד כמה זנים מצטיינים ומעניינים מאוד, עינב, סער, סיגל, תמר ואורית, ובדקנו אותם בהשוואה לאורי. הסיגל, עינב, סער ואורית חסרי זרעים לחלוטין, תמר מכיל 1-2 זרעים לפרי, זנים יפים וטעימים. הזנים עינב וסיגל גדלים היום חזק בדרום אפריקה ע"י חברת AMFresh שרכשה את הזכויות לזנים האלה. אלה הם זנים שכבר גדלים מסחרית בעולם. דירגנו את האיכות של הזנים האלה. בדקנו את עינב, שמקדים את האור בשבועיים-שלושה, עשינו בדיקות פרי ומבחני התקבלות צרכנים, 65 טועמים בכל זן. מבחינת גודל פרי, סער בולט כפרי הרבה יותר גדול, אם הממוצע באור הוא 150 גרם הסער מגיע לכ-250 גרם, ואולי זה טוב לשוק הישראלי שאומרים עליו שהוא אוהב פרי גדול. העינב קצת יותר קטן מהאור, כ-120 גרם בממוצע. כל הזנים החדשים יותר כתומים מאורי במיוחד אורית שאפילו נחשבת לכתום-אדום. לאורי יש בממוצע 1.6 זרעים לפרי (ממוצע כל החלקות בארץ), הזן סער מצטיין בכמות ויטמין C ו-B2 לעומת כל האחרים. יש לו רמת ויטמין C כמו בתפוזים.
"כל הזנים הללו קיבלו ציונים מצטיינים בין 8 ל-9. בכושר קילוף ובקלות הפרדת הפלחים: עינב וסער קיבלו ציונים גבוהים יותר מאורי. כך גם בכל הזנים לגבי כמות הזרעים בהשוואה לאורי, מלבד תמר. לגבי הטעם כולם קיבלו ציונים גבוהים, סער וסיגל לא קיבלו ציונים גבוהים כמו אורי. מי שהצטיין במיוחד היו עינב וסער בעיקר בגלל כושר הקילוף, כושר הפילוח וחוסר הזרעים המוחלט. העינב נלקח ממו"פ שה"מ והסער מחלקת המצטיינים בוולקני.
"זן נוסף זה עליזה, אנחנו לא יודעים בוודאות עם ההורה זו פומלו או אשכולית יחד עם מנדרינה אורה, משהו מאוד מיוחד. ההכלאה נעשתה ע"י עליזה ורדי וההקרנה לחוסר זרעים והסלקציה נעשתה ע"י ניר כרמי. הזן נרשם ב-2006, זן מצטיין במיוחד ולכן נקרא ע"ש ד"ר עליזה ורדי. הפירות בגודל אשכולית, חסרי זרעים לחלוטין, צבע מיוחד וטעם מעולה ואיכותי. אחוז מיץ יותר גבוה מכל פרי הדר שאתם מכירים. במבחנים מ-2020 בהשוואה לתפוז, מנדרינה ואשכולית – עליזה היתה בהעדפה הראשונה (38%), אחריה המנדרינה, התפוז והאשכולית. במבחני טעימות מיץ של עליזה, מיץ אשכולית אדומה ומיץ תפוזים, שהתקיימו ב-2021, המיץ של עליזה קיבל את הציון הכי גבוה (80%), אחריו מיץ תפוזים (16%) והשלישי מיץ אשכולית אדום."
גם מבחן שבוצע ע"י חברה חיצונית הביא לתוצאות דומות בעליזה. לשאלה האם העליזה שונה מפרי הדר אחר שאתם מכירים ענו 60% שהוא שונה ו-20% ענו שהוא שונה מאוד. חברת AMFresh שרכשה את הזכויות לעליזה ומגדלת אותו מסחרית אפילו זכתה בפרס בינלאומי במבחני טעימה של העליזה.
"זן נוסף שקרוב לליבי הוא הזן עינת שקיבל את השם המסחרי רדסון, מכלוא בין פומלו חסרת חמיצות לאשכולית אדומה, נרשם כפטנט ע"י ניר כרמי ב-2006. הזן גדל כבר מסחרית בארץ, יבול גבוה, הפומלית האדומה הראשונה בעולם (הלבנה באה מקליפורניה). תוך שנתיים חדר לרשתות השיווק בגרמניה. הפרי אטרקטיבי אבל לצערי יש קשיים בייצוא. מתאים לקטיף מאוקטובר עד סוף ינואר. בנובמבר 2023 עשינו מבחני טעימה של הזן רדסון, עם 82 טועמים. מבחינת מראה חיצוני, מראה פנימי וטעם – הציונים הם טוב עד מצוין. בהשוואה לפומלו ואשכולית הרוב הגדול ענה שהוא עדיף ומעט אמרו שהוא מאוד עדיף".
המושב השני של הכנס עסק בנושאי: "ביטחון, מזון ואנרגיה בעידן של חוסר יציבות".
פרופ' עוזי רבי, מאוניברסיטת תל אביב, הרצה בנושא: "בין עזה לטהרן – פניו המשתנות של המזרח התיכון".
עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, ממכון יסודות, דיבר על "אתגרי ביטחון המזון של ישראל". את הכנס נעלה הרצאתו של עודד גרוסר, מנהל תחום אגרו-וולטאי ב"שיכון ובינוי אנרגיה", שעסקה בנושא: "אגרו-פוטו-וולטאי – בואו נעשה קצת סדר".
