יבול שיא
הרפת והחלב
ניצן פלג

המלחמות שלנו רחוקות מלהסתיים 

12 דק' קריאה

שיתוף:

כנס חקלאים התקיים בשבוע שעבר ביוזמת המועצה האזורית גליל תחתון, בהשתתפות עשרות חקלאים ומנהיגיהם * בישראל קמה ממשלה חדשה אבל הבעיות של ענף החקלאות עדיין כאן, או כמו שאמר איתם בירגר, מנכ"ל מושב כלכלי בכנס: "אנחנו לא בשוך הקרבות, אנחנו רק בהתחלה שלהם" * גיורא שחם, מנהל רשות המים לשעבר, דיבר על מחירי המים לחקלאות * מרק פרל, ממונה האגרו-מטאורולוגיה במשרד החקלאות, דיבר על שינויי האקלים והשפעתם על החקלאות ויואל זילברמן, מנכ"ל ארגון השומר החדש, דיבר על תמיכה בחקלאות הישראלית, באמצעות הכנסת הדור הצעיר לשורותיו

כנס חקלאי המועצה האזורית גליל תחתון השני נערך בשבוע שעבר (ב-21.2) במלון לביא שבקיבוץ לביא, ביוזמת המועצה האזורית גליל תחתון. יש לציין כי המועצה גליל תחתון היא בין המועצות הבודדות אם לא היחידה בארץ שמארגנת כנס חקלאים גדול ומכובד בישראל. לכנס הגיעו עשרות חקלאים ובין הבאים לכנס היו כמובן ניצן פלג, ראש המועצה שיזם את הכנס וחברי הנהלת המועצה האזורית גליל תחתון, איתם בירגר, מנהל "מושב כלכלי" החברה הכלכלית של תנועת המושבים, יוני דמרי, מנהל אגף המשק בתנועת המושבים, דרורה נחום, רפרנטית בכירה במשרד החקלאות, מחוז צפון והעמקים, יונתן הירשפלד, מנכ"ל אמב"ל, ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי פירות ועוד רבים אחרים. את הכנס הנחה אוריאל קופל, רכז הוועדה החקלאית במועצה. 

במוא"ז גליל תחתון 200 אלף דונם מתוכם 80 אלף דונם מעובדים, באזורים אקלימיים שונים, ומקיימת חקלאות בתחומים רבים, בהם גידול בעלי חיים, בעיקר מטילות, פטם, בקר במירעה וצאן – ובצומח, בעיקר גידולי זיתים, שקדים ואבוקדו, ליצ'י, הדרים ועוד וכמובן גד"ש. כמו כן, יש במועצה מפעלי תעשיה תומכי חקלאות. 

ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, פתח את הכנס: "רצה הגורל וכל ראשי המועצות בגליל תחתון היו מושבניקים ואולי טוב שכך, זה משהו ששם את החקלאות במקום מאוד מרכזי, גם מוטי (מוטי דותן, ראש המועצה לשעבר) אמר לי בתחילת הדרך לעולם לא לשכוח על חשיבות החקלאות ואני באמת שמח שאנחנו מצליחים לקיים את הכנס השני. 

"יש לנו לאורך כל השנה שיתוף פעולה פורה עם שלושת רשויות הניקוז באזור שלנו וכמובן גם עם משרד החקלאות שאנחנו עובדים איתו בשיתוף פעולה מלא, מי-ג"ת, שזה גוף מאוד מרכזי בגליל תחתון ומבחינתנו הנושא הכי חשוב כרגע זה נושא המאגרים. אנחנו פועלים במרץ לאשר כבר את המאגר בשדה אילן שזה עוד כלי, זה לוקח זמן אבל השנה באמת עשינו התקדמות משמעותית ואני מקווה שנוכל להגיע בקרוב להגיע להפקדה בוועדה המחוזית. יש את מאגר פוריה, למי שקצת מכיר, כל הסירחון הלא נורמלי שהיה שם בשנים האחרונות… לשמחתנו לפני מספר חודשים פתרנו את הבעיה, אחרי הרבה מאוד עבודה ומשאבים רבים שהמועצה הקציבה לכך והחל מאוקטובר האחרון אם שמתם לב – אין יותר ריח בצומת פוריה. 

"מאגר שרונה נפרץ ברעידת האדמה האחרונה, באחת היריעות, ומי שהסתובב שם ודאי ראה את כל הזרימה, שזה איבוד מים שיקרים לנו החקלאים. אני מקווה מאוד שבהקדם האפשרי נוכל לפתור את הבעיה, לאתר בדיוק איפה ולתקן את זה, כי זה מאגר מאוד מאוד משמעותי מבחינתנו.  

"בשנה האחרונה הכנסנו פונקציה חדשה למועצה, פקח חיות הבר, פונקציה שקיימת בהרבה מועצות אזוריות, במיוחד באזורים שלנו, ובאמת הרעיון הוא לטפל בבעיות. השותפים לפונקציה הזאת זו המועצה, החקלאים ורשות הטבע והגנים. אנחנו כן מנסים במועצות האזוריות ללחוץ על משרד החקלאות שייקח על עצמו את השליש של החקלאים, אבל עד שזה קורה אנחנו מבקשים מהמשרד לקחת חלק ולהירתם, זה מאוד חשוב גם להגנת המטעים, גם לגידול בעלי חיים, לכל הגידולים בעצם, כדי לטפל בבעיות חיות הבר שבמרחב שלנו ויש פה הרבה. גם בשעות הקטנות של הלילה וגם במהלך היום – כמות בעלי החיים שנכנסים לשטחים החקלאיים ועושים נזקים היא משמעותית מאוד. 

"לגבי נושא המשילות. נמצא פה רותם ביטון, מפקד בסיס המתמי"ד שלנו, בסיס ההפעלה – זו סוגיה שאנחנו עובדים עליה המון והמועצה הולכת ביחד עם החקלאים. לפני שבועיים נפגשתי עם מפקד מג"ב ומפקד מחוז צפון של משטרת ישראל ודנו בכל הנושאים האלה. יש לנו ועדת ביטחון מאוד חזקה, יש לנו צוות חזק מאוד בתחום המשילות, אנחנו עושים כאן הרבה מאוד מבצעים וחלק משמעותי מהם זה עבור החקלאות. לפני מספר שבועות עשינו מבצע עם מסוק באוויר, נגד כל הכלים בשדות, איתרנו כלי כזה על השדות של כדורי. הכוחות שלנו נכנסנו לשיבלי עד לבית הנהג, תפשו את הכלי וכלי נוסף בלי רישיון ושני הכלים הוחרמו. רק אתמול בלילה, רותם ואנשי המתמ"יד תפשו סוחר סמים עם כמות יפה, שכפי הנראה הייתה מיועדת לבני הנוער שלנו פה… הדבר הזה פועל 24/7 ומאוד חשוב לנו. בימים אלה אנחנו פועלים להכנסת יחידת שיטור מועצתית, זו פונקציה של המועצות האזוריות עם המשרד לבט"פ, זה התחיל כפיילוט בימי עומר בר-לב וכרגע זה מתרחב. אנחנו פועלים שזה יגיע גם אלינו, מדובר ב-4 ניידות עם שוטרים ופקחים שמסתובבים בשטחים הפתוחים ברחבי המועצה. יש לנו הרבה מאוד אתגרים פה, אתם כחקלאים בוודאי יודעים מה קורה יום יום בשטחים שלנו – ולכן אנחנו רוצים להגביר את האחיזה שלנו בשטח ואת המשילות במרחב. 

"נושא התשתיות – מי שמכיר את תוכנית נופר, תוכנית חומש שבנינו במועצה לכל התחומים, מבני ציבור, תאורה מדרכות, כבישים, הכול – תוכנית שעשינו מול כל ועד יישוב כדי לראות איך אנחנו מדביקים את הפערים – והפערים במרחב הכפרי הם אדירים, במיוחד ביישובים הוותיקים ובמיוחד במושבים. אצלנו אנחנו רואים את זה ברמת התשתיות במועצה – החל מרמת סירין, מכפר קיש עד שדה אילן-אילניה, בשרונה וגם אנחנו רואים את זה חזק מאוד בגוש ארבל, אלה הם אזורים עם עתודות קרקע שמשפיעות מאוד על התשתיות שלנו. מדינת ישראל, לצערנו, לא מתקצבת שום דבר בנוגע לתשתיות של הישוב הישן, זה מאבק שאני מוביל אותו יחד עם שי חג'ג' במרכז השלטון האזורי כבר שלוש שנים. אגב זה אחד הנושאים שעלו מול האוצר ועדיין אנחנו מנסים כל הזמן לצמצם את הפער, לרבד, לסלול כמה שאפשר ביישובים שלנו. 

"גליל תחתון היא גם מועצה של קהילה, יש כאן ישובים עם קהילות חזקות ומלוכדות. אנחנו פועלים לפתיחת תמ"א 35 להרחבת היישובים כי הרבה יישובים כבר הגיעו לקצה היכולת להתרחב ולכן אנחנו פועלים בנושא. לצד זה אנחנו כמובן מגדילים את וועדות הקבלה, כדי שנוכל לשמור על הקהילות שלנו, אלה הם דברים שאנחנו עוסקים בהם כל הזמן."

איתם בירגר
איתם בירגר, מנכ"ל מושב חקלאי" של תנועת המושבים

איתם בירגר, מנהל "מושב כלכלי" החברה הכלכלית של תנועת המושבים, שיבח את המועצה והעומד בראשה על עריכת הכנס: "אני לא מכיר עוד מועצה וראש מועצה שעורכים כנס כזה," אמר בירגר. "אז שאפו גדול.  

"דבר ראשון, כפי שנאמר פה על חוזקה של החקלאות – בסוף זה אמצעי הייצור – זה המים שלנו, וחשוב להגיד את זה, המים שהבאנו לפה דרך מי-ג"ת הם הבסיס והם המקום של גליל תחתון והדבר הזה הוא לא נגמר, אבל מי ג"ת בפרויקט השבה וזה דבר שאנחנו צריכים לשמור עליו, לפתח ולחזק. המים, במיוחד באזור שלנו, הוא המקור לגודל. 

"דבר שני – בעניין הקרקע, בהיבטים שלנו כתנועה אין היום אגודה שלא נדרשת לנושא של הסכמים מול רמ"י על הקרקע שלנו. אני לא חושב שיש פה אגודה שיש לה הסכם למשבצת קבע במרחב ובצדק – אנחנו מעבדים אלפי דונמים בכל אגודה והדבר הזה לא מותאם לתכנון הראשוני שהיה פה משנות ה-60' – בנושא הזה אנחנו מאותגרים. אני מעריך שעד סוף העשור אנחנו כנראה כן ניכנס למסגרת של הסכמים, אם זה משבצת קבע ועיבוד יעיל אבל אין היום אגודה במושב ובקיבוץ שלא עוסקת בנושאים הללו ולהגיע למשבצת קבע ולהסדרים זה דבר שיהיה מחויב המציאות. 

"המרכיב השלישי שהוא נושא דרמטי בעבודה שלנו הוא נושא העובדים הזרים, בטח בהיבטי ההיתרים, בטח בהגבלות ההעסקה, הברחנים ועוד. יוני דמרי עושה לילות כימים בדבר הזה שמכביד על כולנו ואנחנו מנסים כמה שיותר, גם להגדיל מצד אחד את המכסות וגם לייצר איזשהו מנגנון שעדיין יבטיח לנו עלות סבירה ולהיות תחרותיים עם מה שמגיע לשוק.  

"אבל יש עוד מרכיב אחד באמצעי הייצור שפחות מדברים עליו אבל אנחנו מבינים כמה שהוא חשוב, ואמצעי הייצור הרביעי הוא הפוליטיקה. הפוליטיקה בסופו של דבר משפיעה מאוד מאוד על היכולת שלנו לקיים את המשק המשפחתי, לשמר את החקלאות ולחזק אותה. אני חושב שצריך להמשיך ולהתברג בפעילות הפוליטית. אז כששומעים פוליטיקה אפשר לעקם את האף אבל זה לא יקרה – אנחנו צריכים להשפיע גם ברמה הפוליטית. פקידי האוצר לא נחים לרגע, הרפורמות כבר מונחות בחוק ההסדרים – המלחמות שלנו רחוקות מלהסתיים ואנחנו לא בשוך הקרבות, אנחנו רק בהתחלה שלהם. ולכן, מעבר לאמצעי הייצור הרגילים, אני רוצה לחזק ולאמץ את מי שכבר נמצא במקומות הללו – ולזכור שהמרכיב של פוליטיקה כאמצעי ייצור הוא גם כן דרמטי לנו החקלאים."

גיורא שחם
גיורא שחם, מנהל רשות המים לשעבר

הוויכוח על מחיר המים 

גיורא שחם, מנהל רשות המים לשעבר, נשא הרצאה בנושא: "מחירי המים לחקלאות והקשר שלהם למוביל ההפוך": "סיימתי את תפקידי כמנהל רשות המים לפני חצי שנה," אמר שחם, "אני נמצא עכשיו בסוג של שנת צינון, אבל כשפנה אלי ניצן שמחתי לבוא, בייחוד כשמדובר בכנס של חקלאים, לדבר אל האנשים שבסופו של דבר צורכים את המים והם למעשה הבסיס לכל פיתוח משק המים בישראל. 

"לפני כמה שבועות חנכו את 'המוביל ההפוך' הובלת מים מהמערכת הארצית אל הכנרת, פרויקט שהוא קו פרשת מים היסטורי. הכנרת כבר לא תספק מים דרומה אלה בעיקר למרחב שבו אנו גרים, כלומר סובב כנרת, יישובי עמק הירדן, העמקים הדרומיים במירכאות, עמק המעיינות וכמובן מקור המים לירדן. הגעתי לתפקידי ב-2017 אחרי שנה רביעית של חורף שחון ואחרי כחודש נכנס למשרדי מנהל השירות ההידרולוגי עם תחזית העונתית ל-2018 שחזתה בצורת נוספת. כלומר רצף של 5 שנות בצורת שלמעשה רוקנו את קופת המים במדינה! הארץ יבשה, יבשה עד מאוד. 

"נקטתי אז בשני מהלכים מידיים. קודם כל נכנסנו למו"מ מול מתקני ההתפלה, כדי שיתגברו את אספקת המים מהמתקנים הקיימים. מדובר על עוד 70 מיליון קוב, זה עולה הרבה יותר כסף ולכן שילמתם יותר מהמחיר הבסיסי, אבל אין ברירה ולכן חמשת מתקני ההתפלה שהתפוקה הרגילה שלהם היא 580 מיליון קוב תגברו כולם ביחד, מאשקלון ועד חדרה. המהלך השני, שהיה מהלך מאוד כואב, היה קיצוץ חריף בהקצאות המים לחקלאות. מכה לא קטנה לחקלאות, זו שנשענת על המים השפירים כמובן. ואני זוכר שבישיבת הממשלה שדנה בבקשה שלנו להקים עוד שני מתקני התפלה, הסברתי לראש הממשלה והשרים שרצף של בצורת בחמש שנים הוא אירוע נדיר המתקיים רק פעם ב-50 שנה – ולכן זה סוג של אסון טבע. ובאסונות טבע כמו במלחמה, אמרתי שם, המדינה מתגייסת כדי לסייע לנפגעי האסון הזה. הייתי היחיד באותה הישיבה שדרש זאת, האוצר התנגד לזה בכל תוקף, היה לאו מוחלט וכעס על זה שאני מתערב בעניינים שלא שלי – ופיצוי לחקלאים כמובן שלא שילמו. זה נוהל שהם הפסיקו אותו ולכן היה ברור לי שעלי לייצר מהלך, גם לטווח הקרוב, גם לטווח הבינוני וגם לטווח הארוך, כדי לייצב את משק המים בישראל." 

שחם הוסיף לתאר את הפעולות הרבות שנקטה רשות המים לפיתוח משק המים בישראל במהלך שנות כהונתו, כולל הקמת שני מתקני התפלה גדולים נוספים (שהקמתם תסתיים בעוד שנתיים); הקמת "המוביל ההפוך" כדי להבטיח שהכנרת לא תגיע למפלס השחור; פיתוח מערכת הולכת מי הקולחין ברחבי הארץ; פיתוח מערכת השפד"ן; פיתוח מערכת הולכת מים מותפלים לערבה ועוד.  

מחירי המים השפירים לחקלאות יגיעו עד לסוף שנת 2023 על 2.80 ₪/קוב ומדבריו של שחם עלה, כי בשל ההשקעות הגדולות שנעשו במשק המים לחקלאות בשנים האחרונות אין מנוס מהעלאת מחירי המים לחקלאות.  

לא כולם הסכימו עם דבריו של שחם, למעשה רוב הנוכחים באולם, כלומר החקלאים, לא הסכימו איתו. דוד יפת, מנכ"ל תאגיד המים מי-ג"ת, אמר כי הוא מעריך את שחם מאוד, שלדבריו סייע לתאגיד מי גת במספר פרויקטים חשובים, אולם הוא חולק על דבריו בעניין מחירי המים לחקלאות. לדברי יפת, אין חקלאי שיוכל בעתיד לעמוד במחיר של 2.80 ₪ לקוב מים שפירים, המחיר "הבלתי נמנע" לדברי שחם. לדברי יפת, אנשים פשוט יפסיקו לגדל. 

יוני דמרי, מנהל אגף המשק בתנועת המושבים, אמר: "אני מסתובב לפעמים בכנסת ואני רואה איך הדברים נמדדים ברמה של כמה זה עולה לנו. הכל טוב ויפה אבל מעבר ל'חור שבגרוש' אנחנו מדברים על ערכים. אז אם אנחנו רוצים למדוד כמה עולה לנו קוב מים או 100 מיליון קוב, אנחנו צריכים לזכור שאם לא יהיה את המים האלה ולא תהיה חקלאות – אז בעוד ארבע שנים יהיה הרבה מים ללא שימוש, כי חס וחלילה אם לא נשתמש במים האלה לחקלאות, וכאחד שבא מדרום הארץ אני אומר לכם בוודאות, אם לא תהיה חקלאות יהיה מישהו אחר שישתמש באדמות האלה ולפנות אותו יעלה לנו פי וכמה מאשר אותם אחוזי התייקרות של מחיר המים." 

דמרי גם קרא לחקלאים לפנות אליו בכל שאלה, בעייה או טענה והוא ותנועת המושבים יעשו את הכל בכדי לסייע.

יוני דמרי
יוני דמרי, מנהל אגף המשק בתנועת המושבים

שינויי מזג האוויר 

בין המשתתפים בכנס היה מרק פרל, ממונה האגרו-מטאורולוגיה במשרד החקלאות, שהרצה בנושא "שינויי אקלים והשפעתם על החקלאות". מרק מוכר לחקלאים רבים בתחזיות מזג האוויר שלו אותם הוא נותן לכל דורש בקבוצות הווטסאפ. "אנחנו מתנצל מראש בפני כל החקלאים וכל מי שאני מעיר אותו בשתיים בלילה," אמר מרק בחיוך. "מי שרוצה להצטרף אלינו, יש לנו -4,000 חבר'ה בקבוצה כרגע ואתם מוזמנים." 

"בנושא שינויי האקלים – חשוב לי שתצאו מפה עם שתי תובנות עיקריות – אחד, שינויים האקלים כבר פה ומי שלא הבין את זה לא חי את השטח. מספיק לראות מה קורה פה מבחינת השרבים הקשים, מבחינת עומסי הטמפרטורות, מבחינת היעדר שעות הקור, היעדר המשקעים. צריך להתחיל להתרגל לזה – הרבה יובש, התאדות גבוהה, מעט שעות קור, מגיעה סופה כמו 'ברברה' ואז שוב אין כלום, זאת תובנה ראשונה שכולנו מבינים. 

"תובנה שניה – צריך להפסיק להיות פופוליסטיים ולדבר במספרים. כל הזמן שומעים התגברות אירועי קיצון ושיהיה יותר חם אבל אנחנו כבר לא שם. אנחנו במשרד החקלאות, אם למדנו משהו מרשות המים, זה לנסות להתוות מדיניות ארוכת טווח ולהביא מספרים שיוכלו לעזור למקבלי ההחלטות – אם ישמעו אותנו ולא תמיד שומעים אותנו – לפחות להביא להם את המידע, כדי שנעזור להם לקבל את ההחלטות הנכונות ובמקרה שלנו לטובת החקלאות והחקלאים." 

ואם מדברים על מספרים, במהלך הרצאתו הציג פרל שורה ארוכה של גרפים שמראים חד משמעית עליה, הן באירוע הקיצון, הן בטמפרטורות בארץ וברחבי העולם ועוד ועוד ועוד.  

בהרצאתו התייס פרל להשפעת שינויי האקלים הצפויים והמוערכים על כל ענף וענף, בניגוד לדיעה הרווחת, לפי שינויי האקלים יועילו לגידולים שאוהבים חום, נראה שגם כאן אין מקום לאופטימיות, כיוון שמשתנים רבים כמו כמויות גשם ממוצעות, קרות, חמסינים (אירועי קיצון) ועוד פרמטרים ישתנו, כך שלא הולך להיות כאן רק חם אלא עוד המון דברים אחרים, שלא יועילו את לחקלאים, ולכן עליהם להיערך מראש לתרחישים שצפויים לנו.

מרק פרל
מרק פרל, ממונה האגרו-מטאורולוגיה במשרד החקלאות

לחנך לחקלאות 

יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל ארגון השומר החדש, הרצה בפני החקלאים בנושא "תמיכה בחקלאות הישראלית". לדברי זילברמן, הנזקים שגורמת הפשיעה החקלאית ברחבי ישראל מסתכמים בכמיליארד וחצי שקלים: "למשק המשפחתי זה סדר גודל של 80 אלף שקל ומעלה. משם אנחנו מבינים שבעצם חוץ ממדד הרוח, הגשם, מחסור בידיים עובדות ומחסור במים – הנושא של ביטחון אישי בחקלאות של ישראל נמצא כמובן במשבר, בשפל מאוד מאוד קשה וגדול. הסוגיה של ביטחון אישי באמת מערערת את הקיום של כל המגזר החקלאי, ואני יכול לתת לכם עשרות דוגמאות של משקים, שבלי ספק נסגרו או ננטשו בגלל פשיעה חקלאית. אנחנו מדברים על 250 אלף דונם שטחי בקר במירעה שננטשו רק בגלל פשיעה חקלאית.

"פגשתי קבוצת חקלאים שנמצאת בסיטואציה בלתי אפשרית, במשק פרטי אבל אני רואה את זה גם בקיבוצים וגם במשקים מושביים גדולים, כי אם קיבוצים לא מתאחדים ביחד – גם שם סוגיית השמירה העצמית היא סוגיה קשה, הפרוטקשן שם ב-40-50 אלף שקל לחודש, בגליל עליון מדברים על 40 אלף שקל לחודש, אתה רואה שזה הסטנדרט מול חברות שהן חזקות – ולחקלאי הפרטי במשק הפרטי אין שום סיכוי בעולם להתמודד עם הדבר הזה. 

"זה הדבר הראשון שפגשנו והדבר השני – ראינו משבר מאוד מאוד גדול של אבא שאומר לבן שלו: 'תעשה כל דבר רק אל תהיה חקלאי'. ובתור אחד שגדל בעמק יזרעאל אני חושב שהמרחב הזה נמצא במשבר מאוד גדול, ואני חושב שהרפורמה המשפטית זה איזושהי מראה של המשבר שעובר גם על המרחב הכפרי כולו. תראו מה קורה בכפר נוער, איך רמ"י מנסה לקחת את כל הקרקעות של כפרי הנוער, ואומר אתם כבר לא צריכים את הקרקעות. כי בגדול מוסרים את הקרקע לקבלנים חיצוניים, אז המנהל שואל למה אתם צריכים את הקרקע?  

"כלומר, ברגע שאנחנו התנתקנו מהרעיון של חיבור לאדמה וההורים אמרו לילדים 'רק אל תהיו חקלאים' כי זה לא כלכלי, וכבר אין שיח העוסק בשאלה האם זה שליחות, האם זוהי ציונות, שיח שהיה קיים עד לא מזמן – אי אפשר להתכחש לכך שרואים תנועה של שינוי דרמטי בדור הצעיר בכיוון הזה ונראה לי שהעניין הזה רק יילך ויתגבר. והדבר השני, זה הדור המבוגר שאומר לדור הצעיר 'רק אל תהיה חקלאי', כאשר בסופו של דבר כל זה מלווה במשבר ענק של ידיים עובדות.  

"אני חושב שכולכם פה מבינים כמה המשבר הזה גדול וכמה גדול הרצון שלנו להביא תאילנדים או פלשתינאים לעבודה. ערב הקורונה ישבתי אז מנכ"ל משרד החקלאות, אז זה היה בן אליהו ויחד עם שר החקלאות דאז, צחי הנגבי, אחרי שפנו אלינו 6-7 חקלאים, שאמרו לנו שבגלל שפלשתינאים לא יכלו לחצות את הגדר ולהיכנס הם נותרו עם הפירות והירקות ובדיוק יצאו מהארץ איזה כמה אלפי תאילנדים וכמה אלפי תאילנדים לא חזרו לארץ… נוצר משבר איום ונורא, בעיקר בעולם ההדרים, זו בדיוק הייתה תקופת הקטיף. ואנחנו העברנו את החלטת הממשלה הראשונה, ב-18 למרץ, תוך חודשיים וחצי 40 אלף מתנדבים קטפו מיליארד שקל של פירות וירקות – ואני אומר לכם, אפשר לספור לפחות 400 משקים שניצלו אז מפשיטת רגל. דרך הדבר הזה ראית את התלות הענקית בידיים עובדות וכמה הדבר הזה מסכן את עולם החקלאות, ואנחנו רואים כמה עולם הפיתוחים הטכנולוגיים רחוק עדיין מאוד מאוד מלתת פתרונות, ולא רק פה, גם בקליפורניה ובפלורידה. זה משבר שפוקד את כל העולם. אתה רואה שבסדר גודל של כ-30% לא נקטפים בגלל מחסור בכוח אדם.

יואל זילברמן
יואל זילברמן, מנכ"ל השומר החדש

"דבר שלישי שראינו דרך מפגש עם צעירים – ואני חושב שלא צריך לזלזל בזה בכלל – כי צריך להבין שיש לזה מרכיב ענק ביצירה של העתיד. אם תסתכלו רגע, תראו שבכל המנועים בצורה מוחצת כל המנועים בכל תחום בעולם, אלה מנועים שנוצרו בכך שצעירים נכנסו לתוך המנועים האלה והפכו להיות שותפים שלהם. 

"כלומר, מה שקרה משנות ה-80' אפשר להגיד שזה אירע מהנפילה הכלכלית של הקיבוצים, הנפילה הייתה כלכלית אבל לדעתי היה בה גם התפרקות אידיאולוגית, כי אם המנוע היה סוציאליזם וגורדון מזהיר מזה. הוא אומר: אם נשים את הסוציאליזם לפני הציונות יום אחד לא יהיה לא סוציאליזם ולא ציונות. הוא הציב זאת כאיום. אני במקום שגדלתי, כל החברים שלי הלכו להייטק וזה בסדר גמור אבל זה מה שקרה. כלומר, המטרה הפכה להיות סייבר, הייטק, ננוטכנולוגיה, ואם תסתכלו תראו שהמדען הראשי וכל הקרנות הון הלכו והולכים לאזורים האלה.  

"על כל חברת הייטק שהצליחה יש 30 חברות שלא הצליחו, נשפכו על זה מיליארדי מיליארדים, אבל זו החלטה אסטרטגית שבזה משקיעים. בעצם מדינת ישראל הסיטה לחלוטין את ההשקעה שלה בכל מה שקשור בחקלאות ולכן אדם צעיר, שידע שלא ישקיעו בו וידע שהסיכון לא יהיה רק עליו, האפשרות של לעשות השקעה גדולה בחקלאות היא מאוד מאוד קטנה. אז אתה מסתכל על כל התוכניות שבעבר היו פירמידה ואתה חושב איך אתה יכול להביא את האהבה לחקלאות, אתה מבין שחייב להיות איזשהו מרכיב חינוכי שמחבר ילדה וילד מכיתה א' עד יב'-יג', אם ילד לא מתחיל לשתול ולעשות את כל הפעולות החקלאיות בעודו קטן, ולא מתחיל לחוות את זה ושזה יהיה חלק מהזהות והסיפור שלו, הסיכוי שהוא פתאום יתחבר לזה כשהוא פתאום בן 25 הוא מאוד נמוך." 

בהרצאתו המשיך זילברמן לתאר את האתגרים העומדים בפני החקלאות הישראלית בלהביא את הדור הצעיר בחזרה לעיסוק בחקלאות, בעיקר בהקשר של חינוך מגיל צעיר, חדשנות והאהבה לאדמה.  

איתם בירגר אמר בסוף הרצאתו של זילברמן: "האתגרים שיואל דיבר עליהם הם לא האתגרים שחקלאי גליל תחתון עומדים בפניהם. יש כאן דור המשך נהדר שממשיך את המשקים. אנחנו חייבים להביא לפה את המים הכי טובים במחירים הכי זולים. אנחנו חייבים לדאוג ולהביא לפה את העבודה והקרקע. דובר פה על הנושא הפוליטי ובנושא הזה אתה מאוד חזק ויכול להשפיע על מנת שמי ששרד ומי שנשאר ומעבד פה אלפי דונמים בכל משבצת חקלאית בכל המושבים והקיבוצים שלנו ימשיך להתחזק ולחזק – אלה הם הדברים החשובים לנו." 

יואל זילברמן: "ביררתי את זה כבר בעשרות פגישות עם חקלאים, כולם הודו בפניי שאם הם יסגרו את המשק ויינטשו את הקרקע – מישהו אחר יעבד אותה. אני אומר את זה בכוונה כאקסיומה, עכשיו צריך לשאול מה צריך לעשות או לא לעשות כדי שמישהו יעבד אותה. דבר שני, אני מסכים שיש פה אתגרים מטורפים." 

את הכנס נעלה הרצאתו של אור הלר, הפרשן הצבאי של ערוץ 13, שעסקה בנושא אסטרטגיית הביטחון של מדינת ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכשרה ייחודית וראשונה מסוגה בתחום ההייטק תיפתח בקרוב במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ובמרכז הצעירים ערד. בוגרי ההכשרה יוכלו להשתלב בעבודה איכותית בחברת "בינת תקשורת מחשבים". 30 צעירים וצעירות נבחרים תושבי הנגב יתחילו, בשבועות
2 דק' קריאה
ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן