"משה קירשנר, חקלאי וותיק לממכר תוצרת חקלאית בבעלותו במושב קדרון, יצר מודל כלכלי של מכירת תוצרת מהחקלאי לצרכן שנועדה לצמצם את פערי התיווך והשיווק בענפי ירקות ופירות ולהוזילם"
בית המשפט העליון דחה תובענה ייצוגית על סכום של שלושה מיליון שקלים שהוגשה נגד חקלאי, שמשווק את תוצרתו בשיטה שהונהגה על ידו, במכירת תוצרת טרייה בסלסילות ולא לפי מידה של קילוגרם.
שלושת שופטי העליון שישבו בדין קבעו שמגיש התובענה אלנתן משה לוינשטיין מקרית מוצקין, יישא בתשלום הוצאות שנגרמו לחקלאי בסכום של 25 אלף שקלים.
בכך הגיעה לסיומה סאגה ארוכת שנים, מאז הוגשה התובענה בשנת 2017. החקלאי משה קירשנר, ממושב קדרון, משווק פירות וירקות בסלסילות למילוי עצמי. בתובענה נאמר כי השיטה הזו פוגעת בכללי יסוד של הגנת הצרכן.
התובענה נדונה תחילה בבית משפט השלום בעיר רחובות ובית המשפט דחה את הערעור שהגיש החקלאי וקבע כי שיטת המכירה פוגעת בציבור. קירשנר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד וגם שם נדחה ערעורו של משה קירשנר שהחליט שלא לוותר והגיש ערעור לבית המשפט העליון.
אחרי סדרה של דיונים קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של משה קירשנר. בשישה ביוני 2023 נכתבה ההחלטה שאותה קראה ראש ההרכב השיפוטי, השופטת ענת ברון כשלצידה יושבים בדין השופטים דוד מינץ ושאול שוחט, החלטה שנתקבלה פה אחד.
וכך כתבה השופטת ברון, בין שאר הדברים: "משק קירשנר מבצע שיטת מכירה ייחודית בסלסילות. האם שיטת מכירה זו שבה לא מוצג לצידם של הפירות והירקות מחירם לפי יחידת מידה של קילוגרם אחד, מנוגדת לדיני הגנת הצרכן והאם ישנה אפשרות סבירה שמחלוקת זו תוכרע לטובת הקבוצה?
ממשיכה וכותבת השופטת ענת ברון: "לטענת התובע, משק קירשנר הפר את חובת הצגת המחיר ליחידת מידה. טען כי המשק מציג את בית העסק כ"שוק חקלאים" כדי ליצור רושם מטעה אצל צרכנים שרוכשים סחורה חקלאית במחיר מוזל ללא פערי תיווך.
בבית המשפט המחוזי טען קירשנר שבית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על הנחת מוצא שגויה שסחורה תימכר בתפזורת או באריזה שהוכנה מראש.
"לאחר שעיינו בכתובים והוספנו ושמענו טיעונים, אציע לחבריי לקבל את הערעור, כך שהחלטת בית המשפט המחוזי תבוטל ובקשת האישור של התובענה תידחה בכללותה. הדין הקיים אינו שולל את שיטת המכירה הנוהגת במשק קירשנר וכי החקלאי לא הפר את חובת הגילוי והצגת המחיר.
בדברי הסיכום כתבה השופטת ענת ברון: "נראה כי לא היה יסוד לקבוע כי קירשנר הפר את חובת הצגת המחיר הקבועה בדיני הגנת הצרכן. לא הוכח ולא לכאורה כי נגרם נזק כלשהו לחברי הקבוצה בשל שיטת המכירה הנוהגת במשק קירשנר. לא הונחה תשתית ראייתית לבחינת קיומה של הטעייה צרכנית, הפרת חובה חקיקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. על כן דין הערעור להתקבל ובקשת האישור דינה להידחות". השופטת ברון קובעת במשפטי הסיום של ההחלטה ש"ההליך ממחיש את הצורך לנקוט גישה זהירה ומרוסנת בעת אישור תביעה כייצוגית".
