you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
מים עתיד

אין בעיית מים בישראל, לא בכמויות ולא באיכויות. יש בעיה בחקלאות

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מים, משאב החיים הכי חשוב וחיוני לחיינו, מהווה נושא לוויכוח ומחלוקות זה עשרות בשנים. פעם, בשנותיה הראשונות של המדינה, נאבקה ישראל עם שכנתה האויבת ממזרח – סוריה, על קו פרשת המים. מכסות המים שנקבעו לאורך שנים על ידי הרשויות המובילות, גררו עימותים אין סופיים.

הרפורמה במחירי המים לחקלאות

הרפורמה המוצעת במחירי המים לחקלאות המוצגת על ידי רשות המים ובעידוד משרד האוצר, טורדת את מנוחתם של חקלאי ישראל וביצועה הלכה למעשה עלולה להביא כליה של ממש על שטחים וגידולים רבים ברחבי המדינה.

תנועת האיחוד החקלאי שבראשה עו"ד דודו קוכמן, המקיימת זה שנים שיח גלוי על נושאים בעייתיים בחיי היום יום של עובדי האדמה, ייחדה את מפגש "השולחן העגול" ה-30 לנושא רגיש זה.

במפגש שהתקיים באולם סגל ההוראה בפקולטה לחקלאות ברחובות הציגו נציגי הממשלה את תכניותיהם לייקור תעריפי המים לחקלאות ומנגד ניצבו נציגי המתנגדים למימוש התכנית.

פרופסור ישראל פינקלשטיין מהמחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה, בירך את הנוכחים בשם המוסד המארח וציין כי במפגשים מקצועיים קודמים טרח עו"ד קוכמן ליידע מראש את המילייה האקדמאי על הנושאים שידונו בהם ואולם הפעם "לא היה צורך להכין אותנו מראש.

היה ברור ששינוי בתעריפי המים הוא נושא חיוני לדיון. אם מטרת תעריפי המים היא לא רק כיסוי עלויות, אלא הקצאה יעילה של המשאב שיוקצה באופן יעיל, המחיר צריך להיות שווה לעליה השולית".

דברי פתיחה נשא גם ד"ר אבנר אחיטוב, יושב ראש המרכז למחקר וכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות. בראשית דבריו הביע אכזבה מכך שמעט סטודנטים הגישו בשנים האחרונות בקשות למחקר וניצל את ההזדמנות לקרוא "לדור הצעיר שייצא ללמוד כלכלה חקלאית".

ד"ר עמי רזניק, אף הוא מהפקולטה, נשא דברים על "סוגיות כלכליות בתמחור המים לחקלאות". הוא ציין כי אם ייקרו את המים, חקלאות ישראל לא תוכל לרכוש את כל כמות המים הדרושה להשקיית גידולים.

"ייקור המים לחקלאות ב-40 אחוזים צפוי להקטין את כמות המים הדרושה לחקלאות בכ-20% אחוזים. בדקנו ומצאנו ששטחי הגידול יצטמצמו ב-150 אלף דונם, פירות וירקות בעיקר, והשטח ייהפך לאדמת בר. מחירי הפירות והירקות יעלו".

אם אני מייקר מים לחקלאות, הצרכן ישלם קצת פחות

אלי מורגנשטרן, רכז חקלאות ומים באגף התקציבים במשרד האוצר, בא לגונן על הרפורמה המוצעת במשק המים וציין בראשית דבריו ש"ישראל נחשבת מובילה בעולם בזכות ניהול ממשלתי ריכוזי של המים.

היא טובה ומוצלחת וחייבת להימשך". והוסיף: "המדינה מסבסדת ב-700 מיליון שקלים מי קולחין. בשנת 2017 מחירי המים לצרכן עלו ב-15%, מים לחקלאות לא עלו ועד שנת 2022 הם גם לא יעלו. במצטבר ירד המחיר לחקלאות ב-15%.

כל התייקרות לא תוטל כולה על המגזר הביתי. מחירי התפלה והולכת המים עולים; אי אפשר להשאיר את המחירים כפי שהם כיום. לא מובן מאליו שהמדינה מעדיפה תפוחים במקום גד"ש ושאלת מחירי המים לחקלאות היא שאלה חשובה".

סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות אורי צוק-בר קבע כי "נכון לחלוקה קבועה ותשלום שוטף – לא כל העלות תהיה על חשבון החקלאי. דרושה חשיבה מחודשת. אם אני מייקר מים לחקלאות, הצרכן ישלם קצת פחות במי הברז, אבל ישלם יותר על פירות וירקות".

ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות שאחראי גם על תחום המים התבטא ש"המחיר יעלה, יצעקו גוועלד וייפתח היבוא. הוקם צוות שמאחד את כל התנועות המיישבות במאבק נגד ייקור המים. יש לי ביקורת על החישוב. זה לא דו"חות מס הכנסה. משק המים לכאורה משק סגור. החקלאות היא לא נטל. היא נכס".

איך ישראל מצליחה לפתור בעיות מים

אל הפודיום זומן האיש המרכזי בתעשיית המים במדינה, מנהל רשות המים גיורא שחם. יכולת לחוש בעלייה של ממש במתח בקרב משתתפי הפורום המקצועי לקראת הדברים שישמיע:

"מחירי המים מחודש ינואר 2017 עד היום לא עלו. הייתה ירידה מלאכותית של 14%. אין בעיית מים בישראל, לא בכמויות ולא באיכויות המים. יש בעיה בחקלאות".

הדברים שהשמיע בהמשך היו דרמטיים: "עד חורף 2018 הגענו לרצף של חמש שנות בצורת. זו הסתברות של 50 שנה. האזור הזה חווה מחזורים שחונים; עם אפס אספקת מים מדינת ישראל עברה את האירוע הנדיר. משק המים ערוך לאספקה מלאה של מים. אם הייתה שנת בצורת שישית היו אולי מעט תקלות.

"בירדן חסרים 400 מיליון מ"ק מים בשנה והמדינה שם מורעבת. אנחנו דוגמא ומופת. בוובינר שקיימנו לאחרונה נשאלנו על ידי אנשי מקצוע מ-80 מדינות איך ישראל מצליחה לפתור בעיות מים."

"יש לנו יעדי התפלה ל-20-30 שנה. פתרנו את בעיית המים עד סוף הדורות. אין בעיה של איכות מים. לא צריך בקבוקים. מי שמשתמש בתמי 4 זה לנוחות, על הדרך סינון וחיטוי זה מיותר; מי ששותה מהברז אינו מסתכן".

"בין השנים 2010-2019 ירדו מחירי המים במונחים ריאליים ב-8.8%. מדינה שמתפילה 600-700 מיליון קוב, נמצאת רביעית מלמטה בעולם. אין כאן בעיות כמות, איכות ומחיר. בעיית החקלאות בישראל היא לא שאלה חשובה".

סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאי

סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות אורי צוק-בר קבע כי "נכון לחלוקה קבועה ותשלום שוטף – לא כל העלות תהיה על חשבון החקלאי. דרושה חשיבה מחודשת. אם אני מייקר מים לחקלאות, הצרכן ישלם קצת פחות במי הברז, אבל ישלם יותר על פירות וירקות".

ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות שאחראי גם על תחום המים התבטא ש"המחיר יעלה, יצעקו גוועלד וייפתח היבוא. הוקם צוות שמאחד את כל התנועות המיישבות במאבק נגד ייקור המים. יש לי ביקורת על החישוב. זה לא דו"חות מס הכנסה. משק המים לכאורה משק סגור. החקלאות היא לא נטל. היא נכס".

בעיית החקלאות בישראל היא לא בעיית מים, אלא בעיית תשתיות

והוסיף: "בין השנים 2010-2019 ירדו מחירי המים במונחים ריאליים ב-8.8%. מדינה שמתפילה 600-700 מיליון קוב, נמצאת רביעית מלמטה בעולם. אין כאן בעיות כמות, איכות ומחיר. בעיית החקלאות בישראל היא לא בעיית מים, אלא בעיית תשתיות. בערבה תיכונית ודרומית אנחנו עמלים על תכנית בהיקף כספי של מיליארד וחצי שקלים. פיתוח השפד"ן ב-3 מיליארד שקלים.

"בעיית המים בחקלאות היא היעדר תשתיות, מיסוי עובדים. החקלאות בקשיים. יש איום אחד משמעותי: ודאות תעריפים בחלק גדול מהאזורים. עמק בית שאן שהיו לו מים מליחים מחורבנים ואנחנו נביא לו מים שפירים; תוספת אגירה בגליל במקום חסדי שמיים. נייצר 20 מיליון מ"ק מי אגירה מיובלים טבעיים. נפתרו בעיות אספקה במעלה הכנרת.

"החשיבות שלנו כרגולטור מה יהיה המחיר בעוד 10-15 שנה וזה יהיה מחיר סופי. במשק כספי סגור עם משקולת של 500 מיליון ש"ח זה עדיין סכום כבד שמעיק על משק המים הביתי וגורע סבסוד צולב. אנחנו רוצים לראות תכנית על מחירי המים החדשים. החקלאות הירוקה היא סוכן שמשרת את הציבור. צריך למצוא דרך לתמוך בחקלאות לא במחיר המים. סיוע בשינוי מבני, מעבר לגידולים שנתיים" ובפנייה לחקלאים אמר שחם: "תעשו עבודה, אי אפשר רק לדבר בסיסמאות. יציבות תעריפית וביטול סבסודים – זה צורך חיוני".

התפוקה של החקלאות הישראלית

במהלך דבריו של מנהל רשות המים – כאשר ציין פעילויות שמבצעת הרשות באזורי הערבה ושהניבו תוצרת חקלאית מרשימה – התפרץ לעברו אלי אהרון מהארגון לחקלאות אורגנית: "אתה מאכיל לוקשים". שחם נדהם ושאל: מי זה, מי האיש. קוכמן ועימו משתתפים רבים השתיקו מיד את אהרון.

הדובר הבא היה אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "יש לי B.A. בכלכלה וזה עזר לי לפתור בעיות. התפוקה של החקלאות הישראלית היא 30 מיליארד שקלים בשנה, הייצוא ירד במיליארד שקלים בשנה. המרוקאים הוציאו אותנו מהשווקים באירופה כשהקדימו ייצוא תוצרת טרייה.

גם הרוסים. יש 1.250 מיליארד מ"ק מים בשנה, מזה 430 מיליון מ"ק מים שפירים והשאר מים מושבים. מי צריך לשלם עלות מתקני התפלה. אין לי עניין להתמקח עם גיורא (שחם) ועם האוצר על מחירי המים. נשב, נדבר, נשווה נתונים ונקבל החלטות. לא נקבל החלטה עם אקדח מכוון לרקה. אתם משחקים באש. לא צריך שימוע".

"אבו" וילן גילה כי נועץ בנושא עם מי שלימד אותו כלכלה, ירום אריאב שהיה מנכ"ל האוצר, והוא שהכיר לו יועץ כלכלי שבחן את הסוגייה על היבטיה. היועץ, ד"ר מאיר אמיר, כלכלן לשעבר, ממונה על תחום מים וחקלאות באגף התקציבים באוצר ואח"כ סמנכ"ל כספים בחברת תה"ל (תכנון המים לישראל) עלה לבמה, הציג שקפים עם נתונים והדגיש: "המסמך שהמדינה מציגה הוא מסמך בלתי קביל לחלוטין. אין סבסוד של מים.

לחקלאות. אחרי תיקון 27 יש מים לחקלאות. להטיל מס על מי קולחין? צריך לרשום על זה פטנט…החקלאים תורמים למשק הלאומי להקמת צנרת שתעביר מים לים, כדי להיפטר מהמים.

הוא הציג מסמך של רשות המים מחודש פברואר השנה ובו חישוב סבסוד של 556 מיליון שקלים והרשות גובה מחקלאים 759 מיליון שקלים. מס על גורם ייצור מאד מיוחד, אני לא מבין כלכלה כזאת. קודם קיבלו מענקים ועכשיו תחזיר את הכסף?

חקלאים צריכים לשלם מחיר מלא על מים מחברת מקורות שמספקת לחקלאות 21 אחוזים של כמות מים. אני לא לוביסט אבל המקרה הזה אינו נכון ולא קביל".

כאן החל שלב המגיבים לתכניות האוצר ורשות המים

מנכ"ל חברת "מים לישראל" אורן עמיאל, ציין כי "לעבור חמש שנים של בצורת ללא בעיית מים, זה גדוּלה לישראל. אני מנהל מפעל קולחין. לצערי אין דור צעיר של חקלאים. נגלה שהפכנו את התינוק עם המים. אני מתחנן בפני גיורא שחם לעצור את התהליך הזה ולחשוב מחשבות מעמיקות על פתרונות ביניים ואחרים".

מזכיר התנועה הקיבוצית ניר מאיר סיפר, ואני כבר שמעתי את דבריו אלה בעבר, כיצד "אסרתי על בני להיות חקלאי. אמרתי לו שזה מקצוע מסוכן וסיכויי התפרנסות מוגבלים. אל תהיה אויב הציבור אמרתי לו.

היום בני מתפרנס כמנכ"ל חברת הייטק. במעמד החלפת השרים במשרד החקלאות שמעתי את השר החדש עודד פורר מספר שהסבא שלו אסר על בנו (אביו של עודד) להיות חקלאי. טוב.

אז רחובות הרוויחה ראש עירייה טוב (שוקי פורר היה 11 שנה ראש העיר רחובות – ש.ו.). אנחנו השחקן החזק במערכת, גם אם תייקרו את המים, לא נהרוס את החקלאות.

גיורא אמר שב-15 השנים האחרונות לא התייקרו המים? זה היה אריה דרעי שהמציא בעיה פוליטית ועכשיו הממשלה אמרה שיוזילו את המים. זה הכל מסע פופוליסטי של ש"ס".

ראש מינהל המחקר החקלאי, פרופסור וכלכלן אלי פיינרמן, התבטא קצרות: "מחירי מים צריכים שיאזנו בין ביקוש להיצע. היום ההשקיה שינתה פניה. השקיה מדייקת בעזרת רחפנים. חשוב לתרום למחקר החקלאי".

הדובר האחרון במפגש היה ירון סולומון, מנהל המחלקה להתיישבות בתנועת האיחוד החקלאי: "כשם שתושבת שדרות שנוסעת ברכבת לנהריה משלמת רק את מחיר הכרטיס ולא את תשתיות הרכבת, כי זה נסמך על תקציב המדינה, כך החקלאי צריך לשלם רק את מחיר המים ולא את העלויות. משק המים סגור, המים הם בתקציב המדינה והחקלאים לא ישלמו על תשתיות".

אורח באירוע היה פרופסור אבי שמחון, שהיה היועץ הכספי של ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו. שמחון מרצה דרך קבע במחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה. הוא שהה זמן קצר בדיון ועזב את המקום, לא לפני שנפגש עם רבים מאלה שהשמיעו אחר כך את דבריהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לפני כשלוש שנים ייסד תאגיד "גרנות" את התארגנות "חקלאי גרנות" הכוללת את עשרות החקלאים החברים בגרנות. כיום מפיצה חקלאי גרנות את תוצרתה כמעט לכל רשתות השיווק הגדולות וכן לשווקים הסיטונאים ערך מוסף לחקלאים חקלאי
3 דק' קריאה
"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח" חקלאי בעל
8 דק' קריאה
אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. לדברי אלון, בשנה החולפת נמשכה הפגיעה בענפי היצוא החקלאי: "שווקים שפיתחנו, שעלו וצמחו וגדלו במשך שנים, גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה ולאירופה, ירדו בלפחות מ-50%. בעבר היו
4 דק' קריאה
מעל 10 אלפים מבקרים ביקרו בתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה. בתערוכה השתתפו מעל ל130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות:
10 דק' קריאה
שרה פרידמן ממושב כפר-אחים שירתה שנים רבות בשב"ס (שירות בתי הסוהר) וכיהנה כמפקדת כלא הנשים "נווה תרצה". היא שמה לעצמה מטרה "לשבור את החומות", להראות לאזרחים מה נעשה בכלא ולהכשיר את האסירות להשתלב במשפחה ובחברה לאחר השחרור. לאחר צאתה
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן