יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 546949930

הסכם חדש?

2 דק' קריאה

שיתוף:

למרות הנאמר בדברים המובאים כאן, טרם גובש הנוסח הסופי של ההסכם שעליו הסכימו בעל פה שלושה מתוך ששת קברניטי הענף שניהלו את המשא ומתן עם משרדי האוצר והחקלאות

לאחר שנה של מאבק עיקש על עתידה של החקלאות הישראלית והמשק המשפחתי הגענו לחתימה על הסכם עם המדינה. בהסכם עמדנו במרבית היעדים שהוצבו על ידנו בתחילת המאבק. הגדלנו משמעותית את היקף התמיכה הישירה לחקלאים, הורדנו את עלויות העובדים, יינתן פיצוי במקרה של עליית מחירי המים, מנענו פגיעה בהגנת הצומח ויצרנו הגנה מוגברת לגידולים אסטרטגיים לביטחון המזון ולאזורי הפריפריה. נמשיך גם בממשלה הבאה לחזק את החקלאות הישראלית והייצור המקומי למען החקלאים והצרכנים. אין למדינה השקעה טובה יותר מאשר השקעה בחקלאות שלה.

יש עוד אתגרים רבים לטפל בהם בחקלאות ואת זה נעשה בממשלה הבאה. אני מודה לחבריי להנהגה החקלאית שיחד עמדנו מאוחדים עד לחתימה על ההסכם, למשרד רה״מ ובראשו למנכ״ל משרד רה״מ, יאיר פינס ולאמיר ברקן שלקחו על עצמם את משימת הגישור בכדי לייצר תוצאה ראויה ומאוזנת עבור החקלאים ועבור הצרכן כאחד.

עיקרי ההסכם:

הגדלת התמיכה הישירה: התחלנו בתמיכה ישירה של 100 ש״ח לדונם. במסגרת ההסכם: החקלאים יקבלו תמיכה ישירה עד כ – 950 ש״ח לדונם למטעים. המשמעות – התמיכה הישירה לחקלאי גדלה בפי 10 מההסכם המקורי. 

– שינוי בצו המכס: הצלחנו לשמור על הגידולים המשמעותיים והמרכזיים כמו פלפל, עגבנייה, גזר, תפוח אדמה, תפוחים ואפרסקים והגדלנו את ההגנה המכסית בצורה משמעותית בכדי לשמור על הייצור המקומי באזורי הגליל, גולן ועוטף עזה. המשמעות – שמירה על גידולים חקלאיים משמעותיים בעיקר באזורים האסטרטגיים:  עוטף עזה והנגב, הערבה התיכונה, הגולן והגליל (ולפי קריטריונים של יישוב סמוך גבול, יישובי עדיפות לאומית ושאר הישובים). 

– הורדת התשומות לעובדים הזרים: ביטול האגרה השנתית על העסקת עובדים זרים בחקלאות בסך 1,200 ₪ לשנה, הפחתה משמעותית של אגרות הבקשה לעובד בסך 620 ₪ המשולמות בגין העובדים הזרים בחקלאות (אגרות הבקשה ישולמו עבור חקלאי במקום להיות משולמות עבור כל עובד בנפרד) וניכוי חודשי משכר העו״ז על ידי קידום תקנות להעלאה משמעותית של הסכום המותר בניכוי. 

– מניעת עליית מחירי המים:  נקבע מנגנון שמחייב את המדינה לשפות ולפצות את החקלאים במידה ותהיה עליה במחירי המים

– הגנת הצומח: מנענו את הניסיון לשנות את כללי הגנת הצומח ולהגן מכניסת מזיקים ווירוסים לחקלאות ישראל .

– חקיקה תומכת ייצור מקומי: מכירה ישירה וסימון ארץ מקור. הממשלה תפעל להשלמת הליכי החקיקה לסימון ארץ המקור במוצרי חקלאות, לעידוד השקעות הון בחקלאות וכן תקודם חקיקה שתאפשר מכירה ישירה בשטח חקלאי. 

– השקעה בחקלאות הישראלית: תקצוב של כ-600 מיליון ש"ח למחקר ולפיתוח בענפים בחלוקה שווה על פני השנים 2022 -2026, השקעות הון בענפי הצומח, הקמת מתקנים אגרו-וולטאיים והגדלה של היצע הקרקעות לפרויקטים סולאריים בשטחים חקלאיים תוך מתן תמורה הולמת לחקלאים והבטחת המשך הפעילות החקלאית. 

ההסכם אושר על ידי הנהלת התאחדות חקלאי ישראל. 

הערת המערכת:

בניגוד לשורה האחרונה בדברי עמית יפרח, נודע למערכת "יבול שיא" עם סגירת הגיליון, שההסכם נתון במשרד המשפטים לניסוחים שונים, והוא עוד לא הוצג בפני הנהלת התאחדות חקלאי ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן