יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 2131684099

זבוב האפרסק ואיומו על הנשירים

6 דק' קריאה

שיתוף:

זבוב פרי האפרסק (זפ"א), ובלטינית: Bactrocera zonata, הוא מזיק רב-פונדקאים דרום מזרח אסיאתי (תרשים 1) שחדר לישראל ומצוי כבר למעלה מעשור במרכז הארץ ברחבי גוש דן אך לא רק שם. בכך זפ"א הצטרף למזיק המר זבוב-פרי ים-תיכוני (זפי"ת), Ceratitis capitata, שנמצא בארץ כבר מאה ועשרים שנה. בדומה לזבובי פירות אחרים, עיקר אוכלוסיית זפ"א נמצאת בשלבי התפתחות שונים (ביצים, רימות וגלמים) ונמצאת בתוך הפרי או בקרקע, חבויה מהדברה. רק הבוגרים, המהווים כ-5-10% מהאוכלוסייה, גלויים בשטח וחשופים להדברה. הזבובים הבוגרים חיים כמה חודשים, מעופפים טוב ומסוגלים לדלג בין מטעים ופרדסים. נקבה בוגרת ופוריה יכולה להטיל מאות ביצים שתוך מספר שבועות תתפתחנה לאוכלוסייה גדולה.

האיום

זפ"א הוא רב פונדקאים, כאמור, שקשת הפונדקאים שלו כוללת שורה של גידולים חקלאיים. מלבד האפרסק, שעל שמו הוא נקרא, הזבוב מתפתח גם בהדרים, ובמינים של פירות כמו נקטרינה,  גויאבה, שזיף, אפרסמון, רימון, מנגו, ענבים ואבוקדו. מה שמוסיף מורכבות זה שלזבוב יש גם פונדקאים לא חקלאיים שהם לא פחות חשובים כמו פיקוס השדרות. ברחבי תל אביב יש כ- 25,000 עצים פיקוס כאלו שניטעו לאורך שדרות ורחובות ובגנים ציבוריים. מה שאולי מסביר מה מצא זפ"א בגוש דן. מעבר לנזק הישיר של הפיכת הפרי לבלתי אכיל, זפ"א מזיק באופן משני בכך שהוא נחשב "מזיק הסגר" למדינות רבות בעולם: כלומר, עצם נוכחותו בישראל, מאיימת על שורה של מדינות המהוות יעד חשוב ליצוא הפירות הישראלי ביניהן: יפן, סין, קוריאה, רוסיה, ירדן, אוסטרליה, ניו זילנד, דרא"פ, קניה, וארה"ב. מדינות אלה נחשבות "מדינות ההסגר", מאויימות מכך שהזבוב עלול להגיע אליהן בפרי מיובא ולהתבסס בתחומן. מדינות אלה דורשות שבפרי שהן מייבאות לא יהיה כלל זבוב חי. אל שורת מדינות אלה, הצטרפו לאחרונה מדינות האיחוד האירופי.

Picture1 4
תרשים 1: מפת התפוצה של זבוב פרי האפרסק על פי הארגון האירופאי – מזרח תיכוני להגנת הצומח (EPPO). במדינות עם העיגול הצהוב, הזבוב נחשב "נוכח" ובמדינה עם סימן הסגול (צרפת), הזבוב נחשב "מבקר".

הבדלים

ההתמודדות עם זפ"א הכתיבה לימוד על הדומה ועל השונה בין זבוב זה למיודעינו זפי"ת. ראשית, ישנם הבדלים מורפולוגיים בולטים בזבוב הבוגר. זפ"א מעט גדול יותר, חום עם כנפיים שקופות ונקודה כהה בקצה הכנף, כתמים צהובים על גופו כולל שני פסי אורך משני צידי החזה (תרשים 2). לעומת זאת הרימות של שני הזבובים דומות מאוד וההבחנה ביניהן אפשרית באמצעות מיקרוסקופ או בשיטות זיהוי מולקולריות. מבחינה ביולוגית, בהשוואה לזפי"ת בוגר שמסוגל במעבדה לחיות כמה חודשים, זפ"א מסוגל לחיות כפול זמן – למעלה משנה. זמן ההבשלה המינית של הבוגר (מהגחתו מהגולם עד הזדווגות והטלת ביצים) כשלושה שבועות בזפ"א לעומת שלושה ימים בזפי"ת. קשת הפונדקאים של שני הזבובים כמעט זהה, למעט פיקוס השדרות, כאמור. גם העדפת הפונדקאים שונה בין שני הזבובים לפי העונה. והעדפה זו משתנה כפי שלרוב קורה כשמזיקים מתבססים בארץ חדשה. מבחינת חומרי ההדברה, מצאנו שלעומת זפי"ת, זפ"א כלל אינו רגיש למלתיון (תרשים 3) וכי שניהם רגישים לספינוזד (Gazit and Akiva, 2017), שהוא המרכיב הביולוגי הרעיל בחומר ההדברה "סקסס". קיים עוד הבדל חשוב. משיכת שני הזבובים לפיתיון שונה. בעוד שנקבות זפי"ת נמשכות לפיתיונות חלבוניים ומכאן גם למלכודות ללכידה המונית המבוססות עליהם, עד היום לא נמצאה לנקבות זפ"א מלכודת עם פיתיון חלבוני שיעילותה נגד זפ"א מוכחת. הבדל נוסף בין שני הזבובים מתבטא גם במשיכת הזכרים לפָּרָה-פרומון. בעוד שזפי"ת נמשכים לטרימדלור (הפיתיון במלכודות הניטור), זפ"א נמשכים למתיל יוגנול שמשמש גם במלכודות הניטור וגם להשמדת אזורית של זכרים, שגורמת לפגיעה ביכולת הנקבות למצוא בני זוג, להזדווג ולהטיל ביצים מופרות. מבחינת הפעילות היְמָמִית (לאורך היממה) התגלמות והזדווגות זפ"א חלה לפנות ערב – חשכה בעוד שזפי"ת מתגלם ומזדווג בעיקר בבוקר ואחר הצהריים וכמעט שלא בחשכה. ההבדלים הללו גורמים להבדלים בפעילות הזבובים. ניטור הזכרים של שני המינים בפרדסים (תרשים 4) מראה שמתחילת העונה ועד אמצע חודש דצמבר (היום הקצר, התחלת הגשמים וצניחת הטמפרטורה), רמת זפ"א בניטור גבוהה יחסית לרמת זפי"ת. אחרי כן, אמנם רמת הלכידות של שני הזבובים צונחת, לכידות זפי"ת גבוהות יחסית ללכידות זפ"א. לקראת האביב בעוד שעולות לכידות זפי"ת, לכידות זפ"א נשארות נמוכות עד תחילת הקיץ. יש להניח שהבדלים דומים קיימים במטעי פרי אחרים ושווה ללמוד אותם – למשל במטעי המנגו.

Picture2 2
תרשים 2: נקבת זבוב פרי ים תיכוני (מימין) עם חזה גבי מנומר בשחור לבן, כנפיים עם כתמים חומים ועם רישות נימי שחור. לידה (משמאל) נקבה של זבוב פרי האפרסק שצבעה חום עם כתמים צהובים על החזה כולל שני פסי אורך משני צידי החזה וכנפיים שקופות עם נקודה כהה בקצותם.
Picture3 2
תרשים 3: הקשר בין שיעור תמותת הזבובים, לריכוז המלתיון בחלקים למיליון (חמ"מ = ppm) לו הם נחשפו (Gazit and Akiva 2017).

ההבחנה בין הזבובים

גורמי פיקוח בארץ ובעולם, שמתפקידם למנוע חדירה והתבססות של מזיקים אקזוטיים (שקרויים גם "מינים פולשים"), דורשים שבכל מקרה של פרי שהתגלה כנגוע בזבוב (ביצים או רימות), יהיה זיהוי וודאי של מין הזבוב בו מדובר. עד הופעת הזבוב הבוגר, לאורך כל שלבי ההתפתחות (ביצה, רימה וגולם) קיים דמיון רב בין מיני הזבובים. אז הכי פשוט: להדגיר את הממצאים עד להגחת הבוגר ואז להגדירו מורפולוגית. אלא שהדגרה כזו תימשך זמן רב (למעלה מ-10 ימים) כשבפועל אין אפשרות לעצור את שטף היצוא לפרק זמן כזה עד שתתקבל התשובה. בדיקה מיקרוסקופית של פתחי הנשימה הקדמיים של הרימות לוקחת זמן וממצאיה אינן חד משמעיים. לכן פותחו בעולם מספר שיטות מולקולריות מהירות כמו PCR בזמן אמת, לזיהוי מהיר של המין ולהבחנה בו גם במצב שרימות שלו מופיעות יחד עם רימות של מין אחר.

Picture4 2
תרשים 4: שיעור (%) הזכרים של כל אחד משני מיני הזבוב הנלכדים בניטור הזכרים בשתי עונות ההדרים האחרונות. התוצאות התקבלו מ- 20 זוגות של מלכודות שטיינר. בכל זוג, מלכודת אחת עם מתיל יוגנול (לזכרי זפ"א) ושנייה עם טרימדלור (לזכרי זפי"ת). כל זוג מלכודות נתלו בסמיכות זו לזו. המלכודות נתלו בארבעה פרדסים שונים במרכז הארץ.

מנגו

בישראל, לצד הפרדסים, הפונדקאים המועדפים על זפ"א הם מנגו, רימון, אפרסק, גויאבה אפרסמון ואבוקדו. לא כל פונדקאי נתקף באותה מידה, זה תלוי בזן, בעונה ובמיקום הגיאוגרפי. להדגמת המורכבות, אתמקד במנגו. העונה "הזבובית" של המנגו מתחילה כמה שבועות לפני העונה המסחרית, כאשר פרי לא מופרה (פַּרְתֵנוֹקַרְפִּי או אַל-זֶרַע) מתחיל להבשיל ולהיות פונדקאי לזבוב (תרשים 5). תופעת הפרי הפרתנוקרפי אינה קבועה ותלויה בזן המנגו (כמו 'טומי' ו-'שלי') וכנראה שגם בגורמים סביבתיים נוספים. אבל פרי זה, גם אם הוא מקומט וקטן, מאפשר לזבוב 'לגשר' בין עונת ההדרים האפילים לעונת המנגו המבכירים. מעבר לכך, במנגו יש גם בעייה פיטוסניטרית: בעוד שפרי הדר ניתן אחר הקטיף לקרר כדי להשמיד בו דרגות מתפתחות של זבובי פירות (למשל, אחסון בטמפרטורה של 2 מ"צ ומטה למשך 18 יום), מנגו ייפגע מטיפול כזה. אמנם במנגו ניתן לטפל בחום (טבילה במים בטמפ' 48 מ"צ למשך שעה), זה תהליך מורכב, במקרים מסויימים המים החמים מאפשרים חדירה של חיידקים פתוגניים מבעד לקליפה ולכן לא בטוח שיצוא המנגו הישראלי ישקול לאמץ אותו כטיפול.

Picture5 1
תרשים 5: פרי מנגו לא יפה ולא מופרה (פַּרְתֵנוֹקַרְפִּי), לצד פרי מופרה שעוד לא הבשיל.

הגישה המערכתית

 הדברת זפ"א בפרדסים ובמטעים דומה בחומרים (סקסס) וביישום (כתמים או פסים ולא על כל השטח) אבל כיוון שזפ"א נחשב "מזיק הסגר", המאבק בו מתבצע באמצעות "הגישה מערכתית". גישה זו כוללת כמה מרכיבים הכוללים: (א) מיפוי כל חלקות המטע שמאפשר מעקב ופיקוח; (ב) ניטור זכרים, שמצביע על שינויים בגודל האוכלוסייה ובפעילותה. הניטור נעשה באמצעות רשת ארצית של מלכודות שטיינר המצוידות במושכן מתיל יוגנול לזכרי זפ"א. שני המרכיבים הללו (א ו-ב) מאפשרים את מיפוי המטעים שעשויים להיות נגועים בזבוב ואת המטעים בהם הזבוב לא נמצא; (ג) פיקוח פרי במטע על פיו מזהים חלקות נקיות (מותרות לייצוא) וחלקות אסורות ליצוא ולפיו גם מתקבלות החלטות מקומיות להדברה; (ד) הדברה באמצעות 'סקסס' וכן הדברת זכרים באמצעות השימוש במתיל יוגנול במטרה למנוע מהנקבות להזדווג; (ה) בדיקות פרי בכניסה לבית האריזה, תוך כדי הטיפול בפרי וביציאה. שילוב כל המרכיבים של הגישה המערכתית מבטיח, בסבירות גבוהה מאוד, יצוא של פרי נקי מזבוב.

זוֹ נְבֵלָה וְזוֹ טְרֵפָה

 כל אחד משני מיני זבובי הפרי זפ"א וזפי"ת, מהווה בפני עצמו מזיק חקלאי חמור בקנה מידה עולמי. השאלה היא מה קורה כששניהם נוכחים. מקובל להניח שהנזק לא יוכפל כמותית אלא 'יחולק' בין שני הזבובים. כפי שתועד במצבים דומים בהם זבוב חדש הגיע, או ששני המינים יגיעו לשווי משקל ביניהם או שייתחרו זה בזה עד שאחד ידחוק את השני. דחיקה כזו ארעה לפחות בשני איים טרופיים באוקיינוס ההודי, מאוריציוס וראוניון, חדירת של זפ"א הביאה לדחיקה מהירה מאוד וכמעט מוחלטת של אוכלוסיית זפי"ת. לעומת זאת בסודן ובמצרים, זפי"ת וזפ"א נמצאים יחד כבר למעלה מ- 20 שנה. בישראל עדין לא ברור איזו מבין שתי האפשרויות תתקיים. אבל היות ואין פה אקלים טרופי ושפע של פרי זמין ובשל מכל זן וכל השנה, יש להניח שהמצב יהיה דומה יותר לזה שבמצרים כשכל מין ימצא את הנישה שיותר מתאימה לו.

האתגר

ללא ספק התבססותו המתרחבת של זפ"א בארץ מהווה אתגר חשוב מאוד לכל גידולי הפרי הישראלים וכמובן ליצוא.

ספרות

Gazit, Y. and Akiva, R. (2017) Toxicity of malathion and spinosad to Bactrocera zonata and Ceratitis capitata (Diptera: Tephritidae), Florida Entomologist 100 :385-389. https://www.jstor.org/stable/26358902

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן