יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 02 142910

חוק ההסדרים בחקלאות – חי, נושם ובועט

2 דק' קריאה

שיתוף:

דעתו של השר דיכטר אינה נוחה מניסוח טיוטת החוק שהוכנה טרם התפטרותה של המנכ"לית היוצאת

המנכ"לית היוצאת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר עו"ד נעמה קאופמן-פס, שקדה בימים האחרונים קודם שהתפטרה מתפקידה, על הכנת טיוטת חוק ההסדרים בחקלאות, לקראת היום שבו תאושר בכנסת.

עיון בתכנית מגלה שאם היא תמומש, עתיד החקלאות בישראל לא רק שיהיה לוט בערפל, אלא יש סיכוי גבוה שאפשר לסגור את שערי החקלאות כחול לבן. המנכ"לית ניסחה את טיוטת חוק ההסדרים בחקלאות, בדיוק בדרך שבה פעל משרד החקלאות בתקופת השר עודד פורר ובהנחיה ישירה משר האוצר דאז אביגדור ליברמן.

הבה נחדור לכמה מסעיפי התכנית:

יש להקים מערכת דיגיטלית לניהול מערך הייבוא בתוך שנה. לקבוע בחוק הגנת הצומח מנגנון לייבוא פירות וירקות טריים ללא רישיון יבוא, אך חייבים בתעודת בריאות. מדינת המקור תידרש להצהיר שנגעים אינם קיימים במשלוח מסוים של פירות וירקות.

להנחות את מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת לאשר בתוך 120 יום יבוא: אבוקדו, אפרסק, ענבים, לימון, אבטיח, עגבנייה, קישוא, פלפל, מלפפון ובטטה, מחמש מדינות הייצוא המרכזיות של כל אחד מהמוצרים האלה. תיעשה פנייה לשירותים להגנת הצומח במדינות הייצוא לישראל, לקבל אישור משטחים נקיים ממזיקים ואישור טיפולים להכחדת מזיקים.

עוד נאמר בטיוטת חוק ההסדרים בחקלאות כי יש לאשר בתוך 120 יום לייבא בננות, מנגו, פירות הדר ותפוח אדמה מ-3 מדינות. לרוב הפירות והירקות אין אישור ייבוא אפילו ממדינה אחת בעולם. חסם חריג זה אינו מאפשר למשק המקומי להתחרות עם שאר המדינות בעולם.

בפרק אחר בטיוטת חוק ההסדרים בחקלאות נאמר כי פירות עונתיים כאבוקדו, אפרסק, מנגו ומשמש, אינם ניתנים לייבוא ולכן אינם זמינים מחוץ לעונת של הגידול המקומי. יש לתקן את חוק הגנת הצומח שנחקק בשנת 1956 כך שישראל תאמץ את המודל הרגולטורי הקיים באיחוד האירופי.

בטיוטת חוק ההסדרים בחקלאות נאמר עוד כי לשינויים של תנאי הייבוא בפירות וירקות עשויים להיות השלכות כלכליות. אם ייקבעו מגבלות או טיפולים משמעותיים לייבוא פירות וירקות, אספקת התוצרת לישראל תוגבל, הצריכה תרד והמחיר לצרכן יעלה. שינויים המחמירים את תנאי הייבוא יהיו בהתאם למנגנון הקבוע בפקודת הייבוא והייצוא דומה למוצרי מזון וצריכה אחרים.

טיוטת החוק קובעת שיש לתקן את חוק מועצת הצמחים ולקבוע שתשלום של חקלאים למועצה יהיה וולונטרי, תבוטל סמכות המועצה לדרוש מסמכים ומידע מחקלאים ותבוטל אפשרות המועצה לקבוע מחירים של תוצרת. המועצה לא תוכל לחייב חקלאי לרכוש את הביטוח ולחייב אותו בעלות הביטוח, אלא אם קיימת הסכמה של החקלאי לרכוש ביטוח ולשלם.

חיוב חקלאים בעלות הפרסום של מועצת הצמחים תבוטל. המועצה תבצע פעולות הדברה או מניעת מחלות ומזיקים עבור החקלאי.

בנושא אחר תחת הכותרת צמצום הנטל הרגולטורי במוצרי מזון, נקבע כי יש להפחית את יוקר המחייה, לשנות נוהל אישור מדינות הייבוא של בשר וביצים למשך חצי שנה, אם המדינות עומדות בדרישות. הנושא יתברר בשיחה באינטרנט, כך גם בייצוא.

נודע לנו שהנושא של טיוטת חוק ההסדרים בחקלאות הובא לידיעתו של שר החקלאות אבי דיכטר. לפי אותם מקורות דעתו של השר לא הייתה נוחה מהניסוחים של טיוטת החקלאות והוא נפגש בנושא הזה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ. בשיחה ביניהם הועלו נושאים אחרים ובהם הרפורמה שהוכנה על ידי ההנהגה הקודמת של משרד החקלאות והעברת הרשות לתכנון חקלאי ממשרד החקלאות למשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. שני השרים קבעו להיפגש בשנית לדון בנושאים אלה. נודע כי נציגי חקלאי ישראל הציגו בפני דיכטר תכנית אסטרטגית לקידום חקלאות ישראל. עד סגירת הגיליון לא נתקבלו הודעות מלשכת שר החקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני 22.12 התקיימה השקה של זן עגבנות חדש מבית זרעים טכנולוגיות  TO_589 ,הזן הוצג בחממה מטופלת להפליא של משק רפי גרוסי במושב מלילותוהראה ביצועים מרשימים במיוחד מבחינת בריאות הצמח,צבע ,גודל ועומס הפרי. העגבניה 
< 1 דק' קריאה
המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, התאחדות חקלאי ישראל פנו לוועדה בבקשה לבחון הארכת תוקף אשרת השהייה של עובדים זרים ותיקים בחקלאות, בשנתיים נוספות מעבר למגבלה של 63 חודשים. לדבריה, עובדים זרים שעבדו
3 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
רקע קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן