יבול שיא
הרפת והחלב
התחממות גלובלית

התחממות גלובלית ובריאות האדם

2 דק' קריאה

שיתוף:

התחממות גלובלית ובריאות האדם: בימים טרופים אלו, תחת מעטה כבד של חוסר ידיעה מה יהיה ומתי, אני לוקחת את ההזדמנות לעשות "זום אאוט" לתמונה הגלובאלית. העיסוק בחקלאות בת־ קיימא הוא חלק מהעיסוק בבית של כולנו – כדור הארץ, אותו הכדור שאינו זקוק לאנושות אך האנושות לא יכולה בלעדיו.

כבר שנים חוקרים מציגים עבודות מדעיות על השפעות שינויי האקלים וההתחממות הגלובאלית על כדור הארץ ומה שמעניין אותנו יותר – על האדם החי עליו ובריאותו. המגפה העולמית התוקפת את המין האנושי ברחבי העולם, מחייבת אותנו להישיר מבט צנוע אל סיפור המסגרת ולבחון האם הכתובות אינן כבר על הקיר.

האקלים ומזג האוויר השפיעו על בריאות האדם מאז ומעולם: חום גרם למכות חום, קור להיפותרמיה ובצורת לרעב. פציעה, הגירה ומוות נגרמו מאירועי קיצון כגון: סערות, שיטפונות ושרפות. האקלים גם משפיע ישירות על מחלות. למעשה קבוצת מחלות שלמה קרויה על שם סוג אחד של מזג אוויר – מחלות טרופיות. תנאי אקלים משפיעים ישירות על תפוצה והתפרצות של מחלות שונות כמלריה, קדחת השבר הסורי-אפריקאי, דבר, קדחת דנגי, האנטה-וירוס, אבולה, קדחת הנילוס המערבי ועוד.

מה שעוד ידוע כבר שנים, ונראה פחות טריוויאלי, הוא הקשר בין מזג אוויר למחלות נשימתיות. מאמר סקירה (Review) של חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה שהתפרסם בשנת 2008, מציג תימוכין מעבודות מחקר אפידמיולוגיות לכך שזיהום אוויר שכיח, עשוי להקצין את הרגישות לווירוסים התוקפים את מערכת הנשימה.

כך שאולי שפעת "רגילה" עשויה להפוך ל"יותר"?

מזהמי אוויר הנעקבים בדרך כלל, הם: פחמן דו-חמצני (CO2), פחמן חד-חמצני (CO), אוזון (O3), תחמוצות חנקן כחנקן דו-חמצני (NO2), תחמוצות גופרית (SOX), עופרת, חלקיקי אבק (PM) ופחמימנים. חלקם הגדול של המזהמים הם תוצרי שריפת דלקים מאובנים (מפעילות מנועים) או ביולוגיים (עץ, פסולות אורגניות).

מרבית דלקות דרכי הנשימה העליונות (URIs) נגרמות ע"י וירוסים, הלא הם נגיפים בעברית, לדוגמא: התקררות, שפעת, דלקת גרון, דלקת כיסוי הגרון, דלקת קנה נשימה וסימפונות ועוד..

נגיפים הקשורים למחלות אלו, הם: רינו-וירוסים (RV), נגיף נשימתי סינציאלי (RSV), שפעת ((Influenza, נגיפי פרא-אינפלואנזה, אדנו-וירוס וקורונה-וירוס!

מחלות דלקתיות בדרכי הנשימה התחתונות, קשורות גם כן בפגיעה ויראלית של נגיפים שונים ולאחרונה ביניהם גם קורונה-וירוסים.

המזהם חנקן דו-חמצני הוא תוצר פליטה של מנועים ומפעלים. בארה"ב אין כרגע הגבלה על ערך יומי של חנקן דו-חמצני באוויר, אלא רק הגבלה על ממוצע שנתי וייתכן שימים רבים חוצים את הגבול הרשום וחושפים את הציבור לזיהום אוויר גבוה.

מאמרים אפידמיולוגיים הראו שלחריגות יומיות! מהערך הממוצע השנתי היה קשר לעלייה באשפוזים בשל מחלות נשימתיות, מה שיכול להעיד על כך שחשיפה לחנקן דו-חמצני מגדילה את הרגישות לפגיעת וירוסים נשימתיים. מאמרים נוספים חיזקו את המסקנות בכך שהראו קשר חיובי בין חשיפה לחנקן דו-חמצני ורגישות לשפעת ודלקת ריאות. מבלי להלאות אתכם, מאמר הסקירה מציג עבודות רבות שבחנו מזהמים שונים וברובם נמצא קשר בין המזהמים באוויר לעלייה ברגישות למחלות נשימתיות.

אז מה נוכל ללמוד מכך?

בעשורים האחרונים הפכה סין לצרכנית הגדולה בעולם של פחם. הכלכלה המבוססת יצרנות צורכת כ-95% מהפחם בסין והופכת אותה למזהמת הגדולה בעולם בגזי חממה.

וואהן, היא עיר תעשייתית המייצרת מכוניות, מכונות תעשייתיות וטלפונים סלולאריים.

עד תחילת מרץ ובעקבות משבר הקורונה, קטנו משמעותית פליטות גזי החממה בוואהן ובמרכזים תעשייתיים נוספים בסין, אבל תצלומים של NASA מראים שריכוזי המזהמים מתחילים לעלות שוב מתוך הדילמה והניסיון של הסינים לחדש את תפקוד הכלכלה למול הרצון לשלוט בווירוס.

כמה מטאפורי ואולי לא רק?

נראה לי שבמשחק בו היינו משחקים פעם: "חם, חם, חם…..רותח!" בסין הייתה תשובה.

אין לראות במאמר זה, התחממות גלובאלית ובריאות האדם,  המלצה כלשהיא, כי אם הצגת דעה. יש להישמע להוראות משרד הבריאות וגם להתאוורר באוויר נקי 😊. בברכת בריאות לכולם ולעולם נקי וטוב יותר.

למאמר הסקירה המוזכר בטור:

Ciencewicki, J. and Jaspers, I. 2008. Air Pollution and Respiratory Viral Infection. Inhalation Toxicology 1135-1146.

חקלאות בת-קיימא: שיטפונות ונחמות מיקרוסקופיות – יחי המיקוריזה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
לפני כחודשיים נבחר מרחב התיירות במושב ציפורי לייצג את ישראל בתחרות של ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO) ככפר תיירותי מהטובים בעולם * מאחורי ההצלחה המדהימה עומדת מאירה צור, יזמית ופעילה חברתית, שבעבודה מאומצת הצליחה לייצר
7 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
(בשבוע שעבר התחלנו טיול בעכו. הנה החלק השני…)  בר סַאמַא سَمَا   נפגשנו שוב עם דני ארמה ועלינו איתו לגג החדש של בר סאמא או שמיים. 360 מעלות של נוף עוצר נשימה הנפרש סביב היושבים
4 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה
בניגוד לקונצנזוס, "מלחמת ששת הימים" נותרה עבור מפקדי גדוד 33 פצע מדמם. 22 לוחמים שנהרגו ביממה אחת במתקפה לכיבוש רמת הגולן שנערכה בהערכות חפוזה. מפקדי הגדוד, שרובם חצו את שנת השמונים לחייהם, בשיחה נוקבת
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן