יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 01 30 152209

המינוי האחרון של עודד פורר          

2 דק' קריאה

שיתוף:

שר החקלאות היוצא עודד פורר חתם את פרק העבודה שלו במתחם בית דגן במינוי מנהל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי. ימים אחדים לפני שעזב את הלשכה הודיע השר לד"ר שמואל אסולין, שהוא ממנה אותו לתפקיד ממלא מקום ראש המינהל לתקופה קצובה.

זמן קצר קודם לכן הודיע השר פורר לפרופסור אורי ירמיהו, שהיה מ"מ ראש המינהל לאורך שלושה חודשים – שהוא סיים את תפקידו. פרופסור ירמיהו שב לתפקידו הקודם כסגן ראש המינהל למחקר.

שיבוצו של ד"ר אסולין הוא עוד שיבוץ של ממלא מקום בלבד באחד התפקידים הבכירים בחקלאות ישראל. במהלך 20 חודשי פורר במשרד החקלאות הירבה השר לשבץ ממלאי מקום לתפקידים בכירים, בלא לבצע הלכה למעשה מכרזים לתפקידים אלה. אם כבר התקיים מכרז לתפקיד כזה או אחר, הנהגת המשרד בחרה בעובד מזוהה עם מפלגתו של השר פורר – "ישראל ביתנו".

ממלא מקום ראש מינהל המחקר החקלאי החדש ימשיך בתפקידו כממונה על קשרי חוץ במינהל המחקר. בהכשרתו הוא חוקר בתחום המים מהמכון לקרקע ומים במינהל המחקר.

חשוב מאד לציין כי זה שנה וחודש לא היה ראש למינהל המחקר החקלאי, תופעה שלא הייתה כדוגמתה מעולם! פרופסור אלי פיינרמן היה ראש מינהל המחקר האחרון במינוי רשמי. מאז פרישתו בחודש דצמבר 2021, התנהל מכון וולקני עם ממלאי מקום: פרופסור עבד גרה ופרופסור אורי ירמיהו, ולאורך כל התקופה הזו לא קיימה הנהלת משרד החקלאות מכרז מסודר לתפקיד הבכיר.

לא ברור מה הביא את הנהגת המשרד בתקופת השר פורר לבקש ממספר בכירים במחקר החקלאי בדרגת פרופסור לוותר על מועמדותם למכרזים בתפקידים בכירים, אם אכן לא היו כלל מכרזים.

ההערכה בקרב העובדים הבכירים במינהל המחקר החקלאי, שההנהגה החדשה במשרד החקלאות תחליט על קיום מכרזים לתפקידים שונים, בכלל זה לתפקידים שמאוישים כרגע על ידי ממלאי מקום.

נודע כי נציבות שירות המדינה הינחתה את משרד החקלאות שגימלאי שהיה קודם פרישתו, בעמדה בכירה במשרד, אינו יכול להגיש מועמדות למשרות בכירות, בכלל זה ראש מינהל המחקר החקלאי.

ד"ר שמואל אסולין, ממלא מקום ראש מינהל המחקר החקלאי, נמנה עם מגישי המועמדות לתפקיד ראש מינהל המחקר. לא ברור מה יהיה מעמדו של פרופסור אמריטוס איתמר גלזר שהיה קודם יציאתו לגימלאות סגן ראש המינהל למחקר ושנחשב מועמד מוביל לתפקיד ראש מינהל המחקר הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!